תפארת מנחם על הרמב"ם קיב

הא כאן לענין קידושין גם ע"מ שתבעל לפלוני המותר לה מ"מ א"א לקיימו דהא כשתבעל ונתקיים התנאי תהי' א"א למפרע והוי כאסור לה ותי' הב"ח דמ"מ אפשר שתבעל לאחר מיתת המקדש

והנה מדברי ריב"ת בש"ס נראין הדברים כהב"ח דאיתמר בש"ס בזה"ל כלל אמר ריב"ת כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו אינו אלא כמפליגה בדברים ע"כ משמע הא אפשר לקיימו בסופו אע"ג דבשעה שהתנה עליו מתחילתו לא הי' אז אפשר בקיום מ"מ ל"א דהוי כמפליג בדבר והיינו כיון דעכ"פ אפשר שיבא בסופו לידי קיום ואינו מן הנמנעות אמרינן דבדוקא התנה ואדעתא דהכי עביד וגירש. אמנם עדין י"ל דלמאן דס"ל לגמרי כר"מ דכל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי גם בכה"ג אינו תנאי דמ"מ לא דמי לתנאי ב"ג וב"ר. ועפי"ז יש לישב דברי הש"ס שם דקאמר מתניתין נמי דייקא דקתני כל תנאי שאפשר לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתו תנאו קיים הא אי אפשר לקיימו תנאו בטל והקשו התוס' איך שייך לומר מתניתין דייקא הא מפורש כן במתניתין דתנאי שא"א לקיימו לא הוי תנאי. ולפי מ"ש י"ל דהו"א דמתניתין ר"מ הוא דהא אוקימנא התם לרישא כר"מ ולכן לא הוי תנאי משום דלא דמי לב"ג וב"ר אבל לדידן תנאו קיים ולכן דייק מדקתני בהאי לישנא כל תנאי שאפשר לקיימו בסופו משמע דבתחלתו לא הי' אפשר לקיימו ואפי"ה תנאו קיים ולר"מ גם בכה"ג תנאו בטל כנ"ל וע"כ לאו ר"מ הוא ושמעינן מהא הא א"א לקיימו תנאו בטל אפי' לדידן וא"ש ודו"ק האמנם כי יש מקום לומר דאפי' לר"מ בכה"ג שאפשר לקיימו בסופו תנאו קיים משום דגם בתנאי דב"ג וב"ר הכי הוי דבשעת התנאי לא הי' אפשר לקיימו שיעברו חלוצים משום דעדין לא הגיע הזמן שיכנסו לארץ וא"כ אזדא לה מ"ש לעיל לתרץ קושית התוספת. אכן אדרבה בזה בודאי נתקיימו דברי הב"ח דבכה"ג תנאו קיים דגם בב"ג וב"ר הכי הוי:

