תבואות השדה חלק א סג

יולדות דהנה נ"ל וכבר כתבתי לעיל ש"ג דהא א"א מחזיקין מאל"א נמי תלי' בהך סברא דא"א דענין החזקה היא מסברא א"כ אין מחזיקין מאל"א אמנם א"א דהי' רק גזה"כ א"כ שפיר אמרינן דכל דבר שהי' רק פעם אחת אינה יוצאה מחזקתה הראשונה ועי' היטב בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' פ"ב ובס' שב שמעת' שמעתי' ה' ריש פ"ג שהביא דברי הר"מ בפי' המשנ' למס' נזיר מה שהבאתי לעיל מוכח להדיא דאי אמרינן דענין חזקה היא רק גזה"כ שפיר אמרינן דמחזיקין מאל"א דהתם במס' נזיר נמי כבר טבל לטומאתו הראשונה והנה כבר הבאתי לעיל בשם הגהות טעם המלך בפ"ט מה' טומאות מת דכ' דאי אמרינן מחזיקין מאל"א ה"נ מחזיקין מהיתר להיתר עיי"ש וא"כ שפיר הי' מהני לן חזק' חולין במעי אמו מ"ש התוס' במס' בכורות אע"ג שעכשיו כבר יצא ממעי אמו מ"מ הרי הי' בחזק' היתר כמו שהי' כמש"כ לעיל בסי' ו' דבזה נסתפקו התוס' וא"כ א"ש פסקא של הר"מ והמחבר דס"ל דחלב פוטר דממ"נ מהני לן הך רובא דא"א דענין רו"ח הי' מסברא א"כ כפשיטא דל"מ כלל חזק' הבהמה שלא נפטרה רחמה נגד הרוב דאינ' חולבות אא"כ יולדות דהרי הי' המסבב והך חזקה שלא נפטרה רחמ' הי' רק מסובב וא"א דענין רו"ח הוי רק גזה"כ א"כ כך לנו מסובב כמו מסבב א"כ ממילא אמרינן מחזיקין מאל"א וה"נ מחזיקין מהיתר להיתר וא"כ יש לנו נגד חזק' הבהמה שלא יולדה חזקת הוולד שהי' חולין במעי אמו דמהני הך חזקה א"א דכל ענין חזקה הי' רק גזה"כ וא"כ ממילא נשאר הרוב דאינה חולבות אא"כ יולדות בפ"ע כיון דנגד החזקה שלא יולדה איכא חזקת הוולד שהי' חולין במעי אמו ואי נימא דלא מהני לן הך חזקה משום שהרי כבר יצא ממעי אמו והיינו א"א דלענין רו"ח הי' מסבר' ול"מ בכה"ג כיון שכבר יצא מהך חזקה שהי' במעי אמו כמ"ש א"כ ל"א נמי סמוך מל"ח כיון דהרוב הי' המסבב וחזקה הי' המסובב' וא"כ בכל ענין יש לנו לידון בתר הרוב דאינה חולבות אא"כ יולדות וא"ש פסק' של הר"מ בפ"ז מה' בכורות ופסקה של המחבר בש"ע יו"ד סי' שי"ו ס"ג דפסקו חלב פוטר דכאן ל"ש לומר סמוך מיעוט' לחזקה כמ"ש והא דל"א גבי רוב מצויי' אצל שחיטה מומחי' סמל"ח התם י"ל דלכ"ע הרוב כוודאי דהסבר' הי' כך שאין הולך לשחוט אם אינו בקי כמו שמדמי התו' אהדדי במס' בכורות כ' ע"ב ד"ה חלב פוטר להא דאמרינן בריש מס' גיטין סתם ספרי דדייני מגמ' גמירי והי' נמי מסבר' וכבר ידוע מ"ש התה"ד בסי' ר"ז דבכל דבר שהי' מסבר' אעפ"י שהי' חזקה מהני אפי' להוציא ממון כגון חזקה א"א פורע מוך זמנו וחזקה אין העדים חותמין אא"כ נעשה בגדול וא"כ גבי רוב מצויין אצל שחיט' מומחי' הן דהי' מסברא וודאי עדיף הרוב מחזקה דככל דבר שהי' מסברא אמרינן וודאי דהמסבב עדיף מהמסובב ודו"ק היטב:

