תפארת מנחם על ש"ס קעז

למתני' וכו' ויש לישב עפ"י מה דאיתא לקמן דף ל' אבוהו דשמואל ולוי כי הוי בעי למיפק לאורחא הוי מקדמי ומצלי ופירש"י קודם היום עי"ש בתוס' והכא נמי כיון דהוי בעי למיהדר ולמיפק לאורחא הוי מקדים ומצלי קודם צ"ה ואעפ"כ קים לן דתיקן אז תפלת ערבי' דמנחה מן הסתם התפלל כבר מכי משחרי כותלי ומ"ש התוס' דלר"י דאמר עד פלג המנחה ניחא צ"ע דשם פרק ג"ה איתא ששקעה חמה שני שעות קודם ופלג המנחה אינה כ"א שעה ורביע קודם הלילה וצ"ע

בתוס' ד"ה איבעיא להו עד ועד בכלל תימא דאמר בנדה וכו' וי"ל אי אמרי' עד ועד בכלל יש גם חומרא שיתפלל ולא אמרינן עבר יומו בטל קרבנו ואפילו במזיד ע"כ פי' אי אמרי' עד ולא עד בכלל כשביטל במזיד לאחר שעברה שעה ג' לא יתפלל עוד אבל אי עד בכלל יתפלל בשעה ד' והנה הפרי חדש בסי' פ"ט למד מדברי תוס' אלו דה"ה לדידן אם ביטל במזיד עד שעברה שעה ד' לא יתפלל עוד ודלא כמ"ש הטור שם דאפילו לר' יהודא יכול להתפלל עד חצות בדיעבד אם עבר ולא התפלל בשעה ד' ואפילו במזיד והתוס' פליגי על זה ולענ"ד נראה דלפי החמת דעד בכלל מודים התוס' להטור משום דקשיא לי בדברי התוס' שכתבו דאי עד בכלל יש חומרא שיתפלל וכו' הא כנגד זה יש גם קולא מצד אחר והוא דאם לא עד בכלל א"כ אם שכח ולא התפלל עד שעבר שעה ג' אעפ"י אח"כ בשעה ד' היה מזיד מ"מ יכול להתפלל כל היום לתשלומין דהא דהזיד בשעה ד' לא מעלה ולא מוריד כיון דבלא"ה כבר עבר זמן תפלה אבל אי עד בכלל אז הדין אם שכח עד שעבר שעה ג' והזיד בשעה ד' אינו מתפלל עוד כיון דהזיד בזמן תפלה לכן נ"ל דעד כאן לא כתבו התוס' אלא אי לא עד בכלל א"י להתפלל אחר שעה ג' אם ביטל במזיד אבל אי עד בכלל אפילו ביטל במזיד עד אחר שעה ד' יתפלל בדיעבד עד חצות כדעת הטור ונמצא דאין כאן קולא כ"א חומרא וטעם החילוק בזה ע"פ מה שאמרתי לפרש ספיקו של בעל האיבעיא בש"ס אי עד בכלל ע"פ מ"ש התוס' בדיבור הקדום דלר"י נתקנה תפלת המנחה נגד קטרת דכתיב תכון תפלתי קטרת ולפי"ז נסתפק בתפלת שחרית די"ל דר"י ס"ל כרבנן דבוקר הוי עד חצות אלא דס"ל דתפל' שחרית ג"כ נתקנה נגד קטרת של שחרית ובקטרת כתיב והקטיר וכו' קטרת סמים בבקר בבקר וי"ל חלקהו לשני בקרים כדאמרינן בשמעתין אליבא דרבנן לענין וילקטו אותו בבקר בבקר דכתיב גבי מן וא"כ הוי עד ג' שעות ולא הוי עד בכלל [ותמיד של שחר קרב עד ד' שעות דקאמר ר"י בברייתא קאי על קטרת כמו שצ"ל בסיפא בתמיד של בין הערבים לדברי התוס' הנ"ל] או נימא דדוקא מנחה ס"ל לר"י דנתקנה נגד קטרת כדכ' בקרא תכון וכו' מנחת ערב ואע"ג דר' יוחנן דריש לעיל בפ"ק דף ו' האי קרא לענין תפל' ערבית ר יהודא דריש ליה למנחה] אבל תפל' שחרית ס"ל דנתקנה נגד הקטרת אברים וקימ"ל כאבא שאול דקטרת קודמ' לאברים וצריך שעה אחת לעשייתו כדאיתא בפסחים ריש פרק תמיד נשחט ולפי"ז הוי עד בכלל וזמן תפלה עד סוף ד' שעות ומסקינן דעד בכלל ונתקנה נגד הקטר' אברים שוב מצאתי בפנ"י קצת דברים ממ"ש בפי' האיבעיא] והנה יש לדקדק בדברי הטור אמאי לא כ' נמי בסי' רל"ג לענין תפל' מנחה דלר"י בדיעבד מתפלל עד הלילה אכן לפי מ"ש ניחא דתפל' מנחה נתקנה לר"י נגד קטרת שהוא עבודה בפני עצמה ואין לה זמן מאוחר יותר מפלג המנחה משא"כ תפל' שחרי' אע"ג דנתקנה נגד הקטר' אברים דזמן המאוחר הוא בשעה ד' לר"י כמו שפירש"י לקמן במשנה דעדיות דעד ד' שעות ותו לא מ"מ הקרב' המנחה והחביתין ונסכין שהיו אחר הקטר' אברים מודה ר"י שנמשכין עד חצות ושייכים לעבוד' התמיד דכ' בפרש' התמיד לכן אע"ג דנתקנה נגד עיקר עבודתו דהיינו האברים מ"מ בדיעבד יכול להתפלל עד חצות. ובזה נתבאר החילוק שכתבתי לעיל דדוקא אי לא עד בכלל וא"כ גם תפל' שחרי' נתקנה נגד קטרת כ' התוס' דא"י להתפלל אחר שעה ג' אם ביטל במזיד אבל למסקנא דעד בכלל ונתקנה נגד הקטרת אברים מודים להטור ומה שכ' דאי עד בכלל יש חומרא שיתפלל וכו' ואפי' במזיד ע"כ כוונתם שיתפלל עד חצות ואין כאן פלוגתא כלל בין הטור להתוס' כן נ"ל נכון בס"ד ודוק

