תפארת מנחם על ש"ס קסה

ונמצא ייחול לבבינו ליראה את שמך ופירש"י שלא יתגבר היצה"ר עלינו בהרהורי הלילה וכו' אלא כשנשכים בכל בוקר נמצא לבבינו מייחל אליך ע"כ וביאור כוונתו ע"פ מ"ש דודאי התנא ר"א התפלל ערבית וקרא ק"ש על מטתו או חד פסוקא דרחמי עכ"פ כגון בידך אפקיד רוחי וכו' בשפיכת נפשו במס"נ לה' וע"ז התפלל כשישכים ימצא לבבו מוכן ביחול ליראת ה' ולא יצטרך הכנה מוקדמת והיינו כשלא יסירו הרהורי הלילה את לבבו ח"ו וישאר במדריגתו שהיה קודם השכיבה כנ"ל נמצא העולה מכל הנ"ל אשר החכם שעיניו בראשו לעיין ולהזהר בכל דרכיו שלא יפיל ממה שכבר השיג והבין ולא יאבד מה שנתנו לו הוא יוכל להיות בבחי' הולך ואור כנ"ל והנה זה היה מדריגתו של אבינו הזקן אאע"ה דכתיב גבי' וילך למסעיו הלוך ונסוע הנגבה הנג"בה הוא דרגא דיליה מדת החסד כמ"ש בזוה"ק פ' לך ואחרי כל הדברים אפשר שזה רמזו רז"ל כאן כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו וכו' וכשמת אומרים עליו מתלמידיו של אאע"ה כל הקובע מקום לתפלתו דהיינו אותה השגה ותגבורת השכל שהשיג והבין בתפלתו קובע לו מקום שיעמוד בזה עכ"פ עד זמן תפלה שניה ולא יזור לאחור ח"ו אלקי אברהם בעזרו כי ודאי אין לך בא לטהר יותר מזה ומסייעין לו וכשמת אומרים עליו אי חסיד אי עניו כי ודאי כדאי הוא לשבח הזה ומתלמידיו של אאע"ה דזה היה מדתו של אאע"ה כנ"ל ואברהם מנ"ל שקבע דוכתא שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה היינו שהשכים בבוקר אל אותו מקום והמדריגה אשר עמד שם קודם השכיבה ואין עמידה אלא תפלה והיינו ע"פ מה שביארתי לעיל תפלת ר"א ונשכים ונמצא ייחול לבבינו אליך וכמו שפירש"י שם כנ"ל והיינו אל אותו מקום עצמו השכים והבן:

ועפי"ז מבואר מדרש ב"ר מובא בילקוט תהלים כ"ד מי יעלה בהר ה' זה אברהם וכו' ומי יקום במקום קדשו זה אברהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ע"כ. והוא משולל קצת הבנה ולדברינו מבואר היטב מי יקום במקום קדשו ר"ל שלא יסוג אחור ח"ו ממדריגתו כמו שהבאתי לעיל בשר הגאון החסיד מוהר"ש ז"ל זה אברהם שנאמר וישכם וכו' אל המקום אשר עמד שם שהשכים ומצא ייחול לבבו במדריגתו אשר עמד שם ודוק ובזה יש לפרש כל המזמור תפלה למשה ואכ"מ להאריך אך בקצרה תשב אנוש עד דכא ר"ל שהעולמות והנפשות נשתלשלו מרוחנית לחומרית [ועיין ברמ"א פ' בראשית] ותאמר שובו בני אדם דהיינו לשוב אליו באורח חיים למעלה למשכיל ולהפך החומר לצורה אך זרמתם שנה יהיו בבוקר כחציר יחלוף בבוקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש רמז בזה מה שהאדם נזור אחור ונכשל ע"י הרהורי הלילה וצריך תמיד בכל בוקר להתחיל מחדש וכן אשר מבוקר לערב יכינו ע"י פעולות היום ועי"ז כלינו שנינו כמו הגה בעוה"ר שהימים והשנים כלים באפס תקוה וא"א לילך ממדריגה למדריגה ונהי לאחור ולא לפנים ח"ו ובקשתנו שבענו בבוקר חסדך היינו תפלת עבודת הבוקר ונרננה ונשמחה בכל ימינו שלא נסוג אחור לבנו ולא נטה כל היום מני אורחותיו אשורינו וה' יזכנו לעבודתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו כי"ר:

דף ז' ע"ב בגמ' דאלו בן חמי דמדעתי' זבני' לבכורתי' וכו' חזי מה כתיב בי' וישטום וכו' וכתיב הכ' קרא וכו' יש לדקדק ל"ל הכתוב הב' כדרך הש"ס להקשות מה ואומר ועוד כיון שהביאו הו"ל לאקדומי' דהוא מוקדם בתורה ויש לפרש משום דעיקר העמל ואון הוא דשטמי' בחנם על כן הביא מקודם קרא דוישטום אלא דבהאי קרא מפורש על הברכה אשר ברכו אביו ולא הוזכר הבכורה ע"כ מביא ויאמר הכי קרא שמו וכו' את בכורתי לקח ועתה לקח את ברכתי ועי"ז אמר יצחק גם ברוך יהיה דבדין לקח את הברכות כיון שהוא הבכור כדאיתא בתנחומא מובא בפירש"י בחומש א"כ הא בהא תליא דגם השטימה על הברכה היה בחנם והבן

דף ח' ע"א בתוס' ד"ה רב ששת מהדר אפי' וכו' והאי דקמהדר אפי' כדי שיכווין גירסתו ע"כ. דאין לומר דע"י דהיה מהדר אפי' היה יכול ללמוד דא"כ הו"ל לאתויי הא דרב ששת התם בסוטה דבכהאי גוונא שרי כ"כ הרא"ש ז"ל. אבל ברבינו יונה תירץ דע"י דאהדר אפי' קודם שהתחילו לקרות בס"ת היה מותר לו ולפי"ז צ"ל דזה נכלל במה שאמרו שם בסוטה כיון שנפתח ס"ת כיון שנפתח דייקא אבל קודם שנפתח יכול להראות עצמו שאינו רוצה לשמוע אלא ללמוד וכן מבואר מדברי הר"ן פ"ד דמגילה במה שהביא שם דברי הרבינו יונה עי"ש

דף ט' ע"ב בתוס' ד"ה לעולם יממא הוא אפילו לגבי ק"ש והא דלא נקיט ב' פעמים קודם הנץ החמה דבעי לאשמעונין דאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. והקשה המהרש"א אמאי לא תירצו לעיל ד"ה לעולם לילה דבעי לאשמעונין דאינו יוצא בשל יום קודם ע"ה ונראה לתרץ דהנה הראשונים הקשו אליבא דרשב"י יהיו יכולים לקרות של לילה עד ג' שעות דאיכא בני מלכים דגנו ותירץ הרמב"ן במלחמות דבני מלכים נעורים הם על מטתם ובחידושי הרשב"א תירץ דבני מלכים מיעוטא דמיעוטא אינהו נמצא דעכ"פ היה ה"א לקרות של לילה לאחר הנץ עד ג' שעות משום בני מלכים ע"כ הוצרך לאשמעונין דאינו יוצא אבל בשל יום קודם ע"ה אין מקום לטעות ומה צורך לאשמעונין

בפירש"י ד"ה או דילמא כוותך סלל מיהו היכי דאיתניס ולא קרא קודם חצות עדיין זמן חיובא וכו' הנה כוונתו ליישב מ"מ כיון דס"ל כרבנן תיתי מהי תיתי מ"מ לא הו"ל לקרות אחר חצות לכך פירש דבכהאי גוונא לא גזרו רבנן כיון דאיתנסו אמנם הרא"ש ז"ל כ' דבני ר"ג נמשך לבם אחר היין דאל"כ הוי להו לקרות גם אחר ע"ה כרשב"י בשעת הדחק ולפי דבריו דלא היו אנוסים הדרא קושיא לדוכתא דמ"מ לא היה להם לקרות אחר חצות כרבנן דעבדו הרחקה ואפילו בדיעבד גזרו כמ"ש התר"י במתניתן ואפשר לתרץ ע"פ מה שכ' בשלטי גבורים דאם רוצה אדם להקיץ כל הלילה ואינו אוכל ואינו ישן יכול לאחר קריאתו לכתחלה כל הלילה עד ע"ה עי"ש וה"נ י"ל בבני ר"ג שהיו במשתה והיה דעתם לנעור כל הלילה ואע"ג דהיו אוכלים ושותים כיון דהיו בצוותא חדא עם עוד אנשים אפשר דבכהאי גוונא לא עבדו רבנן הרחקה ולא גזרו שמא יחטפנו שינה וכו'

