תבואות השדה חלק א סו

בבית דל"מ לי' חזקת טהרה של הבית משום דהא דרוב שליות יש להם וולד הוי כמסבב נגד חזקת הבית וא"כ ה"נ רובא דלרדי' הי' הוא המסבב והוא שמגלה לנו כלרדי' זבין וחזקת ממונו של המוכר הי' רק מסובב וא"כ הו"ל למימר דרובא דלרדי' שהי' המסבב עדיף מחזקת המוכר שאינו רק מסובב ועיין במש"כ לעיל שער ד' סי' י"ד:

אמנם י"ל כיון דהכא אנו מסופקין בדעת הלוקח אי זבין לרדי' או לשחיט' כדמוקי' לה בגמ' בגברא דזבין להכא ולהכא ונתינות המעות מה שלא הותנה הלוקח שצריך לרדי' ג"כ מגלה לנו שסבר וקבל א"כ נולד הספק במעות וכיון שהמוכר מוחזק שפיר אמרינן דכמו דלרובא לרדי' הי' מסייע להלוקח לומר שלרדי' זבין ה"נ מה שהלוקח נתן המעות להמוכר מסייע להמוכר שהי' דעתו לשחיט' ג"כ מדלא הותנה עמו וא"כ הוי חזק' ממון של מסבב כמו הרוב דלרדי' שהי' מסבב ושקולי' הם ואין להוציא מיד המוכר שמוחזק במעות ודו"ק היטב אמנם ע"כ נוכל לומר שחזקת ממון הי' המסבב כמו הרוב שהוא מסבב דווקא הכא שהלוקח נתן המעות ליד המוכר משא"כ גבי רוב ישראל ולניזקין אע"ג דהמזיק מוחזק במעותו מעיקרא מ"מ הרוב ישראל הי' המעיד שהי' ישראל והי' המסבב שהמזיק חייב לשלם לו נזקיו משא"כ חזקת ממון של המזיק הי' רק מסובב דאטו איזה הוכח' יש לנו ע"י שהוא מוחזק לומר שהניזק הוא ממיעוט נכרים וא"כ הוי הרוב המסבב וחזקת ממון של המזיק המסובב ושפיר אזלינן ב"ר דאי אזלינן ב"ר ממילא חייב לשלם לו ומצוה רמי' עליו לשלם הניזקי' מה"ת כמו גבי מוצא אבידה שכתב בש"מ סוף פ"ק דמס' כתובות דאין לו חזקת ממון משום דמחויב לקיים מ"ע דהשב תשוב' ע"ש וה"נ דכוות' וא"כ מה שהי' מוחזק בממון שלו ל"מ נגד הרוב דהרוב הוא המסבב משא"כ גבי מוכר שור ונמצא נגחן כיון שהספק נולד במעות אם לרדי' או לשחיט' והמוכר מוחזק במעות א"כ הוי חז"מ מסבב כמו הרוב משא"כ גבי מזיק שהוא רק מוחזק בממון ע"י מה שהי' מוחזק מעיקרא ואין הספק נולד כלל במעות רק בגופו של הניזק אם הוא ישראל או נכרי והרוב ישראל מעיד לנו שהוא חייב לשלם לו נזקי' א"כ אין כח בחזק"מ של המזיק שהוא רק מסובב להכריע נגד הרוב ישראל שהוא המסבב וא"ש סברת הב"ש לחלק בין ממון שהי' בידו מדעת הבעלים דהתם נולד הספק בממון עצמו ושפיר יש לנו כח להכריע נגד הרוב ובין מה שהי' מוחזק מעיקרא דל"ה רק מסובב כיון שאין הספק נולד כלל על המעות רק על גופו של ניזק אם הי' ישראל או נכרי אין כח בחזקת ממון של המזיק שהי' רק מסובב להכריע נגד רוב ישראל שהי' המסבב ודו"ק היטב:

(ה) אמנם א"ל דע"כ ל"א שאין אנו דנין על חזק"מ כיון דל"ה רק מסובב היינו דווקא היכי שאין הספק כלל על הממון כמו גבי מזיק שהספק לא נולד כלל על ממונו רק על גוף הניזק משא"כ גבי האשה שנתארמל' והוא או היורשין טועני' אלמנה נשאתיך והיא טוענות בתולה נשאתני דשם אנו דנין בשעת הנשואין אי נתחיי' לה במאתי' או במנה התם וודאי אע"ג דרוב נשים בתולות נשאות שפיר מהני חזק"מ שלו כיון דעכ"פ יש לנו ספק במה הי' התחייבות שלו אי במנה או במאתי' שפיר מהני חזק"מ של הבעל לומר שלא נתחייב רק במנה אע"ג דהרוב הוא המסבב וחז"מ הוא רק מסובב מ"מ כיון שאנו צריכין ע"כ לדון במה נתחייב שפיר מהני חזקת ממון לומר שלא נתחייב רק במנה ואינו דומה לחזקת ממון של המזיק שכאן אין אנו דנין כלל על ענין ממון שלו ולכך אין כח להכריע נגד הרוב משא"כ גבי כתובה ע"כ אנו צריכין לדון אי נתחייב במנה או במאתיים שפיר יש לו כח לחזקת ממון שלו להכריע נגד הרוב בתולות נשאות אע"ג שהרוב הוא המסבב והחזקת ממון הוא רק מסובב ועיין בספר שב שמעת' שמעתי' א' פרק כ"ד שכתב ג"כ כה"ג ע"ש ודו"ק וכה"ג מצינו לענין מה דאמרינן דס"ס ל"מ רק היכא שיכול להתהפך מ"מ גבי נמצא ציפור' בגבו מותר מטעם ס"ס דלמא לא נכנס ואת"ל נכנס דלמא לא מן הארי הי' ואע"ג שאינו יכול להתהפך שהרי א"א דלמא מן הארי תו ל"ל דלמא לא נכנס מ"מ מהני ס"ס בכה"ג שהרי אי אפש"ל דלמא מן הארי הוא כ"ז שלא נכנס וע"כ אתה צריך להתחיל בצד ס' זה אי לא עיין בש"ך ביו"ד בכלל ס"ס סי' י"ד וסי' ט"ו שהביא כן בשם שו"ת מנחם עזרי' וה"נ י"ל אע"ג דחזקת ממון של המזיק ל"מ נגד רוב ישראל כמש"כ משום שאין הספק נולד כלל על ממונו של המזיק ואין אנו באין לדון עליו כלל ולכך ל"מ חזק"מ של המזיק שהי' רק מסובב נגד רוב ישראל שהי' מסבב משא"כ גבי בתולה נשאות אע"ג שחזק"מ של הבעל הי' רק מסובב מ"מ כיון שאנו דנין עליו ע"כ אם נתחייב כלל מעולם במנה או במאתיים שפיר מהני להכריע נגד הרוב בתולות נשאות אע"ג שהוא רק מס"בב וע"כ ל"א שחזקה מסובבת אינו מועיל נגד רובא או חזקה המסבב' הי' דוקא היכא שאין הספק נולד כלל כהמסובב כמו גבי שלי' בבית שאין שום ספק נולד על הבית רק על השלי' וכיון דרוב שלי' יש להם וולד ממילא ל"מ חזקת הבית להכריע נגד רוב שלי' שיש להם וולד משא"כ הכא גבי חזקת ממון של הבעל אע"ג שהי' רק מסובב נגד הרוב דבתולה נשאות מ"מ כיון שהספק נולד גם בזה במה נתחייבי' שפיר מהני חזק' ממון להכריע כיון שע"כ אתה צריך לדון אי נתחייב במנה או במאתיים ודו"ק היטב בהך סברא וממילא דעת לנבון נקל דלא תקשה קושי' הש"ש שהבאתי לעיל בסי' ג' על סברת הב"ש דברוב נשים בתולות נשאת מהני חזקת ממון אע"ג דלא אתי' לידו מדעת בעלים דהתם שאני כיון שמ"מ נולד הספק על ממונו של הבעל במה נתחייב משא"כ הכא גבי המזיק עיקר הספק הוא רק בגופו של הניזק אם הוא ישראל או נכרי ולא נולד שום ספק בממונו של המזיק להכריע נגד הרוב דרובא ישראל והוי הניזק ישראל וחייבין לשלם לו נזקיו כמש"כ ושיטות הרה"מ בפט"ו מה' א"ב שכ' בדעת הרמב"ם דאפי' ברוב ישראל א"צ לשלם נזקיו משום דאהב"מ אחה"ר ועיין בחלקת מחוקק סי' ד' ס"ק ל"ב יתבאר לקמן בס"ד מ"מ סברת הב"ש שהוא שיטת התוס' כתובות ספ"ק ובמס' יומא פ"ה ע"א ד"ה ל"צ דברוב ישראל חייבין לשלם לו נזק שלם ול"ש כאן לומר דאהב"מ אחה"ר וודאי א"ש משום דכאן אין שום ספק נולד כלל על ממונו של המזיק ולכך אין יכול להכריע חזקת ממון של המזיק נגד הרוב ישראל כמו שבארנו באורך בס"ד ודו"ק היטב:

(ו) ולפי מש"כ א"ש מה שהביא הטור בחו"מ סי' ל"ב והביאו ג"כ בש"ע שם סעיף כ"ג בשם הרמ"ה דהיכי שהלוקח עדיין לא נתן המעות להמוכר לא מבעי' אי רובא לרדי' דלא מצי המוכר לאפוקי מיני' משום דהרוב מסייע לחזקת הלוקח שהוא מוחזק עדיין אלא אפי' כי הדדי נינהו נמי ל"מ לאפוקי מיד הלוקח המוחזק דמשמע הא היכי דרובא לשחיטה ל"מ מה שהלוקח מוחזק ומחויב לשלם להמוכר ואמאי ל"א כמו דרובא דלרדי' ל"מ להוציא מן המוכר ה"נ אע"ג דרובא לשחיט' ל"מ להוציא מן הלוקח המוחזק ועיין בשו"ת פרי תבואה ח"ב סי' כ' שהרגיש בזה ובפרישה שם כתב בזה וז"ל אבל אם רובא זבני לשחיט' ס"ל דמוציאין מיד הלוקח המעות ולא מהני לי' החזקה כ"כ מאחר שכבר המשיך