תבואות השדה חלק ד פד

לה הדרינ' לכללא דקיי"ל אין מבטלי' איסור לכתחלא אלא תרומת חו"ל וכו' עכ"ל עי"ש, מבואר כוונתו כמ"ש דאע"ג דהא דמסקינ' דהכא משום מקלי איסורא היא מכח קושי' הגמרא דהו"ל דשיל"מ מ"מ כיון דעכ"פ נחתינ' לחלק בין שאר איסורי' ובין היכא דמקלי איסורא א"כ דלמא באמת גם לעניין לבטל לכתחלא היא דווקא היכא דמקלי איסור', וא"כ צריך להבין דעת הרשב"א והמחבר מ''ט התירו בכל איסור דרבנ' לבטל, ועי' בשו"ת זכרון יוסף ליו"ד סימן כ"ו:

ונראה ליישב, דהנה לכאור' יל"ד מה משני הגמרא מקלי קלי איסורא הא מ"מ לעניין טלטול לא שייך מקלי איסורא (דקושי' זו הקשה גם הפרמ"ג בסי' צ"ט ביו"ד במשבצות ס"ק י"ב ובספר דברי ירמי' בהלכות יו"ט פ"ב הלכ' י"א) ונרא' דהפירוש בגמרא היא דהנה המהר"ש הקשה מ"ט לא פריך הגמרא תיכף על מה דקאמר רב מתנה מרבה עליה' עצים מוכנים והא קמבטל איסור ועי"ש שכתב דהוי ס"ל הא דקאמר מרבה עצים כי היכא דלהוי זה וזה גורם ועי"ש בפרמ"ג הנ"ל, ונ"ל דהנה לכאורא י"ל הא דקאמר מרבה עצים היינו באופן שלא יצטרך כלל לעצי איסור דהיינו שמרבה עצי היתר כ"כ שיוכל לאפות אפילו בלא האיסור וא"כ אין כוונתו כלל לבטל האיסור וכל היכא שאין מכוין לבטל ל"א אין מבטלי' איסור לכתחלא וא"כ לא הוי מצי להקשות והא אין מבטלי' איסור לכתחלא כיון שאין כוונתו לבטל, שוב ראיתי בשערי תורה ח"ג כלל ב' פרט י"א שהרגיש בזה, והנה משו"ה לא הוי מצי להקשות והא קמבטל איסור דהא אין כוונתו לבטל ועי' בש"כ יו"ד סימן פ"ד ס"ק ל''ח ובט"ז שם ס"ק ח"י ולכך לא פריך הגמרא רק על הטלטול והא קמהפך באיסור' ומשני רובא דהתירא נינהו וכי קמהפך בהתירא קמהפך, והנה הרשב"א כתב דאי אפשר שלא יהפוך גם האיסור וא"כ צ"ל דמיעוט עצי איסור נהפך להיתר, וא"כ כיון דצריך לנחות עכ"פ לתורת ביטול מכח טלטול העצים פריך אח"כ שפיר והא קמבטל איסור, אמנם תיכף לא היה יכול להקשות על הביטול דהא הוי מצינו לומר שאין כוונתו כלל לבטל ולכך לא פריך רק מטלטול דלעניין טלטול העצים ל"ש לומר אין כוונתו על עצי האיסור שהרי בע"כ מטלטל אותם ורק ע"י ביטול בעצי היתר וכיון שאין ניכרין היתר לו לטלטל גם עצי האיסור ולכך פריך שפיר והא קמבטל איסור לכתחלא ודו"ק:

והנה י"ל עוד דלא צריכין לומר דווקא דמשו"ה מותר לטלטל העצים דעצי איסור נהפך להיתר דבאמת איסור נהפך להיתר לגמרי לא אמרינ' רק דבאמת אינו מוכרח לטלטל כל העצים ולהפוך איתן ואע"ג דהרשב"א כתב שאי אפשר שלא יהפוך באיסור ג"כ מ"מ אפשר דבאיסור איני מטלטל ממש רק טלטול מן הצד כמ"ש הרשב"א גופא במס' שבת כ"ט ע"א עי"ש וא"כ מ"ש הרשב"א הכא דאי אפשר לאפוכי בהתירא בלחוד בלא איסורי' היינו דגם האיסור ניטלטל על ידו מן הצד ותלינ' שבהיתר מהפך כיון דרובא התירא נינהו והאיסור ממילא ניטלטל מן הצד וכן משמע הלשון שמסיים כי קא מהפך בהתירא קמהפך והוא יתיר לשון לכאור', אמנם לדרכנו א"ש דכוונת הגמרא כיון דרובא התירא נינהו אזלינ' בתר רובא ואמרינ' דבהתירא קא מהפך עכ"פ כיון שמכח איסור טלטול הוצרכנו לבא לתורת ביטול פריך הגמר' שפיר בתר הכי והא קמבטול איסור ומשני דבדרבנ' מבטלי':

