תבואות השדה חלק א רצח

אתרו בי' על הלהנל"ע דכה"ג ל"ל לר"י קלב"מ ויתרץ זה שם בדרך פילפול עפ"י הספק הנודע אי מתנות עניים הוי כממון או כאיסור וע' בר"ן נדרים ז' ע"א ובס' החינוך מצוה רי"ח ובאמצעות הערה אחת מש"ס חולין דקל"ד ע"א דר"י ס"ל שם דספק לקט לקט כיחידאה הוא ע"ש שושנה נחמדה. אות (יח) מיישב דברי הרמב"ם ז"ל התמוהים שכ' שם די"ז ע"א בפי' המשנה דלר"י ל"ת הנל"ע ל"ע בדרך החידוד ע"ש השמטה עם פרפרת נאה ביישוב שינוי הלשון בהא דנקט ר"י במכות דט"ז כל לאו שיש בו מעשה לוקין עליו ובתמורה ד"ג ע"א נקט כל ל"ת שעשה בה מעשה וכו' ויעמיס בזה שם כונה נחמדה עפ"י הסברת דברי הבעהמא"ו באמצעות דעת הה"מ המובאים באות י"ב הנ"ל ע"ש ותפקחנה עיניך:

שער (ו) בסוגי' דחדש דמס' קידושין דל"ז ע"א אות (א) יסתפק בהא דקתני במתני' שני דינים א' דכל שהוא חובת קרקע אינו נוהג אלא בא"י וב' דחובת הגוף נוהג בין בא"י ובין בחו"ל הי מנייהו קאתי' לרבותא ויבאר בזה שם באות (ב' וג') השינויים דאיתא בסוגין בין הש"ס דידן והירו' בדרך מרווח אות (ד) כלל חדש בענין סתם ואח"כ מחלוקת ע"ש אות (ה) חקירה בענין חובת קרקע מה איכותו ואם חדש הוא ג"כ בכלל ח"ק ויבאר זה ביאור עצום בהמשך איזה גרגרים בהא דעצם היום מתיר או הקרבת העומר מתיר דש"ס ר"ה דל"א ודיבור בענין חדש אם נוהג בחו"ל ע"ש עד סוף אות ח' ואל תמנע ממך טוב אות (ט) מחדש דהא דאמרי' במצה של חדש עדל"ת יתלה בהא דפליגי בפסחים דל"ח אי בעינן מצה הראויה לשבעה ע"ש אות (י) ישוב בכמה גוונין לקו' הרי"ם דאיך נאמר במצה ש"ת עדל"ת הלוא א"א לצמצם ע"ש ע"ס אות י"ג כי נעמו דבריו:

אות (יד) יכריח מש"ס שבת דקל"ה ע"א דר"י אית לי' ספיקא דאו' מה"ת לחומרא ומבאר לדעת הר"ש פ"א דמס' חלה דבשעה שנכנסו לא"י נאסרו כל התבואות אפי' משל אשתקד ויתרץ בזה קו' הלח"מ המובאה למעלה שם באות ה' בדרך החידוד ע"ש ע"ס אות ט"ו מלם יקרים. אות (טז) פלפול נחמד בישוב ס' הג"מ ובביאור דעות הראשונים ומפרשים המסתברים לענינא ע"ש ע"ש אות כ' וינעם לך אות (כא) עצה נפלאה בישוב הרי"ם שהקשה איך יכולים הרבנן לתקן במצוה התלוי' בארץ שיהא נוהג בחו"ל דהרי הו' נגד דאו' ומיישב זה עפי"מ שנודע דאסורי החכמים נובעים רק מכח הלאו דלא תסור וזה הרי הוא חובת הגוף וא"כ הרי שפיר מיד כשחכז"ל אסרו לדבר התלוי בארץ אפי' בחו"ל הרי שוב נעשה מחובת קרקע חובת הגוף ושוב שפיר אסור ולא הוי נגד התורה ע"ש מילין דנהירין:

חלק ב' בעניני חזקות שער (א) אות (א) ביאור ענין חזקה התלוי' בדבר אחר אם אזלי' בתר חזקת המסבב או המסובב ויביא דברי הריטב"א קידושין ע"ט ע"א וערובין דל"ו ע"א ודברי התוס' רי"ד מס' קידושין ע"א ע"ש:

אות (ב) יביא דברי המהר"ם מס' נדה שהעלה דחזקה שלא הית' מבוררת אפי' שעה אחת לא הוי חזקה ויבאר זה שם ביאור מספיק ע"ש אות (ד) יביא דברי הט"ז יו"ד סי' א' ס"ק ו' דמוכח מדברי' ג"כ דאזלי' בתר חזקת המסבב ויבאר זה ג"כ ע"ש ע"ס אות (ה) ע"פ שהעלה שם דבמקוה שנמדד איכא תרי ריעותא יעוי"ש אות (ו) פילפול נחמד בדברי הטו"ז המובאים למעלה אות ד' ע"ש דברים ברורים. שער (ב) בענין חזקה דאתרע אות (א) יבאר דבחזקה מצינו תרי ריעותא האחד היא כגון שנשתנה הדבר מן מצבו הקדום בבירור וגורם ריעותא להסתפק בחזקה הקודמת והאופן הב' כגון שאתרע איזה שינוי בדבר מה שאנו מסופקין בו מכאן ולהלן אם באמת נשתנה או לא ע"ש אות (ב) ביאור דברי המהרי"ט ח"ב ליו"ד ודברי אמת בקונטרס דברי סופרים סי' ב' בענין הנושא הנ"ל מחזקה דאתרע אות (ג) יבאר דכל חזקה שנשתנה עכשיו ממה שהי' מעיקרא מקרי חזקה דהשתא ריעותא לגבי חזקה דמעיקרא ע"ש ע"ס אות (ד) בטוב טעם ודעת אות (ה) יבאר ענין חזקה דאיתרע במה שנראה מדעת הרמב"ם ז"ל ויביא כל דעות הראשונים המסתעפים לזה ויפלו על מוסרי הסברא והבירור בענין חזקה שאתרע מפאת הטבע פלפלא חריפתא בסוגית הש"ס נדה דע"א ע"ש ע"ס השער מטעמים כאשר אהב נפשך:

שער (ג) מענין חזקה דהשתא נגד חזקה דמעיקרא אות (א) יביא מקור חזדה"ש ממתני' דמס' מקוואות פ"ב מ"ב ויבאר טעמה דהיא אתי' מכח חזקה דמעיקרא דכמו בחדמ"ע הסברא היא דכל דבר עומד במצבו ואינו משתנה ע"ש גם בחזר"ה אמרי' דמעיקרא ג"כ הי' ככה ולא נשתנה הדבר איפוא מענינו הקדום ויבאר בזה שם באות (ב) דחזרה"ש ל"מ נגד חזדמ"ע בסברה ברורה ויכריח אח"כ שם דזהו רק כשהחדה"ש אינו מטיל ספק ואינו מגרע בחשדמ"ע למפרע והכריח זה עפי"מ שהעלה שם בסברה דקה וראיות ברורות דחזקה שנשתנה מאחרי' לזמן השתנותו כל מה דאפשר ע"ש דבריו עד אות (ו) כי נעמו אות (ז) יבאר סוגית הש"ס חולין ד"י ע"א פלוגתא דר"ה ור"ח בשוחט בסכין ונמצאת פגימה וכל השיטות המדוברים בה ויבאר שם קו' התוס' אות (ט) שהקשו אהא דקאמר הש"ס שם סכין אתרעא בהמה לא איתרעא דמה לי ריעותא דסכין או דבהמה ויתרץ זה שם בדרך החידוד עפ"י סברא אחת נחמדה שהעלה דמחזיקין מאיסור לאיסור יתלה בהא אי אמרי' כל ענין החזקה מסברא או הוא מגזיה"כ ע"ש ע"ס השער עד שיאורו עיניך:

שער (ד) ביאור עצום ונפלא ביישוב כמה תמיהות גדולות מספרי ראשונים ואחרונים בסוגי' דקדשה אבי' בדרך וקדשה עצמה בעיר קידושין דע"ט ע"א ובירור כל השיטות בחזקה שנשתנה הנוגעים בהמשך הסוגי' ההוא להעמידה על קטבה על אשיות הסברא והחידוד ויביא דברי התורת חיים סי' י"ב בענין חזקה דאיתרעה ויעיר שם באומר הבא מן החדש להראות כי סברתו הנזכרות שם היא מחלוקת רש"י והראשונים בש"ס קידושין דע"א וישא פרי טוב וניצה פורחת ממ"ש בס' זבד טוב ס"ק ק"א מילתא חדתא ע"ש ע"ס השער מלא צנא דדובשא:

שער (ה) מענין סמוך מיעוטא לחזקה אות (א) יבאר פלוגתת ר"מ ורבנן מס' טהרות פ"ג מ"ק בתנוק שנמצא בצד העיסה ויבאר דעת רבנן אי ס"ל דסמוך מיעוטא לחזקה לא חשיבא כלל נגד הרוב ורק הכא הוא דאינו מטמאתו בוודאי משום דהרוב של רוב תינוקת מטפחין הוא גרוע או דגם המה מודים דאמרי' סמוך וכו' לגרע הרוב דלא ליהוו וודאי ורק בהך עיסה סוברים דתולין משום דס"ל דלא הוי עכ"פ כפלגא ופלגא כמו שסובר ר"מ ורק דהרוב עדיף עכ"פ מן המיעוט והחזקה וע"כ תולין ע"ש ביאור עצום ורב ויבאר בזה שם אות (ג) סתירת דעת הרמב"ם ז"ל דגבי בכור בש"ס בכורות ד"כ ע"ג ס"ל דחלב פוטר ול"ל סמוך מיעוטא שחולבות ואינן יולדות לחזקת הבהמה שלא נפטרה רחמה וגבי מי שהלך בעלה וצרתה למדה"י דש"ס יבמות דקי"ט פסק בפ"ג מה' יבום כמתני' דלא תנשא ולא תתיבם ואית לי' סמוך וכו' ע"ש כי היא תמיהא עצומה לכאורה ויתרץ זה שם בתלת גוונא האופן הראשון כ' לחלק דשם בהך בוכרא הרוב והחזקה מתנגדים זל"ז בגוף אחד וע"כ ס"ל לרבינו ז"ל דבכה"ג אין בכח החזקה להצטרף בהדי מיעוט משא"כ בנידון