תפארת מנחם על הרמב"ם לט

מצטרפין מובא בתומים סי' ל"ח ומתורתו למדתי לתרץ גם קושיית ההפלאה הצ"ל והוא דהרמב"ם לא קאמר רק היכי דההכחשה היא בדבר שגוף העדות תלוי בו כגון שההורג הי' עמהם דזה הוא גוף העדות שאיש פלוני הרג כדי לחייבו וכיון שהוכחשו בזה בטלה העדות ותו לא שייך הזמה אבל כשהעדים אומרים דבר שהעדות הי' מתקיים בלא זה כגון הכא דאין העדות תלוי במה שהוא הי' השליח לכן אף אם הוכחש בזה הוי כמו שנתפס בשקר בדבר אחר שאמר לפני הב"ד שאינו שייך להעדות אינו מיפסל בכך ולא בטלה העדות עי"ז ולא מקרי הכחשה ולכן שייך בי' הזמה וא"ש ולפי"ז י"ל דבי רב שילא ס"ל כסברת הרמב"ם דהכחשה בהדי הזמה יש לה דין הכחשה אך לית לי' האי חילוק בין דבר שהעדות תלוי בו והיינו דקאמר הו"ל כגופי' ור"ל כמו בל"מ שהמזימים אומרים דהבע"ד הי' עמם בטלה דין הזמה וה"נ כאן וא"כ הוי עדות שאי אתה יכול להזימה ורב סבר אלומי קמאלימנא למילתא ר"ל דהא דאומר שהוא הי' שליח אינו רק לאלומי מילתא אבל העדות יכול להתקיים בלא זה ולכן כשיוזמו הוי"ל שפיר דין הזמה ולכן איפסק הילכתא כרב דמסתבר כוותי: (י"ד) ובזה י"ל הא דכ' רש"י בד"ה שנ"ע וז"ל כגון בקידושין או אם שלח ממון לבעל חובו מצטרף עם עוד אחד או אם שנים הם וכו' וקשה מה דוחקי' לאוקמי בשנים דוקא או ע"י צירוף הא בשלח ממון לבע"ח הי' יכול לפרש כפשוטו בשליח אחד ונ"מ לחייב את המלוה שבועה כדין ע"א מעידו שהוא פרוע [ועיי' מש"כ לקמן לפלפל בדברי רש"י הללו] אכן לפ' מש"כ דעיקר טעמי'' דבי רב שילא משום עדות שאי אי"ל י"ל דס"ל לרש"י דע"כ לא מיירי פלוגתייהו בהכי לענין ע"א לחייב שבועה דבע"א לענין שבועה לא בעינן עדות שאתה יכול להזימה כיון דלא שייך בי' כאשר זמם והא דבטלה עדותו היינו הזמתו כמ"ש התוס' בב"מ דף ד' ע"א ד"ה ע"א יוכיח ולפי"ז גם דבי רב שילא מודו דשנ"ע לענין שבועה ועיי' בתוס' ריש מכות ובנוב"י חלק אה"ע סי' ע"ב