ופריך הגמרא ולרב אשי דאמר דשיל"מ אפילו בדרבנ' לא בטל, והנה בספר בינה לעתים על הלכ' יו"ט פ"ב הלכ' י"א הקשה מ"ט פריך הגמרא רק על רב אשי הא כ"ע ס"ל דשיל"מ אפילו בדרבנ' ל"ב ורב אשי לא חדיש לן רק דאפילו סד"ר לקולא נמי לא אמרינ' בדשיל"מ, אמנם דאיסורא דרבנ' אינו בטל בדשיל"מ כולי עלמא מודי וא"כ מ"ט הקשה הגמרא רק לרב אשי עי"ש ונראה דהכא ע"כ לא קא מקשה לומר דלרב אשי יהי' הפת שנאפה אסור דהא מוקצה מותר בהנאה עי' במג"א סי' תק"ז ס"ק ג' והקושי' לא קאי רק לרב אשי האיך מותר להפוך בתנור הא יש לחוש דלמא מהפך באיסור, והנה אי הו"א סד"ר לקולא גם בדשיל"מ פשיטא דלא קשה דלמא באיסור קמהפך דאפילו אי לא הוי רק ספק השקול מותר כיון דלא הוי רק סד''ר דלמא מהפך באיסור מכ"ש הכא דאכא רוב היתר ואפש"ל דמשו"ה באמת בעינ' רוב עצי היתר דאין עושין ספק דרבנ' בידים שנסמוך להתיר לטלטל מספיקא לכך בעינ' רוב, וא"כ לרב אשי דאמר בדשיל"מ לא אמרינ' סד"ר לקולא, א"כ הכא הה"ד רובא נמי לא מהני לעשות בידים רוב, ואפשר עוד להסביר יותר, דהנה הפלתי סימן ק"ב כתב דשני חומרות לא מחמרינ' בדשיל"מ לומר משום עד שתאכלנו באיסור לחוש לשני חומרות ועי' בספר בגדי יו"ט שהביא ג"כ הך סברא, והנה משום הכי א"ש דבשלמא לדידן אע"ג דס"ל נמי חומרא דדשיל"מ מ"מ כיון שאפילו אם לא היה שם רוב עצי היתר היה מותרי' בטלטול משום סד"ר לקולא, ומשו"ה לא מחמרינ' עוד היכא דאכא רוב לומר אע"ג דבדרבנ' מבטלי' מ"מ הכא אין מבטלי' אפילו ע"י רוב משום דהו"ל דשיל"מ דדי לנו אם מחמרינ' בחד דרגא שלא להתיר בספיקא רק ע"י רוב משא"כ לרב אשי דמחמיר יותר בדשיל"מ דלא אמרינ' בי' בשום אופן אפילו היכא שאינו צריך לעשות הספק בידים ג"כ לא אמרינ' בדשיל"מ סד"ר לקולא וא"כ הכא שהוצרכנו לבטל בידים ולעשות שיהא רוב נימא מכח דהוי דשיל"מ דלא מהני אפילו רוב והדרא קושיא לדוכתא דלמא מהפך באיסורא (ועי' בספר זכרון יוסף בחידושים דף ק"ט ע"ב שכתב להדיא דהקושי' ולרב אשי ג"כ קאי להקשות והא קממהפך באיסור' עי"ש) עכ"פ א"ש דלדידן לא קשי' מדשיל"מ כיון דאפילו בספיקא בעלמא היה מותר א"כ הכא מותר אפילו בדשיל"מ כיון דאכא רוב אמנם לרב אשי דספיקא דרבנ' אסור בדשיל"מ וא"כ הכא אע"ג דאכא רובא מ"מ כיון שעשינו הרוב בידים לבטל האיסור הרי עכ"פ לא עדיף מספיקא הבא מעצמו וא"כ לא היה להתיר בדשיל"מ ומשו"ה לא פריך רק לרב אשי והנה כיון שהוכחנו דהקושי' קאי על רב אשי ג"כ דלמא מהפך באיסורא וודאי צריך להבין מה מתרץ מקלי קלי איסורא והא מ"מ מהפך באיסורא כקושי' הפרמ"ג שהבאתי לעיל וע"כ צריך לומר דהגמרא משני הכי, דהנה י"ל דמשו"ה ס"ל לר"א דלא אמרינ' בדשיל"מ סד"ר לקולא רק כמו ספק נולדה ביו"ט או בחול דאפשר שיתאכל האיסור וא"כ יודע לנו שהיה אסור, אע"ג דבכל איסורי דרבנ' ספיקן מותרי' מ"מ הכא שאפשר להמתין שלא יהי' נודע לנו בבירור שאכלנו האיסור לא אמרינ' סד"ר לקולא ובאמת אם הך ספיקא נתערבה מותרת דונתערבה לא קאי אספיקא לעיל בבריתא עי' בר"ן שמצדד ג"כ דס"ס מותר בדשיל"מ, וא"כ בחד ספק אפילו לא הוי רק דרבנ' מ"מ כיון שיש לו מתירין אסור דחיישינ' דלמא לאחר שיאכל האיסור יודע לו שאיסור אכל ויהי' זלזול לדרבנ' ג"כ משא"כ היכא שפשיטא לנו שבשום אופן לא יתברר שהדבר היה אסור כמו הכא בטלטול עצים שזה החשש דלמא אותם עצים שמטלטל הן הן של איסור לא יוכל להתברר אח"כ בשום אופן שהרי תיכף נשרפי' ונעשים אפר ולא יהי' ניכר איז' איסור ואיזה היתר גם רב אשי מודה דלא אמרינ' סד"ר לחומרא אפילו בדשיל"מ נמי וא"כ ממילא אע"ג דאין עושי' אפילו ספק דרבנ' בידים הכא דאכא רובא מהני לבטולי בדרבנן אפילו בידים, ולא קשי' מדשיל"מ דהכא לכ"ע ס"ל סד"ר לקולא אפילו בדשיל"מ ומדוייק הלשון ה"מ היכא דאית' לאיסור' בעינ' הכא מקלי קלי והוא אריכות לשין קצת והו"ל לתרץ בקיצור שאני הכא דמקלי איסורי', אמנם להנ"ל