תבואות השדה חלק ב קכו

השליח לענין בפ"נ בין לרבא בין לרבה ודוק היטב. שוב ראיתי בס' בני אהובה פ"ז מה"ג שהביא ג"כ מ"ש הב"ש דלשיטת הר"מ דעדות בשטר אינו כשר רק מדרבנן ולכך ס"ל כיון דרבנן אצרכי קיום ממילא כי לא נתקיים מה"ת פסול. אמנם זהו רק לר"א דע"מ כרתי שפיר י"ל דעדי' חתומים אינו מהני מה"ת כלל משום מפיהם ולמפ"כ אבל לר"מ פשיט' דגט כשר מה"ת בעדים חתומי' עי"ש ועי' בנו"ב מד"ק סי' פ"ה שכ' דאע"ג היכא שהבעל מערער צריך קיום מה"ת מ"מ מהני עדות השליח כיון שכבר נתקבל עדותו והחזקני הגט בחזקת שאינו מזויף כבר יצאה מחזקת אשת איש והי' ממש כמ"ש למעלה באות ט"ז ובאות י"א בס"ד: שער ב בעזרת נורא עלילה עושה פלא אתחיל לכתוב ח"ת בסוגי' דאמתלא מס' גיטין פ"ח ע"ב ופ"ט ע"א וע"ב. (א) במתני' יצא שמה בעיר מקודשת הר"ז מקודשת והיינו מספק ולא תנשא לאחר. והנה הא דנקט במתני' מקודשת ולא נקט כלשון הטור והש"ע סי' מ"ו חוששין לה נ"ל דהנה לקמן גבי יצא קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושין גמורים דאמרי' מגרש ראשון ונושא שני כ' הטור דאם שני רוצה לישא אותה צריך לקדשה מחדש קידושין גמורים ונ"ל דהתם דווקא כשבא השני לישא אותה צריכה עדיין קידושין אחרים משום שקודם קידושין שלו כבר יצא קול קידושין מראשון משא"כ הכא אם אותו פלוני מודה שקדשה אע"ג דלא נתחזק רק עס"י הקול מותרת לזה בלא קידושין אחרים ולכך אי הוי תני במתני' חוששין הו"א דלזה נמי אינה רשאה להשאר תחתיו בלא קידושין מחדש בפנינו בפני עדים לכך אשמעינן הר"ז מקודשת כלומר דהקידושין של זה חלי' ועו' י"ל באופן אחר דהנה אנן קיי"ל שפלוני דווק' מקודשת משא"כ שלא לפלוני ועי' בכ"מ פ"ט ה"א הלכה כ"ב ועי' בנו"ב מד"ק סי' ס"ה שכ' הטעם דשלא לפלוני לא יהי' לה תקנה לעולם כיון שא"י מי הוא לא חשו לקלא ועי' בנו"ב מד"ת לא"ע סי' פ"ו וכן כ' בס' אבני מלואים בסי' מ"ו וא"כ אשמעינן מתני' הר"ז מקודשת כלומר כשאנו יודעים על מי יצא הקול לומר שתתקדש לו אזי חוששין משא"כ אם יצא קול מאיש שאינו ידוע לנו דל"ש לומר הר"ז מקודשת כיון שאין אנו יודעין למי ולא יהי' לה תקנה לא חשו לקידושין. וא"ש מ"ש רש"י במתני' פנוי' שיצא עליה קול וכו' לפלוני ולכאורה לא נזכר במתני' כלל דבעינן לפלוני ולא הי' לרש"י לפרש לפלוני רק בבריית' אח"כ דאית' להדיא שלא לפלוני אין חוששין ולפימ"ש א"ש דמתני' דנקט בלשון הר"ז מקודשת נמי דייק לי' רש"י שפיר דבעינן לפלוני כמ"ש ולכך מפרש רש"י במתני' ג"כ לפלוני ודוק: (ב) מגורשת הר"ז מגורשת מסקינן בגמ' דהך אשת זו שיצא עליה קול מקודשת אמרו עליה מקודשת ומגורשת הר"ז מגורשת ומאי דקתני ובלבד שלא יהא שם אמתלא נחלקו בזה הראב"ד והרמב"ן דעת הרמב"ן דמ"ש ובלבד שלא יהא שם אמתלא לא קאי אריש' על מקודשת ומגורשת דאע"ג שאינן רק גירושין מספק כגון על תנאי נמי הוי אמתלא לקול הקידושין כמ"ש לקמן מימר אמרו עייני בא רבנן בקידושין ולא הוי שו"פ וא"כ באמת על אשה שיצא קול מקודשת ומגורשת אעפ"י שבקול מגורשת הי' אמתלא כגון על תנאי ע"מ מהני לבטל הקול דקידושין אמנם דעת הראב"ד הי' דמ"ש ובלבד שלא יהי' שם אמתלא קאי אריש' דאע"ג שיצא קול גירושין לבטל קול הקידושין מ"מ אם הקול של גירושין הי' באמתלא וקול דקידושין הי' בלא אמתלא לא מהני קול דגירושין לבטל קול דקידושין ועי' בחמ"ח סי' מ"ו ס"ק ט"ו ובב"ש שם ס"ק י"ט שהביא ג"כ הך פלוגת' הראב"ד והרמב"ן ובר"נ כתב לחזק סבר' הראב"ד דכיון דכבר נתחזק הקול דקידושין בלי תנאי לא תצא הלבן של בני אדם מחזקת מקודשת מחמת קול הגירושין שהי' בתנאי ובאמת צ"ע קצת כיון דלשיטת הראב"ד לא מהני קול דגירושין לבטל הקול דקידושין רק שיצא הקול בבת אחת כמ"ש להדי' הראב"ד בפי' מה"ג הלכה כ' ומדייק לה מדנקט קול ושוברו עמו א"כ הרי לא נתחזק לעולם בקידושין קול ברור ואינו בחזקת מקודשת כלל ולקמן באות ח' נבאר עוד בס"ד שיטת הרמב"ן והראב"ד וסברת'. והנה מלישנא דמתני' יש לכאור' להביא ראי' לשיטת הרמב"ן דבמקודשת ומגורשת מהני לבטל קול דקידושין אפילו שהי' בתנאי או ספק קרוב לה קרוב לו דהנה יל"ד במתני' דקתני איזו הי' אמתל' גרש איש פלוני וכו' זו הי' אמתלא וקשה למה נקט אח"כ עוד פ"א זו הי' אמתלא ולשיטת הרמב"ן דס"ל דמה דקתני מתחלה ובלבד שלא יהי' קאי על סתם אשה שהוציאו קול שנתגרש' על תנאי ואח"כ מת בעלה דמותרת אח"כ לכהן כיון שהי' אמלתא עם הגירושין לכך כפל התנא אח"כ בסוף דבריו לומר זו הי' אמתלא כלומר דלענין מקודשת ומגורש הוי גירושין אמתלא לקול הקידושין אע"ג שהי' עם הגירושין אמתלא מ"מ זו הי' אמתלא לבטל קול הקידושי' דבקול גירושין כ"ד נמי סגי' שיהי' אמתלא נגד קול הקידושין ודו"ק: (ג) ז"ל הרמב"ם פ"י מה"ג הלכה כ' אבל יצא שמה בעיר מקודש' והוחזק הקול בב"ד שהרי הי' מקודש' בספק ואח"כ יצא הקול שנתגרש' מאות' הקידושין הקול אסרה והקול התירה והר"ז מגורשת עכ"ל וכ' עליו הראב"ד וז"ל לא נראה כן בגמ' אלא כשבאו ב' הקולות ביחד מפני שהי' קול ושוברו עמו ועי' בש"ע א"ע סי' ו' סעיף ה' ומבואר בדעת הר"מ דקול של גירושין מהני אפי' אח"ז לבטל קול דקידושין וכ' הרשב"א דלא דמי לשאר אמתל' דבעינן שיצא דווקא מיד דגירושין אינו מבטלין לגמרי הקול הראשון כיון דשניהם יכולי' להיות אמת שנתקדש' ונתגרשה ולכך מהני אפי' אח"ז אמנם הריטב"א כתב לחזק סברת הראב"ד דלא מהני רק אם יצא הקול מיד דאפשר דמאן דידע בהאי קלא לא ידע באידך ואיכא לעז והביא ראי' דהא מ"ד דלא מבטלין קלא אפי' היכא דאגלי' מילת' שקול שיצא שקר הי' משום דאיכא דשמע בהא ולא שמע באידך ואיכא לעז וה"נ דכוותי' כל שלא יצא קול הגירושין מיד איכא לעז עי' בריטב"א הנה במ"ש הריטב"א דלא מבטלין קלא אפי' אגלא מלתא שהקול שיצא שקר הו' לאו כ"ע הכי ס"ל ודעת הריב"ש אינו כן דאיהו ס"ל דכל שנתברר ששקר הי' הקול לכ"ע מבטלין עי' בס' א"מ סי' מ"ו סוף ס"ק ב' אמנם מדברי הרמ"א סי' מ"ו סעיף ז' משמע דמאן דס"ל לא מבטלין קלא בכל ענין אין מבטלין ומדברי הר"מ פ"ט מה"א הלכה כ"ד שכ' שם שאם יצא האמתל' לאחר כמה ימים אם נראה לב"ד שהי' כן סומכי' על האמתל' נמי י"ל לכאורה דבדבר ברור מבטלא קלא ועי' בב"ש ס"ק י"ב אמנם חין זה מוכרח ומקודם נבאר שיטת הר"מ בהא דגירושין מהני אפי' לאחר כמה ימים לבטל קול הקידושין: (ד) והנה לכאורה י"ל דהר"מ ס"ל כיון שע"י הקול הקידושין הי' רק ספק אשת איש כמ"ש שהרי הי' מקודשת בספק ס"ל להר"מ דאע"ג דקול לא אלים לבטל חזקה גמורה משא"כ הכא שהי' רק בפסק