תבואות השדה חלק ב קה

מה"מ אסמכתא נמי קני גבי עכו"ם ולכך ס"ל להריב"ש דגם קנין בדשלב"ל מהני קודם מ"ת שהי' להם דין עכו"ם אבל לאחר שניתנה תור' אזלי' בתר אומדן דעתה ולכך אמרי' אא"מ דשלב"ל דלא גמר ומקנה ודו"ק: שער ה ח"ת בסוגי' דחוץ וע"מ מס' גיטין פרק המגרש פ"ב ע"א (א) במתני' המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני ר"א מתיר וחכמים אוסרי' כיצד יעשה יטלנו הימנה ויחזור ויתננה לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. והקשה הפנ"י לשיטת רוב הפוסקים הרי"ף והר"מ והש"ע בא"ע סי' קל"ז דבע"מ רבנן נמי מודי ולא פליגי רק בחוץ א"כ אמאי לא תני תקנתה במתני' שיהי' נעשה כרצון המגרש שיטול ממנה הגט ויאמר לה ע"מ שלא תנשא לפלוני כיון דס"ל דבע"מ רבנן נמי מודי דמהני וע"ש שתירץ דהיכא דאמר תחלה חוץ לא מהני אח"כ בע"מ. ולע"ד נראה ליישב דמתני' אתי לאשמעינן דבר חדש ואדרבא ממתני' מוכיח דפליגי רק בחוץ ולא בע"מ. דהנה הרא"ש בשו"ת כלל מ"ה סי' כ"ו העלה דהיכא שאמר מתחלה ע"מ שלא תנשא לפלוני אין לו תקנה להתירה לפלוני שיקדשנה מחדש ויתן לה גט אחר בלי תנאי ע"ש שכתב וז"ל ואין לו תקנה ליתנו לה פעם אחרת כי כבר אינ' אשתו כי נתן לה גט גמור בלי שיור אלא שהטיל בו תנאי ואין לו תקנה אלא שיקדשנה ויתן לה גט גמור בלי תנאי עכ"ל ועי' בש"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף ט"ז שהביאו ג"כ להלכה ועי' בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' מ"ט ועוד איזה שו"ת שם מ"ש בזה. והנה לכאורה יל"ד למה ולאיזה צורך נקט מתני' הך דכיצד יעשה הלא מצינו בכמה מקומות במתני' דמס' גיטין דתני פסולא דגט ולא תני תקנתא עי' במתני' ריש פרק הזורק. ונראה דמשו"ה האריך התנא כאן למתני תקנתא דהנה לכאורה היה אפשר למטעי מדלא קתני ר"א אומר מגורשת וחכ"א אינו מגורשת דתרוייהו ס"ל דהוי גיטא דהכא מיירי בע"מ רק חכמים אוסרים שלא תנשא דחיישינן דלמא תעבור על תנאה כמ"ש ר"ע בברייתא בגמ'. ואע"ג דר"ע ס"ל דמה"ט אינו מגורשת כלל מ"מ רבנן פליגי עלי' וס"ל דהוי גיט' רק שאסור' לינשא מחששא דלמא תנשא לאותו פלוני ור"א מתיר דלא חיישינן להך מילתא ובש"ע סי' קמ"ג סעיף ט"ז הביא באמת שני דעות בזה: לכך נקט התנא כיצד עשה דמהני תקנתא ליתן לה הגט פעם שנית ולא בעינן שיקדשנה מחדש וממילא מוכח דלרבנן לא הוי מגורשת כלל. דאי הוי ס"ל דמגורשה רק דאסורה לינשא מחמת חשש לא היה מהני התקנה שיתן לה הגט פעם שנית עד שיקדשנה כמ"ש הרא"ש בשו"ת. וא"כ מתורץ קושי' הפנ"י דאי הוי נקט התנא כיצד יעשה וכו' ויאמר לה ע"מ אכתי לא הוי אשמעינן הך דינא דהיכא שאמר לה מתחלה ע"מ דלא סגיא שיתן לה פעם שנית עד שיקדשנה. ולכך נקט התנא תקנת' דמהני לחזור מדבריו הראשונים בלא קידושין מחדש לאשמעינן דכיון דלא אהני הגט א"צ קידושי' מחדש ויכול לחזור וליתן לה. וממילא מוכח דהא דקתני וחכ"א היינו דלא הוי גיטין כלל. דלכך א"צ קידושי' מחדש. משא"כ אי הוי נקט תקנתא דע"מ אכתי לא היה מוכח דהיכא שכבר היו מהני הגירושין דלא מהני עד שיקדשנה מחדש. אמנם ה"ד אי אמרי' דמתני' מיירי בחוץ א"ש דנקט וחכ"א ולא נקט אינ' מגורשת דליכ' למטעי דמשו"ה אוסרין רבנן דלמא תעבור על תנאה דבחוץ ל"ש זה רק בע"מ משא"כ אי הו"א דמתני' בע"מ מיירי א"כ שפיר הו"מ למימר דחכמים