תבואות השדה חלק ו קנו

בשוא"ת לא הוי בכלל ביטול השטר ושפיר נאמנים בכל גוונא וא"כ אין המחבר חולק כלל על דברי הר"מ ואין שום סתירה בדבריו, ומתורץ קושיית הש"כ בסימן פ"ב ס"ק ל"ד ודוק היטב:

(מ"ה) בגמרא אמר ר"נ אמנה היו דברינו אין נאמנין, מודעה היו דברינו אין נאמנים, מר בר רב אשי אמר אמנה וכו' אין נאמנים מודעה הי' וכו' נאמנים מ"ט האי ניתן לכתוב והאי לא ניתן לכתוב והנה נ"ל מדקאמר מר בר רב אשי אמנה אין נאמנין, ולכאורה לא הוי ליה לגמרא לאתויי רק מודעה במה דפליג על ר"נ ולא אמנה דמודה לר"נ וע"כ גם באמנה אין טעם מר בר רב אשי כמו טעמא דר"נ דמר בר רב אשי ס"ל הטעם אמנה אין נאמנים משום דהו"ל עולה וא"כ ממילא מודעה דלא הו"ל עולה נאמנים ואפילו בכתב ידן יוצא ממקום אחר נאמנים במודעה (עי' היטב ברמב"ם פ"ג מהלכות עדות הלכה ח' שם, ובלח"מ שם) אמנם ר"נ ס"ל הטעם דאמנה אין נאמנים משום דלא אתי על פה ומרע לשטרא כמ"ש התוספ' בד"ה אמר רב נחמן, ועיין היטב במסכת' ב"ב מ"ח ע"ב ד"ה אמר רב נחמן, וא"כ במודעה נמי ס"ל לר"נ דשייך לא אתי ע"פ ומרע לשטרא ואין נאמנים אפילו כשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר דכל הסוגיא הכי מיירי באין כתב ידן יוצא ממקום אחר (כמ"ש התוספ' כאן ובמסכתא ב"ב) עכ"פ כיון דאפילו באמנה דתרויהו ר"נ ומר בר רב אשי ס"ל דאין נאמנים אין הטעם שוה כמ"ש משו"ה נקט הגמרא בדברי מר בר רב אשי אמנה ג"כ אע"ג דבזה אין חולק על ר"נ, ודו"ק:

ולענין תנאי אי נאמנים אפילו כשכתב ידן יוצא ממקום אחר כבר הביא הר"נ בזה פלוגתת הראשונים, וכבר כתבנו באות מ"ד לחלק בין תנאי בקום ועשה לתנאי בשב ואל תעשה, אמנם ר"נ ס"ל באמנה ומודעה אפילו כשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנים משום דלא אתי ע"פ ומרע לשטרא והיינו כיון שמודים שהשטר נכתב כהלכתו אפי' לפי דבריהם דהשתא שוב אין נאמנים כלל דהו"ל כחוזרין ומגידין לגמרי ולא מהני אפילו מגו, אמנם תוספ' במס' ב"ב מ"ח ע"ב ד"ה אמר רב נחמן הוסיפו על דבריהם שבכאן וכתבו כיון דמה"ת א"צ קיום כלל אפילו כשטען מזוייף רק מדרבנן משו"ה ס"ל לר"נ דאפילו במגו אין נאמנים ויש להסביר דבריהם דהנה הכא במסכת' כתובות הקשו בד"ה הרי אלו נאמנים הא הו"ל מגו במקום עדים, ותירצו כיון דהוצרכו קיום מדרבנן לא חשיב קיום וא"כ ס"ל לר"נ דדווקא כשאומרים אנוסים א"כ לפי דבריהם דהשתא לא היה השטר נכתב מעולם כהלכתו שפיר לא הוי ליה חוזרין ומגידין ונאמנים במגו עכ"פ משא"כ במודעה ואמנה כיון שגם לפי דבריהם דהשתא היה שטרא מעליא אין נאמנים בעדותן להורע השטר שאפילו לפי דבריהם היה נכתב כהלכתו ומשו"ה אין נאמנים במודעה ואמנה אפילו באין כתב ידן יוצא ממקום אחר דלא אתי ע"פ ומרע לשטרא, ועי' שטמ"ק מסכת' ב"ב שם מ"ש בהך דלא אתי ע"פ ומרע לשטרא דהיינו שכיון שכבר נחקרה עדותם בשטר לא מקבלין עדותם יותר וא"כ כשהמודעה נכתב בשטר מקודם גם ר"נ מודה דנאמנים (ועי' עדות ביוסף על הר"מ פ"ג הלכות עדות שכתב ג"כ דלר"נ נמי אם הוציאו שטר מודעה כתוב נאמנים) אמנם להלכה קיי"ל כמר בר רב אשי דלא אמרינן לא אתי ע"פ ומרע לשטרא וא"כ במודעה נאמנים לרוב הפוסקים אפי' כשכתב ידן יוצא ממקום אחר (עי' היטב בלח"מ הלכות עדות פ"ג הלכה ח',) ולר"נ נאמנים יותר בתנאי ממודעה דבתנאי גם עכשיו אינם באים לבטל השטר כמ"ש התוספ' ד"ה או דלמא ולשיטת הפוסקים מודעה נאמנים יותר מתנאי דבמודעה נאמנים אפילו כתב ידן יוצא ממקום אחר ותנאי אין נאמנים לרוב הפוסקים רק באין כתב ידן יוצא ממקום אחר, ושיטות הרמב"ם והמחבר כבר ביארנו לעיל בס"ד. (מו) אמנם באמת יש לעיין מ״ט לדידן במודעה נאמנים יותר מתנאי דבמודעה נאמנים אפילו בכתב ידן יוצא ממקום אחר ולר"נ מודעה אין נאמנים כלל אפילו באין כתב ידן יוצא ממקום אחר ותנאי נאמנים עכ"פ באין כתב ידן יוצא ממקום אחר, והוא לכאורה כמו סברות הפוכות, וכבר עמד בזה בלח"מ שם הלכות עדות, ונ"ל עפ"י מ"ש התוספ' מס' ב"ב (דף מ"ח ע"ב) ד״ה רב נחמן דס"ל כל שטר א"צ קיום מה"ת כלל אפילו בטענת מזוייף כלומר היכא שהלוה טוען מזוייף א"כ כל שטר היה לו תיכף בשעת חתימה חזקת כשרות גמור וא"כ כיון שהעדים אומרים עכשיו מודעה ורוצים לבטל חזקתו שהיה מוחזק בוודאי לכשר הו"ל כחוזרין ומגידין ולא דמי לאנוסים דנאמנים במגו עכ"פ דהתם לפי דבריהם עכ"פ לא היה לו שם שטר מעולם משא"כ מודעה ומשו"ה אין נאמנים כלל אפילו באין כתב ידן יוצא ממקו"א לר"נ רק בתנאי שעכ"פ אין מבטלים השטר לגמרי לא הו"ל כחוזר ומגיד ומשו"ה נאמנים לדעת קצת פוסקים אפילו היכא דאין להם מגו, אמנם אנן ס"ל דשטר מה"ת צריך קיום היכא שטוען מזוייף א"כ שום שטר לא היה לו חזקה ברורה כל כך לומר שוודאי לא היה בו מודעה דכל זמן שאינו מקיום לפנינו לא אתחזק כל כך ומשו"ה מודעה כיון שאין עושים שום עולה דאדרבא מצוה קא עבדי להציל אנוס מיד אונסו נאמנים בכל גוונא דזהו הפירוש בגמרא מ"ש מודעה ניתן לכתוב (עי' בר"נ שהביא עוד פירוש אחר ובלח"מ שם) משא"כ תנאי דעכ"פ יש עולה מ"ט לא פירשו התנאי משו"ה ס"ל להני פוסקים דרק באין כתב ידן יוצא ממקו"א נאמנים דמ"מ הו"ל חדא הגדה. ועי' רש"י ד"ה אלא ע"כ מ"ש כיון דתוך כדי דבור מסקי דבוריהו עי"ש, משמע דס"ל נמי דבעינן אין כתב ידן יוצא ממקום אחר משא"כ בכתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנים דהיה להם לפרש התנאי משא"כ מודעה לא שייך לומר דהיה להם לפרש המודעה בשעת החתימה דהא לא רצו שידע הלוקח מן המודעה משו"ה נאמנים אפילו בכתב ידן יוצא ממקום אחר דשום שטר אין לו חזקה ברורה כל כך לומר שיהיו חוזרין ומגידין ולא יהיו נאמנים ומשו"ה נאמנים יותר במודעה אע"ג שהוא יותר ביטול לשטר מתנאי (ועי' היטב בשטמ"ק.) ודוק'. שער פרי השדה שער ה' ח"ת בסוגי' ד ״מומין״ מס' כתובות (דף ע"ה וע"ו):

(א') במשנה היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין הללו, נכנסה לרשות הבעל, הבעל צריך להביא ראיה וכו', ובגמרא פריך מ"ט ברישא ס"ל האב צריך להביא ראיה והיינו ע"כ דלא אזיל בתר חזקת הגוף דידה לומר כיון שלא נולדה במומין האלו מוקמינן לה בחזקתה ובסיפא בנכנסה לרשות הבעל ס"ל דאזלינן בתר חזקת הגוף דידה ומשני ר' אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו, כלומר דרישא ר' יהושע דס"ל במס' כתובות (דף י"ב ע"ב) גבי הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים והיא אומרת משארסתני נאנסתי והבעל טוען שמא עד שלא ארסתיך והוי מקח טעות דס"ל לא מפיה אנו חיין דמוקמינן להבעל בחזקת ממון דעדיף מחזקת הגוף אע"ג שיש לה חזקה שבתולה נולדה לא מהני חזקת הגוף נגד חזקת ממון של