תבואות השדה חלק ד קפא

האנשוויטץ יע"א, וברם זכור אותו האיש לטוב כי מסחרו היה למקומות רחוקים מקום אשר אין שם בנמצא בשר כשר לאכול, וכמה חדשים בשנה הוכרח לחיות במאכלים יבשים וגם גידל בניו ע"ד התורה והיראה, הוא עשה את שלו, והניח אחריו ברכה לחלק סך הרבה לעניים ת"ח וסמוך למיתתו זכר ג"כ לצוות שישלחו לי סך מסויים להדפסת ספרי, הנוכחי, אמרתי זכור אזכרנו לטוב כדאיתא במדרש מסורה תהיה בידך כל העושה מצוה סמוך למיתתו, דומה שלא היה מדת צדקתו חסירה כי אם אותה מצוה, וגם בחיו היה עושה צדקה לעניים ולת"ח ביותר, ואמרתי אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו, כלומר כי בשעת מיתה התעורר עצמו לתועלת נפשו, ובזה יהיה רב שכרו:

והני נשי במאי קא זכיין בנטורי גבריהו, הוא אשה כשרה וחשובה מרת רייזל אשר היתה אלמנת אדם יקר וירא ד' מו"ה דוב גליק ע"ה. אשר הלך בלא בנים ובקשה אשתו שתהיה לו מזכרת לדור אחרון גם לו גם לה יהיה והיתה לי עזר להפריש סך מסויים להדפסת זה הספר ואמרתי יהיה שמותם חקוק לדורות עולם לאיש אשר לא היה לו בנים זה ספר תולדות אדם:

והנה לא אמנע להעלות בזכרון טוב שם אבותי היקרים נשמתם בגנזי מרומים, והנה אם כי כבר זכרתי שמותם בחבורי הראשונים, אמרתי עוד זכור אזכרם:

אבי המנוח מו"ה אברהם ז"ל היה מפורסים ליר"ש גדול ועושה צדקות, ובפרט במצוות גידול בנים לתורה היה לו מסירת נפש ממש וגם היה ממשפחה מפוארה ונכבדה והנני מעתיק פה (צוואת אבי אמו הי' אבי זקני הצדיק ר' מרדכי חיות צוואה מאבי זקני ר' מרדכי חיות ז"ל. אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו, דמיו אינן עוזרים, וימיו אינן חוזרים, ולא זכר מה שאמרו חכז"ל שוב יום א' לפני מיתתך וכל יום ויום עת וזמן ליתן את פקדונו, שהוא נשמתו לבורא עולם, בעלמא דין ובעלמא דקשוטא, ואשרי מי שבא ותלמודו ומעשים טובים בידו מה שעסק בעלמא הדין בעבודת הבורא יתברך ביראתו ובאמונתו ונוצר תאנה יאכל פריו, פרי עץ החיים חיים נצחים, והלואי שזכיתי והשלשתי את כל אלה בימי נעורתי ובחרותי, לבחור את הטוב, אבל מה אעשה היצר הרע המקטין ומקטרג הי' עומד נגדי, ועל זה דוה לבי, ולבי סחרחר עזבני כוחי אין מתום בבשרי ואין שלום בעצמי מפני חטאתי, ועונותי שחותי עד מאוד על בלוי ימי ושנותי שחלפו ועברו, ולא שמתי את כל אלה על לבי, אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי, בכן גמרתי בלבי ומחשבותי (היום יום א' כ"ה אייר מ' למב"י שנת תקע"א לפ"ק) כיון שאגיע בחודש מנחם י"ג בחודש לכלל נ"ט שנים, שאהי' מוכן ומזומן בכל שעה ורגע לעת וזמן שתגיע לתבוע וליקח נשמתי מאתי, ולהחזיר את פקדוני לאל יתברך שמו ויתעלה, רק יראתי שלא יהי' בשעת פרידת נשמתי מגופי זמן ופנאי לצוות את אשתי ובניי ובנותיי ונכדיי, בכן כתבתי את כל המבואר למטה בהיותי בקו הבריאה ובדעת מיושבת וצלולה, ובאתי בבקשה גדולה ועצומה מידידי קרוביי ורעיי ואין בכלל אלא מה שבפרט ה"ה בני ח"ק ה"ה קברנים וגמ"ח דקהלתינו יצ"ו ובפרטות מאשתי ובניי שי' וחתני' ובנותיי שי' ותי', שיהי' דברי השפלים ונבזים מרוצים ומקובלם לפניהם ולעשות את כל מה שבקשתי מכם, היינו משעה שתגיע קיצי והיא מהתחלת גיססתי ועד זיבולי בתרייתא בלי שום שיני בעולם יהי' מי שיהי', ובפרטות אותן הדברים שהמה תיקן לנשמתי, אף שקצת דברים מהם יהי' בעיניהם שהמה ביזיון גופי הי' לא תהי' כי אני מוחל את כל ביזיון גופי במחילה גמורה, ואדרבה יישר כוחם וחילם שיעשו עמדי חסד הזה, ויתנהגו עמי כפי שאלתי ובקשתי, ובזה הריני מוסר גופי נפשי ונשמתי לקדושת השי"ת שמו, ואל יהי' לשום משטין ומקטריג בעולם כח ויד בעת פקודתי להסית בי לכפור ח"ו באל יתברך או בתורתו הקדושה, הן מצות עשה ול"ת בין בשוגג ובין במזיד כי אני מאמין באמונה שלמה בשמו יתברך הגדול והנורא וקדוש שהוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים והוא הי' והוא הוה והוא יהי' ותורתו שבכתב ובע"פ וי"ג עקרים אמת המה, ויה"ר שתהא מיתתי כפרה על כל עונות ופשעים וחטאים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי מנעורי עד פרישות נשמתי, ובכלל זה הנני מוכן ומזומן לילך בדרך כל הארץ ונפשי כעפר לכל תהי', ויה"ר שיהי' נשמתי צרורה בצרור חיים בגן עדן ובלע המות לנצח אמן. (א) מיד אחר יציאת נשמתי מגופי יתקע א' מחברא קדישא בשופר תקיעה א' ויאמר א' מח"ק או א' מלומדי תורה בקול רום בזה הלשון שופר הזה הוא שלא יכנה שום א' בשם אשתי או בשם בני או בשם בנותי רק אשתי זווגי הראשון לאה הנולדה מן סלאווה ע"ש אשתי ובני כ"א העכונם בשמם אורי ליפמאן ואחיו אפרים, ואחיו מנחם מענדל, ואחיו (שמואל) ואחיו פייבוש, ואחיו אליעזר, ואחיו ברוך, ואחיו ישראל הנולדים מאשתי לאה ובנותי ה"ה בתי יאכיט ובהי ושנה תי' הנולדים מאשתי לאה, יקראו ע"ש בנותי, ושאר הרוצים לכנות א"ע שהמה אשתי או בני או בנותי המה בתקיעת שופר הנ"ל בחרם ונידו ושמתא ואל יהי' חלקם בי ובגופי ובנשמתי ואל יגעו במטתי כלל, ואל ילוו אותי רק הנקובים בשמות הנ"ל, המה אשתי ובני ובנותי ולא שום אחרת ואחר שבעולם ואצל החרם הנ"ל יהי' עשרה אנשים חוץ מבעל תוקע:

