תבואות השדה חלק ב ר

גזרו באיסור מלאכה דרבנן רק בזמן שהי' יום וודאי ולא על ביה"ש ודו"ק: והנה במס' ר"ה ט' ע"א בתוס' ד"ה ור"ע כתבו דר"ע אית לי' תוספת בכל מקום דיליף שבת ויו"ט משביעי' והגם דפשטא דגמרא נמי הכי משמע מדפריך ור' ישמעאל דמוסיפי' מחול על הקדש מנ"ל משמע הא לר"ע ילפינן מחריש וקציר. אמנם ליישב דעת הרמב"ם נ"ל כמ"ש הפנ"י דהא דפריך הגמר' ור' ישמעאל מנ"ל תוספ' הא משום דסמך על הבריית' דקתני ואל תתמה שהרי מוסיפין מחול על הקדש ומשמע דלר"י נמי אתי' ויש להסביר הדבר יותר דגמר' ס"ל דאי לא היה מוכח לר' ישמעאל תוספ' מאיזה קרא אחר טפי הוי מוקים לה בחריש ובקציר לתוס' שבת ממה שנימא דקרא אתי' לקולא לומר דקצירת העומר דוחה שבת דבאמת אינו מסתבר לומר דקרא אתי להקל כמ"ש תוס' מס' מו"ק ג' ע"ב ד"ה שהרי ולחריש' של ערב שביעי' לא אצטריך לר"י דיליף לה מהלכת' וע"כ דס"ל תוספ' שבת מקרא אחרינא שצריך להוסיף מחול על הקודש ודו"ק: שאלות ותשובות תשובה א יהי שלום בחילו למי ששלום שמו ושלימה משנתי כבוד אהובי המופלג בתו"י חו"ש זך הרעיון ידיו רב לו למשקל ולמטרי בהויות דאביי ורבא כבוד מוה' שלום אברהם נ"ו מורה לעדתו בק"ק יאלשווא יע"א: ע"ד אשר מעלתו נ"י מסתפק ושואל בענין חימום מקוה לטבילת נשים ביו"ט ראשון וביו"ט שני ודעת כבוד מעלתו נ"י שלא להורות כמ"ש הנו"ב מהד"ת לאו"ח סי' כ"ו משום שגם החתס"ו באו"ח סי' קמ"ו לא רצה להתיר: הנה קודם נחזי מה דקמן בס"ד אם חימום מים לרחיצת כל הגוף ביו"ט הוא מה"ת. הנה רוב הגאונים חוץ מדעת התוספת הי' דליכא איסור מה"ת ועי' בר"נ מס' ביצה כ"א ע"ב בסוגי' דלא יחם אדם חמין וכן משמע באו"ח בש"ע סי' תקי"א והנה ממילא כיון שגוף הטבילה מותר ביו"ט ועכשיו נשי דידן רובן ככולם אינם יכולים לסבול הקרירות ממילא וודאי הוה דבר שוה לכל נפש והיטב אשר דיבר בזה הגאון בכת"ס או"ח סי' ס"ו לענין עישון טאבאק ביו"ט מה שרוצה בספר קרבן נתנאל סוף פרק ב' ממס' ביצה להחמיר וכתב הוא ז"ל דבאמת תכלית של הדבר ההיא הוי שוה לכל נפש. לכן יש להקל עי"ש והנה גם בחתס"ו בסי' קמ"ו מתיר כדעת הנו"ב רק דשם פקפק על עיקר הטבילה ומזה נדבר לקמן בדברינו בס"ד וכפי הנראה מחתס"ו בשעה שכתב דעתו שלא להתיר לא היה עדיין לפניו ספר הנו"ב שהרי בסוף התשובה מסיים שם וכבר הורה זקן ורבותא למחשב גברא הנו"ב שהתיר ובספר נזר ישראל ח"ב סי' כ"ט ראיתי שהביא שם בשם ספר החיים להתיר ע"י עכו"ם ובפרט היכא שיצטרך ליקח מן המים להדיח קערות וכוסות או לשתות קאפע לזאת בוודאי ראוי להורות למלאות היורה מעיו"ט שלא יצטרך ביו"ט לטירחא יתירה ואח"כ לחמם ע"י עכו"ם בוודאי מותר: ומ"ש כ"מ כו' משום שהדור פרוץ ראוי להחמיר באיסור יו"ט אומר אני אפכא משום שהדור פרוץ שלא יכשלו ח"ו באיסור נדה אין להחמיר יותר מדאי ומזקנים אתבונן הגאון בספר דברי חיים התיר לבנות בשבת מקוה לטבילת נשים בקבלנות ע"י תחבולה שלא יבא ח"ו לידי איסור חמיר ובפרט אם לא נתיר גם ביו"ט יבוא הרבה פעמים לדחות