תבואות השדה חלק א ס

דחשו' לי' כפלגא וכשיטת הריטב"א מס' יבמות דלרבנן נמי חשיב כפלגא אמנם ממ"ש בפ"ז מה' בכורות דחלב פוטר א"כ מוכח דס"ל דל"א כלל סמוך מיעוט' לחזקה א"כ קשה אמאי פסק בפ"ג מה' יבום כמתני' דלא תנשא ולא תתיבם גבי מי שהלך בעלה וצרתה למדה"י ואמאי לא תנשא הא איכא שפיר רובא דרוב נשים מתעברות ויולדות כיון דל"א סמוך מיעוט' לחזקה כלל ויש ליישב קוש' זו על ג' דרכים:

(ד) הדרך הא' הי' דע"כ ל"מ רובא לסלק החזקה לגמרי רק הכי שהרוב והחזקה הי' בגוף אחד כמו גבי רוב אינ' חולבות אא"כ יולדות דאיכא הרוב באותה הבהמה ממש נגד מה שהיתה בחזק' שלא נפטרה רחמ' ולכך אמרינן דהמיעוט ל"ח כלל נגד הרוב משא"כ הכא גבי יבמה החזקה הי' בגופה מה שהיתה עד עכשיו בחזקה שכשימות בעל' תהי' זקוקה ליבם והרוב הי' בגוף אחר דהיינו על הצרה לומר שמסתמה נתעברה ויולדה כמו רוב נשים ואמרינן דל"מ הרוב שהי' בגוף אחר לסלק החזקה שהי' על גוף שלה שהי' בחזק' זקוקה ליבם ולכך אינה מסתלקות החזקה לגמרי וכה"ג מצינו לענין טענות ברי לחלק בין שהיא טוען הברי ובין שאחר טוען הברי גבי מומין במס' כתובות ע"ו ע"א אליבא דרב אשי דמשני רישא מנה לאבא בידך וסיפא מנה לי בידך וע"ש ד"ה רישא וה"נ ל"מ הרוב מה שהי' באשה אחרת לסלק החזקה מה שהיתה זקוקה ליבם:

(ה) הדרך השני הי' כמש"כ הרשב"א והריטב"א והנמ"י דכאן מש"ה אמרינן סמוך מיעוט' לחזקה משום שאנו מסלקין המיעוט מן הרוב ממש כלומר דאפי' באותו רוב שרוב נשים מתעברות ויולדות איכא נמי מיעוט שמפילות וא"כ כיון שמן הרוב ממש סלקינהו לכך לא חשיב הרוב כולו האי ובאמת הקשה הריטב"א במס' קידושין אמאי לא אמרינן דאיכא תרי מיעוט' היינו מיעוט שאין מתעברות ומיעוט דמפילות רק דהריטב"א תירץ שם דמיעוט שאין מתעברות הוי כמיעוט' דמיעוט' מ"מ י"ל דחשיב עכ"פ קצת לצרופי נמי בהדי מיעוט' דמפילות להיות יותר חשוב לצרפו עם החזק' משא"כ בהך דרוב אינ' חולבות אא"כ יולדות המיעוט אינו מסולק מן הרוב ממש דרובא קאי לגמרי בפ"ע ולכך לא חשיב המיעוט כלל לצרפו בהדי חזקה דחזק' הבהמה שלא נפטרה רחמה:

