תפארת מנחם על הרמב"ם קנ

פסולים ואי משום דבדיעבד סמכינן על עדי המסירה דהם כשרים דהם לא עשו שום מעשה ואין לפסול אותם במה שנמסר לפניהם מ"מ קשה הא הוי מזויף מתוכו וצ"ל כיון דניכר לכל דהעדים פסולים שחתמו על גט שאין בו זמן ולא אתי למיסמך עלייהו לא חיישינן למזויף מתוכו וכמ"ש המרדכי לענין אם כתבו על דבר שיכול ול להזדייף דלא הוי מזויף מתוכו מפני שניכר לכל עיין בב"ש סימן קכ"ד ס"ק ג': ג אמנם אדאתאן עלה נלעל"ד לתרץ באופן מורווח דהנה דברי הטור מבוארים בדברי רש"י ביבמות דף ל"א ע"ב וז"ל וליכא למיחש דלמא מחקה ליה דכי אתו סהדי דזינתה אי לא מייתה שטרא דאיגרשה מקמי הכי מוקמינן לה בחזקת אשת איש ומיהו אי לא תיקון רבנן זמן הוי מצי לאחפויי עלה ומספיקה לא קטלינן לה אבל השתא דתיקון רבנן אי לא מייתי' ליה מוקמינן לה אחזקה וקטלינן לה עכ"ל הרי מבואר להדיא בדבריו כדברי הטור אכן מ"ש דהשתא דתיקון רבנן מוקמינן בחזקת א"א ואי לא תקנו רבנן לא הוי קטלינין לה מספיקא צריך טעם מה נשתנה החזקה מקמי דתקנו רבנן לבתר דתקנו ולפי מה שנתבאר לעיל ניחא אכן נלענ"ד לבאר דברי רש"י על פי שיטת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דגם לר"א מהני ע ח לחוד כמו שנתבאר לעיל בפירקין ולפי זה י"ל דמקמי דתקנו רבנן זמן היה יכול לחפות עליה ולא הוי מוקמינן לה אחזקת א"א משום דהרי גרושה לפניך כמ"ש התוס' הבאתי דבריהם לעיל והיינו שהיה מגרשה בגט בע"ח לחוד אבל לבתר דתקנו רבנן זמן בגיטין ואין העדים רשאין לחתום על גט בלא זמן ואם כן גט בלא זמן ובע"ח לחוד הוא פסול לגמרי משום דהעדים הם פסולין ואף על גב דכי איכא נמי עדי מסירה הוא כשר ולא הוי מזויף מתוכו כמ"ש לעיל מדברי המרדכי מכל מקום לא יוכל לחפות בגט בע"ח לחוד אפילו תאמר שהיה נמי ע"מ לא נאמין לה עד שתברר ותביאם וכ"ז שלא תביא אותם מוקמינן לה אחזקת אשת איש ונאמר שלא היה שם ע"מ ובע"ח לחוד הגט פסול לגמרי ולא שייך עוד לומר הרי גרושה לפניך דאדרבה אמרינן דהגט פסול ועדיין א"א הוא וכי לא מייתי סהדי מוקמינן לה אחזקה וקטלינן לה ובזה נתבארו דברי רש"י וגם דברי הטור אלא שדעת הטור א"א לפרש כן בדעתו כדעת אביו הרא"ש בפרק המגרש דהשיג על הרי"ף וסבירא ליה דע"ח לחוד לא מהני לר"א אכן ד' רש"י יש לפרש כן ועיין בתוס' גיטין דף כ"ב ע"א ד"ה מאן חכמים

