תבואות השדה חלק א רג

בתנור חדש כיון שגוף התנור אינו אסור ועצי איסור הלכו להם דאפי' למ"ד זוז"ג אסור מ"מ מותר בגחלים וכבר כ' הב"י שאין כן דעת שאר הפוסקים ועיין באבני מלואים ויתבאר עוד לקמן בס"ד) וא"כ ס"ל לשמואל ע"כ דחום התנור אסור דאי הוי ס"ל דחום התנור מותר א"כ ל"ש גזירה דהא אי נמי יסיק בעצי איסור והי' זוז"ג חום התנור דמותר וגוף התנור שנגמר ע"י איסור שאסור וכן היכא דלא משכחת לה שישתמש בו רק ע"י זוז"ג א"כ ליכא למגזר כמ"ש המפור' והנה אי ס"ל לשמואל דחום התנור אסור ס"ל דחום התנור גרע מגחלים וא"כ מדמיבעי' לי' לקמן בתנור גרוף ופשיט לי' להתיר' מכלל דגחלים לוחשו' וודאי מותר וא"כ מוכרח דמה דאית' בגמ' חד אמר גחלי' לוחשו' נמי מותר הי' שמואל אמנם ר"י ס"ל כהלכת' דחדש יוצן וע"כ צ"ל דל"ש למגזר דלמא יסיק בו בעצי איסור כמ"ש דממ"נ דאם יהי' אבוקה כנגדו אפי' בישן יהי' אסור ול"ש למגזר מדי בחדש ואם לא יהי' אבוקה כנגדו אפי' בחדש כמי יהי' מותר דזהו לא מקרי כולו גורם דאסור' כיון דחום התנור מותר וכיון דס"ל להלכת' דחום התנור מותר א"כ חום התנור לא הוי איסור כ"כ כמו הגחלים וא"כ כיון דמיבעי' לן לקמן בחום התנור מאי ע"כ דבגחלים וודאי אסור ולפי מאי דפשיט לי' נמי להתיר בחום התנור מ"מ בגחלים לוחשו' וודאי אסור דגחלים לוחשו' גרע מחום התנור וכיון דכבר פשטי' לה דהך חד אמר גחלים לוחשו' נמי מותר הי' ע"כ שמואל דס"ל דחום התנור אסור וגרע מגחלים לוחשו' דלדידי' לא מצי סבר דגחלים לוחש' אסור דכיון דפשטי' דחום התנור שרי מכ"ש בגחלים לוחשו' וע"כ דאיהו סובר דגחלים לוחשו' נמי מותר וא"כ ס"ל לר"י גחלי' לוחשו' אסור דלדידן ע"כ ס"ל דחום התנור מותר מדאמרי' חדש יוצן כמ"ש וא"כ חום התנור אינו אסור כ"כ כמו גחלים לוחשות ושפיר כ' הבעהמ"א להוכיח מדקמיבעא לי' לקמן בתנור גרוף מכלל דבגחלים לוחשו' אסור והי' אליב' דר"י ושמואל ור' יוחנן בכ"מ הלכה כר"י ושפיר פסק לחומרא אע"ג דהיא רק מדרבנן ולשמואל באמת לא ס"ל כפשטא באיבעא לקמן להתיר בתנור גרוף כיון דס"ל דחום התנור גרע שהי' בא מן האבוק' ושקל' וטריא דלקמן אזיל אליב' דידן לפי האמת דחוק התנור כמי שרי ומשו"ה ל"א חדש יותץ ופשיט לי' לפי האמת דחום התנור שרי וא"כ בגחלים לוחשו' אסור אפי' בתנור ישן. אמנם הרי"ף מצי סבר כתירץ הריטב"א דמשו"ה אמרי' הכא חדש יוצן משום דגור' התנור אינו כ"כ כמו גורם העצים וא"כ בפשיטות יש לחלק בין הך דתנור ובין הך דקדירה שאב"י וא"כ אינו מוכרח כל מ"ש ושפיר מצינו למימר לכ"ע דחום התנור גרע מגחלים לוחשו' ולא קשה נמי קושי' בעה"מ על הרי"ש מ"ט לא פסק לחומרא כיון שהוכחנו דאינו רק מדרבנן שפיר פסק לקולא ודו"ק. העולה מכל מ"ש דאי אמרי' דחו' התנור נמי אסור א"כ איכא למגזר בתנור חדש לומר יותץ דלמא יסיק בו בעצים דאסורה ויהי' כולו גורם איסור ויסברו להתיר שיאמרו שהי' תנור ישן וממילא מותר משום זוז"ג דהיינו תנור דהתירה ועצים דאסור' ולפי"ז א"צ לומר דשמואל לא ס"ל מה דפשטי' לקמן בתנור גרוף דשרי דמידי בתנור ישן דשרי דחום התנור לא הוי רק כגורם דאיסורא וממילא בתנור ישן דאיכא נמי גורם דהתירה דהיינו התנור וודאי שרי משא"כ בתנור חדש יהי' כולו גורם דאסורה וודאי אסור וא"כ שפיר ס"ל חדש יותץ כמ"ש ודו"ק. אמנם ה"ד אי אמרי' דחו' התנור לא הוי ממש כאבוקה כנגדו לאסור אפי' בתנור ישן דאי הוי ממש כאבוקה כנגדו אזיל