תבואות השדה חלק א רב

עצי איסור ועצי היתר בב"א הוי זוז"ג אע"פ שאבוקה איסור נמי כנגדו וע"ש בכ"מ ואי אבוקה כנגדו הוי חשיב כמו איסור ממש א"כ לשי' הר"נ דבאיסור בעין שנתערב ל"א זוז"ג א"כ אפי' בעצי איסור ועצי היתר יחדיו נמי לא חשיב זוז"ג כיון שהאיסור בעין. והנה המג"א בסי' תמ"ה כ' שם וז"ל וא"כ אפי' היו מונחין עצים אחרים מעל האש והניח החמץ ג"כ עליהם דהו"ל זוז"ג אפ"ה אסור וכ"מ דהא ל"א להדליק חמץ לבדו אם לא ע"י עצים ואפ"ה כתב שהפת אסור. והנה לפי"ז יקשה למאן דס"ל גבי חמץ נמי שרי זוז"ג והי' דעת הרמ"ך בכ"מ בפ"ג מחו"מ דאינו אסור רק כשאבוקה כנגדו דזוז"ג שרי גבי חמץ נמי וא"כ קשה ממתני' דלא יסיק בו תנור וכרי' הא גבי חמץ לא משכחת לה בלי זוז"ג רק י"ל דאי משום הא לא ארי' דהא שפיר אפשר שנאפה הפת אצל החמץ לבדו בלא גורם אחר ואע"ג דחמץ אי אפשר להדליק לבדו היינו רק שהודלק ע"י דבר אחר. אמנם אח"כ כשכבר הודלק ע"י דבר אחר נאפה הפת אצל החמץ לבדו דהו"ל גורם אחד (ועי' בש"ע התנו' להגאון מוה' זלמן ז"ל סי' תמ"ה ס"ק י' ובקו"א שם) והנה לכאורה לדעת הר"נ שהבאתי לעיל דכ' שהועל' האיסור ניכר בפת נראה מדבריו דחשיב לי' יותר מגורם דעלמא שכ"כ להדי' שחמור יותר מזוז"ג ואפשר דלדעתי הו"ל כחד גורם של איסור וא"כ יש לנו בהא דאבוקה של איסור ג' דרכים הדרך האחד דשבעב"פ הוי כאוכל האיסור ממש ולהך ס"ד אין לחלק בין איסור אכילה לאיסור הנאה ולפי"ז וודאי אפי' מצי איסור ועצי היתר יחדיו נמי אסור דהוי כמו איסור בעין הדרך השני דלא חשיב לי' כמו אכילה ממש רק הנאה הניכר' מיתו הוי וחשיב יותר משאר זוז"ג אע"ג דבאסורי הנאה נמי אמרי' זוז"ג היינו דכל זוז"ג לא חשיב הנאה הניכר' כ"כ משא"כ בשב"מ חשיב הנאה הניכר' הדרך השלישי דלא חשיב יותר משאר זוז"ג רק משו"ה אסור באבוקה כנגדו משום שגורם האיסור בא קודם גורם ההיתר שהצד שכנגד האבוקה נאפת חיש מהר מהצד שכנגד התנור והנה וודאי דלשני הדרכים האחרונים כל היכא שהיו עצי איסור ועצי היתר יחדיו בפ"א ובב"א וודאי מותר אפי' להדרך השני דשב"ע חשיב יותר משא"כ זוז"ג דהוי הנאה הניכרת מ"מ היכא שיש ג"כ עצי היתר שם שוב לא הוי הנאה הניכר' מן האיסור יותר מן ההיתר וממיל' הו"ל כשאר זוז"ג דעלמא דדווקא היכא שהגורם של איסור הי' האבוקה וההיתר הי' התנור דלא חשיב יותר גורם דאסור מן הגורם ההיתר משא"כ כשההיתר נמי הי' אבוקה של היתר א"כ אין הנאת האיסור ניכר' יותר מהנאת ההיתר אז הו"ל כזוז"ג דעלמא ומותר אע"ג שאבוקה עצי איסור כנגדם זולת להטעם הראשון דאבוקה של איסור חשיב כאיסור ממש אז וודאי אפי' שיש שם עצים של היתר נמי מ"מ אסור כיון שאיסור ממש נתערב שם אמנם לפי מה דמחלקו התוס' בין איסור אכילה לאיסור הנאה משמע דלמסקנ' לא ס"ל שיהי' אבוקה נחשב כמו איסור ממש ועיין בר"נ מס' ע"א ס"ו ע"ב גבי תנור שהסיקו בכמון של תרומה והתוס' שם ד"ה אמר רבא. והנה לפי מה שהעלוני דמדמחלקי' בין איסור אכילה לאיסור הנאה דמוכח דאבוקה כנגדו לא חשיב איסור ממש א"כ אבוקה כנגדו אינו אסור רק מדרבנן א"כ צריך להבין דעת הבעהמ"א שפסק כמ"ד גחלים לוחשו' אסור ואמאי כיון דלא סיימו בגמ' למאן ס"ל דגחלים לוחשות אסור אי ר"י או שמואל הו"ל למפסק בדרבנן לקולא והנה הבעה"מ הוכיח מדאיבעי' לי' לקמן ע"ה ע"א בתנור גרוף מכלל דבגחלים לוחשו' פשיטא דאסור ובמלחמות כתב