תבואות השדה חלק א עב

הרוב הי' בא משא"כ הך חזקה דשור המועד מה שמוחזק ליגח הי' ממש באותו השור שאנו דנין עליו ולכך עדיף מחזק' וא"כ כוונת הרשב"ם במ"ש אבל בתר רוב' דלי' קמן אזלי' אין כוונתו דהא רוב' דאי' קמן מהני רק כוונתו דחזקה אית' באותו דבר ממש משא"כ רוב' שום רוב שבעולם אין הרוב על אותו הדבר ממש וא"כ אפי' רוב' דאי' קמן כיון דלא שייך בשום אופן לומר על הדבר שאנו דנין עליו שהרו' הי' באותו הדבר ממש לא מהני וא"כ לא הי' שום סתירה בדברי הרשב"ם אמנם מה אעשה שהרי התה"ד בסי' שי"ד כתב להדי' בדעת הרשב"ם דס"ל דרוב' דאי' קמן מהני אפי' בממון ולכך נ"ל כמ"ש דזה תלי' בהני תרי טעמים כמ"ש בסי' י"ט ודו"ק:

(כא) ועתה נבאר עיקר פלוגתא דרב ושמואל לכל הני טעמי' לטעם הראשון דמשו"ה ס"ל לשמואל דאין הבמאחה"ר משום סמוך מיעוטא לחזקה אפש"ל דרב ושמואל פליגי בהכי דרב ס"ל דל"א סמוך מיעוט' לחזקה משום דחזקת ממון הי' רק מסובב והרוב הי' המסבב ששם התחיל הספק וא"כ ל"ש לומר סמוך מיעוטא לחזקה ולכך הרוב מכריע שהי' הי' המסבב אמנם שמואל ס"ל דאין חילוק בין מה שהיא מסובב למסבב ושפיר אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל כפלג' ונשאר להמוכ' מעל' התפיס' והך ענינ' אי מסבב עדיף או מסובב עדיף כבר כתבנו לעיל בשערי החזקות דזהו תלי' בהא דאי אמרינן דכל מה שאנו מעמידי' הדבר בחזקתו הי' מסבר' א"כ נשאר' הסברא קיימת דבכ"מ אין יכול להכריע רק מה שהי' מסבב ולא המסובב דאטו מי נימא שע"י שהי' לו חזקת ממון או חזקת מר"ק שיכריע שמסתמ' דעתו הי' כך משא"כ אי אמרי' דכל ענין חזקה ורוב' הי' גזה"כ שפי' נוכל לומר דהם שקולי' והארכנו בזה לעיל בס"ד וא"כ ס"ל לרב דרוב' וחזקה הי' מכח הסברא א"כ אין יכול להכריע חזקת ממון שהי' רק מסובב נגד רוב דלהדי' שהי' המסבב (האמנם שכתבנו לעיל דכאן הוי חזקת ממון נמי כמו מסבב כיון שלא הותנה בפי' עיין לעיל סי' ד' שם כתבנו הכא בסבר' הב"ש עיי"ש) ושמואל ס"ל דכל ענין רוב וחזקה הי' רק גזה"כ וא"כ כך לי מסובב כמו מסבב ושפיר אמרינן סמוך מיעו' לחזקה (ועיין במסכת כתובות י"ג ע"ב גבי פלוגתא דר' יוחנן ור"א אי אמרינן לדברי המכשי' בה מנשי' בבתה דהתם נמי מסבר' הי' צריך לגרור הבת בתר האם והארכנו בחי' לסוגי' דשם דזה נמי תלי' אי אמרי' דחזקה הי' מסברא ושם י"ג ע"א גירס' הספרי' רק ס"ל לדברי המכשי' בה מכשי' בבתה וא"כ מוכח דס"ל דחזקה הי' מסבר' ולכך כשיר' גם הבת אע"ג דל"ל חזקה כשרות בפ"ע דהכל נגרר אחר האם שהי' המסבב) ועי' י"ל בפשיטות דכיון דרב ס"ל דרוב הי' מסבר' והוי כמו וודאי א"כ ממילא ל"א סמוך דהמיעו' הוי כמאן דלי' מ"מ הכל עולה בקנה אחד דאי אמרינן דהרוב הי' כמו וודאי א"כ בחזקה נמי נוכל לומר דהוי כוודאי ורק הכא משו"ה לא מהני חזקת ממון להכריע נגד הרוב משום דחזקת ממון הי' רק מסובב כמ"ש:

(כב) והנה בגמ' אמרינן לומר כתנאי שור שהי' רוע' ונמצא שור הרוג בצדו אין אמרינן שזה הרגו אעפ"י שזה מועד ליגח ר' אחא אמר גמל האוחר בין הגמלי' ונמצא גמל הרוג בצדו בידוע שזה הרגו סברוה רוב' וחזקה כהדדי נינהו לימא רב דאמר כרב אח' ושמואל דאמר כת"ק והנה ראיתי בספר תורת חיים שהקשה דמ"מ קשה הא רב נמי מודה דהיכא דלא הוי רובא לרדי' רק פלגא לרדי' ופלגא לשחיטה דאוקמי' ממונ' בחזקתו וא"כ הכא אמאי חייב לשלם הא איכא רוב' שוורי' ושאר גמלי' שהם הרו' לפטור המזיק וחזקה דדהו מועד ליגח לחובו ורוב' וחזקה כהדדי נינהו והו"ל פלגא ופלגא ואמאי חיי' לשלם ול"ל דאוקמי' קרו' להדי רובא דשוורי' וא"כ פש לי' חזקת השור שמועד ליגח בפ"ע ולכך חייב לשלם דהא רוב עדיף מקרו' עיי"ש שנדחק מאוד בתירוץ קושי' זו והניח בצ"ע אמנם ראיתי בש"מ שהקשה ג"כ קושי' זו ותירץ דהכא חיי' משו' שנמצא הרוג בצדו ואכא חזקה וקורב' ונראה לפרש בכוונתו הכי שלא יקשה קושי' התורת חיי' דמאי מהני לן קורב' דהא רוב' עדיף מקרו' דלעיל בסי' י' כתבנו דאי אמרי' הטעם דאין הולכין במאחה"ר משום סמוך מיעוטא לחזקה א"כ הו"ל כפלגא ונשאר להמוכ' מעל' התפיס' א"כ הכא דאפי' בו"ש בהדי רוב' שפי' מהני להוציא ממון דנגד החזקה מהני הרוב ונגד מעל' התפיס' מהני ברי וא"כ ה"נ אמרי' דנגד הרוב דשאר שוורי' איכא החזקה שזה מועד ליגח והו"ל כפלגא ופלגא וממילא נשאר מעל' התפיס' ונגד מעל' התפיס' מהני קורב' ולכך חיי' אליבא דרב ור' אח' ואע"ג דא"כ איכא למימר דשמואל נמי מוד' בחזקה וקורב' וא"כ שפי' מצי שמואל למימר כרב אח' נמי. אמנם הענין הי' כך דבשלמא לענין חזקה ממון של המוכ' דהמוכ' לית לי' חזקת מר"ק ואדרבא להלוקח איכא חזקת מר"ק ואין להמוכר רק מעל' התפיס' שפי' כתבנו לעיל דברי יכול להכריע נגד מעל' התפיס' וה"נ הי' קורב' יכול להכריע. אמנם כאן המזיק זה הי' מוחזק במעותיו מעיקרא ואית לי' נמי חזקת מר"ק בממון כשאר חזקה קמיית' ועי' בקו' הספיקות שבסוף ס' קצה"ח וא"כ כיון דהחזקה והרו' שקולי' הם נשאר להמזיק חזקת ממון ממש ואין יכול הקורב' להכריע דבשלמא אליבא דרב דכתבנו אליבי' דלא אזיל רק בתר המסבב ולא בתר המסובב א"ש דהתם בין הרוב דשאר שוורי' הי' המסבב לומר שאחד משאר שוורי' נגחו ובין החזקה שהי' מועד ליגח הי' ג"כ המסבב לומר שזה השור נגחו ואוקי חזקה להדי רובא וחזקת מר"ק של המזיק מה שהי' מוחזק במעות לא חשי' כלל לצרופי' כיון שהי' רק מסובב ולא נשאר להמזיק רק מעל' התפיס' ונגד מעל' תפיס' גריד' יכול אפי' קורב' להכריע ולכך חיי' לשלם כיון שנמצא הרוג בצדו וכן כ' בס' ש"ת דנגד מעל' התפיס' מהני אפי' סברא כל דהוא משא"כ לשמואל איכא נמי חזקת מר"ק מה שהמזיק מוחזק במעותיו ונגד זה אין הקורב' יכול להכריע ושפי' קאמר הגמ' דשמואל לא ס"ל כרב אחא וא"כ חזינן לפי שקלי וטרי' דהכא דהגמ' הי' ס"ל דהטעם דאין הולכין בממון אחה"ר הי' משום סמוך מיעוט' לחזקה וא"כ ברוב' דאי' קמן דל"א סמוך מיעוט' כמ"ש וודאי מהני וא"כ א"ש סתיר' דברי הרשב"ם דמעיקרא מדקאמר שמואל כי אזלי' בת"ר באיסור אבל בממונ' לא משמע לי' משום דהממע"ה שפי' הי' ס"ל דאפי' רוב' דאי' קמן נמי לא מהני משא"כ להך שקלא וטרי' דלימ' כתנאי בפלוגתא דת"ק ור' אחא ושם כתבנו דע"כ ס"ל לגמ' הטעם משום סמוך מיעוט' לחזקה כי היכ' דאוקמי רק כר' אחא ושמואל כת"ק וכיון דהטעם משום סמוך מיעוט' לחזקה א"כ ברוב' דאיתא קמן דל"א סמוך מיעוט' לחזקה שפי' מהני אפי' בממון ולכך כתב הרשב"ם דרק ברוב' דאי' קמן לא אזלי' בממונ' ודו"ק:

(כג) והנה גם לשאר שני הטעמים דאין הולכין בממון אחה"ר הי' משום הממע"ה או כמ"ש בסי' י"ח משו' דרוב הי' חידוש ובממון דלא מצינן שחדש' בו תורה לילך אחה"ר לא מהני רוב' נמי צ"ל דרב ס"ל דרוב מכריע כוודאי ממש ולכך מקרי רוב' ראי' ברורה לאפוקי מחזקת ממון וכן צ"ל דס"ל לרב דלא הוי חידוש ולכך מהני בממון נמי. והנה לטעם הראשון דמשו"ה ס"ל אין הולכין במאחה"ר משום סמוך מיעוט'