תבואות השדה חלק ב טו

עושר שמור לבעליו לרעתו וז"ש רש"י יעקב ועשו האמורי' בפרש' כלומר נגד ב' כתות אנשי' כמ"ש והנה יצחק הי' מדה"ד ג"כ והנה אנו רואי' הרבה רשעי' שאין מדה"ד שולט' כלל עליהם בעוה"ז. אמנם הי' בחינ' כמו עוף הנתון בכלוב של ציד כדאיתא במ"ר קהלת עה"פ שמח בחור בילדותיך עי"ש וז"ש ויאהב יצחק את עשו כלומר הגם שמדה"ד אוהב הרשעי' בעוה"ז מ"מ הי' ציד בפיו כהמשל שהובא במ"ר שם לעוף שנתון בכלוב של ציד והנה יצחק הי' נגד כח השכלי ורבקה הי' נגד כח החומרי' כי החומר הי' בבחינ' נקבה נגד כח השכלי והנה יש ב' אנשים שמתפללי' לד' ואחד כוונתו שהשי"ת ידריכהו בדרך התור' והיראה והשני כוונתו שיהי' לו ממון הרבה שיוכל לילך אחר תענוגי עוה"ז והגם שכפי הנרא' שניהם צדיקים כי שניהם שופכי' שיח רגשם לד' מ"מ חילוק גדול יש ביניהם שהאחד כוונתו בתפלתו שיעשה רצון הבורא והשני כוונתו שאדרב' אם ימלא ד' שאלתו ימרה בזה פי כבודו ית"ש כמ"ש דהע"ה ותפלתו תהי' לחטאה שהי' מתפלל שיוכל עוד לחטא נגד השי"ת שאמרתי בדרך הלצי עה"פ ואתה אנוש כערכי וכו' אשר יחדיו נמתיק סוד כבית אלקי' נהלך ברגש כלומר כי השני כשהולך לביהכנ"ס להתפלל סובר שהי' ג"כ בערך הצדיק וז"ש ואתה אנוש כערכי כלומר שהרשע חושב כן בדעתו אמנם אם נעמוד על כוונתם מה שטמון בלב כל אחד אזי נדע החילוק גדול ביניהם וז"ש אשר יחדיו נמתיק סוד כלומר אם נעמוד על סוד הדבר בעת בבית אלקים נהלך אזי נדע החילוק וקאמר ישיא מות עלימו כלומר כי ע"י שימלא בקשתו זה ידריכו אל דרך המות כי רעות במגורם בקרבם. אמנם אני אל אלקי' אקר' וד' יושיעני כי כוונתי שיהי' לי לישועה למען אוכל לעבוד את ד' וז"ש ג"כ ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו כלומר היפוך מאנשי החומר כשמתפללי' כמ"ש רש"י שזהו עומד ומתפלל בזויות זה וזו עומד' ומתפללת בזויות זו כלומר כי אנשי הצור' יש להם כוונה אחרת לגמרי בתפלתם מאנשי החומר ואין כוונ' שניהם שוה ואמר ויעתר לו ד' ופרש"י ולא לה שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע הכוונ' הי' כך כי כל דור מה שנולד לאדם ע"י פעולתו נקרא בן כמ"ש תולדותיה' של צדיקי' מעש"ט והנה הצדיק מתפלל לד' שיוכל לעבוד אותו כראוי וא"כ הדבר שמתפלל עליו הי' צדיק וז"ש תפלת צדיק בן צדיק כלומר מה שמוליד ע"י תפלתו הי' ג"כ צדיק. אמנם מי שמתפלל וכוונתו שיוכל למלא תאוותו בעוה"ז הגם שבשעת שמתפלל הי' נראה כצדיק אבל מה שמוליד בתפלתו הי' רשע כמ"ש ותפלתו תהי' לחטאה וז"ש שאינו דומה מי שמוליד בתפלתו שיהי' צדיק למי שמוליד שעיקר תפלתו על תענוגי עוה"ז ועי"ז נעשה רשע יותר וז"ש תפלת צדיק בן רשע כ' צריך לכוין שיוכל לעבוד את ד' ודו"ק: והנה אפי' בעסק התורה והמצו' ג"כ צריך לראות שיהי' לש"ש כי הכל הולך אחר הלב כי מי שעוסק במשא ומתן ומחשבתו דבוק' עכ"ז בהבורא ית"ש נקרא עובד אלקי' ומי שעוסק בתור' וכוונתו למען יוכל עי"ז להיות מתנהג בנשואות לילך אחר תענוגי עוה"ז אזי הו' רשע כמש"ה יש רשעי' שמגיע אליהם כמעשה הצדיקי' כלומר האמנם שעוסקי' בתור' כמעשה הצדיקים מ"מ נקראו רשעי' ויש צדיקי' שמגיע אליהם כמעשה הרשעי' כלומר הגם שעוסקי' בעניני עוה"ז מ"מ כיין שכוונת' לעבודת הבורא ית"ש נקראו צדיקי'. והנה הגם שהעסק בתור' צריך להיות לשמה מ"מ אמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם וכו' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה כי המאור התור' יסייעו