תבואות השדה חלק א רעח

דבעינן שאפשר לקיימו ע"י שליח ואע"ג דפ"ד מהלכות יבום הלכה כ"ד כתב דחליצה על תנאי אע"פ שלא יתקיים התנאי כשרה החליצה אמנם לא כתב שם הטעם משום דלא אפשר לקיימו ע"י שליח כאוקומת' דגמ' מס' כתובות ע"ד רק משו"ה מכשר משום שהרי נתכוין לחלון לה ועי' בכ"מ פ"ו מהלכות אישות הלכה ב' ויבואר לפנינו בס"ד ודו"ק. וכפי הנראה מדברי הה"מ פ"ו מה"א הלכה ב' ס"ל בדעת הר"מ דר"מ נמי מודה דבעינן תנאי שאפשר לקיים המעשה ע"י שליח ורק משו"ה לא הביא בכאן הא דבעינן אפשר לקימו ע"י שליח משום שכתב כבר פ"ד מהל' יבום דאין תנאי בחליצה וכאן לא הביא רק הדברים דמתני תנאי איך צריך להיות משא"כ בא"א לקיים ע"י שליח דלא מהני תנאי כלל לא הביא כאן. והנה ראיתי בס' ישועות יעקב לא"ע סי' קס"ט ס"ק כ"ד דאפי' לשיטות הגאונים דבע"מ לא בעינן דיני תנאי' מ"מ הא דבעינן אפשר לקיים ע"י שליח אפי' בע"מ לא מהני אם א"א לקיים ע"י שליח דוודאי שאר דיני תנאי' דמהני התנאי עכ"פ. אמרי' בע"מ או מעכשיו דסגי בתנאי גריד' משא"כ בדבר דל"ש בי' תנאי כלל כגון בא"א לקיים ע"י שליח אפי' בע"מ נמי לא מהני ויש לו קצת ראי' מדברי הה"מ האלו שכתב דהר"מ לא נקט כאן מדברים שאין שייך בו תנאי כלל ודו"ק:

(ו) הנה הא דבעי' אפשר לקיים ע"י שליח מקורו במס' כתובות ע"ד ע"א דמשו"ה בחלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתי' זוז מהני החליצה אע"פ שלא נתקיים התנאי דכיון דא"א לחלוץ ע"י שליח לא מצי מתני בי' שום תנאי ועי' מס' יבמות ק"ו ע"א ונ"ג ע"א ובתוס' שם ד"ה רבינ' אמר וכן בכתובות ד"ה תנאי כתבו דאע"ג דהחליצה כשרה אפי' לא נתקיים התנאי מ"מ יש בה זיק' קצת היכא שקדשה בזיק' יבמי' ולכך אמרינן ביבמות כ"ג דכ"ע יש תנאי בחליצה. והנה הסברא דבעינן אפשר לקיים ע"י שליח כתבו התוס' מס' כתובות דכל מעשה שאין בידו לעשות שליח ה"נ אין בידו להטיל בו תנאי והפנ"י מס' גיטין ע"ה תמה בדבריהם ועי' בשיטה מקובצת במס' כתובות וזה רבות בשנים העליתי דכל דבר שאין יכול להעשות ע"י שליח א"כ העיקר הי' המעשה ולא מצי להתבטל ע"י תנאי ויש לכוין דברינו בכוונו דברי הפנ"י:

והנה הראשונים הקשו איך מהני תנאי בנזירות או בנדרים ושבועות הא א"א לקיים ע"י שליח והתוס' מס' נזיר י"א ע"א ד"ה על מנת תירצו דהבאת קרבנות יכול לעשות ע"י שליח ועי' בס' הפלאה תירץ דרק במעשה שא"א להיות ע"י שליח לא מהני התנאי דהך מעשה אלים ולא אתי תנאי לבטל המעשה משא"כ בנזירות ונדרים ושבועות דהוי רק דבור בעלמ' מהני תנאי אע"ג שא"א לקיים ע"י שליח. ועי' שיטה מקובצת מס' נזיר י"א שכ' כה"ג בשם הר' עזריאל ע"ש ועי' שו"ת בשמים ראש סי' כ"ד ובהגהת כסא דהרסנ' שם שכ' ג"כ כסברא הזו. והנה אי הו"א דלא כמ"ש לעיל אות ה' בשם ישועות יעקב ואמרינן דבמעכשיו לא בעי דיני תנאי' ואפי' היכא שא"א לקיים ע"י שליח נמי מהני בע"מ ובמעכשיו א"ש דכל נזירות ושבועות ונדרים מיירי במעכשיו:

(ז) בחתס"ו ח"ב לא"ע סי' נ"ו הקשה לשיטת הר"נ והרשב"א במס' גיטין ע"ה דהיכא שמתנה עם השליח לא בעי' דיני תנאי' דהשליחות ממילא נתבטל היכא ששנה מדעת המשלח א"כ קשה ממנ"פ אי נימא בתנאי ב"ג וב"ר דיהושע הוי שליח א"כ לא הי' בעי דיני תנאי כלל ואי נימא דיהושע לא הוי שליח (כלומר ומעשה של חלוק' הי' ע"י מרע"ה א"כ כ"ל דבעינן אפשר לקיימו ע"י שליח. והנלע"ד בזה דשפיר מצינו למימר דיהושע לא הי' שליח בזה ומרע"ה חלק מעצמו ארץ הגלעד לב' וחצי שבטים מ"מ מוכח דבעינן אפשר לקיימו ע"י שליח דהא אע"פ שהתם הי' החלוק' ע"י משה מ"מ הי' במציאות ג"כ להתחלק ע"י יהושע וז"ש שם בש"מ ח"ל דכי היכא דאתני משה ה"כ מצי מתני יהושע כלומר אפי' נימא דהחלוק' הי' ע"י משה מ"מ יהושע נמי הי' יוכל לחלק לסם משא"כ בחליצה דבשום אופן א"א להיות ע"י שליח לא מצי מתני תנאי. ועוד י"ל באופן אחר דע"כ לא ס"ל להראשוני' דע"י שליח לא בעינן דיני תנאי' כלל רק היכא שאדם עושה איזה שליח לדבר אחד כגון לקדש או לגרש שפיר אמרינן דמכיון ששנה מדעת המשלח פסק מלהיות שליח ואין במעשה ההוא כלום ועי' בשו"ת פרח מטה אהרן ח"ב סי' פ"ו משא"כ ביהושע אי הי' שלוחו של משה כיון דנעשה שלוחו לגמרי לצאת ולבא לפני ישראל בחלוק' כל ארץ כנען ולא רק למעשה ההוא א"כ נעשה כמותו לגמרי בכל ענינים ל"ש לומר אם שנה קצת נתבטלה המעשה השליחות ואין במעשיו כלום דהא עכ"פ נשאר להיות שלוחו לשאר ענינים דג"כ שייכי' לשליחות הזה לחלוק הארץ ליתר השבטים והלכך שפיר אמרינן דאע"ג שהי' שלוחו מ"מ בעינן כל דיני התנאים ודו"ק:

(ח) נ"ל דאפי' בדבר שא"א לקיים ע"י שליח דלא מהני בי' תנאי היינו רק בדבר שאם לא הי' מתנה לא הוי ידעינן כלל כמו בחליצה ע"מ שתתן מאתי' זוז דאלולא שהתנה לא היינו יודעי' שתהי' צריכ' ליתן מאתי' זוז בזה שפיר אמרינן דכיון שא"א לקיים ע"י שליח לא מהני תנאי משא"כ דבר דאיכא אומדנא דלא נתכוין רק אדעת' דהכי וא"צ כלל להתנות. אפי' בדבר שא"א לקיים ע"י שליח נמי מהני כיון שא"צ כלל להתנות ויש להסביר יותר דהנה כל עיקר דילפינן מב"ג וב"ר הי' רק משום דאי לא ילפינן מהתם הו"א דאין שום תנאי מועיל לבטל המעשה כמ"ש הר"י בתוס' מס' כתובות נ"ו ע"א ד"ה הר"ז מקודשת ושו"ת הרא"ש כלל ל"ה סי' ח' והלכך כל שאינו כתנאי ב"ג וב"ר לא מהני משא"כ בדבר דמהני מצד אומדנ' נמי דליכא למימר לא אתי התנאי ומבטל למעשה דהא המעשה אין ראוי להתקיים מצד עצמותו כלל זולת בתנאי הזה והלכך אפי' א"א לקיים ע"י שליח נמי מהני ואע"ג דהתוס' מס' כתובות ע"ד כתבו בד"ה תנאי דהא דבעי' אפשר לקיים ע"י שליח הי' מסברא מ"מ היינו רק להטיל בו תנאי שלא הי' מובן מצד עצמו זה לא מהני בא"א לקיים ע"י שליח משא"כ בדבר שא"צ להתנו' בפירו' וסתמו כפירושו זה מהני אפי' בא"א לקיים ע"י שליח והרווחנו בזה לתרץ מה שהקשה החתס"ו לא"ע ח"ב סי' צ' בהרבה מצוות שאנו מקיימי' על תנאי כמו ישיב' סוכה בשמיני ספק שביעי או המניחים ב' זוגות תפילין שלא לעבור על בל תוסיף מניח על תנאי והא מצוות אלו סוכה ותפלין א"א לקיים ע"י שליח ואיך מהני תנאי וע"ש ולפימ"ש א"ש דדברים אלו כיון דא"צ להתנות בפירוש וממילא מובן מעצמי דלמה לו להניח עוד זוג תפילין או למ"ל לישב בסוכה בשמיני ואנן סהדי דמסתמ' אינו רוצה לעבור על בל תוסיף וע"כ דרק מספק שמא היום שביעי וחייב בסוכה או שמא הלכה כר"ת ולא יצא בתפילין דרש"י לכך מניח' ואם כבר יצא אינו רוצה לקיים המצוה עוד ובדבר שא"צ תנאי בפי' מהני שפיר אפי' בא"א לקיימו ע"י שליח ודו"ק היטב. ובחתס"ו שם מתרץ כיון דהרבה מצוות אפשר ע"י שליח מהני תנאי אפי' במצוות שא"א ע"י שליח כמ"ש התוס' מס' נזיר דהואיל והבאת קרבנ' נזיר יוכל להיות ע"י שליח מהני תנאי בנזירות עצמו נמי והוא דחוק קצת לומר כיון דיש מצוה שנעשית ע"י שליח