תבואות השדה חלק ו קנז

הבעל, וסיפא ר' גמליאל דס"ל התם דאזלינן בתר חזקת הגוף ונאמנת לומר משארסתני נאנסתי משום חזקת הגוף וה"נ נאמן האב לומר שהמומין נולדו לאחר אירוסי' משום דחזקת הגוף עדיף מחזקה ממון, ובתוס' ד"ה מי ששנה זו הקשו דא"כ אמאי נקט ברישא בעודה בבית אביה וכן בסיפ' בנכנסה לרשות הבעל אמאי לא אשמעינן רבותא טפי דאפילו בנכנסה לרשות הבעל האב צריך להביא ראיה כיון דאהיא אליבא דר' יהושע דלא אזיל בתר חזקת הגוף ובאמת ברש"י ד"ה מי ששנה זו כתב רישא לר' יהושע והה"ד בנכנסה לרשות הבעל וכו' שאין טעם לחלק בין עודה בבית אביה לנכנסה לחופה, נראה דכוונתו בזה לתרץ קושיית התוס' הנ״ל דמשו"ה נקט תנא דרישא בעודה בבית אביה ולא נקט רבותא טפי דאפילו בבית הבעל האב צריך להביא ראיה דס"ל דלא הוי שום סברא טפי שיהי' האב צריך להביא ראיה טפי בבית אביה מבנכנסה לרשות הבעל (וכן כתב בשטמ"ק בכוונת רש"י הנ"ל) אמנם להתוס' לא ניחא להו בהך תירוצא דס"ל דכיון דמצינו לרבא ולרב אשי שמחלקי בין עודה בבית אביה לבית הבעל א"כ אע"ג דלר"א ע"כ לית ליה הני חילוקא מדמשני תברא דזהו אין לתרץ רק עפ"י הדוחק, (ועי' בספר יד מלאכי כללי התלמוד אות תרל"ב) עכ"פ איכא קצת סברא לחלק בס"ד בין בית אביה לבית הבעל א"כ שפיר קשה אמאי לא אשמעינן תנא דרישא רבותא טפי דאפילו בבית הבעל האב צריך להביא ראיה, ומשו"ה תירצו התוס' דתנא דרישא ס"ל בבית הבעל לא מהני אפילו הביא הבעל ראיה דעד שלא נתארסה היו בה מומין הללו משום דחזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו ותנא דסיפא סבר אע"ג דנכנסה לרשות הבעל מ"מ אם הביא ראיה מהני משום דחזקה אין אדם מתפייס במומין, והנה גם זה קשה דא"כ הו"ל סברות הפיכות דתנא דרישא דס"ל חזקת הגוף לא חשוב נגד חזקת ממון ס"ל דחזקה אין אדם שותה בכוס וכו' עדיף מחזקת ממון. ותנא דסיפא דס"ל דחזקת הגוף עדיף מחזקת ממון ס"ל דנגד חזקה אין אדם שותה בכוס עדיף חזקת ממון (ועי' בפנ"י ובשטמ"ק שעמדו בזה):

