תבואות השדה חלק א סא

כוודאי טומאה וע"כ דכוונות משה"ב הי' רק לחלק כיון דכבר נעשה מעשה בבהמה זו לסלק האיסור מה שהי' בה קודם שנשחטה אזיל לי' לגמרי חזק' איסור ואיתרע טובא אמנם מ"מ הא וודאי קשה הא בכל הני דאמרינן כאן סמוך מיעוט' לחזקה הוי הרוב המסבב וחזקה הי' רק מסובב' וכן במס' חולין דפריך הגמ' שם פ"ו ע"א מאי ארי' דרוב מעשיה' מקולקלים אפי' מיעוט נמי דהא ר"מ ס"ל סמוך מעל"ח דהיינו חזק' איסור של הבהמה סתם נמי הרוב הי' המסב' והחזקה הי' המסובב וא"כ אי הוי רוב מעשיהם מתוקנים הי' ר"מ נמי מודה בזה דאסור לשחוט אחריהם אותו ואת בנו וזו ודאי קשי' לשיטות המשה"ב שהבאתי במ"ש לחלק דחזק' המסתלק' פ"י המתעסקי' בה ל"א סמוך מעל"ח א"כ מ"פ שם הגמ' מאי ארי' רוב אפי' מיעוט' נמי דבשלמא גבי תינוק ס"ל שפיר סמוך מיעוט' לחזקה שהרי לא נעשה מעשה להסתלק חזק' העיסה שהרי לא ידעינן אם נגע משא"כ הכא גבי חש"ו ששחטו דנעשה מעשה לסלק חזקת איסור הבהמה לא ס"ל לר"מ נמי סמוך דבשלמא לסברתי שכ' דבכל סמוך מיעוט' לחזקה איכא הרוב המסבב וחזקה המסובב א"כ פריך שפיר דהרי גבי רוב תינוקת מטפחי' נמי הרוב הי' המסבב אמנם לסברת משה"ב שמחלק בין היכי שמסתלק' ע"י המתעסקים בה א"כ מאי פריך מהך דרוב תינוקת לרוב מעשיהם מתוקנים שוב ראיתי בשעה"מ פ"ג מה' יבום שהרגיש ג"כ בקושי' זו על סברת משה"ב והניח בצ"ע ע"ש ואולי א"ל דמשה"ב ס"ל כשיטת רש"י ז"ל דגבי תינוק נמי מיירי שנגע בוודאי בהעיסה וא"כ התם נמי הוי חזק' העיסה כמי שנסתלקה ע"י הרוב המתעסקי' בה שהרי בוודאי נתעסק בעיסה והרוב הי' שהי' טמא התינוק משום שמטפח וא"כ פריך שפיר כיון דס"ל גבי תינוק סמוך מיעוט' לחזקה ה"נ גבי רוב מעשיהם מתוקנים. וא"כ מצינו חבר לשיטות רש"י דפי' דמיירי שבוודאי נגע התינוק בעיסה דאי לא"ה ל"ה מקשה הגמ' מידי מהך דרוב תינוקת מטפחין עפ"י סבר' המשה"ב:

(ח) הדרן למילתא קמייתא דכל דאיכא רוב וחזקה כנגדו הוי הרוב המסבב וחזקה הי' המסובב וכן גבי רוב אינם חולבות אא"כ יולדות נמי הכא הוי דרוב הי' המסבב וחזק' בהמה שלא יולדה הי' המסובב שהרי הרוב מורה לנו שנוציא הבהמה מחזקתה. וראיתי בס' מחנה אפרים פ"ג מה' יבום שכ' באופן אחר לחלק מ"ט ל"א גבי שחיט' סמוך מיעוט לחזקה או גבי פרה אדומה דאיכא מיעוט טריפות וחזקת טמא של גברא שהי' טמא קודם שהוזה עליו שהקשו נמי הראשונים אמאי ל"א סמוך כו' והרב בס' מחנה אפרים כתב וז"ל ונלענ"ד לחלק דכל היכי דחזקה והרוב הם בגוף אחד כגון מתניתן דהלכה צרתה למדה"י בחזק' ריקנות שלא הי לה בנים והרוב סותר לחזקה דרוב נשים מתעברות ויולדות בכי הא חיישינן למיעוט' כיון דהחזקה סותר לגמרי את הרוב כלומר דאי אזלינן בתר חזקה אינה מעוברת ואי אזלינן בתר רובא הרי הי' מעוברת אבל היכי דהחזקה והרוב אינם בגוף אחד כמו גבי פרה אדומה וכן ברוב מצויין אצל שחוטי דבבהמה ליכא חזקה דטריפה אלא דאיכא חזקה דטמא ואין זה סותר לרוב דבהמה דאינה טריפה עכ"ל. הנה דבר גדול חידש לנו דגבי יבמה איכא עוד חזקה אחרת שהצרה עצמה היתה בחזק' ריקנית אי נימא דהא נמי חשוב חזקה מה שהיתה ריקנית איכא נגד הרוב נשים מתעברות ויולדת מיעוט וב' חזקות שלא תנשא לשוק מיעוט דמסילו' וחזק' ריקנות שנ הצרה וחזקת זקוקה ליבום ולא ראיתי לשום אחד מן הראשונים שהשתמשו בהך ענינא בהאי חזקה שהי' בחזקת ריקנות שלא הי' לה בנים וגם מדברי הגמ' לא משמע כלל שהרי לא הביא בגמ' נמי רק חזקה ליבום והאמת נ"ל דזה לא מקרי שום חזקה מה שהי' ריקנות שהרי התוס' במס' בכורות דף כ' ע"א ד"ה רבינא וכן במס' יבמות ד"ה ר"מ היא הקשו אמאי ל"א הכא כמו במס' בכורות דלא חשיב רוב' דרוב נשים מתעברות ויולדות משום דתלוי במעשה כמו שמחלקין במס' בכורות לענין רוב בהמות מתעברות ויולדות ותירצו התוס' דתשמיש דאדם לא חשיב תלוי במעשה כמו תשמיש דבהמה דממילא הי' נזקק לאשתו הרי דחזינ' דאע"ג דרובא דתלוי במעשה לא חשיב רוב מ"מ כאן הוי כוודאי כיון שמסתמא דמלתא הי' כך שיה' נזקק לאשתו וממילא לא חשיב נמי חזקה חזקת ריקנות שהרי בוודאי נעשה בה איזה מעשה לסלק החזקה חזק' ריקנות חבה דהיינו ע"י תשמיש ורוב נשים מתעברות ויולדות והך חזק' ריקנות דומה לגמרי כמו חזק' איסור של בהמה שנסתלק' ע"י המתעסק בה כמ"ש המשה"ב כיון דרוב נשים מתעברות ויולדות ולכך לא הביאו כלל הך חזקה שהי' בחזק' ריקנות קודם שנתעברה אמנם מ"ש דגבי חזק' טמא אינו סותר הרוב של בהמות שאינה טריפה הי' וודאי מילתא דמסתבר טעמי' אך אכתי יקשה הא ה"נ גבי יבמה הך מה שהיתה בחזק' זקוקה ליבם אינו סותר הרוב דרוב נשים מתעברות ויולדות וגם אינם בגוף אחד והוי כמו גבי פרה אדומה שהרוב הי' על הבהמה והחזקה הי' על האדם שהי' בחזק' טמא וה"נ הי' כך שהרוב הי' על הצרה שמתעברות ויולדות כמו רוב נשים והחזקה הי' בגופ' וא"כ מ"ט נימא סמוך מיעוט' לחזקה ול"א הכא גבי פרה אדומה ולפיכך לא מיחוור לי דבריו:

(ט) והנה לעיל שער ג' סי' י"ב הבאתי ממ"ש התוס' בסוגי' דרוב בשם רבינו חיים להוכיח דרוב עדיף מחזקה מפרה אדומה דאיכא חזק' טמא של האדם וכתבתי שם דע"כ לא ס"ל להר' חיי' הך סברא דחזק' מסבב עדיף מחזק' מסובב שהרי גבי פ"א נמי הרוב הי' המסבב וחזק' טמא של גברא הי' רק מסובב ואי הוי ס"ל דחזק' מסבב עדיף מחזק' המסובב א"כ אין להוכיח דרוב' עדיף מחזקה דדלמא ל"ה רק כחזקה ואפ"ה אזלינן טפי בתר רוב בהמות שאינם טריפות ולא בתר ח"ט דגברא משום שהרוב הי' המסבב והחזקה הי' רק מסובב וראיתי קושי' זו קצת באופן אחר בשו"ת חת"ס ליו"ד סי' כ"ט שהביא שם משום הגאון בעל משנת דר"ע שהקשה לפמש"כ הראשונים דמש"ה מטמאין הטהרות במעל"ע שבנדה ולא מוקמינן בחזקת טהרות משום דבוודאי נגע והקשה הגאון הנ"ל א"כ לא מוכח מפרה אדומה דרוב עדיף מחזקה דלמא שוים הם והא דלא מוקמינן האדם בחזק' טמאתו משום דוודאי הוזה ע"ש והנה בח"ס כתב ע"ז דהוי מצי למדחי דבנדה ל"ה אלא ס' סמך אבל וודאי לא שמעי' ואנן מטהרין האדם בוודאי והנה נוראות נפלאתי שהרי גבי מקוה נמי הקשו הראשונים אמאי מטמאי' גבי מקוה שנמדד ונמצא חסר כל הטהרות שנעשו ע"ג למפרע ולא מוקמינן הטהרות בחזקתן ותירצו נמי דכיון שבוודאי נגע בהם הוי הטהרות כמו האדם שטבל במקוה והתם הוי וודאי טמא וא"כ יקשה קושי' הגאון הנ"ל דלמא לעולם רוב ל"ה רק כחזקה וא"כ איכא חזק' פרה שאינה טריפה וחזקת טמא לא נוכל לצרף בזה ולאוקמי' כנגד חזק' פרה שאינ' טריפה שהרי וודאי הוזה וא"כ מנ"ל דרוב עדיף מחזקה והנה לפמש"כ דכל מקום שהרוב סותר החזקה הוי הרוב המסבב והחזקה הי' המסובב א"כ א"צ שום ילפותא לומר דרוב עדיף מחזקה שהרי פשיט' לן הכא דכיון דהרוב הי' המסבב וחזקה הי' מסובב' א"כ וודאי רוב' עדיף