שיהי' עסקו לש"ש והנה התורה נמשלה למים. והנה מי שעוסק בתורה לשמה נקרא מים חיים כי זוכה פ"י תוה"ק להתהלך לפני ד' באור החיים עידון הנצחי וז"ש ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים אמנם ויריבו רעי גרר הי' היצה"ר שרוצה לגרור האדם אחר תאוות עוה"ז לאמור לנו המים כלומר שיהי' העסק שלח לש"ש ולכך קרא שם הבאר עשק ואח"כ עדיין היצה"ר רוצה להתגרות בת"ח ויקרא שמה שטנה. אמנם ויעתק משם כלומר שעלה למדריג' יותר גבוה עד שלא הי' לשטן שום שליטה עליו ויקרא שמה רחובות כי הרחיב ד' לנו ואז ויעל משם באר שבע כלומר שהי' בבחינת כמו בשנה שמשביעי' אותו כשיצא לאויר העולם. והנה הצדיקי' גדולי' יכולי' לבא למדריגה גדולה עד שאפי' היצה"ר משלים עמהם ופוסק ללחום כנגד ואז יוכל הצדיק לעסוק בעניני עוה"ז ג"כ כי כבר נפסק ממנו, היצה"ר וז"ש ואבימלך הי' היצה"ר שנקרא מלך זקן הלך אליו. ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי כי הצדיק אינו מאמין בעצמו אולי יתגבר עוד עליו ח"ו ויאמרו ראה ראינו כי הי' ד' עמך כי מיד שכבש את יצרו ב' ג' פעמי' שוב אין לו שליט' עליו וספר הכתוב כי עשה להם משתה ויאכלו וישתו כי היצה"ר ג"כ יש לו הנא' מזה מה שהאדם כובשו כידוע המשל שהוב' בזה"ק מהשר שהתחדש בבגדי זונה נגד בן המלך וספר הכתוב שביום ההוא ג"כ באו עבדי יצחק ויאמרו לו כי חפרו באר כלומר שתוה"ק הי' עד אין תכלית שהאדם יוכל לעלות תמיד ממדריג' למדריג' אפי' בשעה שכבר כבש את היצה"ר עוד חפרו באר וע"ז אמר המ"ר ועוד אין אנו יודעי' אם מצאו או לא מצאו כלומר כי אפי' מי שמצא מים דהיינו עסקו בתוה"ק עדיין אינו בטוח בנפשו אם מצא כי אפשר שלא הי' כוונתו לש"ש רק מן מה דכתי' וימצאו שם באר מים חיים כלומר אם עסקו בתוה"ק הי' בבחינת מים חיים שנמשך חיותו והולך כי אין כוונתו לזנות עי"ז לתענוגי עוה"ז שהי' כמים אשר יכזבו מימיו רק כשהו' בבחינ' מים חיים מזה מוכח שמצאו מים. כן יעזור לנו ד' תמיד ע"ד כבוד שמו שנזכה לעסוק בתוה"ק לשמה כל ימי חיינו אנו וזרענו וזרע זרענו ע"ע אמן כי"ר: נ"ל מה שהי' כוונת יצחק לברך את עשו כי באמת הי' ידע שיעקב איש חם יושב אהלים באהלו של תורה והו' רצה שלא יהי' לו שום טרדה בעסקי עוה"ז והי' סובר שעשו הי' יר"ש ויחזיק אותו על התור' והעבוד' וז"ש ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד' הכוונ' כי שדה מבורכ' אין הנאת תכליתו ממנה לשעת' בשעה שהשדה עומדת בקמותיה רק בעת אסיפ' התבוא' כמו כן מי שעסקו בעניני עוה"ז עדיין לא הגיע לתכלית שלימותו עד אשר ירויח ויתן מהונו לת"ח העוסקים בתורה וזה ממש כשדה מבורכ' אמנם מי שעוסק בתורה א"צ לו לאצור חיל להרבות הון ודי לו שיהי' לו רק ספוקו כדי להחיות נפשו ויש לפרש בזה ע"ד צחות משנה ט' פ"ז ממס' פרה מי שהיה מימיו על כתפו והור' הורא' והראה לאחרי' את הדרך והרג נחש ועקרב ונטל אוכלי' להצניען פסול אוכלי' לאכלן כשר. הכוונ' הי' כך מי שנטה שכמו לסבול עול התור' וז"ש מי שהי' מימיו התור' שנמשלה למים ובפרט משנה זו מיירי ממים שנמלאו לקידוש ואפר פרה שהי' מי התור' שמטהרת את הטמא. והי' מימיו על כתפו כי נטל עליו עול התור' והור' הורא' והראה לאחרי' את הדרך כלומר שמור' דרך ד' לאחרי' והרג נחש ועקרב כלומר המזיקי' ורוצה להרוס כרם ד' צבאות אנשי' כאלו שהם בבחינ' נחש הורג אותם ונטל אוכלי' כלומר שע"י שעיקר עסקו הי' בתור' לוקח מזונו מאחרי' המספיקי' לו להצניעם כלומר שמבקש