תבואות השדה חלק א צ

לאו לאברי' עומד' וע"כ רק בחזקת איסור שאינו זביחה וס"ל אין מחזיקין מאל"א וא"כ לאביי דס"ל מחזיקין מאל"א ליכא כאן גבי קדשים חזק' קמייתא דחזקת כשרות שהרי מעולם לא היו בחזקת כשרות וע"כ צ"ל דהא דקתני סיפ' זבחים שעשיתי ביום פלוני נתפגלו דאינו נאמן היינו משום דפועל חזקה מזהר זהיר. אמנם לרבא מצינו לומר דלעולם הך חזק' מזהר זהיר לא הוי חזקה מעליא כ"כ כמ"ש דהא הימנו' על כך לומר שלא הי' בזהר בשמירתו כיון שמסר' לידו והא דביום פלוני נתפגלו אינו נאמן היינו משום דאיכא כאן חזקה אחרת חזקה קמייתא דחזקת כשרות של זבחים שלא היו בחזקת פגול כיון דאין מחזיקין מאל"א:

(יג) ומעתה נבא לעומק דעת קדושים להבין סבר' פלוגתת' דאביי ורבא דהנה הא וודאי פשיט' דכל עד שאנו מסופקים אם אומר אמת או לא יש להעד חזקת כשרות שמסתמ' אומר אמת ולא נחשדו ישראל שישקרו ול"ש לצעורי או איז' אמתלא אחרת לומר שישקר ולהפסיד חבירו חנם וליכא למימר דהא נגד חזקת כשרות של העד איכא נמי חזקה קמיית' של החתיכ' או הטהרות שהי' בחזקת היתר דהא עכשיו אין אנו דנין על הטהרות ולולא דברי העד לא הי' לנו שום ספק עליהם ועיקר מה שאנו דנין על העד הי' אם אמת כדבריו או לא ואם האמת אתו מכח חזקת כשרות תו ל"ש לאוקמי' הטהרות בחזקת' כמ"ש הריטב"א מס' עירובין ל"ו ע"א בשם הר"מ בר שניאור דבכ"מ אין אנו דנין רק על הדבר שהספק בא ממנו ולכך שם אנו דנין על חזקת העירוב וא"כ ה"נ אין לנו לדון על הטהרות רק על העד ומשום דמוקמי' אותו בחזקת כשרות תו אין לטהרות חזקה דהוי כמסובב נגד המסבב ויש להאמין להעד וליכ' חזקת טהרות ובקונטר' חזקות שלנו הארכנו בזה בס"ד אמנם אי אמרינן דכאן איכא חזקה מעליא דמסתמ' לא נטמאו דחזקה מזהר זהיר בשמירתם א"כ כי מוקמי' הך חזקה נגד חזקת העד שאינו משקר הוי הך חזקה דמסתמ' מזהר זהיר כמסבב' נגד חזקת העד שאינו משקר דהרי הך חזקה דמסתמ' מזהר זהיר מעיד לנו ששקר בימינו וא"ב הך חזקה דמסתמ' מזהר זהיר עדיפ' מחזקת העד שאינו משקר משא"כ חזקה הטהרות נגד חזקת העד שאינו משקר לא נוכל לומר דמכיון דאמרינן שהעד אינו משקר ליכא חזקת טהרות אמנם כי אמרינן חזקה מזהר זהיר תו ליכא חזקת העד שאינו משקר דהך חזקה דמזהר זהיר מעיד לנו שהעד משקר משא"כ חזקת טהרות אינו מעיד לנו שהעד משקר דאטו מי נימא שע"י שהי' חזקה קמיית' מסתמ' העד אומר שקר משא"כ אי אמרינן חזקה מזהר זהיר מזה מוכח שהעד אומר ע"כ שקר שנטמאו דהרי מזהר זהיר בהו ודו"ק היטב וכ"ז לשיטת הסוברי' דע"א נאמן נגד חזקה ונוכל להסביר דבריהם משום דחזקה קמיית' לא תוכל להכריע נגד דברי העד דכל חזקה קמיית' הי' רק כמסובב נגד חזקת העד דמסתמ' אינו משקר:

(יג) וא"כ בזה פליגי אביי ורבא דלאביי שכתבנו דס"ל מחזיקי' מאל"א דבהמה בחייה ליברי' עומדת וא"כ הא דקתני בברית' זבחי' שעשיתי ביום פלוני נתפגלו אינו נאמן ע"כ משום דחזקה מזהר זהיר ולא נתפגלו ולא נטמאו וכיון דחזקה מזהר זהיר הי' חזקה מעלי' לכך אינו נאמן רק כ"ז שהי' בידו דהיינו לשיטת רש"י משום שבידו לטמאן ולפגלן דהי' סברא חזקה מה שיש בידו לעשות או לסבר' הראב"ד שהבי' ברשב"א משום שישנ' תחת ידו דכל שהם תחת ידו ממש הו"ל איהו כבעלים ממש ונאמן משא"כ כל שאינו עכשיו תחת ידו אזיל לי' נאמנות של העד דחזקה מזהר זהיר. אמנם רבא ס"ל דאין מחזיקים מאל"א דבהמה בחיי' לאו לאברי' עומדת וא"כ הא דקתני זבחי' בהדי טהרות היינו לאשמעי' כמו דגבי טהרות איכא חזקה קמיית' חזקת טהר' ה"נ גבי זבחים איכא חזקה קמיית' חזקת כשרות דאין מחזיקים מאל"א וא"כ כיון דרק משום חזקה קמיית' קאתינ' עלה א"כ נאמן העד אפי' אינו תו תחת ידו דנגד חזקה קמיית' עדיפ' חזקת העד שאינו משקר כמ"ש דחזקה קמיית' הי' רק כחזקה המסובב' נגד חזקת העד שאינו משקר ולכך נאמן אפי' כשאינו תחת ידו כלל רק היכא דאשכחי' ולא אמ"ל דאז איכא ריעות' בענין עיקר עדותו דהא מכיון שהוא הי' הפועל הי' מוטל עליו הדבר לומר לו שנטמאו ומכיון דאשכחי ולא אמ"ל יש לנו הוכחה שמסתמ' לא נטמאו ומה שהי' אומר עכשיו הי' שקר ולכך אינו נאמן אבל כל שאומר לו מיד שמצאו אע"פ שאינו תחת ידו נאמן ועד דעלמא אע"ג שלא אמ"ל מיד נמי נאמן כיון דלאו עלי' רמי' לומר לו כמ"ש הראשונים דכיון דליכ' רק חזקה קמיית' נגד חזקת העד לא מהני דחזקה קמיית' הי' רק כחזקת המסובב' נגד חזקת העד וחזק' מזהר זהיר לא אמרינן דכיון שהי' פועל הרי הימנהו הבעלים עליו ודו"ק היטב:

(יד) והנה לפי"ז יובן ג"כ עובד' דר' אמי דאמ"ל שורת הדין אינו נאמן הנה הא דר' אמי נמי הי' מטעם דהא הך עובדא הי' בפועל ג"כ שהרי אמ"ל טהרות שעשיתי עמך ולכך לא האמינו משום דחזקה מזהר זהיר מהני נגד חזק' העד שאינו משקר ור' אמי ס"ל כאביי כמ"ש הראשונים שהרי לא הי' שאל אותו אם אשכחי' בפעם הראשון או לא רק מכיון שא"ל טהרות שעשיתי ביום פלוני נטמאו והבין שכבר אינו תחת ידו לכך אמ"ל שאינו נאמן אבל לא מכח חזקת טהרות דבאמת חזקת טהרות לא מהני נגד חזקת העד שאינו משקר כמ"ש לעיל דחזקת טהרו' הי' רק חזקה המסובבת רק דחזקת מזהר זהיר כיון שהי' פועל ועליו לשמר' הי' עדיפ' נגד החזקה שלא משקר כמ"ש. והנה ר' אסי השיב לו כה"ג ביוהכ"פ יוכיח דכי אמר פגול מהימן והנה יש כאן כמו קושית מאי ראי' מייתי מכ"ג ביו"כ. א' ראיתי בס' טוב גיטין שהבי' בשם הראב"ן דלמ' התם שאני דהא הפר בא משלו מתוך שנאמן להפסיד שלו ב' הקשיתי מאי מדמ' כ"ג ביו"כ לעד שהעיד על טהרות דהא גבי כ"ג יש לנו חזקה דמסתמ' אינו משקר דהא לפי מה שאומר שנתפגל צריך להבי' קרבן אחר או פר או שעיר או שניהם וא"כ אם שקר אומר יחללו יוהכ"פ באיסור כרת שלא לצורך ולכך אמרינן דמסתמ' אמת הי' אומר ובפרט לפימ"ש הב"י דמשו"ה אינו נאמן לאסור דלאסור ל"ש לומר חזקה אין אדם חוט' וגו' דלצעורי קמכוין וא"כ הכא גבי כ"ג וודאי שייך חזקה אין אדם חוטא שלא יחללו יו"כ שלא לצורך משא"כ בהך עובד' דר' אמי אין שום איסור יבא על ידו אף אם הי' משקר וחילוק כה"ג בין אם יבא לידי איסור או לא מצינו ג"כ ברא"ש פ' בכל מערבין לענין חזקה שע"ש דאם המשלח יעשה איסור אם לא יעשה שליחותו אזי אמרינן חזקה שע"ש הביא ג"כ בס' יד מלאכי בכללי הדיני' וא"כ ה"נ יש לחלק בין אם יבא לידי איסור אם ישקר אזי אמרינן דמסתמ' אינו משקר ולכך כ"ג ביוהכ"פ נאמן. ג' יש להקשות לפימ"ש הרמב"ן ריש מס' גיטין דאשה משו"ה נאמנ' בספירת ימי נדתה משום דלא אפשר בענין אחר ולכך האמונה התור' ואין ללמוד למקום אחר דאין דנין אפשר משא"א ע"ש וא"כ קשה מאי פריך מכ"ג ביוה"כ דלמא התם שאני כיון דא"א להאמינו באופן אחר משום דכתיב וכל אדם לא יהי' משא"כ במקום אחר אינו נאמן ע"א וכה"ג כתב הרא"ש בשו"ת לחלק