תפארת עוזיאל חלק א קו

מאוד. וכשיפשוט א"ע מגשמיות של הגוף יראה בשכלו כי העולמות הם גדולים מאוד. יש שם אל"ד שהוא טוב היינו כשיודע פנימיות של האותיות (שאלף מרמז חוב ול' על ג' קוין וד' על השכינה) ויכוין להמשיך האור מלמעלה למטה אזי יועיל וזהו מש"ה אשר אני מראה אותך תבנית המשכן וגו' שכשראה מעשה המשכן בעיניו אז הביא אותו ובתחילה כשראה אותו ברוחניות שהראה לו השי"ת בהר אז כח הזוכר תפס אותו הציור במחשבתו ועכשיו כשראה אותו במעשה הביא אותו פעם ב' במחשבתו ואותו הארה במחשבה ראשונה שראה בהר נמשך על המשכן כשמדבר יחשוב ברמז קול ודבור וידבר ביראה ואהבה ויחשוב שזה מדבר עולם הדיבור מפיו אז מעלה הדיבורים והבן: פרשת ראה

בהפטורה הן גור יגור אפס מאותי. פי' יש אדם שדבוק בצדיק כשרואה שהוא עובד להשי"ת שיושב ועומד ולפעמים שהצדיק מדבר דברים בטלים וזהו נמשל לבן המלך שהלך בין בני הכפרים לחפוש אוצר שיש בבן כפר הנה בן המלך צריך להלביש את עצמו כמו בן כפר כדי שלא יכירו אותו שהוא בן המלך ויגלו לו כל סודותיו היכן הוא האוצר. כך הצדיק מדבר דברים והא מקושר להשי"ת ומקשר את הדיבורים לקוב"ה וזהו נקרא שהולך בשליחות הקב"ה למצוא שם המדות למשל אחד שאינו יכול להתפלל ומדבר דברי שחוק ומעורר בעצמו אהבה ואח"כ אומר בלבו אם יש לי תענוג מזה ושהוא דברי שטות כמה יש לי להתענג מקוב"ה שהוא תענוג לכל התענוגים ועי"ז היא מתפלל באהבה ויראה. זה הן גור יגור כשהוא בגירות דהיינו שהוא מדבר דברים בטלים אפם מאותי דיש בני אדם שסוברים שהקב"ה אינו מלובש בכאן והוא מחמת הבהירות עד מאוד כמשל אור גדול שמכהה את הראות ואין יכול לראות שנתגלה הבהירות עד שאין השכל משיג ובאמת השי"ת בוראן רק התלבשותו אינו נראה כמו חורבן הבית שהי' חסד גדול כמ"ש האלשיך ז"ל נטה קו ויאבל חיל וחומה נטה קו על בנין העתיד פי' שלא הי' יכול להתגלות הבהירות הגדול שיתגלה כשיבוא משיח לפיכך נחרב הבית וזהו אפס מאותי שאינו שום דבר שאין אני שם ע"ד הוד והדר לפניו. פי' לפני הקב"ה כי עצמיותו אין יכול להשיג ודו"ק: פרשת תצא

ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ר"ל ע"ד רמז את אביה כמו עם אביה ואמה ר"ל עם הקב"ה וכנסת ישראל יבכו הישראל ירח ימים. ר"ל עד וגרמו בבכייתם ובתפלתם גאולה ואז יהי' אור הלבנה כאור החמה וז"ש ימים לשון רבים משא"כ בירח מפני שהירח אינו כ' דבר אחד משא"כ הימים הם ששה ימי הבנין ששה הקצוות

כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה. האהובה בסטרא דקדושה והשנואה בסטרא אחרא לא יוכל לבכר פי' לא תוכו לעשות טוב אם לא תסיר לכתחלה כל מדות המגונות להתודות על העבירות שעשה עד הנה ולהכיר א"ע כמה רעות יש בו ולא יחפה על עצמו אלא יחפש כל מומין שיש בו ולהתודות ולבקש את אדון כל שיקרבהו. אבל אם סובר שהוא טוב ואינו מרגיש בחליו אוי לו ואוי לנפשו וכמ"ש הרמב"ם בהלכות תשובה על בעל מחשבה רעה שאין משים על לבו להשיב על זה מחמת שאינו מרגיש בחסרונו וזה לא יוכל לבכר כי מתחלה צריך להסיר הרע כמד"א סור מרע ואח"כ ועשה טוב וזה כי הבכור בן השנואה יכיר פי' שצריך הבנה והכרה על הרע שיש בו לרת לי פי שנים כמ"ש בשל"ה הקדוש על מה שאומרים בוידוי דברנו דופי כי תיבת דופי הוא תיבות דו מלשון זוג (כמאמרם דו פרצופין טב למיתב טן דו) ופירושו כמ"ש בירושלמי שהי' ראוי לעשות שני פיות לאדם באחת לשבח לקונו ובשני למילי דעלמא ותירץ