תבואות השדה חלק א נד
Tevuot Hasadah part 1 54 · תבואות השדה חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →(ד) ומעתה נבוא לתרץ מה שהקשינו באות ד' מאי פריך מחביות אי הוי ידע דחביות דומה למקוה א"כ ממילא נמי ידע דשם הוי נמי תרל"ר וא"כ אין כאן קושי' מחביות כמו ממקוה אמנם עפ"י מש"כ ניחא דלהגמ' הי' קשה מאי משני הכא חל"ר הא הכא נמי איכא תרל"ר העמיד אותה בחזקת פנוי' והרי היא בוגרת לפניך וע"כ דס"ל כמש"כ התוס' דתו ליכא חז"פ וא"כ צ"ל דס"ל דחזקה היא גזה"כ וא"כ ס"ל נמי חזקה דאיתרע לש"ח ופריך שפיר מ"ש מחביות ורמינין חביות אמקוה ומשני מאן תנא חביות ר"ש אבל לרבנן חביות כמי וודאי טבל. והנה לכאורה קשה מ"פ מחביות אמקוה הא כבר איתרע לי' חזק' טבל ולכך ל"ה רק ס' וגבי מקוה שאני כמש"כ משום דהחזקינהו אותו בח"ט וע"כ צ"ל דס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה ושפיר דומה חביות למקוה דבחביות נמי איכא חזק' טבל אע"ג דאיתרע וא"כ כיון דס"ל חזקה דאיתרע ש"ח ע"כ ס"ל דחזק' הוי מצד הסברא והיקש הטבעי והוי כמו וודאי וא"כ ממילא איכא נמי ח"פ אע"ג שכבר היא מקודשת כיון שעכ"פ בשעת קידושי אבי' שחל הספק הי' פנוי' דל"ש לומר כסברת התוס' כיון שעכשיו היא מקדושת ממנ"פ ליכא ח"פ דהא מ"מ אין אנו צריכין לדון רק האיך היתה בשעת לידה הספק כיון דחזקה היא מסבר' כמש"כ וא"כ הדק"ל ממקו' וליכא לתרץ הכא חדא לריעותא דה"נ איכא תרל"ר חזק' פנוי' והרי היא בוגר' לפניך וא"כ הא דמקשה אח"כ מחביות היינו לחזק קושי' הראשונים ממקוה ומתורץ מה שהקשינו באות ד' ודו"ק:
(ה) אמנם יש לומר עוד סבר' אחרת דלעולם מצינו למימר דשפיר אית לי' לשמואל דחזקה היא מצד הסברא והוי כמו וודאי והא דל"מ תו חזק' פנוי' אע"ג דאם חזקה היא מצד הסבר' א"כ הסבר' כונת שאנו צריכין על שעת לידה הספק והי' בעת קידושי אבי' ואז היתה שפיר בחז"פ וא"כ אמאי חוששין לקידושי אבי' די"ל דהענין הי' כך דהנה כבר הבאתי לעיל בש"ע א' סי' ה' דלדעת הראשונים דחזקה מסובב ל"מ נגד חזק' המסבב א"כ איך מהני ח"ט נגד חזק' המקוה או חזק' טבל נגד חזק' יין וכתבנו דא"נ הכי אמרינן דנגד חזק' מקוה שהיא המסבב או נגד חזק' יין שהיא ג"כ המסבב איכא חזקה דהרי חסר לפניך או הרי חומץ לפניך שהם ג"כ ענינים המסבבים וממילא נשאר חז"ט וחזק' טבל בפ"ע ומהני אעפ"י שהי' רק מסובב כיון דתו ליכא נגד חזק' המסבב' שהרי כבר סלקנו אותו ע"י חזקה דחסר לפניך וחומץ לפניך והנה תא וודאי א"ל דאם אנו באין לדין על חזקה המסובב' בפ"ע ל"מ רק באם הי' עכשיו ג"כ בחזקתו הראשונה משא"כ כשכבר יצא מחזקתו הראשונה ל"מ חזק' המסובב' דתו לא שייך לומר העמידנ' בחזק' הראשונה דוודאי בחזק' המסבב שפיר י"ל שאנו הולכים בתר שעת לידת הספק וכל שבשעה שנולד הספק היינו נוכל לאוקמי' בחזקה הראשונה גם עכשיו כן משא"כ בחזקה שהי' רק מסובב ל"מ החזקה רק כ"ז שהחזקה היא עדיין לפנינו כמו שנבאר בת"ד והנה ה"נ לענין קידושי אבי' אי באין לדין עלי' מכח תרל"ר לומר העמידנ' בחזק' פנוי' והרי בוגרת לפניך ע"כ ל"ל דנגד חזק' נערות איכא חז"פ דהא ח"נ הי' המסבב וח"פ ל"ה רק מסובב וע"כ צ"ל דנגד ח"נ איכא הרי בוגר' לפניך שהיא ג"כ ענין המסבב וממילא העמידנ' בחזקת פנוי' וא"כ כוונת הגמ' כך היא לתרץ דבשלמא גבי מקוה וחביות דגם עכשיו היא עדיין נטמא וגם עכשיו איכא למימר שהיא עדיין טבל שלא יצא עדיין מחזקתו הראשונה שפיר מהני