תשובות מהרי"ם סז

מעכת"ה אזי גם אנכי אצטרף בצירוף דרבנן ונמטי שיבא מכשורא. וגם אף אם יסכימו להיתרא ראוי לשהות ערך חצי שנה אולי ישיגו גט אחר כמו שראיתי בתשובת פ"י שציוה ג"כ בעובדא דידי' לשהות חצי שנה. וצור ישראל יצילנו משגיאות ולא יצא ח"ו מכשול מת"י ויעמידני על דבר אמת בתורתו תורת אמת א' יוד לחדש אדר תר"ג פק"ק בריסק: סימן לה לידידי וחביבי הרב המאוה"ג חו"ב השלם מ' מנחם מענדיל הרב דק"ק הלוסק יצ"ו כ' כ"ד טבת תר"ט

אחד"ש אשר דרש ממני במעשה שבא לידו. באחד שנתן גט בעירו ובעירו נקרא שם אבי המגרש שמואל. אח"ז נתוודע להם שכמה שנים הי' דר בכפר ונשתנה שמו מחמת חולי יצחק שמואל וכן חותם עצמו בשטרות יצחק שמואל. והי' בדעתם שהמגרש יתן שני גיטין א' בשם שמואל וא' בשם יצחק שמואל. וכאשר נתן הגט בשם שמואל. למדוהו אנשי מרמה לחזור מהגירושין ולעגנה אם לא שתתן לו האשה סך מסוים מה שאינה אמודה בכך. זה תורף שאלתו

לעד"נ להקל בזה בפשיטות. דהנה דין אם צריך לכתוב שם אבי המגרש ושם אבי המגורשת נחלקו הפוסקים וכמעט כולם הסכימו דאם לא נכתב אבי המגרש בגט. מ"מ הגט כשר. והוקבע כן להלכה פסוקה בש"ע באין חולק. ולכמה ראשונים אפילו לכתחילה א"צ לכתוב שמות אביהם בגט. רק היכא דשינה שם אביו בגט הסכימו הפוסקים דהגט פסול בדיעבד ולכמה פוסקים אפילו אם נשאת תצא והוקבע כן בש"ע להלכה בסי' קכ"ט סי' יו"ד וז"ל יוסף בן שמעון דשינה וכתב יוסף בן שמואל דהגט פסול. והוא מתשובת הרא"ש ז"ל הגם שהביא י"א שאומר שאם נשאת לא תצא. משמע דעת הש"ע להלכה כדיעה ראשונה דאם נשאת תצא. כהך כללא שכתבו האחרונים בדעת מרן ב"י היכא דהביא דיעה ראשונה בסתם ודיעה שני' בשם י"א. עיקר דעתו כדיעה א'. הגם מר"ן רמ"א ז"ל הגיה בש"ע על דיעה שני' וז"ל ודווקא אם הוחזק בשם השני אבל בלא"ה תצא. אמנם נראה ברור דזה דווקא בשינוי שם ממש דהנה נראה ברור שהך פסולא דשינוי שם אביו הוא רק מדרבנן דחיישינן ללעז דהרואים יראו דאין זה המגרש כיון שנשתנה שם אביו וכ"כ המרח"ש הטעם. והסכים לזה בעל ג"פ בפשיטות דכל זה הוא חששא דרבנן ודמיא לשינה מקום הדירה שכתב הרא"ש בגיטין פרק הזורק. הטעם כיון דאדם נקרא על מקום דירה. וכשרואה ששינו בו יאמרו אין זה המגרש. וכן בשינוי שם אביו ס"ל להרא"ש כיון דאדם נקרא על שם אביו וגם הדרך שבני אדם חותמין על שם אביהם הוי ללעז וכן ביאר בתשובת מהריב"ל הובא בס' גט פשוט. וכתב לתרץ אע"ג דאנן קיי"ל כל פסולא דרבנן אם נשאת לא תצא. זה הפסול דחשש לעז גרע טפי ואפילו בדיעבד תצא וכמו בשינו שמו ושמה דתנן בהזורק דתצא מזה ומזה ופי' התוס' ורוב הראשונים דלא מיירי בשינוי ממש אלא כעין תקנות ר"ג שהתקין לכתוב שם דיהודא בגליל ושם דגליל ביהודא אף דכ"ז מתקנות ר"ג ובודאי הוי רק פסולא דרבנן דאטו קודם ר"ג הי' ח"ו הבנים ממזרים. א"ו הוא רק עיקר פסולא דרבנן דצריך לכתוב שם מקום הכתיבה והנתינה ואעפי"כ קימ"ל דאפילו בדיעבד תצא דחששא דלעז החמירו חכמים טפי ואפילו בדיעבד