(יג) אמנם גבי פרה אדומה אע"ג דהרוב בהמות שאינם טריפות היא רק כמו רוב בעלמא וא"כ קשה אמאי ל"א סמוך מיעוט' דטריפות לחזקת טומא' דגברא ואיתרע לי' רובא לזה שפיר י"ל דהנה הר"מ בפי"ו מהלכות אבות הטומאות ס"ל דהא דתינוק שנמצא בצד העיסה שלא מיירי בוודאי נגע בעיסה וכן דעתו בפי' המשנה למס' טהרות פ"ג ושלא כדעת רש"י במס' קידושין וא"כ ע"כ ס"ל דהיכי שבוודאי נגע ל"מ לי' חזקת טהרה ואפשר הטעם משום שירי' תרתי דסתרי שיהי' התינוק טמא והעיס' טהור' כיון שבוודאי נגע וכשיטות הראשונים שחולקים על רש"י במס' קידושין וא"כ ל"מ כאן חזקת טומאה דגברא כיון שבוודאי הוזה עליו וכקושי' הגאון בעל משנת דריע שהובא בשו"ת חס"ו ליו"ד סי' כ"ט שהבאתי לעיל ולדידי' לא ס"ל באמת לדבר ברור דר"ע מחזקה כיון דס"ל לענין יבמה דאמרינן סמוך מיעוט' לחזקה ואי אמרינן דרובא עדיף מחזקה ל"א סמוך מיעוט' לחזקה כמש"כ ודו"ק היטב וה"נ גבי שלי' בבית ל"א סמוך מיעוט' שלי' שאין בהם וולד לחזק' טהרה של הבית משום דהוי כוודאי נגע שהרי השלי' בבית כל היכי שבוודאי נגע הוי כחזקה המסתלק' ע"י המתעסקים בה כמש"כ להדיא בספר משה"ב והמדקדק שם יראה להדיא שכוונתו במש"כ גבי רוב מצויין אצל שחיט' דחזקת איסור של הבהמה מסתלק' ע"י המתעסקי' בה דכוונתו דהוי נמי כוודאי נגע שכיון ששחטו הבהמה שוב אין לנו [לדון[ על חזקת הבהמה רק על רוב השוחטים וה"נ גבי שלי' בבית אין לנו לדון על חזקת טמא רק על רוב שליות שיש בהם וולד וא"כ מתורץ נמי גבי פרה אדומה דל"א סמוך עיי"ש היטב. וראיתי בספר גי"וו כלל ס"א שרוצה לומר דמש"ה ל"א גבי פרה אדומה סמל"ח דטריפה הוי מיעוט' דל"ש אמנם הו' בעצמו כתב אח"כ שא"א לומר כן והעיקר כמו שכתבתי דהיכ' שבוודאי נגע ל"מ החזקה וה"נ הרי בוודאי כבר הוזה וא"כ ל"מ חזק' טומאה אמנם אכתי קשה לשיטות רש"י ז"ל דס"ל אליבא דר"מ דאפי' בוודאי נגע נמי ס"ל סמוך מיעוטא לחזקה וא"כ יקשה לר"מ עכ"פ אמאי ל"א סמוך מיעוטא לחזקה גבי פרה אדומה נמי וי"ל דלר"מ באמת נמי היכי דלא אפשר מודה דל"א סמוך והכי גבי פ"א לא אפשר לעולם בענין אחר וכ"כ בס' גי"וו ולפי"ז יש להסביר הדבר היטב דהנה כל ענין דס"ל לר"מ סמוך כתבנו משום דלענין רו"ח הי' גזה"כ וא"כ כך לי המסובב כמו המסבב ולכך מהני החזקה נגד הרוב אעפ"י שהחזקה הי' רק מסובב והנה א"א דהיא רק גזה"כ צ"ל דמש"ה אמרה תורה להעמיד כל דבר על חזקתו או לילך ב"ר שלא יצא הדבר עד אין תכלית וא"כ בפ"א כי נמי נימא סמוך מל"ח א"כ לעולם לא יוכל לטהר ולכך ל"א סמל"ח אפי' לר"מ אע"ג דאית לי' בעלמא מה"ת סמל"ח דאי נימא גבי פ"א סמל"ח א"כ יצא הדבר עד בלי תכלית כמש"כ הר"מ בפי' המשנה בפ"ט מס' נזיר שהבאתי לעיל ודו"ק:

(יד) ועפ"י דברינו הנ"ל שכתבנו דא"א דחזקה הי' רק גזה"כ אזי מהני החזקה אפי' אם כבר נסתלק ענין הראשון שהי' בעבורו בחזקת איסור כמו בהמה לאחר שנשחטה שנשארו בחזקתו הראשונה אעפ"י שכבר נסתלק חזקת איסור אמ"ה יש להבין בזה דברי הנו"ב מהד"ק לאה"ע סי' מ"ג שכתב לחלוק על הריב"ש במש"כ דרוב ל"ע מתרי חזקות דגבי פרה אדומה והקשה הנו"ב דכיון דמפרה אדומה ילפינן דר"ע מחזקה א"כ ה"ה מתרי חזקת דגבי פ"א יש לנו ג"כ ב' חזקת דהיינו חזקה שאינה זבוח דדלמא במקום נקב שחוט ול"מ בה שחיטה ואיכא נמי חזקת טמא ומוכח דר"ע אפי' מב' חזקות. הנה מ"ש דספק נקובת הוושט מקרי חזקת איסור כ"כ ג"כ הפליתי בסי' ל"ג סק"ד אמנם הרבה אחרונים חולקין ע"ז עיין בשו"ת חס"ו ליו"ד סי' כ"ד כ"ה והביא ראי' דאי הו"א דספק נקיבת הוושט מקרי חזקת איסור א"כ אמאי צריך למילף דר"ע מחזקה מפ"א דווקא ולמה לא ניליף מכל שחיטות דרוב עדיף מחזקה א"א דספק נקיבת הוושט מקרי ח"א ועיין בשו"ת טור האבן סי' י"ב אמנם לכאורה גבי בכור דזה מקרי חזקת חולין מה שהי' במעי אמו כמש"כ התו' במס' בכורות א"כ ה"נ מקרי חזקת איסור שהרי גם שם הי' עומד לכך לצאת ממעי אמו ואפ"ה מוקמי' לה בחזקתו הראשונה וא"כ אף ה"נ אע"ג שראוי' לצאת מחזקת איסור ע"י מעשה השחיטה מ"מ מעיקרא הי' בחזקת איסור