תבואות השדה חלק א קמד

המלוה לא זכה כלל בנכסים שכנגד הסידור מעולם ודוק ובסמוך נבאר בס"ד לדידן דס"ל שיעבוד' דאורייתא א"כ נימא לאו עלי קרמית ונבאר בס"ד לקמן באות ו' באופן אחר ודו"ק:

(ו) וי"ל עוד בלישנא דאביי דקאמר אברא עלי' רעי משום שנאמר ולך תהי' צדקה דר' חנא נמי ידע דאי ס"ל של"ד לא קשה נימא לאו עלי קרמי דהנה אם אין נכסי הלוה משיעבדי' כלל למלוה לק"מ למה לא יגבה מעה שצריך לו כדי חייו רק דלר' חנא קא קשי' לי' וכי נימא דמאן דס"ל מסדרין לבע"ח ס"ל דווקא של"ד ועוד דמשמע להדי' דגם הך תנא דס"ל דמסדרי' ס"ל נמי ש"ד דהא בהברייתא דמסדרי' כתיב בפירוש אבל לא לאשתו ולא לבניו ובנותיו וכתב הב"י סי' צ"ז מחודש מ"ב וז"ל מוסיף אני לכם טעם וביאור הדבר משום ששיעבוד המלוה הי' מה"ת ומזוני' אשה מדרבנן ואתי שיעבוד דאורי' ומבטל חיוב מזונות שהי' מדרבנן אלמא דאפי' אי אמרינן ש"ד נמי ס"ל מסדרי' לבע"ח וא"כ שפיר קשה נימא לאו עלי קרמי. ועל זה השיב אביי אברא כלומר אפי' למ"ד ש"ד נמי אמרי' מסדרי' ואע"ג דאיכא למימר לאו עלי קרמי כיון דכל הנכסי' משועבדי' לו מ"מ אע"ג דל"ל דמשו"ה מסדרי' משום שאין נכנסים כלל תחת שיעבוד המלוה כיון דש"ד מ"מ מסדרי' מתורת צדקה וכמו שכתב בשטמ"ק בשם הראב"ד וכמו שמצות צדקה החזר' מוטלת עליו כך צדקת הסידור מוטלת עליו ע"ש. והנה לפימ"ש לעיל באות א' דאי אמרי' דהסידור הי' מטעם צדקה א"כ אפי' אם השיג' ידו אח"כ נמי פטור מלשלם. אמנם אי אמרי' דרק משום שהתור' הפקיע' נכסי הסידור מן המלוה. וכמ"ש לעיל משום דבלא"ה אין לו שיעבוד נכסים על הלוה ורק מתורת מצוות פריע' בע"ח כופין ולא נתנה התורה רשות לב"ד לכוף הלוה כ"כ עד שישאר ביתו ריקן לגמרי. א"כ אם השיג' ידו אח"כ חייב לשלם. יש להסביר בזה סוגי' דמס' נדרים ס"ה ע"ב במעשר דאחד שנדר מאשתו הנאה ובא לפני ר"ע ואמ"ל אפי' אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה ופריך הגמ' שמעת מינ' אין מסדרי' לבע"ח אמר ר' נחמן כר' יצחק לומר שאין מקרעי' שטר כתובתה. והנה משמע להדי' דבסידור לא דמי לגמרי לעירוכין דאע"ג דבעירוכין פטור אפי' השיג' ידו אח"כ כמ"ש רש"י בד"ה ומפץ מ"מ בסידור דבע"ח חייב לשלם אם השיג' ידו ע"ש בר"נ ד"ה לומר. ובפירוש הרא"ש שם כתב להדי' וז"ל אע"ג דלענין סידור ילפינן בע"ח מיכה מיכ' מעירוכין והתם כתב ואם מך הוא וכו' ליפטר מכל חובו במה שידו משגת עתה ליתן וכו' להא מילת' לא ילפינן מעירוכין אלא חייב לפרוע כשתשיג ידו ליתן עכ"ל ולכאורה טעמא בעי כיון דעיקר סידור ילפינן מעירוכין בגז"ש אמאי לא ילפינן לכולא מילתא נמי דאין חייב יותר אפי' השיגת ידו והא קיי"ל אין גז"ש למחצה אמנם לדרכנו ניחא דהנה בס' אמרי אש לחו"מ סי' י"ז כתב דאם הסידור הי' מטעם צדקה א"כ אם הלוה אסר עליו נכסי המלוה אין מסדרי' לו והקשה שם בשם אמ"ו הגאון ר' מנחם א"ש ז"ל א"כ מאי פריך הגמ' ש"מ אין מסדרי' דלמא לעולם מסדרי' רק התם לא שייך סידור כיון שנדר הנאה המינה. אמנם לפימ"ש א"ש דע"כ אינו מוכרחים לומר דהסידור הי' רק מתורת צדקה היינו למאן דס"ל ש"ד משא"כ למאן דס"ל של"ד אין צריכין לדחוק דהי' מתורת צדקה רק דכדי סידור אין שייך למלוה כלל כיון דבלא"ה אין לו שיעבוד נכסים כלל. והנה בס' מלא הרועים בענין שיעבוד' דאורייתא באות כ"א הביא ראי' דר"ע ס"ל של"ד וא"כ א"צ לומר דהסידור הי' מתורת צדקה רק משום שכדי סידור אין שייך כלל שהמלוה וא"כ אפי' במודר הנאה נמי מסדרי' ופריך הגמ' שפיר לר"ע ש"מ אין מסדרי' ועל זה תירץ שפיר לומר שאין מקרעי' שטר כתובתה כלומר כיון דכאן אזלינן אי אמרי' דסידור הי' לאו מתורת צדקה א"כ ממילא כשהשיג' ידו אח"כ חייב לשלם כמ"ש ולקמן נבאר עוד בס"ד אמאי לא ילפינן לגמרי מעירוכין בגז"ש דמיכה מיכה:

