תבואות השדה חלק ו קנט

לחזקת ממון והוי רק כמו שאר חזקות ולא מהני נג חזקה המסבבת העומדת לנגדו הגם דבתומים בקיצור ת"כ ס"ק כ"ב ומשם ואילך רוצה לומר דספק גזל לא אסרה התורה מ"מ מסתבר דזהו רק אי אמרינן בכ"מ ספיקא דאורייתא מה"ת לקולא דאין סברא לחלק מה"ת בין גזל לשאר איסורים (ועי' היטב בקונטרס הספיקות בסוף ספר קצה"ח כלל א' סימן ו') ודוק:

(ח') והנה בהא דר"י מטהר גבי ספק בהרת קדם י"ל על ב' פנים או דס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה וה"נ מהני ליה חזקת טהרה אע"ג דאיתרע או די"ל דס"ל ספיקא דאוריתא מה"ת לקולא, ועי' בתוס' ד"ה שער לבן דדרש מדכתיב שער לבן בבהרת והנה רש"י הביא הך קרא על דברי ת"ק דס"ל ספק טמא, וי"ל דשניהם אמת דהנה השטמ"ק הקשה אי ס"ל דדווקא בהרת קדם טמא הא בבת אחת הו"ל טהור א"כ בספק הו"ל ס"ס כלומר דלמא שער לבן קדם, ואת"ל דלא קדם דלמא בא בב"א וא"כ י"ל דת"ק ס"ל דבבת אחת טמא אע"ג דהוי ספיקא דהא אי אפשר לצמצם מ"מ מספיקא נמי טמא וא"כ אינו טהור רק אם נדע בבירור ששער לבן קדם ור"י ס"ל ספיקא מה"ת לקולא וא"כ ע"כ בב"א טהור דהוי ספיקא כיון דא"א לצמצם וא"כ ממילא בספק איזה קדם הו"ל ספק ספיקא, וא"ש דבין ת"ק ובין ר"י ס"ל דילפינן מהך קרא רק ת"ק דרוש ליה לחומרא דאינו טהור רק בוודאי שער לבן קדם ור"י דרש ליה לקולא דאינו טמא רק בוודאי בהרת קדם, וא"כ מה מאוד נמלצו דברי רבא נגד ר"א לדחות דבריו שס"ל דלר"י עדיפא חזקה דאין אדם שותה בכוס מחזקת ממין רק חזקת הגוף לא מהני ליה משום דאיתרע ודחה דבריו מכח מה דר"י מטהר בספק שער לבן קדם ממנ"פ דאי הטעם משום דחזקה דאיתרע שמה חזקה ומשו"ה טהור א"כ גם חזקת הגוף הו"ל חזקה מעליא אע"ג דאיתרע ואמאי לא מהני חזקת הגוף ואי נימא דטעמא דר"י דמטהר משום דספיקא מה"ת לקולא וא"כ וודאי חזקת ממון עדיף משאר חזקות כיון דתפיס אע"ג שהוא מסופק וא"כ וודאי ל"ל דחזקה אין אדם שותה בכוס יהי' עדיף מחזקת ממון וא"כ אי רישא כר"י מינו לא נקט רבותא טפי גם בבית הבעל ומכ"ש לפי מה שהבאתי כמ"פ בשם ספר דברי אמת דמאן דס"ל ספיקא מה"ת לקולא ס"ל חזקה דאיתרע ל"ש חזקה ומאן דס"ל לחומרא ס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה, (עי' בספרי שער חזקות שער ב' אות ב') וא"כ ממנ"פ אי ס"ל ספיקא מה"ת לחומרא ס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה וא"כ חזקת הגוף נמי הו"ל חזקה מעליא אע"ג דאיתרע וא"כ כמו דחזקת הגוף לא מהני נגד חזקת ממון ה"נ לא מהני חזקה דאין אדם שותה בכוס נגד חזקת ממון וא"כ קשה אי רישא כר"י מ״ט לא נקט בנכנסה בבית הבעל ואי ס"ל ספיקא מה"ת לקולא וחזקה דאיתרע ל"ש חזקה א"כ שפיר מהני גבי חזקת ממון מעלת התפיסה וא"כ ל"ל דחזקה אין אדם שותה בכוס יהי' עדיף מחזקת ממון כיון דבחזק"מ איכא נמי מעלת התפיסה וממנ"פ נדחו דברי ר"א דאי רישא אתיא כר"י אמאי לא נקט בנכנסה לרשות הבעל, וא"ש דברי רבא לדחות דברי ר"א, אמנם אליבא דר"א כבר כתבנו לעיל דס"ל דריעותא דהרי מומין לפניך הוי ריעותא טפי כיון דכבר יצאה בבירור מחזקתה הראשונה רק רבא ס"ל דלא אזלינן בתר חזקה דהשתא והוי רק שאר ריעותא, ונדחו דברי ר"א ממנ"פ כמ"ש, ודוק היטב:

(ט') בתוס' ד"ה אבל היכא הקשו לר' יהושע אמאי לא נימא אוקמא בחזקת פנוי' והרי מומין לפניך כמו במקוה שנמדד, והקשה הפנ"י אמאי לא הקשו התוס' לר"ג ג"כ דהא במקוה שנמדד קיי"ל דהוי וודאי טומאה, ונ"ל דהנה תוס' ס"ל דה"נ מיירי בבריא שהאב או הבת טוענים בריא וכן משמע מתירוצם שתירצו דחזקת פנוי' לא חשיב, וכתב המהרי"ט בכוונת דבריהם דמשום שאסורה להנשא מחמת טענתה שהמומין נולדו אח"כ ליכא חזקת פנויה וא"כ ע"כ מיירי בברי ובזה אתי נמי שפיר דבד"ה רישא כאן נמצא כתבו דגבי משארסתני נאנסתי מיירי בענין שיכול להיות שנאנסה תחת בעלה, והנה בש"ע אה"ע סימן ס"ח לא הביא כלל דמיירי דווקא בעניין שאפשר שנאנסה תחת בעלה עי' בב"ש שם ס"ק כ"ג (ובהפלאה בקונטרס אחרון שם ס"ק י"ח עמד בזה) וצ"ל דדווקא הכא ס"ל להמחבר דאמרינן כאן נמצא וכאן היה משום דאינו טוענת רק שמא משא"כ התם בטוענת בריא לא אמרינן כנוכ"ה אמנם התוס' דס"ל דגם גבי ומשארסתני נאנסהי מיירי רק באופן שיוכל להיות שנאנסה תחת בעלה ס"ל דה"נ מיירי בברי ואפי"ה אמרינן כאן נמצא וכאן היה ומשו"ה הוצרכו לאוקמא הך דמשארסתני נאנסתי ג"כ באופן שאפשר שנאנסה בבית בעלה דלא שייך כאן נמצא כאן היה וא"כ כיון דהתוס' ס"ל דהכא מיירי בברי ליכא להקשות אמאי לא נימא לר"ג חזקת פנוי' והרי מומין לפניך דהא במס' כתובות י"ד אמרינן לר״ג אלים ליה בריא אפילו כנגד רובא וא"כ מכ"ש דאלים ליה בריא נגד חזקה דכאן נמצא דמ"מ לא הוי חזקה טובא כל כך, ועי' בשטמ"ק שכתב ג"כ דאפשר דככוכ"ה לא הוי רק ריעותא, ועי' ברש"י ד"ה רבא אמר, וא"כ לא דמי להרי חסר לפניך גבי מקוה דהתם ליכא טענת בריא דהוא עצמו מסופק אם טבל במקוה שלמה ומשו"ה לא קשיא לר"ג, אמנם לר' יהושע דלא מחשב ליה טענת בריא כלל שפיר הקשו דאמאי לא נוקמא בחזקת פנויה והרי מומין לפניך, ומשו"ה תירצו דכיון דמ"מ אסורה להנשא משום טענת בריא שלה ממילא ליכא חזקת פנוי', וכמ"ש המהרי"ט בכוונת דבריהם, ודוק:

י') והנה הב"ש באה"ע סימן ל"ט ס"ק י"א האריך שם דמכח כנוכ"ה גם גט א"א אפי' טוענת בריא דהא חזינן שמשקרת עי"ש וראיתי להפלתי בסימן פ"א ס"ק ד' שהקשה לפי"ז מאי כתב שם הרמ"א לעניין בהמה שנמצאת סירכא כיון דהיא רק מספק טריפה לא מחזקינן למפרע לאסור הגבינות דאיכא ס"ס דלמא בתר הכי נולדו בה סימני טריפות והא הך ספק דלמא היה מעיקרא הוי כוודאי מכח כנוכ"ה ונראה לחלק דהא דאמרי' דמשום כנכ"ה הוי כוודאי טריפה היא מטעם שכ' הרשב"א במס' חולין י"א דכיון דהוי טריפות שא"א שעכשיו ממש סמוך לשחיטה נטרפה לכך מחזיקין הריעותא גם על מעיקרא (ועי' בספר דברי חיים להגאון ר' יצחק אויערבויך זצ"ל באה"ע בדיני כתובה סימן כ"ז מ"ש בזה) ויש להסביר דברי הרשב"א על זה האופן כיון דעד עכשיו היינו מחזיקי' לבהמה זו בחזקת כשרה ועכשיו נראה שהיא טריפה מזמן הקודם הרי למפרע שבטעות החזקנו ונסתלק החזקה דמעיקרא לגמרי כל שלא נוכל לומר שרק עכשיו ממש יצאה מחזקתה וא"כ היינו דווקא בטריפות שעכ"פ עתה ידעינן בבירור שהיא טריפה ממש משא"כ בסרכא שגם עכשיו מ"מ אפשר שהיא כשרה אע"ג שאנו מטריפין אותה מספק מ"מ הרי לא נוכל לומר שמה שהיינו מחזיקין אותה עד עתה היה בטעות כיון דאפשר שגם עכשיו היא כשרה עדיין וא"כ עכ"פ לא הוי וודאי להחזיק הריעותא גם על למפרע והו"ל שפיר ס"ס ועכ"פ לא הוי כוודאי גם על למפרע, (אח"כ ראיתי בספר חדש חקר הלכה בכלל אין מחזיקי' איסור ממקים למקום ס"ק ג' שכתב ג"כ כה"ג דאין מחזיקין על למפרע רק בוודאי עי"ש) ומתורץ קושית הפלתי בסיד, ודוק היטב, (ומ"ש שלעניין טריפות הוי כמו חזקה בטעות עי' בישועות יעקב לאה"ע סימן קי"ז ס"ק ד' ודוק: