תבואות השדה חלק א מג

אזדא לי' חזק' טומאה וא"כ חזק' טומא' דגברא לא הוי רק חזק' המסובב וא"כ איך מהני חזק' טומא' נגד חזק' המקו' לעשות כוודאי טומא' ע"י חסר לפניך והוא קושי' עצומ' ושוב ראיתי בשו"ת פ"ת ח"ב סי' ל"ט שהרגיש בזה ע"ש:

(ה) ונראה דהנה בהך דמקו' שנמדד דמטמאי' למפרע יש לומר בזה שני דרכי' הדרך האחד דכנגד חזק' המקו' שהית' שלימה מעמידי' הטמא בחזקתו וממילא נשאר החזקה דהשתא דהרי חסר לפניך ועי"ז הא טמא הדרך השני הי' דנגד חזקת שלם דהמקו' איכא חזקה דהרי חסר לפניך וממילא נשאר הטמא בחזקתו והנה מדברי רש"י במס' נדה ב' ע"ב ד"ה תרתי לריעות' שכתב וז"ל העמד טמא על חזקתו ובחזק' טהרה דמקו' איכא ריעות' שהרי חסר לפניך עכ"ל ולא נקיט איפכא דהרי חסר לפניך ונגד חזק' טהרה דמקוה איכא חזק' טומא' דגברא מוכח דרש"י נמי ס"ל כהדרך השני שכתבנו דלעולם לא מהני חזק' דהרי חסר לפניך שפיר מהני נגד חזק' שלם דמקו' וממילא נשאר הטמא בחזקתו ולכך כתב רש"י להדיא ובחזקת טהר' דמקוה איכא ריעותא שהרי חסר לפניך וכן בקדושין ע"ט ע"א פי' נמי רש"י תרתי לריעות' העמד טמא בחזק' והרי חסר לפניך משמע נמי כמ"ש דמעיקר' אמרינן דאיכא חזק' טומאה ורק נגד חזק' שלם דמקו' דלא מהני נגד חזק' טומא' כמה שנפרש מהני עכ"פ חזק' דהרי חסר לפניך דאיכא למימר דלפי האמת ל"מ החזק' דהרי חסר לפניך לעשות הדבר כוודאי ורק נגד חזק' דמעיקר' דאיתר' מגופ' כמו חזק' המקוה דאיתרע טובא ע"י מה שחסר' לפנינו נגד זה מהני החזק' דהשתא להוציאה מתורת החזק' חזק' שלימ' דמעיקר' וממילא נשאר הדבר בספק השקול ושפיר יכול להכריע חזק' טמא שיהי' כוודאי טמא והענין היה כך דהנה כבר כתבנו לעיל בשיע' הראשוני' דחזק' המסובב לא מהני נגד חזק' המסבב וא"כ קשה האיך מהני חזק' טומא' נגד חזק' המקו' שהיתה שלימה דחזק' המקו' היה המסבבו שהרי בה נולד הספק וחזק' טומא' היה המסובב ולכך צריך לומר דע"כ ל"א דלא מהני חזק' המסובב' לשיטת הראשונים הנ"ל רק היכא שעומד נגדה חזק' המסבב' אי אמרינן דחזקת המסבב' עדיפ' מחזק' המסובב משא"כ כשעומדת החזקה בפ"ע בלי מתנגד כנגדה חזק' אחרת המסבב' אז שפיר אמרינן דאפי' חזקת המסובב מהני וא"כ ה"נ אמרינן דנגד חזק' המקוה המסבב' איכא חזק' דהשתא דהרי חסר לפניך שגם היא מקרי מסבב כמו חזק' שלימה דמקו' שהרי שתיהן נולדו ושייכי על המקוה עצמו היינו חזק' שלימ' דמעיקר' וחזק' דהשתא דהרי חסר וא"כ אוקי חזקה להדי חזק' ונשאר הדבר בספק וא"כ ממילא נשאר חזקה טומא' דגברא בפני עצמו שהחזק' המסבב' לפניך וא"כ שפיר מהני חזקת טומא' אע"פ שהיא מסובב' כיון שהי' עומד בפני עצמו וממילא כי באין לדון אח"כ על הטהרות שנגע בהן הטמא תו ליכא למימר דאוקמי' הטהרות בחזקת טהרה דכיון שהחשבנו לחזק' טומא' אע"פ שהי' מסובב לחזק' מעלי' כיון שהי' עומדת בפ"ע כמ"ש לעיל א"כ ממילא שבה החזק' הטמא לגד חזק' הטהרות כמו מסבב נגד חזק' המסובב' כמ"ש הראשונים דלא מהני חזק' הטהרות נגד חזקת הטומא' דמכיון שחזק' הטומא' אע"פ שהי' מסובב כבר היתה עומדת בפ"ע פ"א ומהני כמ"ש כיון שאין עומד לנגדו חזק' המסבב' א"כ ממילא נחשב נגד הטהרות כמסבב נגד מסובב ומתורץ שפיר מה שהקשינו לעיל באות ד' דחזקת טומא' הי' המסובב והאיך מהני נגד חזק' המסבב דלפימ"ש אמרינן דהרי חסר לפניך שהי' ג"כ המשב היא עומדת נגד חזקת המקו' ומדייק שפיר הלשון בגמ' דקאמר שאני התם דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו והי' ס"ד דחזק' טומא' היא שעומד נגד חזק' המקו' והי' קשה לי' אדרבה העמד מקו' על חזקתו כלומר דהיא המסבב ומתרץ הרי חסר לפניך דהיא ג"כ מסבב ושפיר מהני נגד חזק' המקוה וממילא נשאר בחזק' טומא' ואתי נמי שפיר הלשון דאיכא למימר דלכאו' יל"ד אמאי לא קאמר משום דאמרינן העמד טמא על חזקתו אמנם לפי דברינו א"ש דתו הו"א דאמרינן דעמד טמע"ח הי' משמע דנגד חזק' המקוה מהני חזק' הטומא' ובאמת ל"מ נגד חזק' המקו' שהיא מסבב ולכך נקיט דאיכא למימר כלומר ע"י צירוף חזק' אחרת שפיר א"ל העטע"ח אמנם המקש' הבין בפשיטו' דחזק' טומא' מהני נגד חזק' המקו' ולכך פריך אדרבה חזק' המקו' עדיפא שהי' המסבב' ומשני דהרי חסר לפניך שהי' ג"כ המסבב ובזה אזדא לו שפיר חזק' המקו' ושפיר קאמר דאיכא למימר העטמע"ח כלומר דל"א צירוף חזק' דהרי חסר לפניך שהי' מתנגד' לחזק' המקו' עי"ז דאיכא למימר העטע"ח ומדייק הלשון מה דקאמר איכא למימר כמ"ש ודו"ק היטב. ועפי"ז נמי י"ל כל השקלא וטריא גבי חביות דהתם נמי ל"א דחזק' טבל מהני נגד חזק' היין דבאמת חזקת היין היא רק מסבב וחזק' טבל הי' רק מסובב והתם נמי פריך משו"ה אדרבה העמד יין על חזקתו כלומר יהי' המסבב ומיושב נמי מה שהקשה תו' ישינים במס' קדושין ע"ט ד"ה אדרבה דגבי יין קשה מהו הלשון אדרבא כלומר דמספיק' שפיר צריך למיזל לחומרא ולפימ"ש א"ש דמקש' אדרבה דחזקת יין עדיפא דהי' הטשבה ומשני הרי החמיץ לפניך כלומר יהי' נמי חזק' המסבב' וממילא מהני נגד חזק' היין ושפיר אמרינן העמד הטבל א"ח והתם נמי א"ש הלשון דא"ל העמד טבל ע"ח כלומר דבאמת לא מהני נגד חזק' היין חזקת הטבל משום דהי' המסובב נגד המסבבותן ע"י דהחמיץ לפניך דהי' נמי מסבב א"ל העמד טבל ע"ח כמ"ש גבי מקו' שוב ראיתי בס' קונטר' החזקות להגאון בעהמ"ח שמן רקח סי' ג' שכ' נמי בהך דאדרבה העמד מקו' ע"ח בסגנון הזה כמ"ש ולפי דברינו א"ש הכל על נכון בס"ד:

(ו) ונבא היום אל העיון בהך דינ' שמביא הט"ז ראי' דחזק' הכלים לא מהני לומר דאין הכלים בחזק' היתר דכיון שנתבטל בהן הקשר שאנו דנין עליו אי השוחט שפיר שחט ממילא ליכא חזקה להכלים משום דהי' חזק' מסובב נגד הך חזק' איסור דבהמה בחייה שהי' המסבב ודומה ממש להך דמקוה דלא מהני חזקת טהרות נגד חזקת טומאה דגברא והתם נמי הכי אמרי' דאע"ג דחזקת איסור דבהמה ל"מ נגד חזקת השוחט שידע מעיקר' דחזקת השוחט הי' כמו חזק' טומא' שהיא המסובב מ"מ מהני שפיר משום כנגד חזקת השוחט שהי' ידע שהי' המסבב נגד זה מהני חזקת דהרי שכח לפניך וכמ"ש הט"ז דכמו גבי מקו' אמרינן חסר ויותר ה"נ גבי שוחט שאין דרכו לשכח בפעם אחר ע"ש וממילא נסתלק' חזק' המסבב' מ"ש השוחט בחזק' שיודע נגד חזק' המסבב דהרי שכח לפניך וממילא נשאר חזק' איסור על מכונו כמו הכא בחזק' טומא' ואח"כ כשאנו באין לדון על הכלים שנתבשל בהם אותו הבשר ולאוקמינהו בחזק' היתר דידהו שפיר קאמרי' דל"מ חזקת היתר נגד חזק' איסור דבהמה דמכיון שנשאר' חזקת איסור דבהמה בפ"ע בלי מתנגד נגדה חשוב שוב חזק' איסור דבהמה נגד חזק' היתר דכלים כחזן' המסבב ול"מ תו חזקת היתר דכלים ודמו ממש לגמרי להך דמקו' (לולא דברי הנקה"כ שם שהשיג מטעם אחר דחזק' השוחט היא מטעם רוב נמי דרוב מצויי' אצל שחיטה מומחי' הן) דכמו דהתם מהני חזקות טומאה אע"פ שהיא מסובב' נגד חזקות