ד ועפי"ז יתורץ גם כן הקושיא הנ"ל על הטור ורש"י מש"ס דגיטין דף י"ז דפריך מהא דתנן אם ניסת הולד כשר אם כן מה הועילו חכמים בתקנתן ומשני אהני דלכתחלה לא תנשא ע"כ ומה פריך הא אהני טובא דלבתר דתקנו רבנן זמן לא יוכל לחפות דמוקמינן לה אחזקת א"א וקטלינן לה י"ל דהכי פריך כיון דתנן אם ניסת הולד כשר נהי דהתם מיירי כשיש ע"מ גם כן מכל מקום אם תביא גט בע"ח לחוד ותאמר שהי' גם כן ע"מ לא קטלינן לה מספיקא ואי משום דמוקמינן לה אחזקת א"א ועדיין א"א הוא שלא היה שם ע"מ והגט פסול הא יש להעמיד העדים על חזקת כשרות שלא חתמו שהוזמנו ע"מ והוי סבר המקשה דבכה"ג כשיש ע"מ גם כן לא רשאין לחתום דלא חיישינן לחיפויי דע"כ האי חששא הוא שימותו העדים או ילכו למה"י ולא נוכל לידע אימת איגרשה ועיין בפ"י בסוגיין שכ"כ ואם כן כשיש ע"ח וגם ע"מ אין לחוש עוד דלא שכיח דאי מייתו הני קיימי הני כמו שמבואר מסוגיא דהשולח דף ל"ו גבי העדים חותמין על הגט מפני ת"ה ועיין בסוף פרק המגרש ואם כן יש נגד חזקת א"א חזקת כשרות דהעדים דחתמו בכשרות והוי גט כשר והרי גרושה לפניך וגם חזקת כשרות דידה ומשני אהני דלכחחלה לא תנשא ואם כן גם בשיש ע"מ מכל מקום אינן רשאין לחתום עצמן לכתחילה ואיתרע חזקת כשרות דהעדים ושוב אמרינן דמוקמינן לה אחזקת א"א דהעדים חתמו בלא ע"מ והוי גט פסול ועדיין א"א הוא וקטלינן לה ודברי הש"ס עולין בקנה אחד וחד טעמא הוא ודוק

ה ועפי"ז יש לתרץ תמיהת התוס' על רש"י ביבמו' הנ"ל מהאי דמקשינן בש"ס דגיטין השתא נמי גזיי' לזמן וכו' ולפי דברי רש"י אי תגוז לזמן קטלינן לה אכן לפי הנ"ל י"ל דתגוז לזמן ותאמר שבמקום הזה היה כתוב זמן הגט קודם הזנות ואז לא נקטול אותה מספיקא משום דנגד חזקת א"א יש חזקת כשרות דהעדים שלא חתמו על גט בלא זמן ובודאי היה שם זמן עכ"פ ושמא כדברי' שזמן הגט קודם הזנות דנגד חזקת א"א יש חזקת כשרות דידה והרי גרושה לפניך ואתי שפיר קושית הש"ס ומשני לרמאי לא חיישינן ר"ל דלא חיישינן לרמאות כזה דתגוז לזמן ותאמר שבמקום זה היה כתוב זמן דניכר שעשתה כן לחפות על זנותה דאם לא כן למה היה לה לגוז להזמן ועיין במהרש"א שהקשה דאמאי לא משני הש"ס ביבמו' דף ל"א על דילמא מחקה ליה דלרמאי לא חיישינן וכ' די"ל דבמחיקה אינו ניכר כ"כ ע"ש ולפי זה י"ל דהא דמשני שם השתא להצלה דידה וכו' ר"ל דאם תמחוק ותאמר שלא היה כתוב שום דבר באותו מקום אם כן הוי גט בלא זמן וקטלינן לה כמ"ש בפירש"י וכמו שנתבארו דבריו לעיל ואם תאמר שהיה כתוב זמן ונמחק לרמאי לא חיישינן ר"ל לרמאות כזה שניכר שלחפות עשתה ואתי שפיר ודוק כי נכון הוא

ו ודע דלשיטת הפוסקים דגם בעדות שבשטר בעינן מדאורייתא דרישה וחקירה ושיהיה עדות שאתה יכול להזימה אם כן גט שאין בו זמן ראוי להיו' פסול מדאורייתא דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה ואמנם ד"ז ביאר לנו הנימוקי יוסף בסנהדרין פ' אד"מ וז"ל וכן גט דמכשרינן אפילו אין בו זמן מהא תקנתא הוא דלא בעינן דו"ח ח כהודאות והלואות דשכיחי טובא ויש כח ביד חכמים לעשות כיון דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ובהאי גט אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה עכ"ל

