תבואות השדה חלק ו פט

שכבר נכתב תו לא חיישינן דלמא חזר שמכיון שכבר נעשה מעשה חזק מוכח דבהסכמה גמורה גמר בלבו לגרש ותו לא יחזיר ודו"ק ועי' היטב מ"ש לעיל באות י"א ולפי"ז י"ל דלרבי יוסי לפימ"ש לעיל באות י"א דלא ס"ל כר"מ בהא דלג' אמרינן דמהני מילי דמילי דב"ד אלים ור' יוסי פליג גם בהא דס"ל דלא אמרינן דמכיון שכבר מסר דבורו לב"ד תו לא יחזיר דמסתמא הוי בהסכמה גמורה דלא ס"ל הך סברא א"כ הה"ד חתימה ונתינה הוי ג"כ מילי דמ"מ יש לחוש דלמא יחזיר ולא חל שליחות של השני וא"כ מתורץ קושי' התוס' ד"ה והאמר שמואל שהקשו למה הביא מהא דאמר שמואל הלכה כר"י דאמר מילי לא ממסרן הא בשנים גם לר"מ אמרינן מילי לא ממסרן ולהנ"ל א"ש דהכי פריך דכל עיקר ספיקו דשמואל דכתבו הוי כתב הגט משום דעל החתימה יכולין לצות לאחר דחתימה לא הוי מילי כסברת קצה"ח שהבאתי לעיל וא"כ פריך שפיר הא אמר שמואל הלכה כר"י דאפי' לג' ג"כ הו"ל מילי אלמא דס"ל דאפי' היכא דמצי' לומר שעשה בהסכמה גמורה מ"מ חיישי' שמא חזר ולא חל שליחות השני א"כ בחתימה ג"כ הו"ל מילי ואמאי נימא דכוונתו הי' על כתב הגט ושעל החתימה יצוי לאחר כיון דהחתימה ג"כ הו"ל מילי לסברת שמואל דס"ל הלכה כר' יוסי ודו"ק:

(י"ט) ועפ"י כל הדברים הנ"ל יובן לנו קצת שקלא וטריא דגמ' בס"ד דהנה הרשב"א הקשה מאי פריך הגמרא מהו הדבר צריך תלמוד הא דרב גופא צריכא ליה תלמוד אי כתבו כתב הגט או כתב ידן ב' עוד יל"ד אמאי לא קאמר הגמרא תיכף דמספקא ליה מהו הלשון כתבו ולמה קאמר מתחלה דמספקא לי אי מילי ממסרן או לא ג' בתוס' ד"ה כתב ידן כתבו וז"ל אעפ"י דלא נפקא מיניה מידי דאידי ואידי מילי נינהו וכי' הא מסיק דלשמואל אומר אמרו כשר עד שמסיימו והה"ד דהוי ולי למימר אפכא אי ס"ל דכתב הגט וכו' ומאי בעי תוס' בזה ד' יל"ד דלכאורה קושיית התוס' במ"ש ואעפ"י דלא נ"מ מידי דאידי ואידי מילי נינהו הוא לכאורה באמת קושיית הגמרא ומה בעי עכשיו תוס' בזה דהוי מילי וגם במה שהקדימו דאידי ואידי מילי נינהו כלומר דגם החתימה מילי נינהו ולאיזה צורך כתבו תוס' זה עכשיו (יעי' בחידושי פנים מאירות שהרגיש ג"כ דקישיית התוס' הוא קושיית הגמרא) אמנם להנ"ל א"ש הכל דכבר כתבנו דאי ס"ל דמה שנוכל לומר שהוא כבר בהסכמה גמורה לא הוי מילי א"כ נוכל לומר דהה"ד חתימה לא הוי מילי דכיון שעמד בדעתו הראשונה עד לאחר כתיבת הגט וודאי לא יחזור עוד ושפיר נמסר לשליח אחר רק לר״י דס"ל דאף באומר לג' דהו"ל ב"ד אעפ"י שהוא מסתמא בהסכמה חזקה ומ"מ הו"ל מילי א"כ הה"ד חתימה ג"כ הו"ל מילי ודו"ק היטב בהך סברא:

(כ') ומעתה א"ש הכל בס"ד דבס"ד הוי ס"ל ג"כ אליבא דשמואל דחתס״ו פסול דהא שמואל מוקי לה למתניתין בדף פ"ו ע"ב בכתב סופר ועד וגם הוי ס"ל דחתימה לא הוי מילי כמ"ש לעיל השם הקצה"ח א"כ לא היה יכול לאוקמא דמהו דקאמר שמואל הדבר צריך תלמוד היינו אי כתבו הוי כתב הגט או כתב ידן דכיון דס"ל לשמואל דמילי לא ממסרן אפילו בלא הא דאמר שמואל אמר רבי הלכה כר״י מלעיל ממסכת' גיטין כ"ט ע"א דאמר מתנה הרי הוא כגט כמ"ש התוס' בד"ה והאמר שמואל וא"כ פשיטא דכוונתו הי' כתב הגט ואחר יחתום דבחתימה לא הוי מילי וא"כ פשיטא דאם אחר כתב אפילו אי הו"א דהא דמילי לא ממסרי פסיל רק מדרבנן כמ"ש בשו"ת כתר כהונה סימן ע' ועי' בפר"ח לאה"ע סימן ק"כ מ"מ כיון דאפשר שיעשו גט כשר לגמרי דהיינו לכתוב בעצמן ולחתום ע"י אחרים א"כ ע"כ היה כוונתו כתבו כתב הגט, ומשו"ה לא רצה הגמרא לומר תיכף דהספק היה אי כתב הגט או כתב ידן וקאמר אילימא משום דהו"ל מילי ומספקא ליה אי מילי ממסרן וכו' כלומר ונימא דשמואל באמת מסופק בזה דעד כאן נוכל לומר דע"כ היה כוונתו על כתב הגט היינו רק אי מילי לא ממסרן משא"כ אי מילי ממסרן ממיל' נוכל לומר דכוונתו היה גם על חתימת הגט והנתינה יהיה ע"י אחר וכל זהו הוא אי ס"ל דחתימה לא הוי מילי וע"ז פריך שפיר והא שמואל ס"ל הלכה כר' יוסי דאפילו בג' הוי מילי וא"כ הה"ד חתימה ג"כ הו"ל מילי וא"כ אין סברא לומר דדווקא על כתב הגט היה כוונתו שהם יכתבו כיון דחתימה הו"ל ג"כ מילי וע"ז משני אח"כ אלא הא מספקא ליה אי כתבו כתב ידן וכו' כלומר דעד דלא הוי ידעינן עדיין דגם בחתימה הו"ל מילי לא היה לספק כלל אי כתבו כתב ידן דע"כ כתב הגט קאמר וחתימה יהיה ע"י אחר, משא"כ עכשיו דידעינן מדאמר הלכה כר"י דחתימה הו"ל ג"כ מילי שפיר יש לספק מה היה כוונתו שהם יעשו אם הכתיבה או החתימה וזהו ג"כ כוונת התוס' בד"ה כתב ידן במ"ש ואע"ג דלא נ"מ מידי דאידי ואידי מילי נינהו:

כלומר גם החתימה דאי הו"א דחתימה לא הוי מילי לא היה מקום כלל לספק אי כתבו כתב ידן דמסתמא כוונתו כתב הגט וחתימה יהיה ע"י אחר כמ"ש רק כיון דאידי ואידי הו"ל מילי א"כ אין סברא טפי לומר שנתכוין על הכתיבה מעל החתימה ומשו"ה השתא מצינן שפיר לומר דמספקא ליה אי כתבו כתב הגט או כתב ידן ואח"כ כתבו התוס' לפי האמת מה מספקא לשמואל ומסקו דבריהם דעכ"פ לפי האמת א"ש מה שמסופק כיון דאמרו כשר כמ"ש המהרש"א בכוונת דבריהם ועי' בחידושי פמ"א ולבסוף מסקי התוס' דהה"ד דהוי מצי למימר ואי כתבו כתב הגט הא כתב ידן וכו' כלומר דלמאי שכתבו התוס' בכוונת פירוש הגמרא מ"ט לא קאמר רק עכשיו דמסופק אי כתב ידן וכו' וע"כ משום דעכשיו ס"ל דחתימה ג"כ הו"ל מילי שפיר יש לספק אי כתבו כתב ידן וכו' וא"כ הה"ד דהוי מצי למימר אי כתבו כתב הגט הא כתב ידן וכו' כיון דחתימה ג"כ הו"ל מילי (ועי' היטב בקצה"ח סימן רמ"ד) וא"כ מתורץ הכל ומתורץ גם קושיית הרשב"א ג"כ מ"ט לא קאמר תיכף דהדבר ספק אם כתבו כתב הגט וכו' ולדברינו א"ש הכל דכל דלא הוכיח מסברא דחתימה ג"כ הו"ל מילי אין מקום כלל לומר דכתבו הו"ל כתב ידן דע"כ היה כוונתו על כתב הגט כיון שהחתימה יכול להיות ע"י אחר אי ס"ל דחתימה לא הוי מילי ומשו"ה לא מסיק דמסופק אי כתבו כתב ידן רק לבתר דס"ל דחתימה ג"כ הו"ל מילי כמ"ש בכוונת התו' וא"ש הכל בס"ד ודוק היטב בזה כי הוא נכון בכוונת התו' ושקלא וטריא דגמרא:

(כ"א) בגמרא הא גופא מיבעיא ליה כתבו אי כתב ידו או כתב הגט נ"ל דהמקשן הוי ס"ל מדקתני סתמא וכתבו משמע בין הכתיבה ובין החתימה אמנם התרצן הוי ס"ל דהא אי ס"ל לר"מ חחסו"ע פסול ע"כ ליכא לפרש בשנים הכתיבה והחתימה א"כ הה"ד בג' נמי לא קאי על הכתיבה ועל החתימה ומיבעיא ליה באמת אם ר"מ ס"ל חתסו"ע פסול דאז ע"כ ליכא לפרש דכתבו קאי על שניהם ודוק:

(כ"ב) והנה אח"כ פריך מר' יוסי דאמר שילמדו ויכתבו וע"כ משמע דכתב הגט הוא וע"ז משני דלעולם חתימה ואיכא ב"ד חדתא, והנה מה שיש לדייק עוד בסוגיא דגמרא הוא מה שינ"ד איזה קושיא ודקדוקים א' לרש"י דס"ל והאמר שמואל דהכל תלוי בקפירת הבעל שכתב וז"ל אלא כתב ידן איכא למימר דכתב