(טו) ובאופן אחר י"ל ע"ד פלפול הא דלא נקטינן כבי רב שילא ולתרץ ג"כ קושיית ההפלאה הנ"ל על הרמב"ם בהל' עדות. ויבואר ג"כ הירושלמי שהביאו התוספת לקמן ע"ב וז"ל א"ר חייא בר אבין הדא דתימא בקידושי שטר אבל בקידושי כסף לא וכ' התוס' דמיירי לאחר שנתקנה ש"ה דקודם התקנה גם בקידושי כסף הן עדיו כמו בד"מ אמנם הר"ן הקשה דלפ"ז איך פליג התם ר' יוסי וקאמר כיון שהאמינתו תורה אף בקידושי כסף נאמנים ולאחר שנתקנה ש"ה איך שייך לומר כיון שהאמינתו תורה הא כיון שנתקנה ש"ה הוי נוגע ופסול ומדאורייתא נוגע פסול עכ"ד וכדי לתרץ כ"ז אקדים דברי ההפלאה שהקשה בהא דאמר רב שילא הוי ליה כגופיה אמאי לא נימא פלגינן דיבוריה כדאמרינן בסנהדרין דף ט' גבי פלוני רבעני וכו' והכא נמי נאמין להם שנתקדשה אבל לא על ידם רק שהם ראו. ותי' כיון דהמשלח מודה שהוא עצמו לא קדשה וגם לא מינה ש שליח אחר זולתם ואם נאמר שהם לא קדשוה רק שנתקדשה לפניהם א"כ עכ"פ לא נתקדשה להמשלח ובטל העדות לגבי המשלח והו"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כלה עכ"ד: [ולא דמי לפלוני רבעני וכו' דשם לגבי עצמו לא הוי עד כ"א בע"ד לכן אין זה בכלל עדות שבטלה מקצתה כמ"ש הרא"ש פ"ק דמכות בשם הראב"ד ז"ל אבל הכא אע"ג דהוי ליה כגופיה מ"מ לגבי המשלח לא הוי רק עד פסול והבן]: והנה הא דבטל העדות לגבי המשלח אי נימא פלגינן דיבורא י"ל דתליא במחלוקת הפוסקים אי שליח עושה שליח בקידושין דלמ"ד שליח עושה שליח א"כ אף אם נאמר שהם לא קדשוה רק שלפניהם נתקדשה מ"מ לא בטל לגבי המשלח די"ל דהם עשו שליח אחר ואותו השליח קדשה לפניהם להמשלח והם היו עדים וראו ועיי' בב"ש סי' קמ"א בשם הרשב"א דשליח שעשה שליח בטל לשליחותי' דקמא והוי כאינש דעלמא עי"ש

והנה הב"ש באה"ע ס' ל"ה ס"ק ט"ו הביא שלש מחלוקות בדבר זה דשלא עושה שליח בקידושין המרדכי סוף פרק המקבל ס"ל דבין בקידושי שטר ובין בקידושי כסף שליח עושה שליח. ובמרדכי בריש מכילתין בשם הקדוש מרודו"ש ס"ל דאין שליח עושה שליח כלל בקידושין ודיעה שלישית הש"ג דבקדושי שטר שליח עושה שליח כיון דצריך לקדשה דוקא בשטר זה שמסר לו חל השליחות על השטר ולא הו' מילי אבל בקידושי כסף דהשליח יכול לקדשה בכסף אחר משלו הוי מילי ומילי לא מימסרא לשליח ע"כ אין שליח עושה שליח בקידושי כסף וכ"כ התוס' רי"ד ולפי"ז יש לפרש פלוגתיהו דרב ורב שילא בקידושין ורב שילא ס"ל כדעת הק' מרודו"ש דבקידושין אין שליח עושה שליח כלל ולכן קאמר דאין שנ"ע דהוי ליה כגופיה וא"ל דפלגינן דיבורי' דא"כ יובטל לגבי המשלח כמ"ש ההפלאה ורב סיל כדעת המרדכי פ' ה מקבל דבקידושין תמיר שליח עושה שליח בין בקידושי שטר בין בקידושי כסף לכן אע"ג דהו"ל כגופי' אינו מזיק להעדות דאמרינן פ"ד ולא עאל לגבי השליח די"ל דהם עשו שליח אחר והשליח השני קדשה לפניהם ועוד איכא למעליותא דאלומי קמאלימנא למילתא כיון שהם עצמם עשו השליח השני] והש"ס דפסק הילכתא דשנ"ע הוא נ"כ מטעם הנ"ל דשליח עושה שליח והירושלמי דקאמר ר"ח בר אבון הדא דתימא בקידושי שטר אבל בקידושי כסף לא ס"ל כדעת שלישית השע הנ"ל והתוס' רי"ד לחלק בין קידושי שטר לקידושי כסף לכן בקידושי שטר דשליח עושה שליח שנ"ע דפ"ד אבל בקידושי כסף דאין שליח עושה שליח אין שליח נעשה עד דליכא למימר פ"ד כיון דיובטל לגבי המשלח ומיירי הירושלמי שפיר קודם שנתקנה שבועת היסת ור' יוסי דפליג התם ס"ל כדעת המרדכי פ' התקבל דבקידושין תמיד שליח עושה שליח אפי' בקידושי כסף וכש"ס דילן דפסק הילכתא שנ"ע לכן אמר גם בקידושי כסף נמי שנ"ע דאמרינן פ"ד ולא בטל לגבי המשלח כמו שנתבאר. ומעתה דטעמא דפנ"ע בקידושין משום דאמרינן פ"ד ממילא מתורץ קושית הגאון בהפלאה על הרמב"ם פי"ח מהל' עדות דהא שפיר הוי עדות שאתה יכול להזימה דאם יוזמו לא יוכחש גוף העדות דהא אנן לא אמרינן דהם בעצמם קדשוה רק דלפניהם נתקדשה והם היו עדים וראו. ואע"ג דהרמב"ם עצמו פסק בפ"א מהלכות שלוחין דגם בד"מ שנ"ע התם פשיטא דלא קשה די"ל פ"ד דבד"מ פשיטא דשליח עושה שליח לכ"ע ועוד דבדיני ממונות לא בעינן עדות שאתה יכול להזימה ודו"ק היטב

(טז) ועפי"ז יבואר גם כן הצריכותא דאמרינן לקמן ע"ב דרבים מקשים דהצריכותא אינו רק מצד א' דאכתי תיקשי לאשמועינן בד"מ ונילוף קידושין וגירושין מיני' ולפי מה שכתבתי ניחא שפיר דידוע דבד"מ לא בעינן דרישה וחקירה משום נעילת דלת ובגירושין איתא פלוגתא בסוף יבמות ר' עקיבא סבר כיון דאיכא למישקל כתובה כד"מ דמי ור' טרפון ס"ל כיון דשרינן א"א לעלמא כדיני נפשות דמי ובעינן דרישה וחקירה. ובקידושין כתב הבית יוסף בח"מ סי' למ"ד כיון דארוסה לית לה כתובה לכ"ע כד"נ דמי ובעי דו"ח. והנה ידוע מש"ס דסנהדרין ומדברי הפוסקים דעדות שאתה יכול להזימה תלי' בדין דו"ח והיכי דלא בעינן דו"ח לא בעינן עדות שאתה יכול להזימה והשתא א"ש דאי אשמועינן דיני ממונות הוי אמינא דלהכי שליח נעשה עד אע"ג דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה דאם יוזמו יוכחש גוף העדות כדעת הרמב"ם ז"ל דבאמת בד"מ לא בעינן דו"ח וכשר עדות שאי אתה יכול להזימה [ואע"ג דהש"ך בח"מ סימן ל"ג כ' דגם בד"מ בעינן עדות שאי"ל אמנם כל הבאים אחריו חלקו עליו אכן גם לדבריו שייך עכ"פ למיעבד צריכותא בזה] אבל בגירושין ה"א דכדיני נפשות דמי ובעי דו"ח כדעת ר' טרפון הנ"ל וא"כ אין שנ"ע דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה דיוכחש גוף העדות. ואי אשמועינן בגירושין הוי אמינא דלהכי בגירושין שנ"ע משום דבאמת קי"ל כר' עקיב' דכיון דאיכא למישקל כתובה כד"מ דמי ולא בעי דו"ח וכשר עדות שאי אי"ל אבל בקידושין דארוסה לית לה כתובה ולכ"ע בעינן דו"ח ובעינן עדות שאתה יכול להזימה ה"א דאין שנ"ע קמ"ל דאפי' בקידושין שנ"ע והיינו מטעם הנ"ל משום דפלגינן דיבורי' והוי באמת עדות שאתה יכול להזימה כיון דלא יוכחש גוף העדות כ"ז נראה נכון ע"ד פלפול כפתור ופרח ודו"ק

(יז) בפירש"י בד"ה שנ"ע בין בקידושין בין ששלח מעות לבעל חובו מצטרף וכו' או אם שניהם וכו' אמאי לא מפרש כפשוטו בשליח יחידי ובקידושין ניחא וקשה לי' לרב עצמו לקמן דף ס"ה דהמקדש בע"א אין חוששין דשמעינן לי' לרב עצמו לקמן דף ס"ה דהמקדש בע"א אין חוששין