חזק' טמא וחזק' טבל לשוי' כוודאי אעפ"י שהמה רק מסובבים כמש"כ דכיון דכבר סלקנו ח' המסבב דהיינו חזק' מקוה וחזק' יין א"כ ממילא נשאר הטמא בחזקתו והטבל בחזקתו ומדיוק נמי מה דקאמר דאיכא למימר העמיד טמא על חזקתו דא"ל העמיד טבל על חזקתו ול"ק דאמרינן העמיד טמא על חזקתו כמו שהקשינו לעיל בשער א' אות ו' דהכי קאמר דאיכא למימר כמו שהי' מעיקרא ה"נ הוא עכשיו הטמא בחזקתו משא"כ הכא כיון דכבר יצאה מחזק' פנוי' א"כ וודאי א"ה מצינו למימר נגד חז"נ איכא חזק' פנוי' והרי בוגרת לפניך הוי א"ש דמהני לן חזק' פנוי' אע"ג שעכשיו כבר אינה פנוי' מ"מ כיון שבשעת לידת הספק דהיינו בשעת קידושי אבי' היתה פנוי' ממילא מהני לן גם עכשיו אמנם כיון דבאמת ל"ל הכי כמ"ש כיון דחז"פ היא המסובב ול"מ נגד חז"נ המסבב וא"כ ע"כ כשתרצה לדון גם כאן מכח תרל"ר צריך אתה לומר דנגד חז"נ איכא הרי בוגרת לפניך שהי' ג"ב מסבב ונשאר ח"פ כמו חזק' טמא או חזק' טבל זה ל"ל דהכא חל"ר הי' דאיכא כלומר עכשיו כשאתה רוצה להעמידנה על חזקת פנוי' ליכא כאן חזק' פנוי' דממנ"פ היא מקודשת וליכא רק חזקה דהרי בוגר' לפניך והוי חדא במקום חדא נגד חזקת נערות ואינו דומה לחזקת טמא דשם גם עתה נוכל לומר העמיד טמא על חזקתו דגבי חזקה שהי' רק המסובב וודאי לא נוכל לדון עלי' ולהעמידנה בחזקתה רק היכי שהיא עדיין בחזקתה כמו שהיתה ומתרץ שפיר בס"ד כל השקלא וטרי' מה דפריך לבתר הכי מחביות ומה דקאמר הכא תל"ר היא דאיכא ודו"ק. והנה לפ"ז יצא לנו דין חדש דהא דאמרינן גבי מקוה העמיד טמא על חזקתו הי' כמי רק אם בשעה שבאנו לדון עליו עדיין לא טבל במקוה אחרת שטהור' וודאי וא"כ שפיר קאמר דאיכא למימר גם עכשיו שהוא עדיין טמא כלומר שלא טבל עדיין במקוה שהי' טהורה וודאי והנה כל אלה לא יתכן רק א"א דשמואל ס"ל דאפי' ביומא דמשלם שית נמי איכא חזקת נערות אע"ג שעשוי' להשתנות היום דמ"מ כל שלא נשתנה עדיין מוקמינן בחזקתו הראשונה וס"ל לשמואל דחזהע"ל שח"ז וזה מוכרח מכח הקושי' שהקשינו באות ג' דמאי משני התם תרל"ר הא כיון דהכא ליכא שום חזקה א"כ אפי' בחל"ר כמי הוי כוודאי בוגרת למפרע שלא לחון לקידושי אבי' וע"כ צ"ל מכח הך קושי' דס"ל לשמואל דאפי' ביומא דמשלם שית נמי איכא חזקת נערות אע"פ שעשוי' להשתנות וא"כ משני שפיר הכא חל"ר דנגד חז"נ איכא חזקה דהרי בוגרת לפניך וממילא הוי ס' השקול וחז"פ ליכא כמו שבארנו היטב בשקלא וטרי' דגמ' בשני הבבות בחביות ובמקוה וא"כ מוכח לפי"ז דס"ל לשמואל חזקה העשוי' להשתנות ש"ח ודו"ק היטב ומתרץ מה שהשיג באות ב' ד' י':
(ו) ומעתה נבוא לתרץ גם יתר הקושי' בס"ד דהנה נחזה אנן באיזה סברא פליגי רב ושמואל ונראה דהנה הא וודאי אע"ג דכתב רש"י בד"ה תרל"ר דביומא דמשלם שית ליכא ח"נ שהיום היא עשוי' להשתנות מ"ע ע"כ לא דח"נ לא הוי רק א"א דחזקה העשוי' להשתנות ל"ש חזקה אבל א"א דחזקה העשוי' להשתנות ש"ח א"כ שפיר איכא ח"כ והנה ממש"כ התוס' בד"ה קידש' אביה דבקידשה אביה לחוד מודה שמואל דאינה מקודשת משום ח"פ והרי בוגרת לפנינו והקשה במקנה דל"ל להתוס' למנקט הרי בוגרת לפנינו בהדי א"פ ולא נקטי בפשיטות משום חז"פ לחוד וע"כ צ"ל דחזקת פנוי' לחוד ל"מ משום דאיכא נגד' ח"ב אע"ג שעשוי' להשתנות ולכך שפיר נקט התוס' הרי בוגרת לפנינו בהדי ח"פ דאז הוי ח"כ חדא במקום תרתי אפי' א"א חזקה העשוי' להשתנות ש"ח וא"כ א"ל דרב ושמואל בהכא פליגי דרב ס"ל חזקה העשוי' להשתנות לש"ח