תפארת מנחם על הרמב"ם קנא

בלא זמן ע"י הפקעת הקידושין. אמנם עדיין היה יכול לחפות על בת אחותו דהיינו שיאמר שנתגרשה קודם הזנות והגט כשר ולא נוכל לומר אוקמה אחזקת אשת איש והשתא הוא דאיגרשה לאחר הזנות ועדיין א"א היא דהגט פסול משום דיש חזקת כשרות שלא זינתה כשהיתה אשת איש לכן עי"ז הוכרחו לתקן עוד דגם בלא זנות לכתחלה לא תנשא עכ"פ בגט זה ועל ידי זה במקום זנות איתרע עכ"פ חזקת כשרות שלה כיון דגם לאחר הגירושין היה עליה דררא דא"א ושוב לא יוכל לחפות דנעמידנה על חזקת אשת איש ולפי"ז תחלת החששא דשמא יחפה היה שיוכל לחפות בגלוי ולא יצטרך לומר כלל שקודם הזנות נתגרשה כמו שנתבאר אכן גם לאחר שתקנו דבמקום הזנות הגט פסול כיון דשלא במקום הזנות נשארה התקנה הראשונה שיהיה הגט כשר עדיין היה יכול לחפות ולומר שקודם הזנות נתגרשה והגט כשר ולא היינו יכולין להעמידה על חזקת א"א משום דחזקת כשרות היה מסייע לה עי"ז הוכרחו לתקן גם שלא במקום זנות שיכתבו זמן ובאם לאו לא תנשא לכתחלה והנה בפירש"י בגיטין דף י"ז שכתב וז"ל בד"ה בת אחותו וכו' וכשמעידין עליה בב"ד מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה עכ"ל ויש להעמיס בדבריו כשיטת הנימוק"י הנ"ל כמובן. אמנם אפילו ברמב"ם וטור שכ' החששא שתאמר קודם הזנות נתגרשתי משמע לכאורה דודאי לא קיימו בשיטת הנימוק"י דא"כ לא היתה צריכה לומר קודם הזנות נתגרשתי דאפי' נתגרשה אח"כ פטורה דהופקעו הקידושין מעיקרא אכן לפי מה שביארנו דלזה היה די לומר דבמקום זנות אוקמה אד"ת דהגט פסול אך כיון דשלא במקום זנות היה כשר עדיין היה יכול לחפות שנתגרשה קודם הזנות והגט כשר וחזקת כשרות היה מסייע לה ודחי לחזקת א"א ולא הוי קטלינן לה מספיקא ולכן הוצרכו לתקן דגם שלא במקום זנות לא תנשא לכתחלה ועי"ז הורע חזקת כשרות שלה כנ"ל נמצא דהא דתקנו זמן בגיטין ר"ל בכל גיטין דעלמא אף שלא במקום זנות היה מחשש שמא יחפה ויאמרו שקודם הזנות נתגרשה אפי' לפי שיטה הנ"ל לכן שפר קדמנא דגם הרמב"ם והטור דנקטו בלשונם שתאמר קודם הזנות נתגרשתי מ"מ י"ל דקיימו בשיטה הנ"ל ודוק היטב הפוך בה כי הדברים ברורים למבין ת"ל ית':

ז ודעת לנבון נקל דממילא נתיישבו עפי"ז דברי רש"י ביבמות דף ל"א והטור באה"ע סי' קכ"ז שכתבו דהשתא לבתר שתקנו זמן קטלינין לה דמוקמונין לה אחזקת אשת איש משא"כ קודם שתקנו זמן וה"ט דקודם שתקנו זמן היה הדין בגט בלא זמן דהופקעו הקידושין ולא שייך חזקת א"א והשתא הוא דאיגרשה דאפי' כן הוא פטורה דהופקעו הקידושין מעיקרא אבל השתא דתקנו זמן ובמקום זנות אוקמוה אד"ת דגט שאין בו זמן פסול לגמרי אוקמוה אחזקת אשת איש והגט פסול ועדיין אשת איש היא והיינו דאמרינן דהשתא דאיגרשה והזנות היה קודם וא"ש:

ח ועפי"ז מתורץ קושית התוס' על רש"י ביבמות מהא דמקשינן בגיטין השתא נמי גזי' לזמן וכו' ומשני לרמאי לא חיישינן ולרש"י מה קושיא דאם תגוז לזמן מוקמונין לה אחזקת א"א וקטלינן לה אכן לפי מש"כ דכיון דגם בכשרה תקנו בגט בלא זמן שלא תנשא לכתחלה לכן הורע חזקת כשרות שלה ואוקמוה אחזקת א"א אבל אם תגוז לזמן ותאמר שבמקום זה היה כתוב זמן והזמן היה קודם הזנות לא קטלינן לה מספיקא משום דנגד חזקת א"א איכא חזקת כשרות שלא זינתה כשהיתה אשת איש וע"ז משני לרמאי לא חיישינן ופירש"י לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה ר"ל כשתאמר שבמקום זה היה כתוב זמן ניכר ונגלה שכדי לחפות על זנותה גזזה הזמן ולא חיישינן שתעשה כן וביבמות דפריך הש"ס ודילמא מחקה ליה ולא משני לרמאי לא חיישינן צ"ל כמ"ש המהרש"א בגיטין דבמחיקה אינו ניכר כ"כ ולכן הוי שם קושית הש"ס דמחקה ותאמר שלא היה כתוב שם שום דבר והוי גט בלא זמן שפיר כתב שם רש"י על תירוץ הש"ס השתא דלהצלה דידה וכו' דאם תמחוק קטלי' כדין גט בלא זמן לבתר דתקנו זמן בגיטין וכמו שנתבאר וא"ש ודוק:

ט ולענין קושית התומים בסי' ל"ד לפי"ד הנימוק"י דבגט בלא זמן אע"ג דמדאורייתא פסול תקנו מתחלה שיהיה כשר כמו שאמרו בד"מ דלא בעי דו"ח והקשה לפי"ז ז א"כ לבתר דתקנו זמן משום שמא יחפה הול"ל דאוקמה אד"ת והגט פסול ואמאי אם נשאת הולד כשר אע"ג דכבר תירצתי לעיל בדרך נכון דבמקום זנות באמת אוקמה אד"ת וכמו שנתבאר לעיל אמנם לא הוצרכנו לזה רק למ"ד משום ב"א דאל"כ בודאי עדיין יחפה דהא הופקעו הקידושין אבל למ"א משום פירי לק"מ כיון דנשאר הדבר כשהיה דאם נשאת הגט כשר דהופקעו הקידושין אלא דהועילו בתקנתם כיון דלכתחלה לא תנשא העדים והסופר לא יכתבו ויחתמו גט בלא זמן וכדאמרי' בש"ס ודאתאן עלה גם למ"ד משום ב"א ניחא שפיר דאע"ג דאמרי' דהופקעו הקידושין עדיין הועילו בתקנתם כשירצה לחפות בגט בלא זמן לא יחתמו העדים והסופר לא יכתוב וכדאמרי' בש"ס ואלא הא דתנן וכו' אהני דלכתחלה לא תנשא עד שאני תמה על הגאון מה ראה על ככה להקשות והתירוץ מבואר בש"ס להדיא:

יוד אכן לענ"ד נראה עוד לתרץ ע"ד פלפול קצת דהנה הכנה"ג באה"ע סי' ל"ח כ' המקדש את האשה ואמר לה האמ"ל לשלשים יום ואח"כ תהא מותרת לכל אדם דחיילי הקידושין ולאחר שלשים יום יוצאה בלא גט דהוי כמו שהתנה דעד שלשים יום יהיו המעות לקידושין ואח"כ יהיו המעות מתנה עכת"ד ולפי"ז י"ל דאע"ג דמתחלה היו אומרים דהופקעו הקידושין מעיקרא אמנם אח"כ חיישי שמא יחפה על ב"א עי"ז דהופקעו הקידושין אמרו דיחולו הקידושין עד אחר זמן הזנות ולבתר כן יופקעו לגמרי דיש כח ביד חכמים כיון דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והוי כמי שאמר לה בעצמו בשעת הקידושין הרי את מקודשת לי עד זמן שירצו חכמים ואח"כ יהיו המעות מתנה ושוב לא יוכל לחפות דנעמידנה על חזקת א"א דהשתא הוא דאיגרשה דדוקא אם הופקעו הקידושין מעיקרא היה יכול לחפות דלא שייך חזקת א"א וכמו שנתבאר לעיל דלשיטה זו א"צ לתירוצי התוס' ולפי"ז י"ל דלא ס"ל התירוצים הנ"ל ולכן אחר אתקנו זמן ואמרו דהקידושין חלין מוקמונין לה אחזקת א"א ודוק:

יא ולפי"ז אמרתי לתרץ מה שהקש' הבעל העיטור ז"ל מובא ברא"ש דף כ"ו דמדאמר שם עולא לדידי מפרשי לי' משום תקנת הולד וכו' ש"מ דלא ס"ל כר"י דטעמא משום שמא יחפה על בת אחותו וא"כ לא קימ"ל כוותיה דעולא בתרא הוא עכ"ד. ולפי מ"ש י"ל דהנה בשער המלך לקמן פ"ח הלכה ט' האריך להשיג על הכנה"ג בדין הנ"ל מהא דאמרי' בנדרים דף כ"ט אלו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט וכן הר"ן בקידושין פרק האומר מביא בשם הירושלמי דהמקדש אשה לשלשים יום מקודשת לעולם דאע"ג דהמקדיש שור לעולה לשלשים יום לאחר שלשים יום חולין מצאנו הקדש יוצא בלא פדיון ואין אשה יוצאה בלא גט ע"כ מבואר מזה להיפך מדברי הכנה"ג עכ"ד. אמנם כדי דלא נשוי' ליה להרב בעל כנה"ג כטועה גדול אשר יותר שהיה חכם היה בקי ועיניו כיונים על אפיקי הש"ס והפוסקים י"ל דהנה בש"ס דנדרים שם אהא דאמר רב המנונא אלו אמר לאשה היום את אשתי וכו' א"ל רבא מי קמדמית קדושת דמים לקדושת הגוף וכו' א"ל אביי וקדושת הגוף לא פקעה בכדי והתניא שור זה עולה כל שלשים יום וכו' וכ' הר"ן וז"ל אפשר דאביי דמקש' הכי פליג נמי וס"ל דהאומר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי דלמחר יוצאה בלא גט ואפשר דס"ל אע"ג דקדושת הגוף פקעה בכדי אשה אינה יוצאה בלא גט כדמחלק בהכי בירושלמי פ' האומר עכ"ד ולפי"ז י"ל דדעת הכנה"ג ז"ל כיון דאביי קאי על דברי רב המנונא שם משמע יותר דפליג גם באשה וכמ"ש הר"ן בתחלה וי"ל דגם רבא לא פליג בהא על אביי אלא דלפי"ד רב המנונא מקשה לחלק עכ"פ בין קדושת דמים לקדושת הגוף. ולפי"ז י"ל דעולא דס"ל התם בסוגיא דנדרים דהאומר הרי נטיעות אלו קרבן עד שיקצצו נקצצו שוב אין פודן דקדושת דמים פקעה עכ"פ בכדי ס"ל נמי דגם קדושת הגוף פקעה בכדי וכפשטא דברייתא דשור זה עולה שלשים יום וכמבואר בסוגיא שם דדוקא לבר פדא דס"ל דגם קדושת דמים לא פקעה בכדי משנינין לה לברייתא בגוונא אחרינא אבל לעולא אתיא כפשטא וא"כ י"ל דס"ל נמי דאשה יוצאה בלא גט ולפי"ז י"ל דלדידיה גם קודם דתקנו זמן והיה גט בלא זמן כשר לגמרי מ"מ לא אמרו בזה דהופקעו הקידושין מעיקרא דהא לא היו צריכים לזה דסגי אם הופקעו הקידושין מזמן הגט ואילך כיון דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש והוי כמו שאמר לה האמ"ל עד זמן שירצו חכמים ואח"כ הופקעו הקידושין ולפי"ז לא הוצרכו לתקן משום בת אחותו דמוקמונין לה אחזקת אשת איש וכמו שנתבאר לעיל