תבואות השדה חלק ו קנח

דהשתא כלל ועל שעת אירוסין ליכא שום ריעותא ברורה ולכך שפיר מהני ליה חזקת הגוף משא"כ בספק בהרת קדם דיש ריעותא לפנינו לא מהני חזקת טהרה כיון דחזקה היא רק מגזה"כ אמרינן היכא דאיכא ריעותא לפנינו לא גלתה התורה ומכ"ש דא"ש לפימ"ש התוס' בד"ה ספק טמא דמיירי שחקק לטומאה שהיה בו נגע אחר וקודם שנטהר בו נולד בו ספק זה והיינו דמחזיקין מאיסור לאיסור, וכבר העליתי (בשער החזקות שלי שער ה' באות י"ב בס"ד, ובשער ג' אות ט') דמאן דס"ל חזקה היא רק גזה"כ ס"ל מחזיקין מאיסור לאיסור א"כ ליכא הכא חזקת טהרה:

(ד') ומתורץ בזה קושיית מהרש"א בד"ה ספק טמא דלר"י ס"ל דמוקמינן בחזקת טהרה ולא אזלינן בתר מה שהיה נזקק לטומאה והכא במשנה לא אזיל בתר חזקת הגוף ור"ג הכא במשנה אזיל בתר חזקת הגוף ושם לא אזיל בתר חזקת טהרה ואדרבא חזקת טומאה עדיף ליה משום דנזקק לטומאה, אמנם לפימ"ש א"ש בס"ד דר"ג דס"ל דחזקה היא רק מגזה"כ א"כ לא אזלינן בתר חזקה דהשתא ושפיר מהני חזקת הגוף כע"ש, וכיון דחזקה היא מגזה"כ א"כ ס"ל מחזיקין מאיסור לאיסור וממילא מוקמינן ליה בחזקת טומאה שהיה מעיקרא ומהגם דחזקת טהרה לא מהני ליה דאיתרע וחזקה דאיתרע ל"ש חזקה אי חזקה היא רק מגזה"כ אמנם ר"י ס"ל חזקה היא בתורת וודאי וס"ל גם חזקה דהשתא כמ"ש ולא מהני ליה חזקת הגוף משום חזקה דהשתא דהרי מומין לפניך וא"כ ס"ל אין מחזיקין מאיסור לאיסור ולא אזלינן בתר מה שהיה נזקק לטומאה כלל כיון דאין מחזיקין מאל"א וגם ס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה כיון דהוא בתורת וודאי (ועי' שער החזקות שלי שער ד' אות ג') וא"ש הכל בס"ד:

(ה') ומעתה א״ש ג"כ מ"ש התוס' דלר"ג דס"ל חזקת הגוף עדיף מ"מ היכא דהבעל הביא ראי' שעד שלא נתארסה היה בה מומין אלו פטור אע"ג דאיכא חזקה דאין אדם שותה בכוס מ"מ פטור משום דאין אדם מתפייס במומין והוא עפ"י מ"ש בספרי ח"ג בשער רובא שער ג' (בסוגיא דראוה מדברת) בהא דאמרי' במס' כתובות (דף י"ד ע"א) הלכך לר"ג אלים ליה בריא דס"ל דרוב הוי רק בתורת ספק ולכך בריא עדיף (עיי"ש באות ל"ד) והנה הך חזקה דאין אדם שותה בכוס לא הוי כמו חזקה דעלמא רק דהוי כמו רוב דרוב בני אדם אינם מכניסים לחופה עד שבודק וא"כ ע"כ ראה ונתפייס וא"כ א"ש דבשלמא חזקת הגוף שפיר מהני ליה נגד חזקת ממון דחזקת הגוף היא חזקה גמורה דמה שהיא עכשיו מומין לפניך לא הוי כלום נגד חזקה דמעיקרא כיון דלית ליה לר״ג חזקה דהשתא כמ"ש וגם חזקת ממון לא אלים כל כך ובפרט כיון שהספק לא נולד כלל בממון שלו רק בחזקת הגוף שלה והוי חזקה מעליא, ועי' בספרי (שער חזקות שער ו' אות ג') שהבאתי שם דעת הב"ש (סימן ה' ס"ק כ"ו) דבממון שלא הגיע לידו מדעת בעלים לא אמרינן אין הולכים בממון אחה"ר והיינו משום דאין הספק נולד כלל בממון עי״ש היטב, וא"כ כיון דהבעל לא יוכל לטעון בריא שהיו בה מומין מקודם שפיר מהני לה חזקת הגוף משא"כ היכא שכבר הביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין ולית לה רק חזקה דאין אדם שותה בכוס והוי כמו רוב והוא טוען נגד זה בריא שלא נתפייס ולר"ג אלים ליה בריא עד הרוב (כמ"ש בספרי ח"ג שם) ומשו"ה ס"ל שפיר אפילו בנכנסה לרשות הבעל מהני ליה היכא שהביא ראיה שהמומין היו בה קידם אירוסין דנגד זה יש לו בריא שלא נתפייס ולא בדקה אע"ג דחזקה אין אדם שותה בכוס מ"מ לא עדיף טפי מרובא ולר"ג לא הוי רובא רק בתורת ספק וא"ש פלוגתא דר"ג ור"י לעניין חזקת הגוף אי אזלינן בתר השתא או בתר דמעיקרא וכן לעניין אין אדם שותה בכוס דלר"ג לא מהני ולר"י מהני ולא הוי סברת הפוכות כלל דכל חד לשיטתו וא"ש כל הסוגיא לאקומתא דר"א, ודו"ק היטב כי הוא נכון בס"ד. (ו') ועד"ז יש לפרש מ"ש רבא לא תימא ר' יהושע לא אזיל בתר חזקת הגוף כלל וכו' וכבר הקשו המפורשים למה קבע רבא הכא הך מילתא אליבא דר"י ולא בפ"ק גבי הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים דטעמא דר"י משום דחזקת ממון עדיף (ועי' בשטמ"ק ובפנ"י שעמדו בזה) ובשטמ"ק כתב דרבא אשמעינן דגיטא בעי אפילו לר"י כיון דנגד זה ליכא חזקת ממון העכחישה אמנם להנ"ל א"ש דהנה לר"א דמוקי רישא כר"י וקשה קושיית התוס' אמאי לא אשמעינן רבותא טפי אפילו בנכנסה לרשות הבעל צריך האב להביא ראיה וצריך ע"כ לומר דבנכנסה לרשות הבעל לא מהני אפילו הביא הבעל ראיה משום חזקה דאין אדם שותה בכוס עדיף מחזקת ממון והא דחזקת הגוף לא מהני נגד חזקת ממון היא משום דהרי מומין לפניך ונגד זה הביא רבא ראיה דאפילו היכא דאיתרע נמי אזיל ר"י בתר חזקת טהרה (ולא ס"ל לרבא מ"ש לעיל דהכא הוי ריעותא טפי משום דבבירור יצאה מחזקתה הראשונה, דס"ל דהוי רק כשאר ריעותא וס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה) וא"כ ה"נ חזקת הגוף הו"ל חזקה מעליא אע"ג דאיתרע וע"כ טעמיה דר"י דלא אזיל בתר חזקת הגוף היא משום דאיכא כנגדו חזקת ממון וא"כ ממילא גם חזקה אין אדם שותה בכוס לא עדיף מחזקת ממון וקשה אמאי לא נקט רבותא טפי בנכנסה לרשות הבעל דל"ל משום דהתם לא מהני אפילו הבעל ראיה משום אין אדם שותה בכוס דהא חזקת ממון עדיף וע"כ לא מוקמינן רישא כר"י וא"ש דרבא בא לדחות דברי ר"א דרישא לא אתיא כר"י משום קושיית התוס' דא"כ אמאי לא נקט רבותא טפי בנכנסה לרשות הבעל ואח"כ כשכבר דחה דברי ר"א מוקי לה באקומתא אחרינא וא"ש סידור לישנא דרבא, ודו"ק. (ז') והנה בתוס' ד"ה אבל הקשו מאי ס"ד דלא אזיל כלל בתר חזקת הגוף ותירצו אע"ג דאיכא חזקת פנוי', ואח"כ הקשו לר"י אמאי לא אמרינן באמת חזקת פנויה והרי מומין לפניך כמו במקוה שנמדד ותירצו דחזקת פנויה לא חשיבא כלל חזקה לגבי חזקת הגוף, וראיתי בפנ"י שכתב דמשו"ה לא חשיב חזקת פנוי' דהא הספק לא נולד בעיקר הקידושין והספק היא רק אם היתה אז שלמה או בעלת מום, והנה יש להסביר זה דחזקת הגוף הוי מסבב וחזקת פנויה הוי רק מסובב, ומה שיש להקשות ע"ז דא"כ גם במקוה חזקת טומאה היא רק מסובב וחזקת מקוה היא מסבב, עי' בספרי ח"א שער החזקות שער א' אות ה' עי"ש, ודו"ק, וצ"ל דהרי מום לפניך לא הוי ריעותא כל כך כמו חסר לפניך דחסר ואתא כדאיתא ריש מס' נדה אמנם לפי"ז קשה אמאי מהני ליה לר"י חזקת ממון הא חזקת ממון כ"ש דהיא רק מסובב ואמאי ניזול בתר חזקת ממון וצ"ל דחזקת ממון יש לו עכ"פ מעלת התפיסה כיון שהוא מוחזק בממונו וחוץ מה שנוכל לומר לעניין ממון חזקת מרא קמא כמו בשאר חזקות (עי' בקונטרס הספיקות שבסוף ספר קצוה"ח כלל א' אות ה' ו' ובקונטרס החזקות לשמן רקח סי' י') יש לו עוד חזקה מה שהוא מוחזק בממונו גם עכשיו ומשו"ה אע"ג שהיא רק מסובב מהני ליה כיון שהוא תפוס בו ודו"ק. אמנם י"ל עד כאן נוכל להחשיב חזקת ממון לחזקה עדיפא משאר חזקות רק אי ס"ל ספיקא דאוריתא מה"ת לקולא וא"כ גם ספק גזל מותר מה"ת שפיר הוי מעלה מה שהיא תפוס בממונו משא"כ אי ספיקא מה"ת לחומרא והה"ד ספק גזל אסור מה"ת א"כ אין מעלה