ג) והא דכ' דב"ח דהמקדש ע"מ שתבעלי לפלוני אפשר לקיימו לאחר מיתת המקדש אע"ג דאין בידה לקיימו דהיינו שימות המקדש מ"מ הוי תנאי נראה ראי' לדבריו מהא דאיתא בפ' המגרש ובטוש"ע אה"ע סי' קמ"ג סעי' י"ט גבי גט ע"מ שלא תבעלי לפלוני אין זה גט דחיישינן שמא יבא עלי' באונס ויתבטל הגט הרי דאע"ג שאין בידה לקיים התנאי דשמא יבא עלי' באונס מ"מ הוי תנאי לבטל הגט וראיתי בשעה"מ שכ' ג"כ דכל תנאי שאינו מן הנמנע אע"ג שאין בידה הוי תנאי אלא דמה שהביא ראי' לזה מהא דאיתא בפ' מ"ש דף ע"ז בה"ז גיטך ע"מ שתצא חמה מנרתיקה דהוי תנאי אע"ג דאין בידה לאו ראי' הוא לענ"ד דהתם לאו מדין תנאי הוא דהא ודאי שתצא חמה מנרתיקה דאטו ישתנו סדרי בראשית ולא הוי רק כקובע זמן ולא בעי דיני תנאי כמש"כ הרמב"ם בפ"ט מהל' גירושין במגרש לאחר שלשים יום. וראיתי בס' עצי ארזים סי' ל"ח שכ' דמדברי הרמב"ם שכ' בפירקין במקדש ע"מ שיתן לו פלוני חצירו הוי תנאי משום דאפשר שתתן לו ממון הרבה וכו' ולמד הרמב"ם כן ממה דאמרינן בפ' המגרש בגט ע"מ שתבעלי לפלוני אפשר דמשחדא לי' בממונא. ולמה שינה הרמב"ם מדברי הש"ס ולא כ' ע"מ שתבעלי לפלוני משמע דבכה"ג לא הוי תנאי בקידושין משום דאסור הוא לה כמ"ש הפרישה ודלא כהב"ח אע"ג דאפשר לקיים אחר מיתת המקדש עכ"ד ולענ"ד גם מגוף דברי הש"ס הנ"ל מוכח דלא כהב"ח דל"ל לטעמא דאפשר דמשחדא לי' בממונא הא לפי דברי הב"ח סגי כל שאינו מן הנמנע ואפשר שיבא עלי' בהיתר דגבי גט הוא מותר וע"כ צ"ל משום דלא הוי בידה לכן הוצרך לומר דאפשר דמשחדא ל' ומקרי בידה לקיים התנאי וא"כ בקידושין דא"א לקיים כ"א ע"י מיתת המגרש ואין הדבר מסור בידה לא הוי תנאי וצ"ע

(ד) והנה לכאורה יש להקשות לפי"ד הב"ח מהא דאיתא במס' קידושין דף ע"ז אלמנה גרושה חללה וזונה חייב עלי' כה"ג משום ארבעה שמות ודוקא כשהם כסדר הזה אבל אם נשתנה סדר זה כגון שנתגרשה ואח"כ נתאלמנה אינו חייב עוד משום אלמנה דאין אחע"א עי"ש וכ"כ הרמב"ם בפי"ז מהל' א"ב ולדברי הב"ח משכחת לה דנתגרשה ואח"כ נתאלמנה ויחייב כגון שקידש הראשון ע"מ שתבעל לפלוני כהן והוא הי' אז כהן הדיוט והי' התנאי אפשר לקיים לאחר מיתת המקדש אע"ג דע"י קיום התנאי תהוי אלמנה למפרע ולכן הי' תנאי מעליא ואח"כ גירש אותה המקדש הנ"ל ושוב אי אפשר לקיים עוד התנאי דא"כ תהי' גרושה למפרע ואסורה לכהן והיינו דע"י בעילה זו תהוי גרושה וא"כ דכיון דבשעה שהתנה הי' התנאי תנאי מעליא ואח"כ נתבטל שא"א שיבא לידי קיום ממילא נתבטלו הקידושין הראשונים ועי"ז לא חל עלי' שם גרושה כלל. ואח"כ קדשה אותה אחר ונתאלמנה וחל עלי' שם אלמנה ואח"כ שנעשה אותו פלוני הכהן כה"ג ובא עלי' באיסור ונתקיים התנאי וחלו הקידושין הראשונים וגם הגירושין ובא עתה איסור גרושה וחל על איסור אלמנה נמצא אע"ג דנתגרשה מקודם מ"מ חל איסור אלמנה קודם איסור גרושה ועתה חל איסור גרושה על איסור אלמנה דהוי איסור מוסיף כדאיתמר התם בש"ס. אמנם י"ל דזה לא מקרי נשתנה הסדר דאע"ג דנתגרשה קודם שנתאלמנה מ"מ כיון דלא חלו הגירושין עד השתא הוי כנתאלמנה, ואחר כך נתגרשה והוי כסדר הזה דאיתמר בש"ס ועוד דיש להסתפק אם בכה"ג חל איסור אלמנה כיון דהוי גרושה למפרע הוי כמו נתגרשה מקודם ואין איסור אלמנה חל על איסור גרושה וצ"ע ואכ"מ

