עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תבואות השדה חלק ו

תבואות השדה חלק ו טו

Tevuot Hasadah part 6 15 · תבואות השדה חלק ו · free full Hebrew text

Open in the reader →

מת שהי' רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו א"כ אי אפשר לומר שיחזרו ע"י שלא ראו סימן טוב בהתחתנותם עם יצחק כי אדרבה זה שמת בתואל הי' לזרזם שלא יעכבו, וז״ש אליעזר אל תאחרו אותי ואין לכם להעלות בדעתכם שתחזרו מחמת שלא ראיתם סימן טוב כי אדרבה זה הי' משום וד' הצליח דרכי כדי שלא יעכב, ודו"ק כי הוא נכון:

דרוש לפרשת פרה ל״ב במדרש א״ר אחא בשם ר' יוסי בשעה שעלה משה לשמים שמע קולו של הקב"ה שהוא יושב ועוסק בפרשת פרה ואומר הלכה בשם אומרה, ר' אליעזר אומר עולה בת שנתנה ופרה בת שנתים אמר משה לפני הקב״ה רבש"ע העליונים והתחתונים ברשותך ואתה יושב ואומר הלכה משמו של בשר ודם אמר הקב"ה משה צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחלה, ר"א אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים, אמ"ל רבש"ע יהי רצון שיצא מחלצי, אמ"ל הקב"ה חייך שהי' מחלצך ושם האחד אליעזר ושם אותי המיוחד אליעזר, עכ"ל:

ונ"ל הכוונה בזה דהנה אית' בריש מס' חגיגה שלא תאמר הואיל והללו מכשירין והללו פוסלין וכו' איך אלמוד תורה ת"ל כולם מרועה אחד נתנו אל אחד אמרן, והנה זה מבואר כי בכל פלוגת' תנאים ואמוראים כמו פלוגת' דב"ש וב"ה אע"ג שאין הלכה כב"ש מ"מ אלו ואלו דברי אלקים חיים, וראיתי בשם ספרים הקדושים כי לעת"ל יהיה הלכ' כב"ש, והנה גם גבי ר' אליעזר במס' ב"מ שאעפ"י שיצאה ב"ק שבכ"מ הלכ' כמותו מ"מ לא קבעו הלכה, אעפ״י שהיה גדול בדורו כדמוכח בסוף פרק ארבע מיתות בסנהדרי', עכ"פ לא נוכל לומר שתורתו של ר"א איני לפי האמת הגם שאין הלכה כמותו, והנה בהך דאמרינ' אלו ואלו דברי אלקי' חיים אע"ג שאינו נתפס בשכל אנושי כלל כי איך אפש"ל על דבר אחד שהי' טהור והיו טמא ג"כ כגון בפלוגת' דר"א לרבנן שר"א מטהר ורבנן מטמאין וא"כ ע"כ דברי אחד מהם אנו אמת עפ"י השגת שכל האנושי וע"כ צ"ל כמו דחזינן בפרה אדומה שהיו חק לישראל מה שמטהר טמאים ומטמא טהורים כמו כן כל התורה הי' חק ושני הדעות הם אמיתיים ולכך נאמר בפרשת פרה זאת חקת התורה כמו שפרה הי' חק כמו כן כל התירה הי' חק, ודו"ק, והנה בהא דאמרי' אלו ואלו דברי אלקים חיים י"ל על שני דרכים, דרך האחד מאחר שהאדם ע"י שהי' כרוך בחומר הטבע עליל הוא לטעות ולכך אע"ג שאין דעתו אמת מ"מ כיון שהוא סובר שכך היה דעתו של הקב"ה מסכים השי"ת עמו, כמ"ש בעקיד' לענין קידוש החדש במ"ש אשר תקראו אתם אפילו שוגגי' אפילו מועטין אמנם לפי"ז לא היה הקב"ה אומר הך הלכה שאינ' עפ"י מטרת האמת כי הגם שהך דעה שאינ' אמיתיות עולה ג"כ לרצון לפניו ית"ש ואין האדם נתפס על כך במה שטעות יצא מלפניו מ"מ איך יצאו דברים כאלו שאינם אמיתים מפי הקב"ה בעצמו אמנם י"ל דרך אחר דבאמת כל השני דעות הי' תורת אמת ואע"ג שא״א לומר על דבר אחד שהיא טמא ושהיא טהור היינו רק לפי השגת שכל האנושי אבל מה שהיא למעלה מן השכל אפשר לשני הדעות להיות אמת והוי ממש כמו פרשת פרה שאינו מושג בשכל האנושי כלו ומ"מ היא דבר אמת כמו כן עפ"י השגה שהיא למעלה משכל האנושי יכול להיות בדבר אחד שהיא טמא ושהיא טהור כי כל אחד יש לו אחיזה בתורה כפי שורש נשמתו והכל היא אמת, ודו"ק כי לא אוכל לפרש יותר בכתב והמשכיל יבין וישמע:

ל״ג) והנה אי אמרינן ששני הדעות אמיתים ולא רק משום שהאדם עלול לטעות, ובפרט באדם גדול כר' אליעזר וודאי לא נוכל לומר שטעה חיו ושאמרו שאין הלכה כר"א רק לארבעה דברים (עי' פ"ק דמס' נדה) וע"כ שהיא אינו מובן איך אפשר לומר שדעת ר"א הי' אמת ומ"מ הלכה כדעה החולקת עליו והיא דבר שאין השכל אנושי יוכל להשיג, אמנם מ"מ מ"ש על ג' דברים העולם עומד ואחד מהם היא עמוד התורה בוודאי גם על תורתו של ר' אליעזר או שאר דברי התנאים שלא נקבע הלכה כמותם מ"מ מתקוום העולם עליהם, וא"כ אין נ"מ כלל אם נקבע הלכה כמותו או לא כי מ"מ צדיק פעל כי העולם עומד על דברי תורתו שיצא מפיו והקב"ה מסכים עמו אמנם אי הו"א שבאמת הך דעה שאינה עפ"י הלכה הי' אינה אמיתיות כלל רק שלא נתפס על זה מה שלא כיון שאמית' של תורה משום שהאדם עלול לטעות א"כ הגם שבעל הלכה זאת שלא נקבע הלכה כדבריו אינו נענש ע"ז מאחר שהאדם עלול לטעות עכ"פ לא נוכל לומר שהעולם מתקיים על דברי תורתו ג"כ כיון שאין האמת כדבריו, ודו"ק היטב:

ומעתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו בס"ד והט אזנך ושמע הנה מרע"ה שמע שהקב"ה אומר הלכה בשם ר"א עגלה בת שנתה ופרה בת שתים והנה מאחר שאמר בשם אומרה ע"כ לא לקבוע הלכה כמותן דהא הקב"ה כתב בתוה"ק אחרי רבים להטות, והיה סבור מרע"ה שרק משו"ה אמר הקב"ה גם דברי ר"א הגם שאין הלכה כמותו מ"מ להורות נתן שאפילו הדעה שאינה אמיתיות רצויה לפניו ית"ש מאחר שהאדם עלול לטעות והיה סבור מרע"ה שבאמת הך דעה שאין הלכה כמותו אינו אמיתיות ולכך היה תמה ואמר רבש"ע כל העולם ברשותך ואתה אומר הלכה משמו של בשר ודם כלומר הגם שבעל ההלכה שאינ' כוון עפ"י האמת לא יהיו נענש על זה שמשום שהוא בשר ודם הוא עלול לטעות מ״מ איך יצאו דברים כאלו שאין ההלכה כך וא"כ איך יצא דבר כזה מפי מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא כלו אמת, וע"ז השיב לו הקב"ה לא כמו שאתה סבור שהך דעה שלא נקבע להלכה אינ' אמת לא כן רק צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ונקט ״לעמוד״ כלומר שאפילו אותו ההלכה שלא קבעו להורות כן מ"מ היא דבר אמת ועל דברי תורה כאלו ג"כ העולם עומד והגם שאינו מושג בשכל האנושי איך אפשר ששני דעות חולקות שניהם יהיו אמת ע"ז אמ"ל הקב"ה ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחלה כלומר כמו שמצוות פרה אינו מובן כלל בשכל האנושי ואע"פי שהיא בוודאי אמת כמו כן גם הדעה שאין הלכה כך מ״מ היא לאמיתה של תורה, וע"ז אמר יה"ר שיצא מחלצו כמ"ש בעקידה (פ' קרח) שהדעה שחולקת ואיהי' ח"ו לחלוק על תורת מרע"ה והבטיח לו הקב"ה שיהי' כן (כמ"ש במקו"א לפרש המאמר גמרא מס' מנחות (דף ל' ע"ב) בשע' שעלה משה למרום במ"ש כיון ששמע משה שאמר זו הלכה למשה מסיני נתקררה דעתו והתפלל משה שיהיו כך כל הימים שבמחלוקת התנאים יהיה כלאחד כוונתי ל"שש להשיג תורת מרע"ה וממילא יהיו כל השני דעות אמת והגם שהשכל אנושי אינו משיג זאת באיז' אופן יוכל להיות שני דעות חילקות שניהם אמת מ"מ אנחנו מאמינים זאת כמו פרשת פרה שאינו נתפס בשכל האנושי וגם על הדעה שאנו להלכה מ"מ נתקיים על זה העולם ג"כ וא"ש כוונת המאמר ודו"ק היטב:

ל"ד) הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים נחשנו כצאן לטבח יובל אמרתי לפרש