והנה בתומים סי' ל"ד תמה על שיטה זו דאם כן לבתר דתקנו רבנן זמן בגיטין מהטעמים שנתבארו בש"ס לר"י ולר"ל לכל חד כדאית ליה צ"ל דבטלו הפקעת הקידושין ואוקמה אדאורייתא א"כ שוב יהיה גט שאין בו זמן פסול מדאורייתא ואנן תנן ניסת הולד כשר עכ"ד ונלענ"ד לתרץ דהנה התוס' בסוגיין הקשו אף קודם התקנה איך היה יכול לחפות הא הוי מוקמינן לה אחזקת אשת איש והשתא היא דאיגרשה ותי' דהרי גרושה היא לפנינו ועוד דאוקמה אחזקת כשרות שלא נבעלה כשהיא א"א עכ"ל ועיין בפני יהושיע שגמגם הרבה בתירוצים של התוס' אכן עפ"י שיטה הנ"ל ניחא ולק"מ דקודם שתקנו זמן היה הדין בגט שאין בו זמן דאפקעינהו לקידושין מעיקרא ושפיר היה יכול לחפות ולא שייך עוד חזקת א"א דהשתא היא דאיגרשה דאפילו יהיה כן וזינתה קודם הגירושין מ"מ לא קטלינן לה דהרי הופקעו הקידושין מעיקרא ופנויה היתה באותה שעה וז"ב ומעתה י"ל דגם לאחר שתקנו זמן לא בטלו הפקעת הקידושין שלא במקום זנות אלא כך אמרו חכמים אם זינתה קודם הגירושין אוקמה אדאורייתא ויהיה הגט פסול לגמרי וכמש"כ התוס' בפרק השולח דף ל"ג דבמקום זנות לא הפקיעו הקידושין דלתקנה עשו חכמים ולא למכשול שיהיה בנות ישראל פרוצות בעריו' ואם לא זינתה תחת בעלה עמדה התקנה במקומה דיהיה הגט כשר על ידי הפקעת הקידושין מעיקרא ואם כן לא יוכל לחפות עוד דאם תזנה והוא יתן לה גט בלא זמן ויאמר שקודם הזנות נתגרשה אנו נאמר דאוקמה אחזקת א"א והשתא היא דאיגרשה והיא זינתה קודם ואם כן הגט פסול מדאורייתא ועדיין אשת איש היא ולא שייך הרי גרושה לפניך ואתי שפיר דהא דתנן ניסת הולד כשר מיירי בלא זינתה מקודם דאז נשארה התקנה דאפקעינהו לקידושין. והא דפריך בש"ס אלא הא דתנן ניסת הולד כשר א"כ מה הועילו חכמים בתקנתן ר"ל אע"ג דמתניתן מיירי בלא זנתה מ"מ גם עתה כשזינתה נהי דליכא למימר הרי היא גרושה לפניך משום דמוקמונין לה בחזקת אשת איש דהשתא דאיגרשה וזינתה קודם ועדיין אשת איש היא משום דהגט פסול כמו שנתבאר מ"מ נוקמה בחזקת כשרות שלא זינתה כשהיתה א"א ומשני אהני דלכתחלה לא תנשא ר"ל דגם בלא זנות אמרו דבגט בלא זמן לכתחלה לא תנשא ואם כן איתרע חזקת כשרות שלה דאפי' אם זינתה אחר הגירושין היה בה דררא דאשת איש מדרבנן לכתחלה ושוב מוקמונין לה אחזקת א"א דהשתא דאיגרשה וכמ"ש לעיל ליישב דברי הטור דלאחר שתקנו זמן קטלינן לה משום חזקת א"א דלא שייך עוד חזקת כשרות אלא דלעיל כתבתי דהרי היא גרושה לפניך לחוד לא מהני משום חזקה דמעיקרא עדיפא אכן לפי מה שנתבאר כאן לפי שיטת הפוסקים הנ"ל א ש טפי דכי מוקמונין לה אחזקת אשת איש אמרינן דעדיין אשת איש היא דהגט פסול וא"כ לא שייך כלל הרי גרושה לפניך ודוק

וכלל הדברים דבתחלה היה גט בלא זמן כשר מתקנת חכמים שהפקיעו הקידושין ומכי חזו רבנן דעי"ז יוכל לחפות על ב"א כשתזנה תחתיו יתן לה גט בלא זמן ולא יצטרך אפילו לומר שזינתה אחר הגירושין כיון דבגט זה הפקיעו הקידושין לכן חזרו לומר דהיכי דזינתה קודם הגירושין אוקמה אדאורייתא ויהיה הגט פסול אמנם באשה שלא זינתה נשארה התקנה הראשונה שיהיה כשר