תבואות השדה חלק ב כא

בעת ההוא אינו נדבק בו עכ"פ זוהמת העוה"ז מ"מ לא יוכל להדבק עצמו בקונו ג"כ. וי"ל בזה מה שאמרו במצו' שלא לש"ש יצא כלומר אעפ"י שאינו מן המובחר מ"מ יצא הכוונ' שיוצא עכ"פ מזוהמ' ומטומאת העוה"ז בשע' ההיא כשעוסק במצוה ובזה יובן כוונת התנא מאחר שמסיי' לפום צער' אגרא או שכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו והיינו עפ"י מ"ש כי בוודאי מזה ניכר ג"כ כבודו ית"ש שעושה רצון הבורא ית"ש הגם שלבו נוטה נגד רצון הבורא כמ"ש שמרתי פקודך ועדותיך כלומר מוכרח אני לעמוד על המשמר לבל אטה מדברי תורתך כי כל דרכי נגדך כלומר לבי נוטה נגד רצון הבור' משא"כ מי שכבר זכה לעמוד במדריגה העליונה אזי א"צ שמיר' כ"כ כי שומרי' אותו מלמעלה כמ"ש רגלי חסידיו ישמור. וזה שאמר אח"כ כיון שבזה ניכר רצון הבורא ית"ש מה שהאדם מוכרח לעשות רצון הקב"ה הגם שהי' כנגד טבעו א"צ ממילא כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרות הגם שלא עשה לש"ש והי' מחמת שטבעו עדיין נוטה נגד רצון הבורא ית"ש מ"מ כיון שעכ"פ עשה מצו' הבורא כשרות אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. הנה חובה נקרא הקב"ה כי הי' לבדו מחוייב המציאות משא"כ כל הנמצאים זולתו הי' רק מרצונו הטוב. וגם חובה בגימטרי' כ"א שהי' כנגד שמו של הקב"ה כי עיקר השם הי' יה"ו כי ה"ה אחרונ' הי' כפולה והנה כתבנו כי מצו' שלא לש"ש אינ' מועלת שיתדבק האדם לקונו ע"י עשיי' זאת המצות כיון שאינו לש"ש וז"ל הגם שהי' כשרה אלא שלא עלו לבעלים כלומר שמצוה כזו לא תוכל להעלות לבעליה לשם חובה כלומר להקב"ה. אמנם כן איזה מצות יכשר אעפ"י שהי' שלא לש"ש דווקא מצות שמהעשי' עצמ' ניכר עכ"פ שהי' מצות משא"כ פסח שמצוו' פסח הי' האכילה וא"כ אם יאכל אדם שלא לש"ש לא יהי' ניכר כלל שהי' מצוה בוודאי לא עשה ולא כלום. וכן עבירה מצינו גדולה עבירה לשמה אמנם כן היינו דווקא אם הי' לשמ' משא"כ עביר' שלא לשמה ג"כ בוודאי לא עשה ולא כלום ולא עלה בידו מאומ' וז"ש חוץ מן הפסח והחטאת כלומר עבירה שהי' שלא לשמה בוודאי לא עשה ולא כלום. והנה שמאל הי' מי שעוסק שלא לשמה וימין הי' מי שעוסק לשמה והנה זה הנרמז בנר חנוכה שמתחילין להדליק משמאל לימין כלומר שהגם שתחלת עסקו בתורה הי' שלא לשמה מ"מ צריך לסיים בימין. וגם בלילה ראשונה מתחילין בימיני כלומר שעיקר התחלת התכלי' יהי' לש"ש הגם שבאמצע חינוכו יבא לו עכ"פ איזה מחשבה שהי' שלא לש"ש. וזה הרמז שאח"כ מתחילין בשמאל שהי' שלא לשמה מ"מ יסיי' בימין שיתפלל שהקב"ה יסייע לו לבא לידי עסק התורה לשמ' וכבר כתבנו מזה במקו"א ג"כ בענין אפרים ומנשה כן הקב"ה יעזרני ע"ד כבוד שמו לעסוק בתורה לשמה כל ימי חיינו אני וזרענו וזרע זרענו עד סוף כל הדורות אמן כן יהי רצון: בליל ו' דחנוכה עפ"י כוו' האר"י ז"ל מכוונין בהדלק' למדת ורב חסד בגימטרי' פ"ר ידוע שיש פ"ר דיני' כנגד אותיות מנצפ"ך ולמתק הדינים בשורש' מכווני' כנגד' ורב חסד שהי' ג"כ בגימטרי' פ"ר לבטל הדינים ולהמשיך החסדים על עמו ישראל: ור"ח טבת חל ביום ו' דחנוכה ואז קורי' בפ' ר"ח חצי ההין לפר נ"ל כי חצי מאותיות ההין בגימטרי' ל"ה ואם נצרף לפ"ר דהיינו לפר דיני' עוד ל"ה יהי' הכל בגימטרי' שד"י