אמנם ע"ד פלפול נראה לתרץ ע"פ מה שנדפס בעין יעקב קושיא בשם הגאון מו"ה אברהם ברודא ז"ל דמאי מספקא להו אי רבנן פליגי עלי' דר"ג הא ודאי כר"ג ס"ל מכח קושי' הש"ס לעיל דף ד' דאי כר"א ס"ל לימא כר"א וכמו שפירש"י שם. אמנם ברש"י כאן ד"ה רבנן פליגי עלך נראה שנשמר מזה במ"ש דפליגי עם ר"א בזמן עסק השכיבה דלר"א עד האשמורה ראשונה ולרבנן עד חצות אך אינו מובן דיחלוקו במציאות הרגיל והוה בעולם תמיד בכל יום. ע"כ נראה דודאי איכא אינשי שאינם הולכים לשכב עד חצות ואפילו ר"א מודה בזה אלא כיון דמיעוטא נינהו לא משגח בהו ורבנן ס"ל כרשב"י כיון דאיכא מיעוט' וכו' ולפי"ז י"ל דבעיקר הפלוגתא דר"ג ורבנן אי זמן ק"ש עד חצות או עד ע"ה לא הוי מספקא להו כיון דאנן קימ"ל הלכה כר"ג כדאמר רב יהודה לעיל ולא אמרי' הלכה כרבים כ"ש דלבני ר"ג הכי ס"ל אמנם לפי מה דנרא' מפירש"י דבני ר"ג אנוסים היו הדרא קושיות הרא"ש והרשב"א דגם אחר ע"ה היו יכולים לקרות כרשב"י וצ"ל דר"ג לא ס"ל כרשב"י הואיל ואיכא מיעוטא דגנו כנ"ל בגמרא והכי קאמרי ליה רבנן פליגי עלך וס"ל כר"א בדרשה ובשכבך אלא דס"ל כיון דאיכא מיעוטא שאינם הולכים לישכב עד חצות קרינן ובשכבך א"כ ס"ל נמי כרשב"י דיכול לקרות של לילה אחר ע"ה כיון דאיכא מיעוטא דגנו וא"כ כיון דרבנן ס"ל נמי כרשב"י הו"ל יחיד ורבים היינו לענין דינו של רשב"י ויכולים אנחנו לקרות גם אחר ע"ה [וא"ל א"כ הוי ר"א כר"ג י"ל דמיעוטא דמיעוטא נינהו שאי נם הולכים לישכב עד חצות לכן אין ראיה דר"א לא ס"ל כרשב"י] או דילמא רבנן כוותך ס"ל וכו' וא"כ אין ראיה דסבירא להו כרשב"י ואין אנו יכולין לקרות אחר עלות השחר והשיב להם רבנן כוותי ס"ל לכן אם לא עלה חייבים אתם לקרות אבל לאחר עלות השחר לא אבל בפלוגתא דר"ג ורבנן עד עלות השחר הוי פשיטא להו דהלכה כר"ג ומתורץ היטב ודוק: ועיין מ"ש לעיל דף ד' ע"ב

דף י ע"א בגמרא הנהו בריוני וכו' הוי קבעי ר"מ רחמי עלייהו כי היכי דלימותו וכו' לישנא דבעי רחמי עלייהו אינו מובן כי אין זה ממדת הרחמים. גם לישנא "כי "ה'כי דלימותו אין לו הבנה ונראה דהנה רש"י פירש בריוני פריצים. אבל במדרש שוחר טוב תהלים הגירסא הוה מינאי וכו' ואיתא בע"ז דף י"ז ע"א דהפורש ממינות מיד מיית ופירש שם המהרש"א בחידושי אגדות דהטעם הוא כדי שלא יחזור לסורו לפי"ז י"ל דגם ר"מ התפלל עליהם שיעשו תשובה ואע"פ שידע שעי"ז ימותו דהפורש וכו' והיינו לישנא דקבעי רחמי עלייהו פי' שיעשו חשובה שהוא ממדת