הטבילה ג' וד' ימים כשחל יו"ט להיות חמישי וששי ע"כ אין לאסור לדעתי לעשות כמ"ש הנו"ב שיסתפקו עכ"פ מעט מהמים או להקאפע או לרחיצת הכלים שמותר ביו"ט ואדרבה מזה שיראו שאין מתירים רק במילוי היורה מעיו"ט וע"י עכו"ם ושישראל מסתפק לאכילה מזה יראו גודל חומר האיסור ביו"ט ולא יזלזלו בו אמנם ביו"ט ראשון בכ"ז לא מצאנו להתיר. והנה נחזי אנן אם יחול טבילתה ביו"ט ראשון ולדחות עד לאחר יו"ט יש חשש מכשול ח"ו ולהתיר ביו"ט שני היכא שחל טבילתה ביו"ט ראשון איכא זילותא טפי ביו"ט שני לזאת נראה לי להורות להם כמו שנהגו הנשים שאין לובשים לבנים במו"ש כדאיתא בש"ע יו"ד סי' קצ"ט כמו כן יש להורות שלא תלבש לבנים באופן שיחול טבילתה ביו"ט ראשון רק ביו"ט שני וממילא ליכא זילות' דיו"ט שני מה שיחממו ע"י עכו"ם משא"כ אי יחול טבילתה ביו"ט ראשון ונדחה טבילתה עד יו"ט שני איכא זילות' טובא דיו"ט שני ודו"ק: ומעתה נבוא ע"ד מרן הגאון בחתס"ו סי' קמ"ו שהביא שם הסוגי' דסוף פרק ב' דמס' ביצה בענין לכבות הנר מפני דבר אחר שאסור וכתב שם אפשר שהוא עמה במטה אחת ומצטער כ"ש לדחות טבילתה ליכא צערא כולא האי אומר אני עפר אני תחת כפות רגליו ירשני לדון לפניו. הנה הגם שאסרו לכבות הנר אע"ג שכפי הנראה מדברי הבעל המאור והמלחמות שהיא רק מדרבנן שהרי גם בכבוי אמרינן מתוך ומכח זה העלה החתס"ו שלא להקל גם כאן לענין טבילה אומר אני דלענין טבילה יש להקל טפי דהנה אית' במס' נדה כ"ט ע"ב מפני מה אמרה תורה טבילת נדה לשבעה כדי שתהיה חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה ומה"ט אמרינן דאסור לאשת אבל לטבול הגם דבבעל דלא תקיף ליה יצריה אמרינן דאין איסור יחוד עם נדה שהרי הכתוב העיד עלינו סוגה בשושנים מ"מ בליל טבילה דהוי כשעת כניסה לחופה חיישינן אפי' בבעל דתקיף לי' יצריה טפי (ומזה הטעם אמר לי הגאון מהר"ם שיק ז"ל פא"פ שאסור לאשת אבל לטבול הגם דבשו"ת ליו"ד סי' שס"ד לא כתב הך טעמא) עכ"פ עכשיו שהגיע זמן טבילתה מצטער טפי וא"כ יש להתיר יותר מלכבות הנר בבעי' דגמ' דשם לא מיירי מליל טבילה וא"כ מכל הני צדדים אין להחמיר כלל. ומ"ש החתס"ו שהחדש אסור מה"ת היא לשון חכמים אבל באמת כל עיקר טבילה בחמים היא דבר חדש דהרי בגמ' אמרו טבילה בחמים מי איכ' רק בנשי דידן הוי לענין טבילה במים קרים כחולי שאין בו סכנה עכ"פ וכיון דכבר כתבנו דעיקר הטבילה הוא מותר וגם עשיתי סמוכין דמשום הנאת הבעילה ג"כ יש להתיר הלכך אין לזוז מהתיר' של הנו"ב וכפרט בזמנינו שהדור פרוץ ביותר ולפעמים יוכל להדחות הטבילה על איזה ימים כה"ג כחא דהתיר' עדיף ובפרט שגם החתס"ו לא החליט לאסור ואחר העיון קצת נ"ל עוד לחלק בין חימום מים לטבילת מצוה ובין לכבות הנר משום דבר אחר דהנה באמת יל"ד בגמ' שם מס' ביצה כ"ב דבעי מאביי מהו לכבות הנר מפני דבר אחר אמ"ל אפשר בבית אחר אין לו בית אחר וכו' אין לו מחיצה וכו' עד שאמר לו אסור ויל"ד טובא דלמה הביא כל הני עצות ותחבולות שאפשר לו לעשות דבשלמ' אם היה מסקנא