תבואות השדה חלק ו קג

שסמוך לזמן שרגילים להביא סימנים הוי מופלא סמוך לאיש דל"ל דרק משו"ה הוי מופלא סמוך לאיש משום שסמכנו ע"ז שבוודאי יביא סימנים ליג"ש וא"כ כיון שלא הביא ממילא לא הוי סמוך לאיש דהא בלא"ה לא היינו סומכין ע"ז שבוודאי יביא אי לא ס"ל חזקה דרבא, וע"כ מאן דלא ס"ל חזקה דרבא אמרי' דסמוך לאיש הוי כל שעומד בזמן שרגילים שיביאו סימנים וא"כ אפילו הוא בן י״ג שנה ולא הביא סימנים לא נפיק מכלל סמוך לאיש עכ"פ, וזהו נכון מאור בסברא, דמאן דלית ליה חזקה דרבא הוי סמוך לאיש בבן יג"ש ג"כ אי לא הביא סימנים דאמרינן כיון שהוא עומד בזמן הרגיל להביא סומכים הו"ל סמוך לאיש, וכן משמע מלשון הש"ש שם דדוקא אי ס"ל דחזקה דרבא אזי ס"ל דאם לא הביא סימנים בזמנו דאפילו סמוך לאיש לא הוי, עיי"ש היטב, ודו"ק:

(ט"ו) ואם כנים דברינו נפתח לנו שערי בינה לתרץ איזה קושי' בס"ד, [א'] רש"י בד"ה קטן הוא ואמאי נדרו נדר הא לאו בחזקת גדול כל זמן שלא הביא ב' שערות ומופלא סמוך לאיש נמי לא הוי דהא אינו יודע לשם מי נדר עכ"ל, והנה יל"ד דמשמע הא אי הוי ידע לשם מי נדר הוי שפיר מופלא סמוך לאיש הא כיון שיש לו י"ג שנה ולא הביא סימנים ממילא לא הוי סמוך לאיש לסברת הש"ש הנ"ל, [ב'[ הקשה המהרש"א מאי פריך אי לא אייתו ב' שערות קטן הוא דלמא מיירו דלא בדקו אותו ולאחר זמן סמכינן אחזקה דרבא ובתוך זמן לא סמכינן והוי קטן, אמנם כשהביא סימנים אפילו תוך זמן נמי הוי גדול ומה שתירץ המהרש"א דא"כ הוי ליה לאשמעינן רבותא טפי דאפי' תוך זמן מהני סימנים זהו דוחק קצת, דלמא ניחא ליה טפי לאשמעינן דלאח"ז סמכינן אחזקה דרבא ולא בעי בדיקה, ומ"ש דאינו מפורש במשנה הא שפיר שמעינן ליה מדיוקא [ג'] לדעת שו"כ הרא"ש כלל ל"ג דגם בדקנו אותו לאח"ז ונמצאו סימנים מחזקינן ליה בגדול למפרע לענין דעדותו כשר, ועיין בשו"ע חו"מ סימן ל"ה סעיף א', א"כ קשה מאי פריך אי דלא אייתי ב' שערות קטן הוא דלמא מיירו שבדקו אותו זמן רב אחר שנדר דלאח"ז הו"ל גדול משעה שהגיע לי"ג שנה ובתוך זמן לא הוי גדול למפרע רק משעה שנבדק ונמצאו לו סימנים (וקושי' זו הקשה בישיעות יעקב אה"ע סימן קנ"ה ס"ק ז', ושם הקשה ג"כ קושיית מהרש"א ובמחכ"ת אשתמיטתא לפי שעה שהוא קושיית מהרש"א) ד'] קשה מאי פריך אי דלא אייתי שתי שערות קטן הוא דלמא לאח"ז אפילו לא אייתי ב' שערות חל הנדר דחיישי' שמא נשרו ובתוך זמן לא חיישינן שמא נשרו (כמ"ש התוס' מ"ח ע"ב ד"ה ואב"א דתוך זמן לא חיישינן שמא כשרו,) אמנם אי אייתי שתי שערות לכ"ע אפילו תוך זמן כלאח"ז וקושי' זו הקשה ג"כ בספר מחנה אפרים הלכות אישות סימן א' עיי"ש (ולקושי' זו י"ל דאי משום חששא דשמא נשרו לא הוי רק ספק נדר ומדקתני במשנה נדריהם נדר והקדישן הקדש ולא קאמר בקיצור נדרן והקדישן קיים רק נדריהם נדר משמע דהוי וודאי נדר ולא משום חששא דשמא נשרו) ודו"ק:

