תבואות השדה חלק ב טז

יותר מכדי ספוק לנפשו רק רוצה לצבור הון הרבה ולקבץ ממון פסול כי הת"ח אינו רשאי להנות מאחרי' רק מה שמוכרח לו לחיות את נפשו וז"ש אוכלי' לאכלן כלומר כי מה שלוקח אוכל מאחרי' הי' רק לאכלן כדי שיהי' לו ספוק לנפשו זה כשר ודו"ק: לפ' ויצא בפסוק ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים. הנה במ"ר פירשו שהראה לו הקב"ה ליעקב ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי. אין זה. הראה לו חרבנו הנה כל הפרש' מרומז על הגלות כדאמר ויצא יעקב מבאר שבע וכו' ויקח מאבני המקום תשתפכנה אבני קודש עי' מ"ר הכוונ' הנה הקב"ה ג"כ עמנו בגלות ורמז לו במ"ש והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך ולכך אפי' אם ישראל לא יהי' להם זכות ג"כ יגאל אותנו הקב"ה למען שכינת כבודו ולכך הבטיח לו והשיבותיך אל האדמה הזאת. אמנם יעקב לא השיג זאת מיד שיהי' מקום לומר כי גם הקב"ה עמנו בגלות לכך אמר ויקץ יעקב משנתו הי' הגלות כדאית' במ"ר אני ישנה בגלות ויאמר אכן יש ד' במקום הזה כלומר כי גם הקב"ה עמנו בגלות ואנכי לא ידעתי. והנה איתא לאשר ביהמ"ק של מטה מכוון כנגד ביהמ"ק של מעלה לא היו יכולי' הגוים להחריב ביהמ"ק מה עשה הקב"ה לקח ביהמ"ק של מעלה למקום אחר וממילא לא הי' הביהמ"ק של מטה מכוון כנגד של מעלה והי' להם רשות להחריב הביהמ"ק וז"ש זנח ד' מזבחו נאר מקדשו כלומר הביהמ"ק של מעלה. והנה מקדש ראשון הי' המשכן שעשה מרע"ה כי משכן נקרא מקדש ואח"כ הבית המקדש שעשה שלמה ואח"כ הבית השני שעשה כורש מלך פרס והבית שיבנה לעת"ל ב"ב הי' המקדש של מעלה ואח"כ יהי' למטה אצלינו ב"ב. והנה בתיבת אין זה נקוד מונה רביעי כלומר שהבית הרביעי יהי' מונח לעת"ל ולכך קאמר אין זה כלומר שאלו בתי מקדשות יחרבו רק הרביעי יהי' מונח וקיים כי אם בית אלקים כלומר הבית שנבנה ע"י הקב"ה וזה כוונת המקונן שר שמומו ויקונן אין זה ודו"ק. והנה כששלח הקב"ה מרע"ה לגאול ישראל ממצרים אמר לו כה תאמר אל בית ישראל אהי' אשר אהי' הכוונ' כי לכך יגאל אות' הקב"ה הגם שאין אנו כדאי בזכותינו רק מ"מ אהי' כלומר כי אח"כ נסגל מצוות ומעש"ט וגם כי הקב"ה עמנו בגלות ויעשה הקב"ה למענו וז"ש אהי' אשר אהי' ויש לפרש עפ"י רמז כוונת יעקב שנשא רחל ולאה כי יעקב רחל ולאה בגימטרי' תנ"ו שהי' בגימטרי' אהי' במלוי יודין ההין אלפין שהי' בגימטרי' תנ"ה ועם הכולל תנ"ו וזה שאמר הכ' תנ"ו עוז לאלקי' אמנם לבן רצה שהקב"ה לא יתנהג עם ישראל במדת אהי' שהי' שם הרחמי' לכך רצה שלא ישא רק את לאה יעקב לאה בגימטרי' רי"ח שהי' כמנין אלקי' בבחינת אחורים וי"ג אותיות של המלוי אלקי' וה' אותיות בתיב' אלקים כמ"ש בסדור האר"י בכוונת ברכה הריח. רק יעקב השלים ע"י רחל מלוי השמות של אהי' שהי' שם הרחמי'. והעמיד י"ב שבטים נגד י"ב מזלות השמים ובני רחל יוסף ובנימין ר"ת י"ב כנגד כל י"ב שבטים. וגם בבחינה זו אנו נקראי' כולם בני רחל כמ"ש נוהג כצאן יוסף כי עיקר מחשב' יעקב הי' על רחל להשלים שמות אהי' שהי' מדת הרחמים על ישראל ודו"ק: בילקוט הראה הקב"ה ליעקב אבינו שרו של בבל עולה ע' חווקיק ויורד ושל מדי עולה נ"ב ושל יון ק"פ ושל אדום עולה ולא ידע