תבואות השדה חלק א נו

קאמר חדא לריעותא היא דאיכא כלומר שהריעותא אינה נחזק' למפרע כלל רק למכאן ולהב' ורש"י נמי נקיט זה הלשון שהרי כ' הכא גבי קידושי אך חל"ר היא דאיכא וא"כ א"ש הכל דבתוך שית אע"ג דאז וודאי מקרי ריעותא דאין דרך שתביא סימנים תוך שית מ"מ אז ל"ה חזקה העשוי' השתנות וכבר כתבנו דילפינן מנגע דאפי' כי איתרע החזקה מהני וא"כ שפיר איכא ח"נ וביומא דמשלם שית נמי לא מחזיקין הריעותא למפרע כיון דבההוא יומא ל"ה החזקה כ"כ בתוקפ' בלא"ה שהרי עשוי' להשתנות וא"כ ממילא ל"ח כלל הך דנמצא בוגרת לפנינו להחזיק למפרע וא"כ חדא לריעותא היא דאיכא כלומר שהריעותא לא חשיבה רק עכשיו לבתר שע' הריעותא אבל למפרע לא מחזיקין כלל כיון שמה שנמצאו לה סימנים הוי דבר שמתחלתו הי' עומד לכך שימצאו לה סימנים בערב:

(ט) וי"ל עוד דכוונת רש"י לתרץ מה שהקשינו לעיל באות ג' דמאי משני שמואל התם תרל"ר הכא חל"ר הא מ"מ כיון דהכא ליכא חזקה ביומא דמשלים שית א"כ אפי' בחל"ר נמי להוי כוודאי למפרע ולכך כתב רש"י כיון דח"נ ל"ה כלל ביום הזה א"כ ל"ח כלל ריעותא על למפרע וזש"כ חדא לריעותא היא דאיכא כלומר רק עכשיו איכא ריעותא משא"כ בהרי חסר לפניך דחזק' מקוה כיון שעד שנמצא חסר היה בחזק' שלם וא"כ ע"י הריעותא נמצא שהורע' החזקה מעיקרא שפיר מקרי ריעותא משא"כ הכא מה שנמצאו לה בערב סמנים אין זה כלל בגדר ריעותא על למפרע אמנם כו ה"ד היכא שלא נמצאו לה סימנים עד ערב אבל אם בבוקר נמצאו לה סימנים כיון דאז אין מההכרח שימצאו לה הסימנים א"כ מה שנמצאו הסימנים כבר נתגלה לנו בזה מה שלא הי' ידעינן מעיקרא שיהי' כך וא"כ שפיר חשיב ריעותא נגד החזקה העשוי' להשתנות דכיון דכל היום היא עשוי' להשתנות ומ"מ ל"ה מההכרח שימצאו לה סימנים בבוקר א"כ שפיר חשיב ריעותא להחזיק למפרע וא"כ אפי' בחדא לריעותא נמי ה"א חשיב כוודאי למפרע כיון דכאן ליכא חזקה המנגדתה כלומר דאע"ג דאיכא ח"י מ"מ הרי עשוי' להשתנות וכבר כתבנו דחזקה העשל"ה וא"כ גם ריעותא דל"מ כלל החזקה ולכך נקיט רש"י וקידש' היא עצמה בערב וכלומר ורק אז בדקנו ונמצאו לה הסימנים וא"כ ל"ח ריעותא כלל ומתורץ קושי' העצמות יוסף מה שהקשינו לעיל בח' א' אמאי נקיט בבוקר ובערב דהי' בדווקא דאם נמצאו לה סימנים בבוקר חשיב ריעותא מה שנמצאו לה הסימנים כיון שלא הי' מההכרח שתמצא בוגרת עוד בבוקר וח"נ מ"מ עשוי' להשתנות ואיכא ריעותא שפיר רק כיון שלא נמצאו הסימנים עד הערב א"כ ליכא ריעותא כלל על למפרע כיון שמההכרח הי' שתהי' בוגרת לעת ערב ולכך לא נחזיקנה בוודאי בוגרת למפרע רק מספיקא כיון שהחזק' נערות עשלה"ש היום הוי ספיקא ואין כוונת רש"י במש"כ ביומא דמשלם שית ליכא ח"נ לומר דאי הוי ח"נ לא הוי א"ש לשמואל דהא פשיטא דליתא וגם אין כוונת רש"י דס"ל לשמואל חהעש"ל לש"ח רק דמשום עשוי' להשתנות היום ועומד לכך ל"ח אפי' כחדא ריעותא על למפרע רק דמ"מ ל"ח קידושי האב כוודאי דהא מ"מ עשוי' להשתנות היום ויצאה מגדר חזקת נערות ודו"ק רק כוונתו כיון דח"נ עומד לכך להשתנות היום ועד הערב עכ"פ א"כ ל"ח ריעותא כלל מה שהיא בוגרת לפנינו ולכך קאמר שהיום עשוי' להשתנות וא"כ א"כ ריעותא כלל מה שנמצאו לה סימנים בערב וא"כ יש לנו ב' טעמים אליבא דשמואל במה שלא חשיב' לה בוגרת למפרע אפי' בחדא לריעותא או משום דס"ל חזקה העשוי להשתנות ש"ח ולכך לא סגי' בחל"ר או משום דהריעותא דהשתא לא מקרי אפי' כחד ריעותא על למפרע וזש"כ חדא לריעותא הי' דאיכא כלומר דהריעותא אינה נחשבת כלל על למפרע כמש"כ ומתורצים כל הקושי' בס"ד ודו"ק. והא דמשמע מדברי התוס' יבמות שהבאתי דזה מקרי ריעותא מה שהי' בן ט' שנים אעפ"י שמעיקרא עומד לכך כוונת התו' הי' רק לומר דממילא ליכא חזקה קטנות ועי' בשו"ת מהרי"ט סי' מ"א ועוד דהכא הי' לנו שעה ידועה מה שידענו מתי תמצא בוגרת א"כ אין זה ריעותא כלל משא"כ התם כיון שנסתפקנו במספר שנותיו אע"ג שידעי' שיבוא עכ"פ לכלל בן תשע שנים מ"מ ל"ה ידעינן מתי תהי' השעה הזאת וגם בשעה שבעל אותה כבר היינו מסופקין אולי גם עכשיו הוא בן ט' ולכך שפיר מקרי ריעותא משא"ה דהי' ידעינן מתי הי' וודאי נערה רק דעכשיו היינו מסופקין אי כבר הי' בוגרת או לא ומעיקרא הוי ידעינן בבירור שהיום תבגור עכ"פ א"כ מה שנמצא' אח"כ בוגרת אין זה כלל בגדר ריעותא למפרע ואין להאריך יותר ודו"ק:

(י) נמצא לפי דברינו הנ"ל דפלוגתא דרב ושמואל היא כך דרב ס"ל דהחזקה דהשתא הוי כוודאי כיון שאין מנגד' החזקה דמעיקרא כמו הכא ביומא דמשלם שית שאין לה ח"נ ושמואל ס"ל שאין עונין כלל בהחזקה דהשתא להחזיקה למפרע כיון שמה שנראה לה סימני בוגרת בערב מעיקרא נמי הי' עומד לכך שבערב עכ"פ ימצאו לה סימני' א"כ אין זה בגדר ריעותא כלל על למפרע כמש"כ והנה יש לעיין קצת במה דקאמר בגמ' ע"ב ורב דאמר כר' נתן כלומר דאם הי' עכשיו בריא מעיקרא נמי בריא הי' ואם הי' עכשיו שכ"מ מעיקרא נמי שכ"מ הי' ואמאי הא הו"ל חזקה בריא מעיקרא וא"כ הוי כמו בתוך ששה חדשים דהא שם ל"ש לעולם כיומא דמשלם בה שית שהרי אין כאן זמן קצוב שינתק מחזקה בריא לחולה וא"כ ע"כ צ"ל דהתם לכך אמרינן דהתם נמי שכ"מ הי' משום דמסייע לי' חזקת ממון שהי' מוחזק בהנכסים מעיקרא וא"כ מאי קאמר כתנאי וצ"ל דמ"מ לרב א"ש טפי הך מילתא דר"נ דמ"מ מצינו דס"ל דחזקה דהשתא מועיל קצת:

(יא) ועפ"י דברינו שכתבנו דמש"ה ס"ל לשמואל דל"ה שום ענין החזקה דהשתא כיון דמעיקרא נמי ידעינן שימצאו לה סימנים בערב יהי' מתורץ מה שהקשה בחו' רי"ד על שמואל מהך דנגע באחד בלילה דאמרינן כל הטמאות כשעת מציאתן אלמ' דאזלינן בתר השתא לרבנן דפליגי אר"מ וכן מקשה מהך על מתני' דר"י מס' נדה דלא אזלינן בתר השתא דאפי' לב"ה נמי אינו טמאה למפרע רק מספק אמנם לפמש"כ הכל נכון בס"ד דבשלמא התם אע"ג דחזקה קמייתא איתרע לה כמש"כ הט"ז בסי' שצ"ז כיון שנמצא מת לפנינו (ועיין בשו"ת הב"ח סי' קכ"ט) ועיין בנו"ב מהד"ק לא"ע סי' ל"א מ"מ הא נמי לא הי' ידעינן מעיקרא שימצא בוודאי מת וא"כ מה שנמצא אח"כ מת הוי שפיר ענין ריעותא משא"כ הכא אין זה ריעותא כלל כיון שידעינן מעיקרא שבערב ימצאו לה סימנים ובנדה מש"ה ל"ה רק ספיקא למפרע דשם יש לה חזקת טהרה מעליא וכן במס' נדה דאמרינן בנמצא לאח"ז טמאי' מספק ופטורי' מקרבן וחייבין באש"ת וע"כ דליכא חזקה קמייתא ואפ"ה אינה טמאה בוודאי אע"ג דאיכא חזקה דהשתא עיין בס' שב שמעתי' שמעתי' ג' פט"ז התם ל"ה ריעותא גדולה מה שנמצא דם כיון דהיא עומדת לכך לראות מגופ' ל"ה ריעותא כ"כ להחזיקה כוודאי טמאה ובס' ש"ש תירץ דיש לה עכ"פ חזקה שאינה טמאה וודאי ולכך א"ח רק באש"ת נמצא דיש ג' מיני חזקה דהשתא הא' בסי' בוגרת דליכא שום חזקה דמעיקרא ביומא דמשלים שית מ"מ לא נולד לנו שום דבר חדש ע"י הך חזקה כיון דבערב מההכרח