תבואות השדה חלק א רצט

דיבמות יעוי"ש שהסביר זה הדק היטב ושנית כ' לחלק דשם ביבמות המיעוט עדיף יותר מפאת שאנו מסלקין אותו מן הרוב עצמו יעוי"ש סברא דקה ושלישית תירץ הקו' הנ"ל בדעת הרמב"ם ז"ל פ"ש החידוד והעמקות עפ"ז שהעלה שם דאם רוב הוי מפאת הסברא ולא מגזיה"כ אזי לא אמרי' סמוך וכו' משום דהרוב הוא לעולם המסבב והחזקה עם המיעוט הם המסובבים וכה"ג המסבב עדיף ע"ש שהכריח זה בראי' נפלאה מדברי המשמרת הבית בית ראשון שער א' ועפ"ז מישב הקו' הנ"ל בעצה נפלאה בהצעת דברי השעה"מ ה' טומאת מת שהקשה בהא דילפי' מרישא של עולה דאזלי' ב"ר דדילמא הוא משום דמוקמינן לה בחזקת היתר דבהמה במעי אמה לא פסלה בטריפה יעו"ש ע"כ השמר דברים חדשים:

שער (ו) מענין אי הולכין בממון אחה"ר אות (א) יפתח בביאור ענין א"ה במאחה"ר אם הוא מה"ת מן הכתוב מי בעל דברים יגיש עליהם וע' ש"ס ב"ק מ"ו ע"ב או הוא מדרבנן מפאת הטעם שכתבו התוס' ב"ק כ"ז ע"ב ד"ה קמ"ל דאמרי' סמוך מיעוטא לחזקה ויבאר אח"כ דלפי הן טעמא דהתוס' לא אמרי' הא דא"ה במאחה"ר אלא כשהספק נולד בגוף הממון אבל כשהספק נולד בדבר אחר אז שפיר הואחה"ר ויבאר בזה שם דברי הב"ש אה"ע סי' ר' ס"ק נ"ו בענין מצא תינוק מושלך בעיר דש"ס כתובות ספ"ק בדרך נחמד:

אות (ז) יסתפק בהא דקי"ל כשמואל במוכר שור ונמצא נגח אי זהו דווקא כשהמוכר טוען ברי או אפי' כשטוען שמא ויבאר זה שם ביאור עצום וכבד ע"ש עש השער ושמח לבך:

שער (ז) בסוגי' דסימנים אות (א) פתח בגדולים בהצעת דברי הקצה"ח דהספק על הסימנים אי הם דאו' או דרבנן הא על ב' דרכים ויבאר זה שם אות (ד) חקירה נפלאה בסברה עמוקה אם סימנים הם מפאת רוב אם לא ויבאר דזה יתלה במה שכבר נזכר למעלה שניים ושלישים אז יוב וחזקה הוא מפאת הסברא או מגזיה"כ ועפי"ז יסולה ות דרכו הלאה ליישב בזה קו' הנוב"י מהד"ק לאה"ע סי' מ"ג על שיטת הריב"ש סי' שע"ד דבכל עדות אשה שמ יש תרי חזקות ויביא בזה שם מילין יקירין בביאור כל השיטות ודעות הראשונים ואחרונים המשתרגים על עני הסוגר הזאת ושלוחותי' וע"ש ע"ס השער ותמצא דודאים בשדה:

שער (ח) בענין ע"א נאמן באיסורין אות (א) יתחיל בהבאת דעות הפוסקים בענין מקור דין זה דע"א נאמן באיסורין ויבאר אח"כ באות (ב) דאי נאמר משואיל"י הוא מה"ת אזי ש נאמן באיסורין אפי' נגד חזקה ויעיר בזה שם בקוש נפלאה בהא דקאמר לי' ר' אסי לר' אמי גבי עובדא דנטמאו טהרותיך רבי אתה אומר כן ועמדו בזה בתוס' ב"ב דל"ד ד"ה הוי יתיב מדוע קרי לי' רבי ויפרש זה שם בדרך צחות עפ"י הערה אחת מש"ס שבועות דמ"ז ע' וע"ש ע"ס השער שדה תפוחים:

חלק ג' בענין יאוש וש"ר שער א' אות (א) יבאר מה הוא הדין בשינוי גרוע ויכריח כי זה יתלה באם נאמר כ"מ דא"ר ל"ת אע"מ בסברא נחמדה סולת ועשאו חיטים מהו דינו ויוסיף דעת בהסברת הטעם דהך מלתא דשינוי קונה עפ"י כל הדעות והשיטות המדוברים בזה ביאור זלא ע"ש ע"ס השער ושמח לבך:

שער (ב) יבאר ספיקו של רבה בש"ס ב"ק דס"ו בהא דיאוש קונה ולמה זה הצריך להקדים הא דשינוי קונה בסברא ברורה בברור חיל ויוסיף אח"כ מים ויוסף סולת ביישוב כמה קושיות עצומות מגדולי הראשונים והאחרונים בהא דקרבנו ולא הגזול ע"ד החידוד והפלפול וע"ש ע"ש השער מילים יקרים מפנינים:

שער (ג) ביאור הדין דיאוש ושנוי רשות אות (א) פתחו שערים בהסבר כל השיטות הנוגעות בהך ענינא דיאוש ושנוי רשות ויביא קו' הפנ"י לשיטת הפוסקים דאפי' בשינוי רשות צריך להחזיר הדמים דאמאי לא נילף מק"ו מיורש דיהי' פטור מתשלומין וירבה בזה ביאור עצום בישוב הקו' הלזאת ע"ש ע"ס השער סגולת כל כלי חמדה:

שער (ד) ביאור נעלה ונשגב בבירור כל השיטות והדעות במחלוקת ר"ש ורבנן בענין סתם גניבה יאוש בעלים וסתם גזילה יאב"ע ובהסברת טעם הרמב"ם שפוסק דהלוקח צריך להחזיר הדמים בסברא ברורה וע' ע"ס השער ותמצא נועם:

שער (ה) בסוגי' דחטאת גזולה מס' גיטין נ"ה ע"א אות (א) יתחיל בביאור דעות הר"ת והר"י בסוגי' ההיא ויבאר דהם פליגי בתרתי דלדעת ר"ת אם נאמר דיאוש ל"ק לא חל ההקדש אע"ג דבהקדש איכא שינוי השם ועוד יצמח לשיטתו דאע"ג דקני לי' מקודם נמי הוי מהב"ע ולשיטת ר"י חל ההקדש אחר יאוש משום שינוי השם ואם קני מקודם לא הוי מהב"ע ויבאר זה שם ביאור אמיץ על מוסדי הסברא והבקיאות הנפלא וע"ש ע"ס השער כתם פז שער (ו) בסוגי' דאונכרי אות (א) ביאור עצום בהמשך הסוגי' לשיטת רש"י שפי' דגזלו ארעא מישראל נינהו ויבואר מספיק בענין נשתקע שם הבעלים אם מהני יאוש בקרקע ע"ש ע"ס השער ותתן מעדנים לנפשך:

שער (ז) בסוגי' דסוכה גזולה שם דל"א פ"א אות (א) יבאר החילוק בין שאולה לגזולה עפי"מ דקי"ל דבגזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדישו ע"ש סברא נחמדה לנפש אח"כ בנעימות לדברי האי סבתא דקאמרה לר"נ אתתא דהו"ל לגבי' תלת מאה ותמני סרי עבדי וכו' ע"ש ע"ס השער דברי חן ודעת:

שער (ח) סוגי' דקדשה בגזל מס' קידושין נ"ב ע"א אות (א) פתח בשמעתתא בביאור דברי רש"י ז"ל שם שכ' דבפירות שביעית הי' ס"ד דלאו ממונא דזוכה היא ויביא אח"כ קו' האחרונים בסוגין דאמאי הועילו הקידושין כיון דאיירי ע"י שליח ואשלד"ע ויתיר זה עפ"מ שהעלה שם בסברא ברורה וראיות נכוחות דשלד"ע לא אמרי' אלא רק כשהעבירה נגמרת מיד ויבאר אח"ז דין קדשה בגזל מהו דינו בכל תנאיו בין קודם יאוש ובין שאח"י בביאור כל הדעות בזה ובביאור דעת הירושלמי בסוגין וע"ש ע"ס השער מילי מעליותא:

חלק ד מענין שיעבודא דאורייתא וכל אבזרייהו. שער (א) אות (א) יפתח בשערי בינה בברור הענין של"ד אם הוא רק מן הלקוחות או אסי' מני' דידי' ואם הוא רק כשלא שיעבוד בפירוש ויבאר זה שם עפי"ד הריטב"א קידושין די"ג ע"ב שכ' בטעמא דמ"ר של"ד שהוא משום דאין הקנאה לחצאין ע"ש ויבאר זה שם דברי הרמב"ם ז"ל פי"א מה' בכורים ה"כ ע"ש דבר נחמד ואח"ז יבאר הא דש"ד אם הוא מפאת קנין שקונה המלוה בנכסי הלוה אי הוא רק מפאת ערבות שנכסי הלוה ערבים לו ויבאר שעפ"י הספק הלזה דין יש לפשוט הנפק"מ בין שיעבוד בפירוש ושלא בפירוש ובין מן