תבואות השדה חלק ב קיא

אימת שנשאת לאותו פלוני הו"ל כמי שנשאת לאותו פלוני תחלה ולכך מותר' לו. וא"כ ממילא חלו קידושי הראשון למפרע וא"כ דברי הר"מ שכתב דנשואי האחר הו"ל הולד ממזר ולאותו פלוני מותר' אפי' אח"כ קשי' להבין. וודאי מ"ש הר"מ דצריכ' גט משני אע"ג דג"כ קש' למה צריכ' גט משני כיון דקידושין אינו חלי' יש לתרץ כמ"ש הר"נ דצריכ' גט משני מדרבנן והיינו דעכ"פ נראת כנשואה אצלו אבל הא וודאי קשי' למה הולד ממזר כיון דיכולה לינשא לאותו פלוני ואפי' אי נימא דס"ל להר"מ ג"כ כמ"ש התוס' ד"ה הכא דבלא גט אסור' לאותו פלוני דאפשר שיגרש אות' מ"מ קשה אמאי הולד ממזר דהא ע"י גירושי' יתקיים הגט למפרע כמ"ש הראב"ד. ובפרט דכפי הנראה מדברי הר"מ ס"ל דמותר' לפלוני בלא גט מהשני דהא משמע דמותר' לפלוני אפי' כשנשאת לאחר כמ"ש ואח"כ כתב דצריכ' גט משני והיינו מדרבנן כמ"ש הר"נ עי"ש. ועיין בשעה"מ מ"ש ע"ז הר"מ ובס' אבן פנה לא"ע סי' קמ"ג סעי' ט"ו וכל התירוצים האלו אינ' מעלי' ארוכו לדחות השג' הראב"ד אמאי יהי' הולד ממזר כיון שהתנאי נתקיים ובפרט דבידו לקיימו שיגרש אותה. ולומר כיון דעכ"פ אין בידו של האחר שישא אותה אותו פלוני לכך הו"ל ממזר כמ"ש הראשונים הרשב"א והריטב"א דה"ה דהגמר' מצי למימר אטו בדיד' קיימא לאגרושי ולאנסובי מ"מ אין נראה כן לדברי הרמב"ם בשגם שיש לתרץ קושי' הראשונים דמשו"ה לא קאמר דלא הו"ל בידה לאנסובי לפלוני דאנן סהדי דכוונתו בע"מ שתנשא לפלוני לא היה רק אם ירצה אותו פלוני ואם לא ירצה לא חל התנאי כלל דאדעת' דהכי לא הותנה וממילא חל הגט. ולכך לא קאמר הגמר' רק דאין בידה לאגרושי והדר' קושי' לדוכת': (כה) ונלע"ד ליישב דברי הר"י דהנה לכאור' יל"ד מאי פריך הגמ' אטו בדידה קיימ' לאגרושי ואמאי לא נימא דמוקמי' אותו האחר בחזק' כשרו' שלא ירצה שיהי' בעילתו באיסור אשת איש ומסתמ' יגרשנ' כדי שתוכל לקיים התנאי. ואם באמת לא ירצה לישא אותה ממילא לא תהי' באיסור אשת איש דהתנאי לא היה רק אם ירצה אותו פלוני כמ"ש דמשו"ה לא קאמר הגמר' אטו בדיד' קיימא לאנסובי וע"כ דאם לא ירצה לישא אותה לא חל התנאי. ועוד יל"ד מאי קאמר הלשון אטו בדיד' קיימא לאגרושי ולא קאמר בקיצור הכא בידה להתגרש ומהו הלשון קיימא דמשמע שאינ' בת גירושי' כלל מן השני. לכך נ"ל דמזה הוציא הר"מ דינו דלא מהני גירושי השני כלל כדי לקיים התנאי. דהנה המהרש"א הקש' עמ"ש התוס' דמ"מ הוי אשת איש לזה שנשאת לו עכשיו וכתב המהרש"א וז"ל לכאורה קשה כיון דבקיימ' תנאה לינשא לפלוני חלו קידושי האחר למפרע והאיך ישא אותה זה בלא גירושי' שהרי הוי לגבי' א"א מחמת קידושי האחר שנשאת לו קודם לאותו פלוני עכ"ל אמנם הענין הי' כך דהנה אי נימא דלא חלו קידושי פלוני א"כ גם קידושי הראשון לא חלו עיין במהרש"א. ונ"ל להסביר הדבר עפ"י מ"ש הרא"ש בשו"ת כלל מ"ה סי' כ"ו דכל שגרש' בתנאי ע"מ שלא תנשא לפלוני אין בידו לבטל התנאי אם לא שיקדשנה מחדש ויחזיר ויגרשנה עי"ש. וא"כ מכ"ש דיש להוכיח דע"כ מהני איזה גירושי' רק באם לא יגרשנה תהי' אשתו שפי' יש לו כח לגרש משא"כ במי שאפי' אם לא יגרשנה לא תהי' אשתו ממילא לא הוי אגוד' בי' ואין לו כח לגרש וזה ברור בסבר' אפי' לדעת החולקי' על הרא"ש בהך דינ' עיין בש"ע א"ע סי' קמ"ג סעי' ט"ז. והנה הכא ממנ"פ אם לא יגרשנה ממילא לא תוכל לקיים התנאי והו"ל כאשת איש. ואם הו"ל אשת