דא"כ גחלים עוממין נמי וברש"י ד"ה בשלה ע"ג גחלים דכ' דכ"ש בתנור גרוף משמע דס"ל דבתנור גרוף קיל לי' מגחלים לוחשות עכ"פ ובתוס' לקמן ע"ח כתבו דתנור גרוף חמור דחום התנור בא מן האבוקה וא"כ אפשר דאפי' מגחלים לוחשות נמי חמור דחום התנור בא מן האבוקה ממש והנה וודאי א"א דחום התנור אסור אפש"ל דחום התנור גרע מגחלים אפי' לוחשות וא"כ כיון דפשטי' לקמן דאפי' בתנור גרוף מותר מכ"ש בגחלים לוחשות משא"כ א"א דחום התנור מותר א"כ גחלים לוחשות עכ"פ גרע מחום התנור וא"כ שפיר י"ל אע"ג דפשטי' לקמן דתנור גרוף שרי מ"מ גחלים לוחשו' אסור והנה בגמ' אמר ר"י אמר שמואל תנור שהסיקו בקליפי ערלה חדש יותץ וכו'. והקשה הפנ"י כיון דשמואל ס"ל במס' ע"א דזוז"ג מותר אמאי ס"ל גבי חדש יותץ. ונ"ל דהנה התוס' ד"ה בין חדש ובין ישן יוצן הקשו הא קי"ל דזוז"ג אסור לכתחלה ואמאי שרי לאפו' בו לכתחלה ותירצו דאי נימא יותץ ופסול התנור אין לך דיעבד גדול מזה והקשו האחרונים בס' זכרון יוסף סוף הספר בחידושיו ובס' אמרי בינה הא גבי קדיר' שאינו בת יומא דנמי רק לכתחלה אסור דנוטלפ"ג מותר בדיעבד ואפ"ה אסור לבשל בקדירה אע"ג דהקדיר' יהי' צריך שביר' (ובחי' הריטב"א כ' וז"ל וכ' הרי"ט ז"ל וטעם זה חלש מאוד שיתורו להניח לכתחלה מאיסור הנאה דאוריי' משום חשש הפסד התנור אבל הענין דש"ה דאע"ג דתנור ועצים חשיבא ב' גורמים מ"מ גורם העצים שבהן הפת נאפת כיכר יותר ונראה לעין שבחו ולפיכ' התירו חדש ע"י שאן כיון שנאפ' ע"י עצים דהתירה עכ"ל) והנה הי' נעלם לפי שעת מעיני הגדולים הנ"ל דברי הג"א סוף מס' ע"א וז"ל אבל קדיר' אי שרי בה לבשלו באב"י אתי לבשל בבת יומא אבל אין לומר הטעם דאין להתיר לבשל בקדירה שזהו הי' לכתחלה ונוטל"פ לכתחלה אסור דהא כיון שטעינות שבירה הו"ל כדיעבד עכ"ל הרי דבכ"מ חשבי' כדיעבד מה שצריך שביר' ואפי' בקדירה נמי רק דבקדיר' אסור משום חשש שלא יבשל בבת יומא וא"כ דבתנור דלעולם יהי' זוז"ג ליכא למגזר ול"ק קושי' האחרונים הנ"ל. אמנם לכאורה הא בתנור נמי איכא חששא דלמא יסיק בו בעצי איסור ויהי' אח"כ כולו גורם דאסור ונראה דאין לחוש דממנ"פ אם יהי' אבוקה כנגדו א"כ אפי' בתנור ישן נמי יהי' אסור כיון שיש שב"ע בפת וא"כ א"צ לאסור יותר בחדש מבישן ואם לא יהי' אבוקה כנגדו אפי' בתנור חדש נמי יהי' מותר כמ"ש הב"י ביו"ד סי' קמ"ב ובכ"מ פט"ז ממ"א דהא מצי איסור כבר הלכו להם. אמנם כן ה"ז אי אמרי' דחום התנור מותר א"כ אפי' בעצי איסור כשאין אבוקה כנגדו יהי' זוז"ג דהיינו גוף התנור אסור שנאסר ע"י שב"ע וחום התנור מן האבוקה משא"כ א"א דחום התנור אסור א"כ יש לגזור בתנור חדש דאי יסיק בו בעצי איסור יטעו שהי' תנור ישן וא"כ יתירו הפת ע"י זוז"ג תנור דהתירה ועצים דאסור' דחום התנור לא הוי עכ"פ כמו אבוקה ממש לאסור אפי' בתנור ישן ובאמת בתנור חדש הוי כולו גורם דאסור' חום התנור וגוף התנור וא"כ הו"ל למגזר בחדש יותץ דלא מהני מה שיסיקו בו ע"י עצים דהתירה דהא איכא למיחש דלמא יסיקו בו בעצים דאסור' ויהי' כולו גורם דאסור' ולכך יש לאסור בכל גוונא ולומר חדש יותץ וא"כ מתורץ שפיר קושי' הפרי דמשו"ה קאמר שמואל חדש יותץ כקושי' האחרונים הנ"ל באמת כמו בקדיר' שאב"י דגזרי' אטו ב"י ה"נ איכא למגזר דלמא יסיקו בו בעצי איסור ויהי' אח"כ כולו גורם דאסור' (וזה שלא כדברי הב"י שכ' לדעת הר"מ שאפי'