תבואות השדה חלק א ריד

למי הרג א"כ מוכח קבוע מקרא אפי' היכא שאינו ניכר האיסור וגם אמרי' קבוע אפי' למפרע ודו"ק היטב:

(טו) והנה עד כה היו דברינו לפרש אי בעי' קבוע הניכר דווקא או לא האיך ילפינן מקרא לכל חד כדאי' לי' ועתה נבאר בס"ד אי נוכל לומר קבוע אעפ"י שאינו ניכר מסברא גם כן הנה כבר הבאתי לעיל באות ה' מה שהקשה בס' חוו"ד איך נוכל לומר קבוע אעפ"י שאינו ניכר ואמאי לא נימא דנתבטל מיעוט החנות המוכרות נבלה ברוב החנות שמוכרות כשרות וכבר הבאתי לעיל ממשנה דמס' תרומות פ"ד משנה י"ב והנה לכאורה שם יש פלוגתא אי מהני להתבטל דווקא כשעומדת להתערב או אפי' היכא שאינ' עומדות להתערב כמו בתערובות חנות דהכא ועי' בינת אדם שער הקבוע סי' ג'. ונראה דהך סברא תלי' אי מהני ביטול אעפ"י שאינו מעורב. דהנה ענין ביטול במין בשא"מ הי' דכל שנתערב המיעוט ברוב נאבד ממהותו הראשון ונחלש מעצמותו ולכך נתבטל נגד הרוב שהי' אינו מינו. אמנם אי אמרי' דגם מב"מ בטל ובמב"מ ל"ש לומר שנתבטל המיעוט ממהותו כמ"ש הר"נ בחי' למס' נדרים כ"ב דבמב"מ אדרבה האחד מחזק חבירו וע"כ דס"ל דאפי' בכה"ג נמי שייך ביטול. והנה הא פשיט' דגבי תערובות חנות ל"ש לומר ביטול בכה"ג דהמיעוט נתבטל ממהותו ומעעמדו הראשון כיון שאינו מעורב כלל. וא"כ פשיטא מאן דס"ל דמב"מ אעפ"י שמעורב האחד בחבירו לא בטל כיון שהרוב אינו מחליש המיעוט ואדרבה מחזקו ומעמידו וא"כ מכ"ש גבי תערובות חנות שאינו מעורב אחד בחבירו רק כל אחד עומד בפ"ע רק שאינו ניכר איזה הי' בוודאי ל"ש ביטול. ואח"כ ראיתי בס' שושנת העמקים להגאון בעל פרמ"ג שם בכלל י"ד שכתב וז"ל לר"י דמב"מ לא בטל הוי קבוע אפי' בלא ניכר עכ"ל הרי שכוונתי לסברתו בס"ד דמאן דס"ל מב"מ ל"ב חשיב קבוע אעפ"י שאינו ניכר ואע"ג דהא אינו מוכרח לומר דמאן דס"ל דאמרי' קבוע אפי' בתערובות חנות שאינו ניכר דס"ל מב"מ לא בטל דאפשר לחלק דדווקא בתערובות חנות אינו בטל דאעפ"י שאינו ניכר מקום האיסור ע"מ אין האיסור מעורב תוך ההיתר ולכך אינו בטל משא"כ גבי מב"מ שהאיסור מעורב בטל שפיר אבל הא וודאי דמאן דס"ל מב"מ לא בטל אעפ"י שאחד מעורב תוך חבירו מכ"ש דס"ל דאמרי' קבוע אעפ"י שאינו ניכר כיון שכל אחד עומד בפ"ע וודאי לא נתבטל וכמ"ש בס' שושנת העמקים כלל י"ד שהבאתי לעיל. ובזה מתרץ שם מה דמשמע מדברי התוס' מס' מנחות כ"ג ע"א ד"ה שחיטה דאמרי' קבוע אעפ"י שאינו ניכר ובמס' חולין צ"ה ע"א ס"ל דלא קבוע רק היכא שניכר האיסור וכן במס' נזיר י"ב ע"א ד"ה אסור עי"ש ולהנ"ל מתורץ דהתם קאי אליבא דר"י דס"ל מב"מ ל"ב ולדידי' וודאי אמרי' קבוע אעפ"י שאינו כיכר. ולפי שעה הגיע לידי ספר עצי לבונה על יו"ד וראיתי שם בסי' ק"י שעמד ג"כ על דברי התוס' מס' מנחות הנ"ל שהבאתי דס"ל קבוע אעפ"י שאינו ניכר והאריך שם ולא הרגיש בכ"ז דמאן דס"ל מב"מ ל"ב ס"ל קבוע אעפ"י שאינו ניכר ודו"ק:

(טז) הר"ש מקינון סוף ספר הכריתות הביאו האחרוני' פר"ח ס"ק י"ג ופרמ"ג ס"ק י"ד כתב להוכיח דקבוע שאינו ניכר ל"א דאל"כ יאסרו כל העולם מלחרוש ולזרוע מחשש' דנחל איתן ועיין בס' ברכי יוסף ליו"ד סי' ק"י שהביא בשם הפרמ"ג דאין ראי' משם דנחל איתן פירושו מקום שאינו ראוי לזריע' כלל דהיינו נחל שוטף וא"כ מעולם לא הי' המקום ראוי לזריע' עי' בשו"ת מהריק"ו סי' קנ"ח רק דאכתי יש לחוש אולי פ"א הי' נחל שוטף ועכשיו נעשה המקום ראוי לזריעה אמנם קבוע כי האי ל"א דל"א דאסור מצד קבוע רק היכא שידעי' בבירור שיש שם עכ"פ איסור משא"כ הכא שצריכין לספק דלמא פ"א הי' המקום ההוא שראוי עכשיו לזריע' נחל שוטף ונערפ' עליו עגלה כיון דלא אתחזק איסור' בבירור ל"א קבוע ע"ש בס' ברכ"י ובזה יש לתרץ עוד באופן אחר קושי' התוס' במס' נזיר י"ב ע"א ד"ה אסור יאסרו כל הנשים שבעולם אי אמרינן קבוע והבאתי לעיל באות ז' אמנם לפימ"ש א"ש כיון דרק מצד חזקה שליח עושה שליחותו אמרינן שהי' כאן אשה שנאסרה מחמת קידושי השליח וכיון דלא נאסרה שום אשה בבירור רק מכח חזקה שע"ש ל"א קבוע כה"ג ודו"ק והנה לעיל כתבנו דמשו"ה אינו אסורי' כל הנשים משום דאיכא רובא וחזקת פנוי' ע"ש ונגד רוב וחזקה ל"א קבוע וראיתי להגאון בס' כנפי יונה ליו"ד סי' ק"י שכתב דנגד קבוע אפי' תרי רובא לא מהני ובמס' כתובות ט"ו באזלא איהי לגביהו לא הוי מהני תרי רובא רוב עיר ורוב סיע'. ולכך נקיט העיקר כגירס' רש"י שם דאיכא דאזלא איהי לגביהו כלומר ולא שידעונן בבירור דאזלא איהי עי' בס' שטמ"ק שהאריך שם בזה. וי"ל דאפי' אי נימא דתרי רובא לא מהני מ"מ רובא וחזקה מהני נגד קבוע. דבשלמא תרי רובא כיון דהי' משם אחד רוב עיר ורוב סיע' כלומר שניהם הם בענין אחד לומר שהרוב כשרים לה וכיון דחד רובא לא מהני ה"ה תרי רובא משא"כ רובא וחזקה כמו הכא דהרובא הי' רוב' הנשים שלא נתקדשו לשליח וחזקה הי' בגופ' חזקת פנוי' שפיר מהני והרי הפרמ"ג נסתפק באמת לענין חזקה אי לא מהני נגד קבוע ע"ש בס"ק י"ד וא"כ י"ל דשיטות הסוברי' דקבוע שאינו ניכר נמי אמרינן ס"ל דחזקה מהני נגד קבוע ול"ל דכיון דרוב לא מהני מכ"ש חזקה דגרע מרובא דזה אינו דהתורה ל"א דלא מהני רובא רק רובא לחוד' משא"כ היכא דאיכא חזקה דאיכא רובא וחזקה באמת מהני וא"כ א"ש נמי הא דלא נקיט גבי ט' חנויי' א' מוכרת בשר טריפה דלענין טריפה איכא חזקת כשרות דבהמ' ואיכא רובא וחזקה נגד המיעוט שמוכר' טריפה וכל היכא דאיכא רובא וחזקה ל"א קבוע ודו"ק היטב:

(יז) השעה"מ פ"א מהלכות מגילה הביא לענין עיירות שמסופקי' אם מוקפים חומה מימות יהושע בן נון דאזלי' בתר רוב עיירות שאינו מוקפו' חומה מימות יב"נ והקשו דהא קיי"ל כל קבוע כמע"מ דמי ותירץ בס' לשון למודים וז"ל דל"א קבוע כמע"מ דמי אלא היכא דשקיל או שפירש בפנינו מהקבוע אבל היכא דלא יצא מתוך הקבוע כגון עירות דבאפי נפשיהו קיימי אזלינן בתר רובא וודאי ודמי לבשר הנמצא דאמרינן כד"פ מרובא פריש עכ"ל וכתב דלפי"ז לא יקשה קושי' הר"ש דיאסרו כל העולם לחרוש ולזרוע משום חשש נחל איתן דהא התם נמי לא יצא מתוך הקבוע וע"כ דהר"ש מקונין אינו סובר כהך סברא אלא בכל גוונא מקרי קבוע אפי' היכא שלא יצא מתוך הקבוע ע"ש ועפ"י סברא זו דל"א קבוע רק היכא שיצא מתוך הקבוע הי' מקום אתי ליישב מה שראיתי להקשות בס' שנות חיים להגאון ר' שלמה קלוגר ז"ל בסי' קל"ז וסי' קנ"ו במס' נזיר מ"ב ע"א דאי' שם אמר ר' אחא ברי' דר' איקא זאת אמרת בכל התורה רובא ככול' מדאמר רחמנא ביום השביעי יגלחנו עד דמגלח כולו הא בעלמא רובא ככולי והקשה בס' הנ"ל דאכתי קשה אמאי אצטריך קרא שיגלח כולו הא התם בלא"ה ליכא למימר רובא ככולא דהא המיעוט שערות שנשארו שלא גילח הו"ל קבוע וכל קבוע כמע"מ דמי ולסברא הנ"ל