איש ממילא מותר' לפלוני בלא גט ואימת מותר' אי אמרי' דקידושי האחר לא חלו ואי נימא דקידושי האחר חלו ואסור' לפלוני בלא גט. א"כ אם לא ירצה לגרש' הו"ל אשת איש לגבי האחר וממנ"פ באיזה אופן דנימא דקידושי האחר חלו ואסור' לפלוני הו"ל אשת איש וממילא אין חלין קידושי האחר וא"כ לא אגודה בי' כלל דהא אם לא יגרשנה ממילא הו"ל כאשת איש וא"כ אין בידו לגרש. וזה כוונת הגמר' בקושי' הכא בדידה קיימא ליגרושי דהגמרא וודאי ידע דמסתמ' ירצה לגרשה כדי שלא תהי' עליו באיסור אשת איש למפרע רק דקושי' הגמר' היה אטו קיימא לאגרושי כלומר וכי יש לו כח לגרש אותה כמ"ש כיון שאם לא יגרשנה אסורה עליו באיסור אשת איש א"כ לא מקרא אגודה בי' ולא מהני גירושין שלו וא"כ ממילא אסורה משום אשת איש. ויש להסביר עוד יותר דהאיך יגרשנה אי יאמר הרי את מותרת לכל אדם הא אי אפשר דהא צריכ' לינשא לפלוני לקיים הגט הראשון. ואי הוא ג"כ יאמר ע"מ שתנשא לפלוני פשיטא דג"כ דלא מהני דבשלמא הראשון שפי' מצי להתנות ע"מ שתנשא לפלוני. ואם לא תרצה הרי את אשת כמו עד עתה משא"כ השני היאך יתנה ע"מ שתנשא לפלוני הא אין בידו לומר ואם לאו לא תהי' מגורשת ממנו דהא אם לא תנשא לאותו פלוני ממילא לא הוי כאשתו דעדיין עליו באיסור אשת איש מן הראשון וא"כ ממילא אינה בת גירושין כלל מן השני ושפיר קאמר הגמר' דלא קיימא לאגרושי כלומר דלא הוי בת גירושין כלל מן השני כמ"ש וא"כ מתירוץ הש"ג הראב"ד מ"ש שיכול לקיים התנאי יגרש אותה וכו' דאין בידו כלל לגרשה כמ"ש דלא אגוד' בי' דאם לא ירצה לגרש ג"כ הי' עליו באיסור אשת איש וא"כ לא מהני גירושין שלו כלל ודו"ק: (כו) אמנם אכתי פש גבן לברורי דמ"מ אמאי הוי הולד ממזר מן האמצעי דניהו דאין בידו לגרשה כמ"ש דלא מקרי' אגוד' בי' כיון דאפי' אם לא יגרשנה אסורה עליו באיסור אשת איש מ"מ מכיון שנשאת לאותו פלוני הו"ל נתקיים התנאי וא"כ אעפ"י שקידושין שלו אינו תלי' מ"מ לא הו"ל רק כאיסור פנוי' אצלו ואמאי הוי הולד ממזר והא לך לשיטת הרשב"א בד"ה אטו בדידה וז"ל ואבי' ת"ל דהכא בלא גירושי ראשון (כלומר האמצעי) יכולה לקיים תנאה ולינשא לזה וכן דעת ר"י הזקן ז"ל לפי שאין קידושי ראשון חלו עד שיתקיים התנאי ותנשא לזה והא דפריך רבא הא בעי לקיומי תנאה ולאו בידה לאגרושי משום שאינ' יכולה לקיים תנאה בלא גט מראשון אא"כ עמדה אצל הראשון בזנות ובאיסור פנוי' וכו' עכ"ל הרי להדיא דאפי' בלא גט נמי לא הוי רק כאיסור פנוי' ולמפרע מכיון שנשאת לבעל התנאי וא"כ אמאי הולד ממזר. והנה גם מדברי הראב"ד בהשגות שהקשה אם יגרשנה לא יהי' הולד ממזר אם תנשא לפלוני משמע הא אם לא יגרשנה ותנשא בלא גט הוי ממזר ולכאורה קשה הא אפי' אם לא יגרשנה כיון דרשאי לינשא לאותו פלוני אפי' בלא גט א"כ לא הו"ל רק כאיסור פנוי' ונ"מ דס"ל להר"מ דמכיון שהותנה ע"מ שתנשא לפלוני א"כ כ"ז שלא נשאת הו"ל זקוקה עדיין לבעל הראשון והו"ל כאיסור א"א לאחר מאי אמרת הא בידה לינשא לאותו פלוני. א"כ ממנ"פ זיקת חד בעל עלי' דע"כ מוכרחים אנו לומר או שלא יתקיים התנאי והו"ל אשת איש מראשון או שתתקיים התנאי ותנשא לפלוני ונפקע זיקת הראשון והרי עליה עכ"פ זיקת בעל אחד או הראשון או הפלוני. וכיון דמותרת לפלוני בלא גט מהאמצעי הו"ל עליו כאשת איש. ולא דמי לשאר תנאי שאם נתקיים התנאי חל הגט למפרע כמ"ש הר"מ פ"ח מה"ג הלכה א' דהתם אין התנאי מענין