אוסרין שלא תעבור על התנאי. וא"כ עיקר הדין דאינו מגורשת חסר במתני'. וע"כ דבחוץ מיירי דליכא חששא דתעבור על התנאי בחוץ וממילא מוכח דרבנן ס"ל דלא מהני הגט ולכך מהני תקנת' ליתן לה הגט פעם שנית בלא קידושין מחדש וכ"ז לא הוי שמעינן אי הוי תני תקנת' בע"מ גרידי' והא דבאמת לא נקט וחכ"א אינו מגורשת נבאר לקמן באות י' בס"ד ודו"ק היטב: (ב) הפנ"י כתב לתרץ דמשו"ה לא נקט מתני' תקנת' שיאמר לה ע"מ שלא תנשא לפלוני דכיון דאמר מעיקרא חוץ לא מהני אח"כ מה שאמר ע"מ וראיתי בס' קדושת ישראל שפקפק קצת ע"ז התירוץ. ונ"ל לקיים דברי הפנ"י דהנה לכאורה יש להקשות מ"ט מהני בע"מ משום דלא הוי רק תנאי בעלמא הא אמרי' מס' ב"ב ס"ג ע"א גבי בן לוי שמכר שדה ע"מ שהמעשר שלו דאמרי' דהוי שיורא וקנה המעשר עי' בר"מ פ"ו מהל' מעשר הלכה י"ט ועי' במס' חולין קל"ד ע"א דהוי פלוגת' אי ע"מ הוי שיור' או תנאי וא"כ אי ע"מ הוי שיורא איך הוי גיטין באומר ע"מ שלא תנשאי לפלוני הא גבי גט לא מהני שיור. ועי' בס' אבני מלואים לאה"ע סי' קל"ז ס"ק ו' שעמד בזה. וצ"ל דבאמת לשון ע"מ סובל נמי תנאי. ואמרי' גבי גט דמסתמא נתכוין שיהי' תנאי כדי שלא יהיו מעשיו לבטלה. אמנם כן י"ל דה"ד היכא דלא קאמר מעיקרא לשיורא בהדי' משא"כ היכא שכבר נחית לשיור בגט אמרי' דלמא מה שאומר אח"כ ע"מ נמי אין כוונתו לתנאי רק לשיור דהא ע"מ משמע נמי שיורא ולכך לא מהני ע"מ היכא שאמר מעיקרא חוץ וא"ש דברי הפנ"י ודו"ק: (ג) בגמ' איבעי' להו האי אלא חוץ הי' או ע"מ הי' חוץ הי' ובחוץ הי' דפליגי רבנן עלי' דר"א אבל בע"מ מודי ופשיט רבינ' דחוץ הי' אבל בע"מ רבנן נמי מודי דהוי גיטא מידי דהוי אכל תנאי' דעלמא וכן דעת הש"ע סי' קל"ז וכן פסק הר"מ פ"ח מהל' גירושין רק דהר"מ ס"ל דבע"מ שלא תנשאי לפלוני בעינן שיהי' לזמן קצוב דאלא"ה לא הוי כריתות כיון דאגוד' בי' כל ימי חייה. עי' בר"נ שכתב דלא דמי ללא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דהוי כריתות דהתם הרי אפשר לה לשתות אחר מיתתו של פלוני. משא"כ בשלא תנשא לפלוני דלעולם לא אפשר שתנשא לו דלאחר מיתה אין כאן נשואי' לכך ס"ל להר"מ דלא מהני רק שלא תנשא לפלוני לזמן קצוב: (ד) אמנם הרמב"ן וכן הר"נ הביאו כיון דרבינ' לא מסיים בלישנ' ש"מ חוץ הי' אבל בע"מ רבנן נמי מודי א"כ אפש"ל דרבנן פליגי בע"מ נמי דלא דמי לתנאי דעלמא והא דנקט מתני' חוץ היינו להודיעך כחו דר"א דשרי אפי' בחוץ. והנה מה שיש מהקושי' על שיטות הפוסקים דמתירין בע"מ הי' מברייתא דד' זקנים שהשיב ר' טרפון הרי שנשאת לאחיו של זה ומת בלא בנים לא נמצא גורם לעקור דבר מה"ת ופריך הגמ' ובמאי אילימא בחוץ משרא שרי דתנא מודה ר"א וכו' ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרש' שמותר' לאותו פלוני ומשני אלא בע"מ הרי דס"ל לר' טרפון דבע"מ נמי פליגי רבנן דאי רבנן נמי מודי בע"מ לא היה לו להשיב את הארי לאחר מיתה והי' לו להשיב על דברי רבנן וכן ר"ע דפריך הרי שנשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה ועמד' ונשאת לאותו פלוני לא נמצא גט בטל ובניה ממזרי' ולא אמרה תורה כריתות המביא ישראל לידי פסול והך קושי' נמי לא קאי רק בע"מ ולא בחוץ דבחוץ הרי הי' מותרת אח"כ לאותו פלוני וא"כ איך אפשר לדחות הני אשלי רברבי ר"ט ור"ע דס"ל ע"כ דפלוגתיהו קאי