עם הכולל ובזה ממתקין הפ"ר דינים ובשם שדי עוש' הקב"ה נסים לישראל. אותיות המלוי של שמן בגימטרי' קנ"ו ולכך הי' יוסף חכם גדול כי שמן מרומז לחכמה ויוסף בגימטרי' אותיות המלוי של שמ"ן שהי' שין מם נון: חנוכה ח' ימים ח' פעמים חנוכ' בגימטרי' חשיב ועם ח' ימים ס"ה תש"כ בגימטרי' י' פעמים חסד שהי' להמשיב מדת חסד לכל הי' ספירות: לפ' מקץ ויהי כאשר פתר לנו כן הי' אותי השיב על כני ואותו תלה לכאור' הי' לו לומר אותו תלית כי פרעה צוה לתלות את שר האופים, נ"ל כי שר המשקים רצה שפרעה לא יקרא את יוסף כי מי ירצה וימלא את לבו למסור נפשו לעבד שיהי' הוא ברשות העבד והנה אם פרעה יספר חלומו ליוסף וכל החלומות הולכים אחר הפה א"כ מוסר הוא עצמו ברשות יוסף ולכך אמר לו אותו תלה כלומר יוסף הוא הי' הגורם לתלות אותו משום שכך פתר לו וחשב שר המשקים שממילא לא ירצה פרעה למסור עצמו ליוסף רק מ"מ הי' נס מן השמים שפרעה יקרא אותי כדי שיוסף יעלה לגדולה: לפ' ויגש במ"ר ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי רב כחו של יוסף בני שכמה צרות הגיעוהו ועדיין הוא עומד בצדקה הרבה ממני וחטאתי שאמרתי נסתרה דרכי מד' ובטוח אני שיש לי במה רב טובך עי"ש והנה יל"ד כיון שיעקב ידע בעצמו שחטא א"כ איך היה בטוח שיש לו במה רב טובך. ונ"ל כוונ' המ"ר כך דהנה הגם שגם ליעקב אע"פ הי' לו כמה צרות ומ"מ נשאר בצדקו מ"מ י"ל שהי' נסיונו של יוסף גדול משל יעקב דהנה הא וודאי כשהאדם שרוי בצער ח"ו ומ"מ עומד באמונתו בהקב"ה ומקבל הכל באהב' הוא נסיון מהקב"ה מ"מ הוא יותר נסיון כשאומרי' לאדם שהי' שרוי בצער אם תעבור עביר' פלונית ר"ל תנצל מזה הצער ותעלה לגדולה ואפ"ה אינו רוצה לעבור עבירה הי' וודאי נסיון יותר גדול והנה ידוע כשהי' יוסף בבית האסורים נהנס' אצלו אשת פוטיפר שישמע לקולה ויוציא אותו משם א"כ הי' נסיוני גדול ביותר. והנה יעקב קבל הכל באהבה כדרך הצדיקים שאפי' אם בא עליהם עונש ר"ל אמרי' שהי' לטובה וז"ש יעקב נסתרה דרכי מד' כלומר הגם שכפי הנראה הי' עונש מ"מ הם חסדים מכוסי' וז"ש נסתרה דרכי מד' שהי' מדת הרחמים. אמנם כשהיה בבחינת ישראל היה אמר אפי' אם היא באמת מדה"ד מ"מ אני מקבל הכל באהבה כיון שכך רצון הבורא ית"ש וז"ש ומאלקי כלומר אפי' שהי' מדה"ד מ"מ משפטי יעבור כיון שכך עלתה ברצונו הבורא ית"ש וז"ש למה תאמר יעקב ומדבר ישראל נסתרה דרכי מד' כי בעת שהי' בבחינת יעקב לא הי' יוכל לסבול היסורי' רק ע"י שהתנחם עצמו שהי' לטובתו ושהי' במדת הרחמים: והנה עוד בדבר אחד הי' גדול נסיון של יוסף הצדיק משל יעקב דהנה ידוע מי שהוא בטוח שיהי' כן עוה"ב לא בקל יחטא כי מי ירצה לחלוף עולם הנצחי בעבור חיי שעה משא"כ יוסף הצדיק שעוד בימי נערותו נמכר לעבד למצרים ארץ טמאה ומי יודע כמה עתים עוד יחלפו עליו שלא יוכל להשלים עצמו א"כ בקל הי' להיצה"ר לפתות אותו לומר לו ב"כ וב"כ אתה אבוד מעוה"ב א"כ שמח בחור בילדותך ואעפי"כ לא נתפתה לחטא וא"כ הי' נסיוני גדול מאוד וז"ש יעקב רב כחו של יוסף הרבה ממנו. או שחטאתי שאמרתי נסתרה דרכי מד' כלומר שלא קבלתי היסורין באהב' רק ע"י שאמרתי שהי' לטובה ושהי' מדת הרחמים. שנית שאנו עמדתי בנסיון משום שבטוח אני שיש לי במה רב טובך כלומר