תבואות השדה חלק ב יד

ותאות עוה"ז לכך אמר כשהדור יהי' זכאי שהנשמה לא תהי' קשורה ואדוק' כ"כ וז"ש עד שיכלו כל נשמות שבגוף שהשכל לא יהי' נקשר בקשר חזק ואמיץ, בגוף רק שהמחשבה יהי' טהורה וזכה לעבודת הבורא ית"ש אז בוודאי יבא בן דוד כי"ר מאבינו שבשמים שנזכה לטהר מחשבותינו לעבודת הבורא ית"ש ויתעלה: עוד לפ' חיי ויישם לפניו לאכול ואיתא במ"ר שנתנו לו סם המות בקערה ויש להבין מה הי' כוונתם להרוג אותו וכי רוצחים היו. ונראה דהנה לבן בקש לעקור את הכל ח"ו היינו שהי' כוונתו שלא י' ח"ו אומ' ישראלית כלל בעולם והנה אברהם אבינו עשה לאליעזר שליח לקדש לו אשה סתם מארצו וממולדתו ולא פירש לו איזה ואנן קיי"ל מס' נזיר י"ב האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת השליח אסור בכל הנשים שבעולם וא"כ אם ימות אליעזר יהי' יצחק אסור לישא שום אשה וממילא לא יצמיח אומ' ישראלית בעולם. דמבנות כנעני מסתמ' לא ירצה דהרי משו"ה שלח אותו לנחור ודו"ק: לפ' תולדות ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ואיתא במ"ר א"ר חמ' בר' חנינא מאוד מחרד' שחרד ע"ג המזבח ונ"ל דהנה רש"י הביא המ"ר דבשעה שנכנס אליו עשו ראה גיהנם פתוח' מתחתיו. ונ"ל דהנה באמת יל"ד אמאי העלים הקב"ה מיצחק שעשו הי' רשע וקושי' זו הקשה ג"כ בזוה"ק ונ"ל כי הקב"ה רצה שיצחק יברך את יעקב מתוך שמחה ואם יצחק הי' יודע כי עשו הי' רשע הי' מצער עצמו ולא היה יוכל לברך את יעקב ולכך לאחר שיעקב קבל הברכות אלו לא הי' גלה לו שעשו הו' רשע הי' מקלל את יעקב טל שרמה אותו לכך מיד לאחר הברכות גלה לו הקב"ה האמת שעשו הו' רשע וזה כוונת המ"ר שראה גיהנם פתוח' מתחתיו כלומר כי אז נתגלה לו האמת שעשו הו' רשע והו' מוכן לגיהנם. והנה בשעת העקידה כשאמר לו המלאך אל תשלח ידך אל הנער הי' יצחק נתירא אולי נמצא בו איזה מום שאינו ראוי להיות קרבן לד' רק מ"מ היה מתישב בדעתו אולי משו"ה נשאר בחיים להעמיד בנים צדיקים אמנם אח"כ כשנתגלה לו שעשו הו' רשע תלה הדבר בעצמו שמסתמא נמצא בו פסולת שיצא ממנו עשו ולכך נפסל מלהיות קרבן לד' וממילא הי' החרד' עכשיו יותר גדולה מהחרד' שחרד ע"ג המזבח בשעת העקידה ודו"ק: וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן אחי רבקה אם יעקב ועשו ופרש"י איני יודע מה מלמדנו ורבים נבוכו בדברי רש"י אלו מה בעי רש"י בזה שאינו יודע הגם שבאמת קשה למה השמיענו הכתוב כי רבקה הי' אם יעקב ועשו. אבל לאיזה צורך כ' רש"י שאינו יודע. ונ"ל כוונה אחרת בדברי רש"י כי הנה לכאורה קשה מאחר שהי' נסיון גדול להיות אצל לבן שלא ילמד ממעשיו שבאמת שבח עצמו יעקב בזה כמ"ש עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וא"כ כיון שאסור לעמוד במקום סכנה אפי' סכנת הגוף אך לא יירא יעקב לילך אל לבן שהי' סכנת נפש וגדול המחטיא חבירו יותר מן ההורגו. אמנם יש ליישב כי לאשר רוב בנים הולכים אחר אחי האם וא"כ כאן שהי' יעקב ועשו הי' יעקב מסופק אם לבן דומה בטבעו ליעקב וא"כ לא יחטיא אותו או אם הי' דומה לעשו ויחטיא אותו ח"ו וא"כ כיון שהדבר הי' ספק ואם ישאר בה בוודאי עשו יהרוג אותו לכך בחר לילך אצל לבן דלענין שיחטיא אותו הוי כמו ס"ס ספק אולי לבן אינו רשע כ"כ כי דומה ליעקב ב' דלמא לא ילמד ממעשיו וזש"ה וילך פדנה ארם אל לבן וכו' והי' קשה איך לא חש יעקב שלא יחטיא אותו לבן והשליך נפשו מנגד והכתוב הזהיר ובדרך חטאים לא עמד ע"ז מתרץ הכתוב בעצמו אחי רבקה אם יעקב ועשו וא"כ עדיין הדבר בספק אולי טבעו של לבן נוטה ליעקב ולא לעשו וז"ש איני יודע מה מלמדנו כלומר כיון שאינו יודע מה מלמדנו אם לבן ילמוד אותו לעשות רע ח"ו וא"כ הוי כמו ס"ס שלא יחטיא אותו ולכך הותר לו לילך אל לבן ודו"ק: ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך עיין רש"י שיעקב לא הוציא שקר מפיו. ונ"ל דהנה בפסוק איתא ויקראו שמו עשו ופרש"י הכל קראו לו כן ואח"כ ויקרא שמו יעקב הקב"ה ואיתא שם ובמ"ר א"ר יצחק אתון קריתין לחזירתכון שם אף אני קורא לבני בכרי שם והדבר צריך ביאור ונ"ל דהנה אם רואי' איש אחד משופע בעושר ונכסי' סבורי' הכל שנשלמו בו כל תכלית השלימות ולכך נקרא עשו כלומר שהוא כבר עשוי ונגמר כי ההמון סבורי' שזהו תכלית האמיתי וכשרואי' איש עני הגם שהי' ת"ח ויר"ש אינם מתבוננים עליו כלל וכלא נחשב. אמנם אם נסתכל מה יהי' בסופם הנה מי שהוא רשע הגם שהו' עשיר בנכסי' ושליט כרצונו סופו לשאול תחתית ומי שהו' צדיק הגם שהי' כל ימיו בעוני ועלבון מ"מ בסופו יהי' לו שלוה ואחרי' טוב וז"ש המ"ר הקב"ה אמר אתם קריתין לחזירתכון שם כלומר שקריתם לו עשו שסבורים אתם שכבר הגיע בעשרו לתכלית השלימות אני אקרא לו שם לבני והי' יעקב כלומר שנסתכל מה יהי' בסופ' כמש"ה עד אבא אל מקדשי אל אבינ' לאחריתם ויש לפרש הכתוב וידו אוחזת בעקב עשו כי שרו של עשו הי' סמאל והנה אותיות אל הי' בקדושה והי' מסוף תיב' וז"ש שיעקב אחז בעקב עשו כלומר שכח הקדושה שבו לקח י קב או יתפרש עוד כשנכתב עשו עין שין וו. ונקח סופי אותיות שהי' בגימטרי' ק"ו ואם תקח ק"ו מעשו שהי' בגימטרי' שע"ו נשאר ר"ע וזהו שאמר יעקב אחז בעקב עשו ונשאר לעשו ר"ע שהי' רע וכל צד הקדושה שבו לקח יעקב לעצמו וא"כ הגם שבפי הבריות הי' עשו נראה כאיש שהי' עשוי ונגמר והכל היו יראים מפניו אבל באמת לא היה נחשב כלו בעיני הקב"ה כי כל הקדושה שבו נשאר ליעקב כמה שמרומז בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו עפ"י פירושינו בס"ד ודו"ק: והנה מצד יצחק הי' הבכור יעקב שהי' הו' טפה ראשונה כידוע וז"ש אנכי עשו שבאמת הי' יעקב בתכלית השלימות יותר וגם בכרך מצד אני הבכור ודו"ק: במ"ד ויבאו עבדי יצחק אין אנו יודעים אם מצאו או לא מצאו מן מה דכתיב וימצאו שם באר מים חיים הוי שמצאו מים חיים והוא תמיה דהי' באותו פסוק עצמו מבואר ויאמרו לו מצאנו מים. ונראה דהנה מסתמ' כל הענין שכתבה לנו תוה"ק בבארות של יצחק הי' ענין גדול הנוגע ליר"ש וראיתי בס' הקדוש פורת יוסף שמפרש כל הפרש' מיצחק ורבקה ג"כ ע"ד המוסר. וגם אנו נפרש לדרכנו ואלה תולדות יצחק בן אברהם כי יצחק הי' מלשון צחוק ושמחה הגם שהי' בחינת הדין ג"כ מ"מ אפש"ל שלצדיקים מגיע השמחה וחדו' בדין כדאיתא סו' פ"ב דמס' ברכות הכל נזונין בצדקה והן נזוני' בזרוע והנה ע"י שהקב"ה משפיע לאדם שמח' יש ב' מיני אנשים כי באחד הי' לטובתו שעי"ז אין לו שום מניעה מעבודת השי"ת ואז הי' בבחינת יעקב ויש אנשים שע"י שיש להם תענוג בעוה"ז מבעטים בד' ח"ו ואז הי' בבחינת עשו וז"ש הכתוב ואלה תולדות יצחק כלומר אם הקב"ה משפיע שמח' וחדוה לאדם נולד מזה או שהי' לטובתו או כמ"ש