כמה באותו שעה נתיירא יעקב אבינו אמר תאמר שאין לו יריד' אמ"ל הקב"ה אל תחת ישראל אפי' אתה רואה אותו יושב אצלי משם אני מורידו הה"ד אם תגביה כנשר וכו' נ"ל הכוונה מה שאמר לו אפי' אתה רואה אותו יושב אצלי דהנה כתבתי במקום אחר מה דאית' במ"ר במלחמ' גוג ומגוג שאמר יתיצבו מלכי ארץ וכו' על ד' ועל משיחו היינו שקטרגו על ישראל שלכך כובשי' אות' בגלות משום שאנו שומרי' מצווה ד' וז"ש ורוזנים נוסדו יחד על ד' כמו כן יש לפרש כאן ששר של אדום יושב אצל הקב"ה כלומר שטענתו שישראל אינם שומרי' מצוות ד' ומזה באמת נתיירא יעקב כי יהי' לו טענה טובה ח"ו שלא יגאלו ע"ז השיב לו הקב"ה אפי' אתה רואה אותו יושב אצלי כלומר שיטען שאינו עושי' רצונו מ"מ אני מורידו כי סוף סוף יגאל אותנו הקב"ה ודו"ק: עוד שם בילקוט ובמ"ר ישראל אשר בך אתפאר את הי' שאוקינך חקוק למעלה עולי' למעל' ומוצאי' אקונין שלו. יורדי' למטה ומוצאין אותו ישן. נ"ל כי הנה אית' בספרי' הקדושי' התנהגות הצדיקי' כי אפי' בעת שעוסקי' בעניני עוה"ז אשר לפי ראות עיני בני אדם אינם דבקי' כלל בד' ית"ש מ"מ הצדיק השלם דבוק תמיד במחשבותיו בה' ית"ש ויתעלה וז"ש עולי' למעלה ומוצאי' אקוני' שלו כלומר כי צורתו הי' שכל האדם דבוק תמיד בכסא כבודו ית"ש יורדי' למטה ומוצאין אותו ישן כי בשעה שאין האדם עוסק בתורה ובמצות נקרא ישן כדאיתא במ"ר אני ישנה ישנה מן המצוו' אמנם בצדיקי' נאמר ולבי ער כי אינם נפסקי' מדבקות' בד' ית"ש וע"ז קאמר אפי' יורדי' למטה ומוצאי' אותו ישן מ"מ עושים למעלה מצא אקוני' שלו כלומר שהי' דבוק תמיד בד' ית"ש ויתעלה. עוד יש לפרש כוונת יעקב שרצה לישא רחל דווקא כי הנה לבן הי' שונא ליעקב והנה להנצל משונא כתיב בכוונת האר"י לכוין שם תכ"ה והוא כך יו"ד פעמים ה"י בגימטרי' ש' ועוד יו"ד פעמים ה"א בגימטרי' ק"ב ואותיות יו"ד ה"א חמשה אותיות ס"ה עולה תכ"ה עי' בסידור האר"י בכוונת על הפסוק כל הנשמה תהלל יה שהי' ג"כ ר"ת תכ"ה והנה העיקר בצירוף י"ה יו"ד פעמים ה"י ויו"ד פעמים ה"א בגימטרי' ת"כ יעקב רחל ג"כ בגימטרי' ת"כ והי' כוונתו שע"י שיתחבר עם רחל יהי' בכחו לכבוש את השונא לבן. אמנם לבן ידע מזה ולכך נתן לו לאה עפ"י הכוונ' שכתבנו לעיל ודו"ק: בפסוק ויהי בבקר והנה הוא לאה כתיב בואו ולכאור' הי' לכתוב בפסוק והנה היא לאה ביו"ד. ונ"ל עפ"י דאית' במ"ר ובילקוט בצפר' אמר לה רמית' בת רמית' לאו בלילי' הוי קרינן לך רחל ואת ענית לי אמ"ל ואית ספר דלית לי' תלמודי' לא כן אביך צווח לך עשו ואת ענית לי' וא"כ כששאל אותה למה רמה אותו השיב' לו כי הי' מדה כנגד מדה כי הוא ג"כ רמה את אביו וז"ש ויהי בבקר והנה הי' כלומר יעקב הוא לאה שהוא ג"כ כך רמה את אביו כמו לאה שרמה אותו ולכך אמר והנה הוא לאה כלומר שלאה השיב' לו כי הוא ג"כ עשה כמו לאה: לפ' וישלח וישלח יעקב מלאכים ופרש"י מלאכים ממש כה תאמרון וכו' עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ואשלחה להגיד לאדוני למצא חן בעיניך וישובו המלאכים אל יעקב וכו' וגם הולך לקראתך קשה מהו וגם וכו' ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן והבקר והגמלי' לשני מחנות. נ"ל לפרש הענין בדרך מוסר והתנהגות