תבואות השדה חלק ד קסא

והנה המהר"ם שיף נסתפק אם שלח שליח לבטל השליח הראשון ולא עשאו שליח להדיא לבטל רק אם תפגע בהשליח הראשון תבטלנו אי מהני כה"ג י"ל דוודאי אם השליח לבטל בעינן עדים א"כ כה"ג היכא שלא הבטיח על השליחות רק אם יזדמן לו לבטל הוי כאילו לא היה עדים על השליחות ולא מהני, משא"כ אי אמרינן דהשליחות לבטל א"צ לעשותו בפני שנים א"כ י"ל דכה"ג מהני ג"כ אם נזדמן עם השליח הראשון ועי' בפנ"י ודו"ק אמנם י"ל דבלא"ה לא מהני כלל אם לא עשאו שליח להדיא רק על צד ההזדמנות דאז בוודאי אמרינן שאין מסכים בדעתו לבטל באמת דא"כ היה עושה שליח להדיא ולא הוי סמך על זה אולי יזדמן עם השליח הראשון וכל שמוכח מתוך העניין ביטול עצמו שאין לו הסכמה חזקה לזה לא מהני הביטול לכ"ע:

(יב) ויש לתרץ בזה מה שראיתי בספר בית לוי שהביא להקשות מ"ט אמרינן בעשה שליח לקדש ומת השליח דאסור בכל הנשים דלמא קדש לו הקרובות של זאת שרוצה לקדש והא מצי לשלח גט לכל אלו הקרובות ולבטל שלא בפני השליח וממילא אפקעונהי רבנן לקידושי קרובות ויהי' מותר בזאת שרוצה לקדש לו דתו לא תהיה קרובת גרושתו כיון דאפקעונהי לקידושין מיניה) אמנם לסברתינו א"ש בס"ד שעכ"פ עד כאן יש לחוש לביטול ולומר משו"ה אפקעונהי רק במקום שאין מוכח מהביטול גופא שאין כוונתו לבטל וא"כ שפיר הקשה תוס' מבת אחותו נמי דהא מצי לחפות עליה דעכ"פ לא נוכל לחייבה מיתה דלמא חוזר באמת בדעתו מן הגט ורוצה לדור עמה, אע"ג שאסורה לו, משא"כ הכא באילו הקרובות שמעולם לא היה דר עמה ורק עכשיו רוצה לגרשה כדי שיוכל לישא קרובותיה א"כ כי מבטל הגט אנן סהדי שאין כוונתו לבטל הגט כדי שיוכל לדור עמה דהא ב"כ וב"כ לא יוכל לדור עמה שהרי אינו יודע אם נתקדשה לו מעולם, בכה"ג וודאי הביטול לא מהני מצד עצמו וא"צ לומר אפקעונהי ודו"ק עכ"פ לפי"ז י"ל גם לסברת התוס' דלא מטעם אין דשב"ע פחות משנים אין מועיל הביטול רק משום חשש ממזרות טפי מ"מ א"צ להטעם דאפקעונהי כמ"ש לעיל דאז הוי הדיבור חלש ואין הג"ה מחתן המחבר נ"י. הנה קושי' זו הוא קושי' הגאון מפלאצק זצ"ל והוא לו נדפסה בטיב קידושין על אהע"ז סימן ל"ה ס"ק כ"ט עי"ש – ולדעתי נראה דל"ק וי"ל בפשיטות, מלבד מה שכ' התוס' בנזיר (דף י"ב ע"א) דמדאורי' שרי לישא ואינו אלא קנסא בעלמא שעשה שליח סתם ולא פירש לו קדש לפלונית עיי"ש, וכ"כ הר"ן בפרק התקבל, א"כ לא יועיל בזה כמובן – [ובזה ל"ק ג"כ קושי' הגאון מוהר"ל חיות זצ"ל בהגהותי' לש"ס, שהק' עפי"מ שהקשה הנוב"י האיך יכול אדם לעשות שליח לקדש אשה דהא הוי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים, ותי' משום מגו דזכי לנפשי זכה נמי לחברי' וכמו במגביאה מציאה כידוע וא"כ השליח בוודאי לא קידש להמשלח א' מקרובותיו דזה אסור לקדש לו משום דאז לא שייך למימר מגו וא"כ יהי' מותר המשלח בקרובותיו של השליח ? ולהנ"ל ל''ק ג"כ ודו"ק] עוד זאת דכבר העלה הנוב"י בתשו' דגם קודם תקנת הר' גרשון מאוה"ג ז"ל שלא לגרש בע"כ ל"ה רשאי לגרש בע"כ ע"י שליח וא"כ י"ל דלכאו' איך אמרי' דישלח גט לכל הקרובות דלמא לא יתרצו לקבל, וצ"ל משום דגירושין איכא בע"כ, אכן בכה"ג דמקשי' דישלח ע"י שליח אי אפשר לומר כן דהא בשליח לא מהני בעכ"ח – ודו"ק ובחידושי הארכתי בזה:

יוסף בכחו לבטל הדבור גמור שהיה בפני השליח מה שעשאו שליח כמ"ש לעיל באות ד' עי"ש היטב:

(יג) ועפי"ז י"ל עוד כוונת התוס' בתירץ השני בד"ה ולא אמרינן שכתב דהו"א דחיישינן להחמיר, והנה להך תירוצא ס"ל להתוס' דהביטול בעי בפני עדים דווקא, וא"כ לכאורא קשה מאי ס"ד דלא יועיל הביטול אפילו לחומרא, אמנם להנ"ל א"ש דכל שיש איזה עניין מוכח קצת שאין הסכמתו חזקה לביטול יש לנו להסתפק עכ"פ אם מועיל הביטול, והנה י"ל בתירוץ השני אזיל התוס' אי ס"ל אם מפרש בפרוש הגט גופא בטל גם הגט וכיון דמתנית' מיירו שלא בטול הגט רק השליחות וא"כ מכיון שלא בטל הגט ג"כ שפיר י"ל דמוכח הביטול גופא שאינו מבטל בהסכמה חזקה דאם היה מחליט ודעתו לחזור מהגירושין היה מבטל הגט גופא ולא רק השליחות א"כ כיון שאינו מבטל רק השליחות ע"כ שאינו חוזר לגמרי מהגט, ולכך ס"ד דלא יועיל הביטול עכ"פ לחומרא שתהי' אסורא לו אם הוא כהן אמנם תירוץ הראשון ס"ל להתו' דהגט אינו מצי לבטל בשום אופן וא"כ ממה שאינו מבטל רק השליחות אינו מוכח כלל שאינו מבטל בדעה גמורה ולכך הוצרכו לתרץ דמיירי שאינו מביא עדים על הביטול, וא"ש דבזה פליגי אילו שני תירוצי התוס' אם מצי לבטל גם הגט כשמבטל בפירוש ואי מהני ביטול אפילו בלא עדים ועי' בפנ"י ודו"ק:

(יד) בגמרא למימרא דבטל לישנא דלבטל משמע והקשה הרשב"א דילמא משמע מעיקרא שאמר שבטלו כבר ונאמן לאפלוגי דאי בעי מבטולו עכשיו, ותירץ מדנקט דומיא דאי אפשי בה משמע להבא, והנה לכאורא י"ל דאינו נאמן לומר שביטלו מעיקרא שלא יעשה עצמו רשע לומר שביטלו שלא בפני שלית ועבר אתקנתא דרבנן מ"מ אכתי קשה אם גט עכשיו אומר שלא בפני השליח רק בפני שנים הוי לי' לומר באמת דכוונתו שכבר ביטלו ויש לו מגו דאי בעי מבטלו עכשיו שהרי גם עכשיו עובר אתקנת חכמים ועוד הא היכי שרוצה לעשות תשובה לא שייך אאמע"ר כמו שכתבו התוס' במס' ב"מ גבי אם ירצה לומר מזיד הייתי ובפרט הכא אם עכשיו מבטלו בפני השליח אפשר שבאמת משום הכי רדף אחר השליח שלא יבא תקלה על ידי מה שביטל מעיקרא שלא בפני השליח, והנה בפשיטות יש לתרץ קושי' הרשב"א דע"כ לא מיירי שביטלו כבר דא"כ מה קתני דבריו קיימים הוי לי' לומר נאמן וע"כ מדנקט דבריו קיימים משמע דבטל הוא מהני להיות לשון ביטל ולא דבטליה מעיקרא זה פשוט, והנה בספר טוב גיטין הקשה מאי קאי מבעי' לי' הגמרא בטל מהו הא אפילו אם לא הוי לשון ביטל מ"מ יהיה נאמן שביטלו מעיקרא במגו דאי בעי מבטלו עכשיו ועי' בב"ש סימן קמ"א, וא"כ אין נ"מ מידי אי ביטול מהני או לא, ונראה ליישב בפשיטות דמיירי כגון שכבר בטל כל הלשונות שיהיו מועלין לבטל הגט כמה שנהגו בסדר הגט וא"כ אפשר דמיירי בכה"ג שבטל רק מה שבטל עד עכשיו ולא אם יבטל מכאן ולהבא וא"כ לא מהני בטל לומר שכבר בטלו ויהי' נאמן מטעם מגו כיון שכבר בטל הלשונות שמועולים לבטל הגט עד עכשיו אמנם אי בטל הוי לישנא דביטול על להבא שפיר בטל דזהו לא בטל עוד ומיעי' ליה לגמרא שפיר ודו"ק:

(טו) הריטב"א הקשה לשיטות הסוברים דאם בטל בפירוש הגט מהני שהגט גופא ג"כ בטל והא כל אלו לשונות ופי משמע לביטול הגט ואפ"ה אמרינן חוזר ומגרש בו ונראה לתרץ דהנה כבר כתבנו דבכל ביטול היה לנו לומר שאין כוונתו באמת לבטול דהא סותר דבור הראשון רק י"ל משום אין אדם מוציא