תבואות השדה חלק ב יג

למדריג' עבודת ד' כי ישום בנפשו כי בכל ענייני עוה"ז יש להם יריד' משא"כ בתוה"ק הי' קיימת לעד סברי למבני' בעין עיטם כלומר שמי שרוצה לדבק בתורת ד' יהי' מובדל לגמרי מאנשי' וז"ש בעין עטם כלומר שיהי' אטום ומובדל מכל עין רואה דמדלי כי זה מקום גבוה מאוד. אמרי נחתי בי' קליל כלומר כי מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה לא יהי' פרוש לגמרי מחבורות האנשים כי אז לא ידעו ללמד אורחות ד' מאחר שהיה מובדל לגמרי מהם לכך אמרי נחתי בי' קליל כלומר שידבק עצמו אל האנשים רק לא ירבה לישב בחבורתם רק שידבק עצמו להם למען יוכל להדריכם בדרך הישר וזה כוונת הכתוב ויעתק משם ההר' כלומר שגם בתחלת עיונו בעבודת ד' הי' עדיין אצלו כהר לפי הפירוש הראשון שהי' עדיין אצלו בבחינת עבודה משא או שהי' מובדל מחבורות אנשים זה הי' רק מקדם אבל אח"כ לבית אל כי הי' מטרת חפצו שיגיע למדריגה אשר בעבוד' עצמה ימצא מרגוע לנפש ויט אהלה והנה אהלה כתיב ואהלו קרי הכוונה כי אפי' בעת התעסקו בענייני עוה"ז שהי' בבחינת נקבה וז"ש ויט אהלה מ"מ הי' אהלו כלומר שהיה כוונתו לעבודת ד' שהיה בבחינת שכל שהיה בבחינת זכר כי צור' השכלי באדם צריך להתגבר על כח החומרי כמו הזכר שהי' מושל בנקבה ואמר בית אל מים כלומר שהי' מטרת כוונתו להגיע בית אל. אמנם ע"י מה יוכל לבא למדריגה כזו והנה העיקר שבכל מעשיו יהי' כוונתו ליחוד קב"ה ושכינתיה כדאיתא בתק"ז ד' קול הוי' דבור אדני וצריך בכל מעשיו ליחד ב' שמות אלו הוי' ואדני וז"ש והע"י שהי' בגימטרי' הוי' אדני' זה הי' מקדם כי הי' כל כוונתו בכל מעשיו ליחד ב' שמות אלו ועי"ז זכה שהגיע למדריגה זו בית אל מים כי ע"י התורה שנקראת ים כמ"ש ארוכ' מארץ מדה ורחבה מני ים עי"ז זכ' למדריגה נפלאה כזו אמנם גם לימוד התורה צריך להיות לש"ש ליחד ב' שמות אלו הוי' אדנ"י כמ"ש והעי מקדם עי"ז זכה לעבודה שלמה ודו"ק: לפ' חיי ותלד אשת אדוני בן לאדוני אחרי זקנתה ויתן לו כל אשר לו נ"ל דכוונת אליעזר הי' להוכיח לבל יחשבו אולי הי' כדעת הליצני הדור שמאבימלך נתעברה שרה וא"כ הוא ממזר ח"ו לזאת בא להוכיח מב' טעמים שיצחק הי' בן אברהם. אחד כי ידוע שהקב"ה לא עבד ניסא לשקרי. והנה אם אמנם שמה שנולד כשהיתה שר' בת תשעים שנה שזהו אינו שלא כדרך הטבע כי אפשר שבימים ראשונים אירע לפעמים להוליד אפי' בת צ' שנה כמו שגם היום מולידים לחמישים שנה מ"מ כיון ששרה חוזרת לימי ילדותה כמש"ה אחרי בלותי היתה לי עדנה זה וודאי שלא כדרך הטבע וע"ז שיצחק אינו ממזר דלהוליד ממזר לא יעשה הקב"ה נס ז"ש ותלד שרה אשת אדוני בן לאדוני כלומר שהו' בנו וודאי ולא מאבימלך והראי' אחרי זקנתה כלומר שלא היתה זקנה ונהפך לילד'. ועוד ראי' אחת מדחזינן שאברהם נמשך באהבתו לבנו ליצחק ואילו לא היה בנו. היה הלב יודע שלא לאהוב אותו כדאיתא מס' ב"ב סוף פ' חזק"ה גבי מעשה דר' בנאה בהך איתת' דרק בן אחד הי' לו מבעלה. וע"כ מדהי' אוהבו כ"כ וודאי שהו' בנו וז"ש ויתן לו את כל אשר לו דאוהבו ביותר מזה ג"כ מוכח שהי' בן לאדוני ולא מאבימלך ודו"ק: בפסוק אחותינו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו ואיתא במדרש כי קללה הי' טמון בפיהם עיין בס' תורת משה שהבי' ג"כ זה המדרש וצריך לבאר איזה קללה נרמז בפסוק