(ה) המשנה למלך בפ"ג מהל' זכי' ומתנה כ' וז"ל הנותן מתנה לאחד ואמר שאם ימות בלא זרע שתחזור המתנה ליורשיו ולא כפל לתנאי' יש להסתפק ולומר כיון דלא כפל לתנאי' התנאי בטל והמעשה קיים ונראה דהכא אין צורך למשפטי התנאים ואף לדעת התוספת דבמעכשיו נמי בעי ת"כ היינו בתנאי שאם לא יתקיים התנאי תתבטל המתנה למפרע מש"ה צריך חיזוק בתנאים משא"כ בזה אפי' ימות בלא זרע לא תתבטל המתנה למפרע ואין התנאי בא אלא לומר שאם לא יתקיים התנאי שלא תמשך המתנה לעולם עכ"ד והסכימו לזה המחברים אכן נראה דזה דוקא לענין ת"כ ושאר דיני תנאי אבל לענין תנאי שא"א לקיימו אע"ג שהתנה באופן שאם לא יתקיים התנאי לא תתבטל המתנה למפרע רק שלא תמשך לעולם מ"מ התנאי בטל והמעשה קיום ונמשך לעולם איבע"א סברא כיון דהוי תנאי שא"א לקיימו אינו אלא כמפליגו בדברים ומשחק ואין בדבריו כלום. אמנם יש ללמוד כן מדברי הר"ן במס' סוכה פ' לולב הגזול בהא דאיתא שם דלא ליקני אינש לולבי' לינוקא דקטן מיקני קני אקנויי לא מקני והקשה הר"ן דליקני' במתנה ע"מ להחזיר וכיון דלא יוכל להקנות לו ולהחזיר ולקיים התנאי ממילא תתבטל המתנה למפרע ויהי' שלו כדמעיקרא ותירץ כיון דקטן א"י להקנות הוי תנאי שא"א לקיימו דאינו תנאי כיון דאינו אלא כמפליגו בדברים עכ"ד והנה ראוי לשוב לב לקושית הר"ן דליקני' לי' במתנה עמ"ל ועי"כ תתבטל המתנה למפרע ומה עצה הוא זה הא מדהקנה לקטן רוצה לזכותו בהמצוה ומה יתן ויוסיף שיקנה לו באופן שתתבטל המתנה והוי כאלו לא הקנה לו כלל א"כ טורח זה למה מוטב שלא יקנה לו כלל ואטרוחי בכדי ל"ל. ועל כרחך צ"ל דכוונת הר"ן שיקנה לו באופן זה במעמ"ל שאם לא יחזירנו לו לא תמשך המתנה מאז והלאה אבל לא תתבטל למפרע ועי"ז שפיר יצא הקטן ידי מצוה בשעתו ואח"כ תחזור אליו וע"ז תי' דהוי תנאי שא"א לקיימו ואינו תנאי אפי' בכה"ג והתנאי בטל ומעשה המתנה קיים ונמשך לעולם כנ"ל ודו"ק

(ו) והיכי דהמתנה לא ידע בשעה שהתנה לתנאי זה א"א לקיימו פשיטא דהתנאי קיים כיון דלא שייך לומר דהוי כמפליגו בדברים ובדוקא התנה וזה פשוט ומבואר מאד ממה דקימ"ל דגם תנאי דעבר הוי תנאי כגון שעושה מעשה זו על תנאי אם הי' הדבר כן ואם לא הי' כן בטל המעשה והא אם לא הי' כן כבר הי' בשעה שהתנה אי אפשר לקיים ועל כרחך צ"ל דמש"ה תנאו קיים משום שלא ידע ולא הוי כמפליג ועיי' מ"ש לקמן בכלל יו"ד. ועיי' מ"ש לעיל כלל א' אות וז"ח לענין תנאי שא"א לקיים איך נלמד מב"ג וב"ר ובביאור לשון התוס' פ' המגרש דף פ"ד ועימ"ש בכלל ג' אות ה' דבתנאי שאדם מתנה על עצמו כגון בנזירות לא שייך דהוי כמפליג בדברים

כלל יו"ד דין תנאי ע"י שליח (א) הר"ן במס' גיטין פ' מ"ש ובמס' קידושין פ' האומר כ' וז"ל וא"ת והא תנן האומר כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש והא הכא דמעשה קודם לתנאי ואפי"ה תנאו קיים איכא למימר דמה דמתני