תשובות מהרי"ם נב

נראה דשם זה א"צ לכתוב כלל. כי לא הונח כלל לשם רק להכירא בין עיר הישינה ובין עיר החדשה דשניהם נקראים בריסק. והורגלו בזה לתת סימן נאיישטאט. וכמו שקורין עיר הישנה אלט שטאט. ובמשנה דעירובין דף נ"ט ע"א קתני אא"כ עושה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה. ומפרש בש"ס תניא אמר ר"י עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה. וכתבו שם התוס' בס' יהושע היא כתובה בנחלת, יהודה. הרי דיש שם העיר שהוקבע מתחלה לקרותו בשם חדשה. משא"כ כאן דלא הוקבע כלל לשם רק לסימנא בעלמא. ואם יכתוב שם חדשה חוששני מפסול דיאמרו דכך הוקבע שם העיר. ובנידון לכתוב פה שם הנהר. בוודאי אין לכתוב פה נהר בוג דהוא חוץ לתחום. ואף אפשר שבצד אחד להעיר יש קרוב לתחום העיר מ"מ הוא בוודאי חוץ לעיבורה ואין מסתפקים כלל תשמישי העיר דפה מבוג. וכבר הכריע הרמ"א ז"ל בסי' קכ"ח סעיף ד' בהג"ה דאפילו אם הוא תוך התחום לעיר חוץ לעיבורה של עיר אין כותבין אא"כ כל תשמישי העיר ממנו. ופי' הב"ש ז"ל דהיינו משרה וכביסה וטחינה. ואנשי העיר פה אין מסתפקים כלל מבוג אפילו חד תשמיש מהם. ובדבר זה אשר יהי' נכתב פה רק חד נהרה דהיינו מוכוויטץ כבר כתבו בזה כמה גדולים בתשובותיהם שלא לחוש לדעת הרמ"א מה שהביא בד"מ דלכתחילה אין לכתוב גט אלא בעיר שיש בו שתי נהרות. אלא דבחד נהרא סגי. וכתבו דהרמ"א חזר בזה ממה שהביא בד"מ. והעיד הגאון בעל נוב"י דעיר יאמפלא מקום אשר שם כבודו על כסא הוראה. ששם כותבין גיטין בחד נהרא. והגאון בעל בית מאיר מעיד דבק"ק ליסא מסדרין גיטין בלי שום נהר כ"א מי מעיינות. וכתב עוד דבקהלה גדולה גם לדעת הרמ"א בד"מ שפיר דמי דכשעת הדחק הוה. ואם בקהלה גדולה יצטרכו ללכת אל מקום אחר לסדר גיטין אין לך שעת הדחק גדול מזה ויכול ח"ו לבוא לידי עגונות. ואף הרמ"א בד"מ מודה. ואני ראיתי גיטין שהובא לפני מווארשי כתוב ג"כ רק נהר אחד ווייסיל ובוודאי נעשה ע"פ גדולי הדור שהי' שמה בווארשי וכן ראיתי בתשובת ר"ע איגר ז"ל שמקיל בזה נגד דעת הרמ"א בד"מ. סוף דבר בזה אין בית מיחוש כלל. וכדאי הגדולים הללו ועידותם לסמוך עליהם אפילו שלא בשעת הדחק

ובנידון לכתוב פה מי מעיינות או מי בארות, הי' הנכון לכתוב מי בארות כפי דעת הש"ע אך הב"ש מספק עליו בזה. דכתב בשם ב"ה שכותבין נהרות ומעיינות ולא בארות. וכתב דבאמת המנהג כך הוא דאין כותבין בארות אבל צריך טעם למה לא כותבין בארות אפשר משום דלפעמים מתקלקלין לכן לא כותבין כלל כדי שלא תחלוק בין גיטין אלו לבין גיטין הראשונים ואפשר דנכלל בכלל מי מעיינות כי בארות ג"כ מעיינות. אלא שחופרין עד שנמצא המעיין עכ"ל. ובאמת צריך לדקדק הרבה בזה. כי הב"י הביא דברי מהרי"ק. וז"ל ואם יש מעיין רחוק מהעיר יותר משני מילין ואין קרוב יותר מזה וכל העיר מלאה בארות כתב מהרי"ק בשורש ק"ו דדבר פשוט הוא שאין לכתוב בארות ולא מעיינות ואם יכתבו מעיינות הוי גט פסול לדברי הפוסקים גדולים. וכתב ב"י וז"ל ונ"ל שמש"כ שאין לכתוב ט"ס הוא ויש להגיה שיש לכתוב בארות. ומ"מ בטעם הפסול סתם דבריו ולא פי' אם הוא מפני שהמעיין רחוק. אבל אם הי' קרוב הי' מכשיר. או אם הטעם מפני שרוב סיפוק העיר היא מהבארות וא"כ אפילו הי' המעיין בתוך העיר הי' פוסלו. או אם הטעם מפני שכתב מעיינות לשון רבים ואינו אלא מעיין אחד עכ"ל. הרי לחד סברא של הב"י בפי' דברי מהרי"ק הגט פסול אם כתב מעיינות במקום דהו"ל לכתוב בארות. א"כ האיך נסמוך על מנהג שאין בו טעם כ"כ. ולהכניס עצמינו בספק פסול