(ו) הדרך השלישי בזה נאריך קצת בס"ד ונבאר דמכח ממ"נ מסתבר לומר דחלב פוטר בשלא לחוש כלל למיעוט אע"ג דאיכא חזקה שלא יולדה בהד' דהנה שם במס' בכורות כ' התוס' דאי הו"א נגד החזק' שלא יולדה אדרב' דאיכא חזק' הוולד לומר העמד הוולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהרי הי' חולין במעי אמו א"ש ע"ש הנה נראה מלשונם דספוקי מספק' להו להתוס' אי מהני הך חזקה שהי' חולין במעי אמו ממ"ש ואי הוי אמרינן כלשון מסופק. ונראה לי דהספק הי' כך דהנה לכאורה י"ל דאין זה חזקה כלל מה שהי' חולין במעי אמו שהרי מפני מה הי' חולין במעי אמו היינו משום דבפטר רחם תלה הכתוב וא"כ עכשיו שהרי עכ"פ ידעינן בברור שכבר יצא מרחם א"כ איזה חזקה יש כאן אמנם י"ל עפי"מ שהקשה בשעה"מ בה' טומאת מת איך ילפינן רובא מריש' של עולה דלמא שאני התם משום דהא הבהמה כל זמן שהיתה במעי אמו לא היתה טריפה שהרי אין הטריפה פוסל בשלי' וא"כ מוקמי' לה בחזקת היתר שהי' מקודם והנה ראיתי בס' טעם המלך בהגהותיו שם שכ' להקשות על קושי' השעה"מ דאיזה חזקה יש כאן שהרי מה שהטריפות אינו פוסל בה הוא רק משום שלא יצאה עוד לאויר העולם אמנם מ"מ והי' אפשר שהיא טריפה ממעי אמו וכתב שם דכמו דס"ל לשו' קצת פוסקים דמחזיקין מאיסור לאיסור אע"ג שיצאה מחזק' איסור הראשון ה"נ מחזיקין מהיתר להיתר אע"ג שהסיבה מה שהיתה מותר בראשונה כבר חלף והלך לו מ"מ צריך להשאר בחזקתו כמו שהיתה בראשונה ע"ש והנה ה"נ א"ל דתלוי בזה דהנה לכאורה החזק' חולין שהי' במעי אמו הרי לא הי' לוולד הזה מעולם חזקה שאינו בכור שהרי כשהי' במעי אמו נמי הי' לנו ספק אם הי' בכור רק דמ"מ הי' חולין משום דביציאות הרחם תלה רחמנא וא"כ אף עכשיו צריכין אנו להעמידו בחזקתו הראשונה אמנם ה"ד א"א מחזיקין מאיסור לאיסור ה"נ מחזיקין מהיתר להיתר אמנם א"א דאין מחזיקין נסתלק הסבה מה שלא הי' קדוש במעי אמו כיון שכבר יצא מרחם אמו וא"כ ל"מ הך חזקה כלל וזה שנסתפקו התוס' ועי' בתוס' יבמות ל"ו ע"ב ד"ה אשה זו בחזק' היתר לשוק ובשו"ת מהרי"ט ח"א סי' פ"ב וברמ"א ביו"ד סי' כ' ובש"ך שם ובס' שב שמעת' שמעתי' ה'. והנה אי נימא סמוך מיעוט' לחזקה לכאורה יש לדקדק לפי מה שהבאתי לעיל בש"א סברות הראשונים דכל היכי דאיכא חזק' המסבב וחזקת המסובב לא אזלינן כלל בתר חזק' המסובב רק בתר המסבב וא"כ קשה הא נמי בכל מקום דאיכא רוב וחזקה נגד הרוב הוי הרוב המסבב וחזקה המסובב וא"כ אמאי יצטרפ' המיעוט עם החזקה להורע הרוב דהיינו רוב מצויי' אצל שחיט' מומחין הם שהקשו הראשונים אמאי ל"א סמוך מיעוט' לחזק' איסור דבהמה הא הרוב הי' המסבב עיין במשמרת הבית בית ראשון שער א' שתירץ להך קושי' דלכך לא אמרינן סמוך מיעוט' דאין ממחין לחזק' איסור משום דחזקת איסור דבהמה מסתלקת ע"י המתעסקים בה בשחיטה וז"ל שם אלא אפי' תימ' דבעלמא אמרינן סמוך מיעוט' לחזקה ל"א אלא ברובא וחזקה דעלמא אבל חזקה המסתלק' ע"י המתעסקים בה לסלקה ורוב דמתעסקים כל שיתעסקו בה מסלקין אותה וודאי ושנתעסק בה מתעסק אחד ולא ידענו אם מן הרוב או מן המיעוט ע"כ י"ל לומר זיל ב"ר ומיעוט כמאן דליתא דמי עכ"ל הנה באמת יש לכווין בדברי משמרת הבית מ"ש דכוונתו הי' משום שהרוב הי' המסבב וחזק' איסור של בהמה הי' רק מסובב א"כ ל"א סמוך מיעוט' לחזקה זהו שקאמר שחזק' איסור של הבהמה מסתלק' ע"י המתעסקים בה דהיינו שהרוב הוא המסבב:

(ז) אמנם אחרי העיון קצת אין זה כוונתו דכשנדקדק ברוב מקומות מענין סמוך מיעוט' לחזקה תמצא שהרוב היא המסבב כגון רוב תינוקת מטפחין בין לשיטות רש"י שהרוב הי' דמטפחין בשרצים ומיירי דוודאי נגע בעיסה א"כ הרוב הי' המסבב וחזק' העיסה הי' המסובב' ולשיטות התוס' נמי דמיירי שלא נגע וודאי בעיסה מ"מ כיון שעפ"י הרוב דרכו של התינוק שהי' בוודאי טמא לשיטות התוס' והראשונים לטפח בעיס' א"כ חזק' העיסה הי' רק מסובב' דמאי מהני לן חזקת' אם נגע בה התינוק שהי' בוודאי טמא וכן נמי גבי רוב נשים מתעברות ויולדות א"כ ממילא נסתלקה החזקה חזק' זקוקה ליבום וכן גבי חזק' ממון דמשמע מדברי התוס' מס' ב"ק ריש פ' המניח כ"ז ע"ב ד"ה קמ"ל דהא דקיי"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב הי' נמי מטעם סמוך מיעוט' לחזקה דהיינו לחזק' ממון והתם נמי הרוב הי' המסבב וחזק' ממון הי' רק מסובב ואם הי' כוונ' משה"ב למ"ש ל"ה מחלק בין הך דרוב מצויין דל"א ס"מ לחזקה להך דרוב נשים מתעברות ויולדות ובהך דרוב תינוקות מטפחין דאמרינן בי' עכ"פ אסי' לרבנן נמי דאיתרע לי' רוב קצת שהרי אינו טמא לשרוף