זה. ונ"ל דהנה בפ' עקידה כשברך המלאך את אאע"ה אמר לו ויירש זרעך את שער אויביו ולמה נאמר כאן שער שונאיו ונ"ל דהנה החילוק בין אויב לשונא הי' כי אויב הי' שונא טפי משונא כמש"ה תכלית שנאה שנאתים לאובי' הי' לי משמע דאויב גרע משונא. והנה יעקב ועשו היו תמיד שונאי' זא"ז רק החילוק כי יעקב לאשר טבעו לא הי' אכזרי ושופך דם מסתמא לא הי' השנאה אצלו כ"כ לעשו כמו עשו שהי' שונא ליעקב ומסתמא הי' שנאת עשו שהי' אכזרי ושופך דם גזלה משנאת יעקב לעשיו. וא"כ יעקב נקרא אצל עשו שונא. אמנם עשיו ליעקב נקרא אויב שהי' בתכלית השנאה כמ"ש ועברתו שמרה נצח. והנה המלאך כשברך את אאע"ה לאשר כי גם אצל אאע"ה הי' העיקר שיעקב יתברך כמ"ש כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק דהיינו שרק יעקב יתברך לכך אמר לו ויירש זרעך את שער אויביו דעשו נקרא אויב ורצה שיעקב יירש את עשו. אמנם לבן מסתמא הי' נוטה לבו יותר לעשו מליעקב ורצה שח"ו יתגבר עשו על יעקב אמ"ל ויירש זרעך את שער שונאיו כלומר שעשו ימשול ח"ו על יעקב דיעקב לא נקרא אויב רק שונא וזה כוונת המדרש שהיתה קללה טמונ' בפיו ודו"ק: בפסוק ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך כו' אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק. נ"ל כי כאן הכתוב מרמז במוסר השכל על ענין קדושת הזיוג שהכוונה יהי' רק להוליד זרע קדוש כמו שכתוב בספרי' עה"פ עתה ידעתי כי אשת יפת מראה את כי אצל אבותינו הקדושים הי' מצוות הזיוג כמו שאר מצוות כגון סוכה ולולב שלא הי' מעורב מחשבה זרה והנה כל כוונת היצה"ר הי' להחטיא הצדיקים בעוון פגם ברית קדש ח"ו וזש"ה ויאמר אברהם אל עבדו הי' היצה"ר כי אצל הצדיק היצה"ר הי' כעבד זקן ביתו כלומר הגם שהיצה"ר הי' זקן כמה שדרשו בגמר' מלך זקן וכסיל שהי' היצה"ר. המושל בכל אשר לי כלומר שמ"מ הי' מושל עליו דלכך הי' נקרא שמו אברהם שהי' בגימטריא רמ"ח שהי' מושל על כל רמ"ח אברים שלו. ויאמר לו שים נא ידך. תחת ירכי כלומר אם תרצה ח"ו להחטיאנו לפגום הברית קדש אז אשביעך בד' אלקי השמים ואלקי הארץ הם הר"ת מאת השמים ואת הארץ הי' גושפנקא דאחיד בי' שמי' וארעא כי הי' בבחינת דכר ונוקבא מקבל ומשפיע. אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני כלומר כי איתא בספה"ק דמשו"ה יוכל האדם לחטא ביותר בפגם ברית קדש משום שעיקר יצירת האדם הי' ע"י אותה התאוה כמ"ש דהע"ה הן בעון חוללתי וכו' וז"ש אשר לא תקח אשה לבני כלומר גם בשעת הזיוג לא יהי' מבנות הכנעני כלומר מסטרא דמסאבות' אשר אינני יושב בקרבו כלומר מחמת שכל עיקר וצירתי הי' ע"י אותה התאוה לא כן כי הצדיקים אפי' בשעת זיוגם מהרהרים בקדושה ומיחדים שמות הקדושים ועיקר כוונתם לקיים מצות פ"ו ולהוליד נשמות קדושות. כדאיתא כי אפי' בשעה שאינ' ראוי' להתעבר ג"כ מולידי' במחשבתם נשמות קדושות וז"ש כי אל ארצי ואל מולדתי תלך כלומר שעיקר הכוונת בשעת הזיוג יהי' להוליד נשמות קדושות ובבחינ' הזו ולקחת אשה לבני ליצחק. ויש לפרש בזה ע"ד צחות מ"ש חז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף הכוונ' כי בעוה"ר ההמון עם שמים כל שכלם ומחשבותם רק על ענייני הגופני בתאוות החומר ותחת אשר צריך להיות אדוק במחשבתו במצות הבורא ית"ש מחשבתו תמיד קשור' בענייני הגוף