(ב) עוסקים במצות וגמ"ח ששה בני חב"ק קברנים וג"ח יראים ושלימם יתנהגו עמי ועם גופי כסדר המבואר, וזה אחר יציאת ופרידת נשמתי מגופי ואחר הברכה שיברכו הקברנים דין אמת ואחר יציאת שאר דברים המבוארים במיב"ק יניחו את גופי על הארץ ממש בלי שום הפסק קרש או תבן רק הכתונת שעל גופי וכשיגיעו ג' טפחים מן הארץ יפילו אותי על הארץ מידם, ויאמרו כולם כ"א בזה הלשון:

אף שארבע מיתות בטלו דין ארבע מיתות לא בטלו, בכן אם חטא הנפטר הלזה מרדכי הנולד מן טושנה איזה חטא שחייב עליו סקילה הרי זה במקום סקילה, (ושאר מיתות אכתוב במקומם):

(ג) להתנהג עמי נא ונא מהאלופים קברנים וג"ח שיתעסקו עמי בכל הדברים כרצוני וכאוות נפשי ושאלתי ובקשתי, ורצונו של אדם כבודו ואחת שאלתי ואותו אבקש מן הח"ק הנ"ל שיהי' אצלי מהם בזמן הנהגות הנ"ל ואל ירע בעיניהם על הטרחות גדולת שאטרח אותם, בכל זמן שכבת גופי על הארץ יהי' ששה אנשים מן ח"ק סביב גולמי דהיינו ב' בימיני וב' בשמאלי א' מראשי וא' מרגלי ויאמרו תהלים פסוק על פסוק עד התחלת הטהרה:

(ד) נשים צדקניות שיעשו תכריכם אל יעשו באותו חדר שמונח גופי וגולמי רק בחדר אחרת, ויותר טוב אם אפשר לעשות בבית אחר, ולא תגע בי שום אשה תהי' מה שתהי' הן בבקש מחילה ממני או בשאר דברים ואפילו אשתי ובנותי ונכדי לא תגעו בי:

(ה) בכל זמן שכבת גופי על אל יעשו אשתי ובנותי מנהג הזה שראיתי שהנשים ובנות הנה משך הזמן ששוכבים