לי' החשש דהא אפי' בתנור ישן נמי יהי' אסור בחום גרידא א"כ ליכא למגזר בחדש מידי. וזה א"ש לשמואל לשיטתו שכ' דס"ל בגחלים לוחשו' נמי מותר והטעם משום דהא עכ"פ כלה אסורה וא"כ בתנור גרוף דלא חשבי' כמו כלה איסור' לגמרי משום שהאבוקה עדיין בו מ"מ לא הוי כשב"ע ממש וא"כ בתנור ישן מותר דהוי זוז"ג ובתנור חדש אסור דהוי כולו גורם דאסורה וא"כ שפיר צריך למגזר בחדש יותץ דלמא אתי להסיק בו בעצי איסור ויהי' כולו גורם דאסורה ומתורץ שפיר קושי' הפנ"י מ"ט ס"ל לשמואל בחדש יותץ אע"ג דס"ל זח"ג מותר. וא"כ לדידן דל"ל הך גזירה ע"כ צ"ל דחום התנור מותר וא"כ ליכא למגזר אטו חום התנור דעצים דאסורה ואטו גחלים לוחשות נמי ליכא למגזר דגחלים לוחשות הוי כמו אבוקה ממש ואמרי' בי' יש שעב"פ וא"כ בכל ענין אסור בגחלים לוחשות אפי' בתנור ישן ולכך לא ס"ל בחדש יותץ דליכא למגזר מידי כמ"ש. אמנם לדעת הרי"ף דפסק כמ"ד גחלים לוחשות נמי מותר צ"ל דק"ל דבלא"ה ליכא למגזר בתנור חדש דאפי' בתנור חדש נמי שרי בגחלים לוחשות דגחלים גופה הוי גורם דהתירה וגם משום חום התנור נמי ליכא למגזר דחום התנור נמי שרי לפי המסקנא דלקמן ע"ה ע"א ובכל גוונא לא משכחת בחדש שיאפ' בו בלי גורם היתר זולת באבוקה כנגדו ממש דאז אפי' בישן אסור וא"כ ליכא למגזר בחדש. שוב ראיתי בס' אמרי בינה שכתב נמי קצת על זה הדרך ושמואל ס"ל דגחלים לוחשות אסורים בחדש ולכך ס"ל חדש יותץ. וטעם פלוגתת' אי הטעם בברייתא דבשלו ע"ג גחלים ד"ה מותר אי משום שכלה אסורה א"כ בגחלים לוחשות נמי כבר כלה אסורה דהא פשיטא שאין על הגחלים שם איסור ערלה. אבל אי אמרי' דלא מקרי כלה אסורה כיון שכ"ז שראוי להנות ממנו עדיין שם האיסור עליו ורק הטעם בגחלים משום שאין הנאה ניכרת בהם כמו באבוקה ממש א"כ בגחלים לוחשות שפיר מקרי הנאה הניכרת ואסור בגחלים לוחשות נמי וס"ל להרי"ף דשיטת הגמ' מוכחת דהטעם משום דכלה אסורה ולכך פסק דגחלים לוחשות נמי מותר ודו"ק היטב ואין להאריך בזה יותר בשיטת בעהמ"א והרי"ף דלכל חד נוכל להראות פנים בסוגי' דשמעת'. והנה כל מ"ש הי' אי אמרי' דאבוקה כנגדו לח הוי איסור דאוריי' ממש. והנה ראיתי להשעה"מ פ"ג מחו"מ שהקשה דא"כ ישאר קושית התוס' פסחים ה' ע"א ד"ה ואומר שהקשו האיך מוכיח ר"ע דתשביתו הי' מעיו"ט הא יכול להנות בגחלתו ותירצו שם דכיון שבתחלת ההבערה אין יכול להנות תו הוי הבערה שלא לצורך ולשיטת הר"י דבאבוקה כנגדו נמי לא אסור רק מדרבנן א"כ מאי תירצו התוס' הא מה"ת מתחלת ההבערה מיד נמי יכול להנות עי"ש אמנם לדידי גברא קחזינן תיובת' לא קחזינן דהא וודאי לכ"ע אע"ג דהתבשיל מותר כשנתבשל אפי' באבוקה כנגדו מ"מ עיקר מה שעושה כן הי' בוודאי אסור לו מה"ת לעשות כן כיון שנהנה מאיסור הנאה מה"ת ורק דאנן קאמרי' שאותו הנאה אינו ניכר' אח"כ בתבשיל שיחשב כמו נהנה מן האיסור ממש. רק דבגחלת הי' שרי להנות לכתחלה נמי מה"ת והוי הבערה לצורך משא"כ מתחלת ההבערה אסור לו בהנאה מה"ת שהרי נהנה מן האיסור ולא גרע ממבטל איסור לכתחלה דלבטל האיסור בידי' לכ"ע אסור מה"ת לעשות כן ובפרט באיסור הנאה שהרי הביטול עצמו חשיב לו הנאה אבל שיהי' התבשיל או הפת אסור אפי' כשאבוקה כנגדו אינו אסור רק מדרבנן וזה פשוט. שוב ראיתי לאמ"ו הגאון מוה' יהודא אסאד ז"ל בספרו שו"ת מהרי"א לחלק או"ח סי' קל"ג שכתב ג"כ ולקמן נבאר בס"ד דינא דגחלים לוחשות למאן דס"ל כשאבוקה