תבואות השדה חלק ו קז

הלכה כ' דאם השליח קדש אשה בספק קידושין לא הוי אפי' קידושי ספק דאדעתא דהכי לא שויא שליח ה"נ י"ל כיון דכל עיקר מה שתקנו קידושין לקטנה הוא לזכותה שלא ינהגו בה מנהג הפקר וא"כ היכא שנולד איזה ספק במיאון ב"כ לא תקינו רבנן קידושין כלל (ועיין לקין אות ל"ז), ודו"ק:

שער חזקה דרבא שער ב' חלק נבאר הסוגיא בדף מ"ח ע"ב שני (מח) ת"ר כל הנבדקות נבדקות עפ"י נשים וכן היה ר' אליעזר מוסר לאשתו, ונ"ל לפרש מ"ש ר"א מוסר לאשתו דהנה באמת היכא דאיכא טרחא אין נשים נאמנות כמה שמצינו בבדיקת חמץ והנה הא וודאי דאי ס"ל דהשערות בעינן גדולות כדי לכוף ראשן לעקרן שהוא השיעור הגדול לקמן במשנה נ"ב ע"ב אין כל כך טרחא לבדוק לומר שאין שם שערות ששערות כאילו נראים בקל וא"כ אם אמרה שאין לה שערות כאילו והיא קטנה שתוכל למאן וודאי מסתבר שנאמנת דלת"ק וודאי נשים נאמנות גם להקל למיאון ובפרט בלא בעל דלא הוי רק חששא דרבנן ובאמת פסקו כן הרי"ף דגם לענין מיאון שתוכל למאן בלא בעל (דבבעל לא מהני אפילו בדיקת אנשים דחיישינן שמא נשרו) ג"כ נשים נאמנות משא"כ אי השיעור שערות הוא קטן מאוד ואיכא טרחא לבדוק כל כך שתוכל לידע בבירור שאין לה אפילו שערות קטנות הו"א שאינם נאמנות משו"ה אשמעינן דאפי' ר"א דס"ל במשנה דשיעור שערות הם קטנים כדי שתוכל לקרוץ בצפורן מ"מ נאמנות לומר שאין לה ותוכל למאן, והטעם באמת מ"ט נאמנות אע"ג דאיכא טרחא וצ"ל דס"ל דחזקת קטנות הוי חזקה ומש"ה ממאנת ולעניין חליצה לומר שהוא גדולה ויש לה שערות לא הוי טרחא דדוקא כשאומרים הנשים שאין לה איכא טרחא לחפש היטב בכל המקום שאין לה אפי' שערות קטנות משא"כ אם אומרת שיש לה שערות בזה ליכא טרחא כמובן דמסתמא כיון שאומרת שיש לה בוודאי מצאה וא"כ לעניין חליצה י"ל דת"ק הכי ס"ל דבאמת כל שהגיע לפרק איכא חזקה דרבא ואיכא ג"כ חזקת קטנות וא"כ הוי חזקה עד חזקה והוי ספק השקול וא"כ מדינא נאמנות דנשים הוי כמו ע"א וע"א ג"כ נאמן בספק השקול היכא דלא איתחזק איסורא והכא הוי כמו לא אתחזק איסורא בין למיאון בין לחליצה דלחליצה אע"ג דאיכא חזקת קטנות איכא חזקה דרבא ולמיאון אע"ג דאיכא חזקה דרבא איכא ג"כ חזקת קטנות א"כ נאמנים בין לחליצה בין למיאון רק למיאון היה חשש אחר דלמא היא טועה שסברה שאין אלו שערות כיון שהם קטנים ביותר ובאמת לר"א סגיא בב' שערות קטנות ג"כ וא"כ לא יהי' נאמנים למיאון אשמעי' התנא דאפילו ר"א דסגיא ליה בשיעור קטן וא"כ מצוי לטעות גבי מיאון מ"מ נאמנות (עיין בשע"ת פרט י"א י"ב) ולומר דבחליצה הא איכא חזקת איסור לשוק ז"א דהא הספק לא נולד על החזקה איסור רק במה שאנו דנין אם יש לה שערות או לא ולענין זה ליכא חזקת איסור (ועיין שו"ת בית שלמה לאה"ע סימן קנ"ג שהעיר ג"כ בזה דלא אזלינן בתר חזקת איסור ליבום, ועיין מ"ש לעיל באות ב') ודו"ק:

(כ״ט) והנה בחידושי הר"ן כתב דתוך הפרק לרבי יהודה דס"ל כלאחר הפרק נתנן עליה חומרי גדולה שלא תמאן וחומרי קטנה שלא תחלוץ, והנה לכאורה קשה אמאי לא יהי' נשים נאמנות תוך הפרק שתוכל למאן הא מסייע לה חזקת קטנות וכמו שנאמנת לאחר הפרק שתחלוץ אפילו לר"י משום דמסייע לה חזקה דרבא ה"נ תהיה נאמנות תוך הפרק שתמאן משום דמסייע לה חזקת קטנות וצ"ל ע"כ דס"ל כסברת המהרי"ט ח"א סימן מ"א דחזקת קטנות לא הוי חזקה דליכא למימר דלעולם חזקת קטנות הוי חזקה רק משו"ה אינה נאמנת שתמאן משום דאיכא נגד חזקת קטנות חזקה דרבא דהא תוך הפרק ליכא חזקה דרבא וע"כ דחזקת קטנות לא הוי חזקה וגם אינה נאמנות שתחלוץ אע"ג דליכא חזקות קטנות לפי מאי דס"ל חזקת קטנות לא הוי חזקה מ"מ כיון דליכא ג"כ חזקה לסייע לה אינה נאמנות וא"כ יהי' מוכח דאפילו בספק השקול ג"כ אין נשים נאמנות אע"ג דאשה הוי כעד אחד ובמקום דלא איתחזק איסורא ע"א נאמן מ"מ הכא הוי דבר שבערוה אמרינן דאין ע"א נאמן בדבר שבערוה אפילו היכא דלא איתחזק איסורא כן צ"ל לדעת הר"נ דל"ל דלעולם ע"א נאמן אפילו בדבר שבערוה היכא דלא איתחזק איסורא רק הכא אין נשים נאמנות משום דהוי טרחא לבדוק דהא תינח לענין מיאון שהעדות הוא שאין לה שערות י"ל דהוי טרחא דלמא לא בדקה שפיר ותוכל לטעות ג"כ מ"מ לענין חליצה לומר שיש לה שערות זה וודאי לא הוי טרחא וע"כ דס"ל להר"כ דבדבר שבערוה אין ע"א נאמן אפילו היכא דלא איתחזק איסורא (ועיין היטב בשע"ת כלל ל"א פרט י"א י"ב) עכ"פ מוכח מכאן ג"כ דחזקת קטנות לא הוי חזקה דאל"כ אמאי אינה נאמנית תוך הפרק שתמאן כיון דאיכא חזקת קטנות המסייע וכמו דנאמנת לאחר הפרק לחלון משום חזקה דרבא המסייע לה וע"כ דחזקת קטנות לא חשיב, ובהכי מתורץ ג"כ מה שהקשה הגאון ז"ל בספר מנוחת אשר בסוגי' זו על מ"ש התוספת דמשו"ה לוקין אחרים בהקדיש מופלא סמוך לאיש דסמכינן על הרוב שמביאין שערות בזמנן והא כאן איכא תרי חזקות נגד הרוב חזקת קטנות וחזקת חולין דאינו קדוש ותרי חזקות עדיפי מרוב לדעת הריב"ש סימן שע"ט, אמנם אי ס"ל חזקת קטנות לא חשיב א"ש דליכא שני חזקות ולקמן נכתוב עוד תירץ אחר על הקושי' הנ"ל בסמוך בס"ד, ובלא"ה י"ל דלענין מופלא סמוך לאיש וודאי לא שייך חזקת קטנות דהא במה שאנו אומרים שמסתמא יביא סימנים בזה אין מוציאין אותו עכשיו מחזקת קטנות (עיין שו"ת נטע שעשועים סימן ס"ז) ודו"ק:

(ל') והנה אי ס"ל כמ"ש לעיל דלא אזלינן בתר חזקה רק על מה שנולד הספק בלא"ה לא קשה דהכא לא נולד הספק על החזקת חולין רק על הקטן אם הוא מופלא סמוך לאיש ונגד זה ליכא רק חדא חזקה חזקת קטנות ומשו"ה אזלינן בתר רובא שמביאין סימנים בזמנן נגד חזקת קטנות ולא דמי להא דהריב"ש בסי' שע"ט שכתב דהוי תרי חזקות חזקת חיים וחזקת אשת איש דהתם נולד הספק על שניהם דתיכף ששמענו שנטבע במים שאין להם סוף איכא ספק על איסור א"א שלה ועל חזקת חיים שלו ואע"ג דחדא חזקה מישך שייכו בחברתה (כבר עמד בזה הנוב"י מהדו"ק אה"ע סי' מ"ג ובספרי ח"א בשער החזקות הארכנו בזה), ועוד יש לחלק דהכא נגד חזקת חולין נעשה מעשה בבירור להוציא מחזקת חולין כיון שהקדישו משא"כ במים שאין להם סוף אע"ג דרובן למיתה מ"מ פשיטא שהוא עושה כל ההשתדלות להציל עצמו וכיון שאינ' מיעוט שעילה בידם שנמלטו שפיר אמרינן דאהני לן אלו ב' חזקות להיות עדיף מרוב (ועיין שו"ת נטע שעשועים סי' ס"ז שכתב ג"כ דחזקת חולין לא חשיב כלל עי"ש בד"ה אמנם אחר העיון) ודו"ק:

(ל"א) והנה לענין בדיקת נשים דעת הרי״ף דנאמנית בין לחציצה בין למיאון ולמיאון משכחת לה בשלא בעל דאי בעל גם בדיקת אנשים לא מהני לומר דאין להם שערות שתמאן דהא חיישינן שמא נשרו, אמנם