(ב') ונ"ל דסברת ר"א היא כך דס"ל אליבא דר"י דכל חזקה הוא כמו וודאי דהיא מסברא והנה א"כ וודאי מסתבר דנגד שום חזקה לא מהני חזקת ממון עפ"י מ"ש כמ"פ בשער החזקות שלי בס"ד בשם הריטב"א במס' עירובין ל"ו דבכל חזקה אזלינן רק בתר המסבב ולא בתר המסובב וא"כ כיון דחזקת ממון בכל פעם היא רק מסובב דאטו יש כאן סברא לומר משום שיש לו חזקת ממון מסתמא לא בדקה מן המומין וא"כ וודאי עדיף חזקה דאין אדם שותה בכוס וכו' מחזקת ממון אמנם זהו רק אי ס"ל דחזקה היא מסברא אז אמרינן דחזקת המסבב עדיף מחזקה שהיא רק מסובבת משא"כ אי הו"א דחזקה היא רק מהלכה ומגזירת הכתוב (ועי' פירוש המשנה להר"מ פ"ט ממסכת נזיר) שפיר יש לומר דחזקה המסובבת ג"כ מועיל כמו חזקה המסבב [עי' היטב בספרי] והנה ר"א הוכיח אליבא דר' יהושע דחזקה היא מסברא ובתורת וודאי מדס"ל גבי ספק בהרת קדמו לטהור והיינו משום דמוקמינן ליה בחזקת טהרה אע"ג דאיתרע ליה חזקת טהרה כיון שיש שם שער לבן רק שלא נודע איזהו קדם וע"כ דס"ל דחזקה היא בתורת וודאי א"כ אע"ג שנולד ריעותא מ"מ כיון דגם עכשיו אפשר שעדיין היא טהור ששער לבן קדם שפיר מהני חזקת טהרה שלו וכיון דס"ל דחזקה היא בתורת וודאי ומסברא א"כ חזקה המסובב עדיף וא"כ לא מהני חזקת ממון דהיא רק מסובב נגד חזקה דאין אדם שותה בכוס וכו' וא"כ שפיר אתיא רישא כר"י דחזקת הגוף לא מהני כלום כמה שנפרש בס"ד, והא דלא נקט אפילו בנכנסה לרשות הבעל צריך האב להביא ראיה היינו משום דברשות הבעל לא מהני אפי' הביא הבעל ראיה משום דחזקה דאין אדם שותה בכוס דהוא המסבב עדיף מחזקת ממון וזה הוכיח ר"א מדמטהר ר"י גבי ספק בהרת קודם אע"ג דחזקת טהרה איתרע ליה וצריך לומר ע"כ דס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה ומוכח דחזקה היא בתורת וודאי ולא מהני ריעותא לסלק החזקה שהיא כוודאי כיון שאפשר שגם עכשיו עדיין היא טהור וכיון דחזקה היא כוודאי לא מהני חזקת ממון שהיא מסובב נגד חזקה דאין אדם שותה בכוס ומשו"ה לא מהני אפילו כי הביא הבעל ראיה ויש לכוון בזה מ"ש ר"א תברא ופירשו התוס' בשם ר"ח דהוא שבועה והיינו דבמס' ב"מ פ"ו ע"א איתא שם בהך דספק דבהרת קדם אמר הקב"ה טהור והנה ר"י ס"ל ג"כ כמה שיצא הדבור מפי הקב"ה אע"ג דר"י גופא ס"ל לא בשמים היא במס' ב"מ נ"ט ע"ב וצ"ל דכאן מסתבר ליה משום דמוקמינן אחזקה דהיא כוודאי והנה שבועה היא כשרוצים להזכיר שמו של הקב"ה אומרים שבועה וזה שאמר ר"א תברא כלומר מדס"ל לר"י כמ"ש הקב"ה ע"כ דחזקה היא כמדאי וא"כ חזקה המסבב עדיף וממילא א"ש רישא כר"י והא דלא נקט בנכנסה לרשות הבעל דשם לא מהני אפי הביא הבעל ראי' משום דחזקה אין אדם שותם בכוס וכו' עדיף מחזקת ממון כיון דחזקת ממון היא רק מסובב וחזקה אין אדם שותה בכוס היא מסבב והא דלא מהני חזקת הגוף נגד חזקת ממון ג"כ היינו משום דחזקת הגוף שעכשיו כבר יצאה בבירור מחזקה הראשונה שהרי יש בה מומין לא מהני כלום כמה שנפרש בס"ד, משא"כ חזקת טהרה ביון שאפשר שגם עתה היא טהור דשער לבן קדם שפיר מהני אע"ג דאיתרע כיון דחזקה היא כמו וודאי לא נוכל ע"י ריעותא לסלק החזקה דהיא כוודאי, ודו״ק (ועי' במהרש"א בתוס' ד"ה ספק טמא ויבואר בס"ד):

(ג') אמנם רי"ג ס"ל דחזקת הגוף שפיר מהני נגד חזקת ממין אע"ג דעכשיו הרי מומין לפניך מ"מ כיון דליכא שים רימותא על שעת אירוסין ממש אמרינן דמוקמינן בחזקתה הראשונה עד זמן שבוודאי יצאה מחזקתה, ויש להסביר הדבר עפ"י מה שראיתי להגאון בעל שמן רקח (בספר קונטרס החזקות שלו, סימן ה') שכתב דחזקם דכאן נמצא וכאן היה או חזקה דהשתא ילפינן נמי מחזקה דמעיקרא דכמו בחזקה דמעיקרא אמרינן שמסתמא לא נשתנה מכמו שהיה ה"נ בחזקה דהשתא אמרינן ג"כ מסתמא כל זמן ההוא שאנו דנין עליה לא נשתנה וא"כ היתה מעיקרא כמה שהוא עכשיו, אמנם כן י"ל היינו דווקא אי ס"ל חזקה היא מסברא שפיר י"ל דילפינן חזקה דהשתא מחזקה דמעיקרא משא"כ אי ס"ל דחזקה היא רק גזה"כ שפיר י"ל כיון דמנגע לא ילפינן רק בחזקה דמעיקרא אמרי' היכא דגלי רחמנא גלי והיינו רק בחזקה דמעיקרא ולא בחזקה דהשתא (עי"ש היטב, בסימן ג') ולפי"ז י"ל אליבא דר"א דר"ג ור' יהושע פליגי בהא דר"י ס"ל חזקה הי' מסברא א"כ הך חזקת הגוף לא מהני כלום כיון שהרי עכשיו בוודאי יצאה מחזקתה הראשונה והוי חזקה דהשתא שיש בה מומין וחזקה דהשתא הוי נמי חזקה כיון דהיא מסברא וא"כ ממילא ליכא חזקה דמעיקרא וא"כ שפיר ס"ל דחזקה דאיתרע כמי בספק בהרת קדם דשם גם עכשיו י"ל שהי' בחזקתו שפיר מהני כיון דחזקה היא בתורת וודאי רק חזקת הגוף לא מהני ליה משום דעכשיו בבירור יצאה מחזקתה כיון דמומין לפניך וחזקה דהשתא והוי עכ"פ כמו חזקה דמעיקרא ועכ"פ שקולים הם וממילא אוקי ממונא בחזקתו משא"כ נגד החזקה דאין אדם שותה בכוס לא מהני חזקת ממון כמ"ש משום דחזקת ממון הוי רק מסובב אמנם ר"ג ס"ל חזקה היא רק גזה"כ וא"כ לא אזלינן בתר חזקה