(ט"ז) אמנם לתרץ כל אלו הקושיות נ"ל כך עפ"י מ"ש בס' מחנה אפרים שם דרב המנונא ל"ל חזקה דרבא עי"ש, אמנם לענ"ד נ"ל דאצ"ה דגם לפי האמת לית ליה לר' המנונא חזקה דרבא רק דס"ל דלמאן דס"ל תוך זמן כלאח״ז ל"ל חזקה דרבא, והוא עפ"י מ"ש לעיל (באות ד' ואות ה') דמאן דס"ל סימנים מעידים על שהוא בן דעת שפיר י"ל דגם תוך זמן מהני עדותן משא"כ אי סימנים מעידים על גמר אישית שבו וא"כ תוך זמן דע"כ לא נגמר אישות שבו לא מהני סימנים ואמרינן דהוא רק שומא בעלמא דקודם יג"ש לא הוי איש בשום אופן, ודוק היטב, ולפי"ז י"ל דהך מילתא דחזקה דרבא אי הוי חזקה גמורה תליא ג"כ בהא דאי ס"ל דסימנים מעידים על אישות שבו שנגמר דמי שהוא איש מסתמא מביא סימנים, והנה שנים ע"כ מעידים גם על אישות א"כ הוי חזקה שמי שהוא בכלל שנים יש לו ג"כ סימנים, משא"כ אי סימנים מעידים על דעת א"כ אינו עדות מוכח שמשום שהוא בכלל שנים יש לו סימנים ג"כ דהדעת אינו מוכרח כ"כ לבא עם השנים כמו האישות וא"כ לא הוי חזקה דרבא חזקה גמורה כ"כ כיון דלענין גדלות בעינן אישות ודעת, וא"כ ממילא לפימ"ש דמאן דס"ל תוך זמן כלאח"ז הוא משום דס"ל דסימנים מעידים על הדעת, (כמ"ש לעיל אות ד' ואות ה') שפיר י"ל דלפי האמת גם רב המנונא ס"ל חזקה דרבא רק דמ"מ מקשה שפיר למאן דס"ל תוך זמן כלאח״ז וממילא לית לי' חזקה דרבא א"כ קשה אי דלא אייתי שתי שערות קטן הוא ולא קשה קושיית המהרש"א דלמא מיירי דלא בדקו ולאח"ז נדרו נדר משום חזקה דרבא דהא אי תוך זמן כלאח"ז ל"ל חזקה דרבא וגם לא קשה דלמא מיירו שבדקו אותו לאחר זמן רב ולאח"ז מחזקינן אותו בגדול למפרע כמ"ש בשו"ת הרא"ש דזהו אינו דהרא"ש לא קאמר דהוי גדול למפרע מזמן השנים רק לפי האמת דס"ל דחזקה דרבא משא"כ אי תוך זמן כלאח״ז דלא ס"ל חזקה דרבא כמ"ש א"כ לא הוי גדול למפרע וגם לא קשה דלמא לאח"ז חיישינן שמא נשרו ולא בתוך הזמן דהא אי לא ס"ל חזקה דרבא ממילא לא חיישינן שמא נשרו ג"כ דהך מ"ד דס"ל חיישינן שמא נשרו הוא רק אי ס"ל חזקה דרבא כמ"ש התוס' מ"ח ע"ב ד"ה ואב"א, ומתורצים קושית ב' ג' ד', וא"כ ממילא מתורץ ג"כ מיש רש"י דמופלא סמוך לאיש לא הוי משום שאינו יודע לשם מי נדר ולא קאמר כיון שיש לו יג"ש ולא הביא סימנים ממילא תו לא מקרי סמוך לאיש כמ"ש השב שמעתא שהבאתי לעיל דזהו אינו רק אי ס"ל חזקה דרבא משא"כ קושיית ר' המנונא קאי למאן דס"ל תוך זמן כלאח"ז ול"ל חזקה דרבא א"כ הו"ל סמוך לאיש כל שהגיע סמוך לאותו זמן שרגילים להביא שערות ומשו"ה מפרש רש"י דנהי שנוכל לומר דהוי סמוך לאיש מ"מ מופלא לא הוי כיון שאינו יודע לשם מי נדר וסמוך לאיש גלתה התורה דבעינן ג"כ מופלא שיודע להפלות ומתורצים כל הקושיית, ודוק היטב (ועיין עוד לקמן אות כ"ו לתרץ עוד קושי' אחת בס"ד, ועיין עוד לקמן באות ל"ג):

י"ז) ומה מאוד נמלץ בזה לשון הגמרא וטעמא דלאח"ז הוא דגמרא לה למילתיה והוא יתיר לשון למה לו ליתן טעם מפני מה לאח"ז הוי איש גמור, רק עפ"י מ"ש א"ש דס"ל דע"כ סימנים מעידים רק על אישות וא"כ לא מהני דוקא כשהגיע לשנים דשנים ע"כ מעידים גם על אישות וסימנים ג"כ מעידים על אישות וזהו שאמר דגמרא לה למילתיה כלומר שמעידים ג"כ על אישות שבו שנגמר וממילא תוך זמן לא נוכל לצרף כלל עדות סימנים דתוך זמן ע"כ לא נגמר האישת וא"ש נמי דברי רש"י ד"ה וטעמא שכתב ז"ל:

הא תוך הזמן חשבינן ליה שומא ולא מצית לרבויי מאיש עכ"ל, כלומר דוודאי אי עדות הסימנים היו צריכים להיות על הרעת שפיר אינו מוכרח דתוך הזמן הו"ל שומא דהא אפשר לפעמים שממהר בדעתו וחריף טובא והדעת בא קודם הזמן ג"כ ואינו מוכרח לומר שהוא שומא משא"כ אי הסימנים מעידים על האישות שבו וקודם הזמן ע"כ לא נגמר האישות וממילא כל שבאו סימנים קודם הזמן אינם יכולים להעיד על האישות דהא השנים מכחישים וע"כ דהוי רק שומא ומדויק לשון רש"י במ"ש ולא מצית לרבוי מאיש כלומר דקודם הזמן היינו י"ב שנה לנקבה וי"ג לזכר ע"כ לא נגמר האישות שבו, ודוק היטב, והרווחנו בזה בס"ד לומר דלפי האמת גם רב המנונא ס"ל חזקה דרבא