ומ"מ נתיישב לי מנהגא דידן דכותבין שם אבי המגרש עפ"י עצמו. כאשר הביא הרמ"א בהגהות בסי' קכ"ב אף שבב"י כתב בסי' קכ"ט דמדברי הרמב"ם משמע דשם אביו שוה לשמו. מ"מ נוהגים לכתוב שם אביו על פיו. וראיתי בתשובת ר"ע איגר ז"ל שכתב דסומכין על בעל עטור שהביא הגט פשוט דשינוי שם אביו כשר בגט הגם דלא קימ"ל כן להלכה. היינו היכא דבאמת שינו אבל לענין לכתוב עפ"י המגרש סומכין על בעל העיטור ז"ל דגם אם שינה אין חשש והוא דחוק קצת. ולפמ"ש נתבאר בטעם נכון. נהי דקימ"ל שינה שם אביו פסול ואפילו בדיעבד תצא מ"מ הוא רק חששא דרבנן וסומכין להקל לסמוך על פיו. משא"כ בשמו ושמה דמדאורייתא בטל הגט אם שינה לכן אין סומכין על פיו. ומאחר שהסכמת האחרונים ז"ל דשינה שם אביו הוא רק פסולא דרבנן משום חשש הרואים דיאמרו דאין זה המגרש. נראה פשוט דווקא היכא דשינה ממש. אבל היכא דכתב שם אביו רק כתב שם הטפל. אף דבשם הטפל מהמגרש הסכימו האחרונים ז"ל לדעת הנך רבוותא דבכתב שם הטפל הגט פסול אפילו בדיעבד. היינו כיון דבגט צריך לכתוב שמו ושמה מדאורייתא. ומטעם שכתב הר"ן בקדושין ובגיטין כיון דכתוב ספר כריתות. דברים הכורתים בינו לבינה וכל שאין שמותיהם מפורשים בגט אין מוכיח בגט שזה הגט כורת בין ראובן זה ללאה אשתו ס"ל להפוסקים דפסלי בשם הטפל כיון דאין זה שם העיקר ורובא אין קוראין אותו בשם זה לא הוי כריתות דברים מאחר שאינו מוכיח מתוך הספר שזה מגרש אשתו. משא"כ בשם אביו דמדינא א"צ לכתוב כלל עכ"פ בדיעבד א"כ שם אביו אינו מכלל ספירת דברים שהקפידה תורה שיהא ניכר שזה המגרש מגרש את אשתו. רק בשינו שם אביו פסול מדרבנן משום חשש לעז. וכל שנכתב בגט שם הטפל עכ"פ אינו שינוי הוא. כיון דבאמת מיעוט ב"א קוראין אותו בכך. וכיון דאין כאן שינוי השם כיון דמיעוט קוראין אותו בשם הטפל לא גרע מהיכא דלא כתב כלל בגט שם אבי המגרש דכשר בפשיטות לפסק הש"ע דקיימ"ל להלכה כן

שוב מצאתי בב"ח בהדיא בא"ע סי' קכ"ח על דברי הטור שהביא כתב א"א בתשובה שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא בכינוי או אפילו לא הזכירו כלל שהוא כשר. וכתב הב"ח וז"ל פי' כינוי שאינו ידוע וניכר לכל אפ"ה כשר דלא גרע מאילו לא נכתב שם אביו כלל דכשר בדיעבד. דאין לפרש דמיירי בכינוי דידוע וניכר בכל מקום דא"כ מאי איריא אבי האשה דכשר הא אפילו כינוי האשה הגט כשר כדלעיל עכ"ד. הרי כתב בהדיא כדכתבתי דשם שאינו רגיל לקרות בו אף דבשם האיש או האשה הי' הגט פסול כיון דהשם אינו רגיל. מ"מ בשם אבי האשה או אבי המגרש לא גרע מלא כתב כלל שם אביו או אבי' וטעמא כדפרשית לעיל. דהא דשינה שם אביו או אבי' פסול היינו משום לעז דיאמר דאין זה המגרש כיון דאדם נקרא ע"ש אביו משא"כ היכא שנכתב השם אפילו שם הטפל. כיון דאין כאן שינה השם דנקרא ג"כ בשם הטפל אין כאן חששא דלעז. ולא גרע מאילו לא נכתב שם אביו או אבי' בגט. וזה ברור בס"ד

אמנם בנידון דידן עדיף טפי כי לפי מכתבו בשם מקום הכתיבה והנתינה הי' נקרא רק בשם שמואל לבד. רק שידוע להם שנשתנה שמו מחמת חולי דהיינו יצחק שמואל. ועדיין לא נשתקע שם יצחק כיון שחותם עצמו בשטרות בשם יצחק שמואל. או אפשר דנקרא כן במקום אחר שלא במקום הכתיבה והנתינה בשם יצחק שמואל. והי' נראה להכשיר אם הי' אירע כן בשם המגרש ממש. דהנה הפוסקים חידשו דשם שנשתנה מחמת חולי עיקר וצריך להקדים שם השני דהיינו שנשתנה מחמת חולי ועל שם הראשון כותבין דמיתקריא ופשוט דהפוסקים מיירי שנקרא בפי העולם רק בשם אחד ולזה כתבו דשם החולה עיקר וע"ש הראשון כותבין