דף כ"ג בגמרא התם אמר ר"כ הלכה כר"י הואיל ותנן בבחירתא כוותי' הכא מאי הקשה בצל"ח אמאי תלה במאי דאמר ר"כ התם ואטו הואיל ובחדא הלכה כר"י יהיה הילכתא כוותיה בכל מקום. עוד יש לדקדק דהו"ל למימר בקיצור התם אר"כ הלכה כר"י הכא מאי ואמאי האריך בלשונו הואיל ותנן בבחירתא כוותי'. וי"ל כשנבין הא דאמר הואיל ותנן בבחירתא וכו' והא התם לא מיירי מענין תפלה וצ"ל דס"ל כיון דמוכח התם דזמן המאוחר להקטר' אברים הוא בד' ממילא מוכח דהלכה כר"י דלא משגחינן בשאר עבודת התמיד מנחה ונסכין הנמשכין עד חצות והנה בתמיד של בין הערבים כ' בפני יהושיע דגם חכמים מודים דזמן המאוחר להקטר' אברים הוא בפלג המנחה רק דס"ל דמנחה ונסכין נמשכין עד הלילה והן בכלל תמיד כדכתיב עולת התמיד ומנחתו ונסכו ולפי"ז י"ל דרב חסדא נסתפק בטעם פלוגתא דר"י ורבנן בתפלת מנחה אי נימא דטעמא דר"י דנתקנה נגד התמיד ואזיל בתר עיקר עבודתו דהיינו הקטר' אברים ורבנן אזלי גם בתר שאר עבודות כנ"ל ואם כן כיון דאמר ר"כ בתפלת השחר הלכה כר"י הואיל ותנן בבחיר' כוותי' אע"ג דהתם לא מיירי מתפל' ועכצ"ל דר"כ ס"ל מסברת עצמו דהקטר' אברים הוא העיקר ולפי"ז גם כאן הלכה כר"י ואי נימא דטעמא דר"י משום דתפל' מנחה נתקנה נגד קטר' ותמיד של שחר קרב עד המנחה דקאמר לעיל בברייתא צ"ל דקאי על קטר' ולפי"ז גם רבנן דקאמרי התם דקרב עד הלילה קאי ג"כ על קטר' וס"ל דקטר' קרבים עד הלילה ולפי"ז י"ל דהלכה כרבנן והיינו דקאמר רב חסדא הכא מאי

דף כח בגמרא אמר ר' יוחנן הלכה מתפלל מנחה ואחר כך מוסף הנה המג"א בסי' רפ"ו כתב דאם הוא בפנות היום ואין שהות להתפלל שניהם מתפלל מוסף מפני שעוברת ואין לה תשלומין אבל מנחה יש תשלומין בערבית ע"כ והצל"ח כ' עליו דנעלם ממנו הירושלמי דז"ל הירושלמי ר"א בשם ר' יוחנן תפל' המנחה ותפל' המוספין מנחה קודמ' הווין בעין מימר כשאין שהות ביום להתפלל שניהם אבל כשיש שהות ביום להתפלל שניהם תפלת מוסף קודמ' ר' נתן בר טובי אמר אפילו יש שהות מנחה קודמ' ע"כ הרי מבואר דאדרבה דכשאין שהות יותר פשיטא דמנחה קודמ' ע"כ: ולהיו' שהירושלמי הזה מובא כאן בתר"י והרא"ש והש"ג ודאי שלא נעלם מעין הבדולח המג"א על כן נ"ל שאין מזה תפיסה עליו לפום מ"ש התוס' והפוסקים וקי"ל כן בש"ע סי' רפ"ו דהא דמנחה קודמ' היינו דוקא כשצריך להתפלל שניהם דלא יוכל להתפלל מנחה אח"כ כגון שצריך לילך לסעודה גדולה אבל הי' לו שעות אח"כ להתפלל מנחה בזמנה יתפלל כסדר מוסף ואח"כ מנחה ע"כ ולפי"ז י"ל דמ"ש בירושלמי דבאין שהו' מנחה קודמ' לא מיירי בפנות היום רק מיירי דצריך לילך בסעודה גדולה ולא יוכל להתפלל אח"כ ומבין ריסי דברי התו' ניכר שמפרשים הירושלמי כן [ור' נתן בר טובי דאמר אפילו ביש שהו' מיירי במנחה קטנה עיין בתר"י והרא"ש] אבל בפנות היום ואין זמן כ"א לתפלה אחת דינו של המג"א אמת דמתפלל מוסף

ובאופן אחר י"ל הירושלמי ואקדים לפרש ש"ס דילן שהקשו המפרשים על שינוי הלשון דבתחלה אמר ר"י הלכה מתפלל מנחה וכו' וכי אתא ר' נתן בר טובי אמר הכי אר"י אין הלכה כר"י עוד הקשו דהו"ל למימר הלכה כרבנן גם תמי' מילתא בר' זירא דתני ארבעין זימנין משום דמספקא ליה בריב"ל ומה כל הרעש ומה נ"מ לדינא אי ר"י אמרה או ריב"ל גם צריך לשים לב להבין הגירסא הישינה שהביא רש"י דאמר ריב"ל ומה שייכות מימרא דריב"ל המובא בש"ס אח"ז לדברי ר"ז ונראה דהנה הלבוש כתב דאע"ג דתפל' מוספין אין לה תשלומין בערבי' כמ"ש התוס' בריש פירקין מ"מ יש לה תשלומין לר' יהודא אחר שבע שעו' עד פלג המנחה ע"כ ולפי"ז איכא לאשכוחי פלוגתא בין ר"י לרבנן כשעומד סמוך לפלג המנחה ועדיין לא התפלל מוסף ואין שהו' כ"ח לתפלה אחת דלר"י מתפלל מוסף דזמנה עוברת לגמרי ולא יהיה לה תשלומין אח"כ אבל מנחה יכול להשלים אח"כ ולרבנן כיון דגם מוספין זמנה כל היום ויוכל להתפלל אחר כך מתפלל מנחה תחלה והא דדייקינן לעיל בדף כ"ז מברייתא דעד ועד בכלל לר"י ולא מוקים פלוגתייהו בסמוך לפלג המנחה ואין שהות כנ"ל משום דמשמע דנא מיירי בהכי מדאמר ר"י מתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה דמשמע סמוך למוסף ובגוונא הנ"ל אינו מתפלל מנחה לר"י עד אחר תפל' ערבי' דמנחה הוא לתשלומין וחובת שעתי' קדום]

ולפי"ז יש לתרץ דהא דקאמר ר"י הלכה מתפלל מנחה וכו' ולא סתם הלכה כרבנן משום דא"כ היה מקום לטעות