(ז) ועפימ"ש יש ליישב דברי ר"ת שפסק דאין מסדרי' לבע"ח והשיג עליו הרא"ש בחידושיו שם למס' נדרים וז"ל הרא"ש שם מדפריך הכא סתמא דהש"ס ש"מ אין מסדרין ומשני ר' נחמן כר"י דהוא בתראה לומר שאין מקרעי' וכו' משמע דהלכת' דמסדרי' ודלא כרבינו תם שפסק דאין מסדרי' בפרק המקבל עכ"ל הרא"ש ולכאורה קשה על רבינו תם איך הי' בהעלם ממנו סוגיא מפורשת דמס' נדרים שם ולפימ"ש א"ש דוודאי אי אמרי' של"ד א"כ א"צ לומר כלל דהי' מטעם צדקה רק שלא שייך כלל מצוות גבית בע"ח בכה"ג במה שצריך לו כדי סידור שפיר מצינו לומר דמסדרין אמנם אי ס"ל ש"ד וא"כ אי אפש"ל דמסדרין רק מתורת צדקה וזה דוחק קצת למילף צדקה דסידור מצדקה דחזרה דבשלמא בחזרה אין מפסיד המלוה כ"כ משא"כ בסידור הרי יש לו הפסד ובפרט לפימ"ש דאי הסידור הי' בתורת צדקה א"צ לשלם לו אפי' השיג' ידו ולא שייך למילף סידור מחזרה וקרא דלך תהי' צדקה באמת קאי אחזרה רק דילפינן סידור מחזרה כמ"ש השטמ"ק וזה דוחק קצת כמ"ש וא"כ א"ש דברי ר"ת דבמס' נדרים שפיר אמרי' דמסדרין רק שאין מקרעי' שטר כתובתה דהתם קאי אליבא דר"ע דס"ל של"ד כמ"ש לעיל וא"כ שפיר נוכל לומר דמסדרינן כיון דאין נכסי הלוה משיעבוד כלל למלוה ומצוות גבית חוב לא נאמר' על הנכסים שכנגד הסידור משא"כ לר"ת דפסק כמ"ד ש"ד כמ"ש בתוס' מס' בכורות נ"ז ע"א ד"ה ולא בראוי דר"ת ס"ל דמה"ת נמי מטלטלי משתעבדי ותקנת הגאוני' לגבות מן המטלטלין נמי הי' מה"ת ע"ש א"כ כיון שכל נכסי הלוה משועבדי' למלוה שפיר ס"ל דאין מסדרי':

(ח) אמנם מ"ש דהסברא נותנת דאי אמרי' שיעבוד' דאורייתא אין מסדרי' היינו דווקא אי אמרי' דשיעבוד הי' מתורת קנין דאז שייך גם במטלטלין נמי כמה שהארכנו בס"ד בסוגי' דש"ד משא"כ אי ס"ל ש"ד הי' מטעם ערבות וא"כ לא שייך במטלטלין כמ"ש הריטב"א בחי' למס' קידושין י"ג דמטלטלין עשויי' להבריח ול"ש ערבות לגביהו וא"כ אפי' אי ס"ל ש"ד כל שאינו בתורת קנין ממש במטלטלין שפיר אמרינן דמסדרי' והנה בחידושינו לסוגי' דש"ד באות ה' כתבנו להוכיח ממ"ש הר"מ דאין הבכור נוטל פ"ש במלוה אע"ג דס"ל ש"ד וע"כ משום דשיעבוד לא הוי בתורת קנין ולכך מקרי מלוה ראוי ולא מוחזק א"ש מ"ש הר"מ פ"א מהל' מלוה דמסדרי' אע"ג דס"ל ש"ד מ"מ כיון דלא הוי בתורת קנין וא"כ ל"ס במטלטלין א"כ ס"ל שפיר דמסדרי' כמ"ש כיון דאין נכסי' שכנגד הסידור משיעבדי' כלל להמלוה שיהי' נקנים לו בשום פעם בתורת קנין ורק מתורת גבית בע"ח ממשכנים אותו הב"ד וכל שכנגד הסידור לא צוותה התורה לגבות ושפיר ס"ל דמסדרי' לבע"ח ואע"ג דבקרקע נמי מסדרי' כמ"ש להדי' בש"ע סי' צ"ז סעיף כ"ז ובקרקע וודאי ש"ד מ"מ כיון דאין השיעבוד מתורת קנין רק מתורת ערבות ומ"מ לא הי' נקנין הנכסים מעולם להמלוה שפיר אמרי' דמסדרי' ויבואר עוד בס"ד בסוגי' הגמ' ודו"ק:

(ט) והנה לעיל באות ד' כתבנו דאי ס"ל ש"ד א"כ שפיר י"ל דהני לאוי דלא הביא אל ביתו