בדיעבד. ומצאתי בתשובת נ"ב מ"ת סי' קט"ו הרגיש בדברי הב"ש שהוא נגד דעת מהרי"ק הנ"ל דמשמע דאם כתב על בארות מעיינות דפסל בדיעבד וכתב הנוב"י הב"ש לא קאמר שהם בכלל מי מעיינות. היינו במקום שיש נהר והמנהג שאעפ"כ כותבין ג"כ כל ספיקי העיר וכותבין מעיינות ובארות אין כותבין בזה. לפי שכבר כתבו מעיינות. ובארות יש מקום לקרותם מעיינות מצד שחופרין עד המעיין. לכך סומכין על זה שלא להזכיר בארות. לפי שבלא"ה אין צורך להזכיר. כיון שהוזכר הנהר אבל אם אין שם רק בארות לחוד וכתבו מעיינות וודאי פסול. ע"ש. ואני אומר דזה שייך אם הנהר אין לו שם כלל ונכלל רק בלשון מעיינות זה שייך לומר דלא לכתוב בארות דהוא נכלל בכלל מעיינות אבל היכא דהנהר יש לו שם בפ"ע כמו פה"ק דקורין הנהר מוכוויטץ ומעיינות אינו בנמצא כמעט כלל פה ואפשר נמצא מעיין אחד או שנים אשר לא נודע לנו. ורוב העיר רובא דרובא סיפוק שלהם מן הבארות דבכל חצר וחצר יש שם באר. א"כ בוודאי קשה מאוד לכתוב מעיינות על בארות. דהאי בשם הנהר א"א לומר דמעיינות קאי ע"ז. כיון דהנהר יש לו שם בפ"ע והאיך נכתוב מעיינות על בארות כיון דרובא דרובא מאנשי עירינו סיפוקייהו ממי הבארות כאשר נתייסד העיר פה כמעט בכל חצר יש באר. ושוב ראיתי בס' גט מקושר שנסתפק בכוונת הב"ש אי כוונת הב"ש דווקא כשיש בעיר מעיינות וגם בארות בזה המנהג שלא לכתוב בארות וחסרון בארות אינו מזיק דיש לפרש דגם בארות בכלל מעיינות. אבל היכא שיש שם רק בארות אין לכתוב כלל מעיינות או אפשר דדעתו דגם אם כתב על בארות מעיינות והיינו שיש שם רק בארות יכתבו מעיינות דבארות בכלל מעיינות ולכן דעתי נוטה בזה יותר לכתוב פה בארות. ומה לנו להכניס עצמינו לכתחלה באיזה נדנוד ספק פסול. לכן דעתי מסכמת לכתוב פה כך הנוסח למנין שאנו מנין בבריסק מתא דיתבא על נהר מוכוויטץ ועל מי בארת. כי בארת כותבין חסר כדאיתא בש"ע. ולענין שיהא מוכח מתוכו דחששו קצת האחרונים היכא דעיירות שוות ליתן סימן בהם דגם בריסק דקויא בודאי יש סימנים הרבה כי שם כותבין בריסק דקויא דמתקריא בזעשצע וגם בשם הנהר יש חילוק ככתוב הנוסח בטיב גיטין. ולענין שם עיר הישנה ג"כ יש הרבה סימנים אחד דבגיטין הי' כותבין שם ברעסטי. ואף עתה אם יזדמן לכתוב גט בעיר ישנה בוודאי יהי' צריכין לכתוב ברעסטי כמו שהי' המנהג לכתוב מקדם. ופה יכתבו בריסק כמו שבררנו. ועוד יש סימן דשם יתבא על שני נהרות נהר בוה דמתקריא בוג ועל נהר מוכוויטץ ופה הוא רק על נהר א' מוכוויטץ. ועוד יש סימן דשם כותבין על מעיינות ופה יכתבו רק בארות כאשר בררנו. ובתשובת נוב"י כתב דאפילו בחד סימן סגי דאם יש בעי' אחד מעיינו' ובעי' השני ליכ' מעיינו' סגי ופשיט' דבכל הני סימנים סגי ולרווח' דמילתא טוב לעשות כמו שכתוב הגאון בעל נוב"י דבעיר חדשה שרוצין לסדר גיטין ויש ספק קצת בשם העיר יכרזו שלשים יום בערב ובוקר דיוכתב שם העיר בנוסח גיטין וכתובות דכמו דמהני הוחזק שלשים יום לשם אדם לקרותו בשם אחר אם הוחזק שמו שלושים יום. כמו כן מועיל לשם עיר אם הוחזק העיר לקרותו בשם זה. אף דמעיקרא הי' נקראת בשם האחר. אך מפני חומר הענין אינני רוצה לעשות הלכה למעשה עד שיסכימו עמי חכמי העיר דפה ואם יסכימו לזה אזי נתחיל לסדר גיטין פה בעהי"ת. אחרי זאת נתאספו הלומדים דפה וחקרנו הרבה אצל הכותבים ונתברר לנו ששם המובהק מהעיר הזאת בלשונם ברעסט. לכן עלה במוסכם כולם לכתוב הנוסח פה בריסק דמתקריא ברעסט דיתבא על נהר מזכוויטץ ועל מי בארת ולראי' באתי בחתום זאת חנוכה שנת תד"ר פה"ק בריסק יעקב מאיר פאדווא: