תשובות מהרי"ם נא

בגט. אלא השם האחרון כמ"ש רש"י ס"פ במה מדליקין וכמו שהוכיח מר"ן מההיא דטברי' דלא הי' כותבין בגט שם רקת כלשון המקרא אלא שם טברי' היינו דווקא היכא דנתגרשו היהודים מאותו העיר בין שם ראשון לשם אחרון. והו"ל כנשתקע שם ראשון והוקבע לה שם שני. ואין לכתוב אלא שם השני אמנם אם לא נתגרשו היהודים בין שני השמות דמתחלת ישוב עיר הי' קורין אותו בשם הראשון וכן הי' כותבין בגיטין. אע"ג דבהמשך הזמן נשתנה שמה בפי העולם לשם שני א"צ לשנות בגיטין ממה שהי' רגילין לכתוב. כדאשכחן בסיני וצובא משום דלא נשתקע ממנה שם ראשון דהרי בכל הגיטין וכתובות ושטרות כותבין שם סיני וצובא ואע"ג דהמון קורין אותה בשמות אחרים מה בכך הרי שם ראשון לא נשתקע מהם ובזה מבואר לנו הטעם שהי' כותבין בעיר בריסק שם ברעסטי כיון דהונח שם זה מתחלה דהי' שם ישראל כן וכמש"כ אבי הש"ך ז"ל בס' גבורת אנשים. ומעולם לא נתגרש העיר ולא נשתקע ממנה שם שכתוב בגיטין וכתובות אף שבפי המון נשתנה שם העיר אזלינן בתר שם דמעיקרא זה הי' הטעם הגאונים שכותבין בעיר בריסק שם ברעסטי. אמנם עתה אשר עפ"י פקודת הממשלה נהרס העיר ונעתקו יושבי' משם ליישב העיר במקום רחוק תחום שבת מעיר בזה צריכין אנו לדון האיך לכתוב שם העיר דבוודאי א"א לכתוב שם ברעסטי כיון דעתה היא עיר חדשה שנתיסדה מחדש א"כ לא הוקבע מעולם על עיר הזאת שם ברעסטי. ובוודאי אי אפשר שם ברעסטי על שם דהונח מתחלה כיון דעתה נתיסדה העיר במקום רחוק ערך תחום שבת. ולא נקרא מעולם בשם ישראל עיר זה בשם ברעסטי. ואין לומר דזה העיר הוא בכלל העיר ישנה. דז"א דהא אמרינן בנדרים דף נ"ו ע"ב הנודר מן העיר מותר לכנוס לתחומה של העיר ואסור לכנוס לעיבורה.. וקאמר הש"ס מנ"ל דעיבורא דמתא כמתא דמי אמר ר"י דאמר קרא ויהי בהיות יהושע ביריחו וכו' מאי ביריחו אילימא ביריחו ממש והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת. אלא ש"מ בעיבורה.. ואימא אפילו בתחומא הא כתיב בתחומה ומדותם מחוץ לעיר. הרי מסיק הש"ס דעיבורה של עיר הוא בכלל העיר ולא חוץ לעיבורה. ובתשובת מוהר"י ווייל נשאל על גט אחד שהיתה האשה בעיבורה של עיר כשנכתב הגט וכתבו העומדת היום במתא פלונית. והשיב דאין כאן בית מיחוש דעיבורה של עיר הוי כמו עיר ממש אמנם חוץ לעיבורה של עיר בוודאי אינו בכלל העיר. אמנם בתשובת מהר"י ווייל הביא תשובת רבינו שמשון ז"ל בתשובה השייכה לסדר נשים סי' ך"ב. והביאה מר"ן הב"י בסי' קכ"ח דנהר שהוא חוץ לעיבורה של עיר שכותבין שם הנהר בגט ומייתי ראי' דאפי' חוץ לעבורה של עיר בתוך התחום חשיב כעיר ולא הוי שינוי שם עירו ועירה. מדאשכחן בפ' בתרא דר"ה. גבי ירושלים שרואה ושומעת וקרובה ויכולה לבא תוקעין בה. ואמרינן בגמרא קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום. דמשמע דיושבת בתוך התחום כוותי' חשיב ואמרינן בפ' כל הבשר גבי רמי בר תמרי דאכל כחלי דקאמר חוץ לתחום אכילתינהו. ובפרק בתרא דמכות כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת. מכל הני משמע דתוך התחום חשיב כעיר. א"כ אמאי אמרינן גבי נדרים הנודר מן העיר מותר לילך בתחומ' ושמא יש לחלק דבנדרי' הלך אחר לשון בנ"א ובלשון בנ"א שמא חוץ לעיבורה של עיר לא מיקרי עיר מ"מ גבי גיטין לא הוו כמו שינוי שם עירו עוד כתב דגבי נדר שאני דאזלינן בתר כוונת הנודר ומסתמא היתה כוונתו לאסו' מה דהוי בעיר ממש דהיינו עיבור' של עיר וע"ש. והביא בעל ג"פ והביא עוד תשובת בנימין זאב סי' ך"ה להקל בגט שיכתוב בכפרים הסמוכים לעיר וכתב שם העיר דכפר. ועוד הפריזו על המדה רבינו שמשון ומהר"י ווייל ובנימין זאב להביא דמות ראי' דאפילו חוץ לתחום נקרא ע"ש עיר ע"ש והביא זה בעל גט פשוט. אמנם בעל גט פשוט הביא דברי המרדכי בפ' מי שאחזו משמע דאית לי' עיקר לענין גיטין כמו בנדרים דווקא תוך עיבורה של עיר הוי כמו עיר. וסיים בעל גט פשוט וז"ל ויש לחוש לדבריו ובדיעבד יש לסמוך על תשובת רבינו שמשון ומהר"י ווייל ובנימין זאב דתוך התחום איקרי ע"ש העיר. ובשעת הדחק חוץ לתחום אפשר דים לסמוך על תשובת רבינו שמשון ומהר"י ווייל ובנימין זאב דלא חשיב שינה אפי' חוץ לתחום. זה תורף דברי בעל גט פשוט. ומכל הלין נשמע דבוודאי לכתחילה אין לכתוב גט מחוץ לעיבורה של עיר על שם העיר. דלדעת המרדכי אפילו בדיעבד פסול דגם לענין גיטין חוץ לעיבורה של עיר לא מיקרי על שם העיר. ואף להני דמכשרי היינו בדיעבד אבל לכתחילה בוודאי אין לכתוב חוץ לעיבורה של העיר על שם העיר. א"כ כיוון דהעיר שנתיסדה מחדש בוודאי היא חוץ לעיבורה של עיר הנהרסה. ואפשר דהיא חוץ לתחום דהרי נזהרים העולם מללכת בשבת בלי ערוב. א"כ בוודאי אין לכלול העיר החדשה בכלל עיר הישנה. אמנם לכאורה יש לחלק בנידון זה ונימא דאף דאמרינן חוץ לעיבורה של העיר אינו בכלל העיר ואם כתב גט מחוץ לעיבורה של העיר על שם העיר הגט פסול אפשר דהיינו דווקא כשיכתוב בשדה חוץ לעיבורה של עיר דאמרינן שלא הוי בכלל העיר. אבל כשנבנה איזה בתים מחוץ לעיר אף חוץ לעיבורה של עיר איזה מחוז נקרא על שם העיר. ונראה להביא ראי' לסברא זו מהא דאמרינן מכות ט' ע"ב גבי עיר מקלט. חברון ביהודא כנגד בצר במדבר ופריך הש"ס וחברון עיר מקלט הוא והא כתיב ויתנו לכלב את חברון כאשר דיבר משה. אמר אביי פרוודאה דכתיב ואת שדה העיר ואת חצרי' נתנו לכלב בן יפונה. ופי' רש"י ז"ל פרוודהא כפרים וחצרות הסמיכות לה נקראות על שמה נתנו לכלב עכ"ל. ובוודאי שדה העיר וחצרי' אשר נתנו לכלב לא הי' סמוך לעיר בתוך עיבורה של עיר ממש. ומסתמא הי' רחוק מן העיר מדקריי' לי' שדה העיר וחצרי' והכתוב קרא לי' סתם חברון ויתנו לכלב את חברון א"כ מזה משמע דהמחוז של עיר חדשה זו נקראת ע"ש עיר הישנה. ומצאתי בתשובת מהר"י ווייל שהרגיש בראי' זו. ולפי"ז הי' אפשר לומר דהמחוז של עיר חדשה זו נקראת ע"ש עיר הישינה אך נרא' דזה אינו דאפילו את"ל דכן הוא הי' שייך דבר זה אם נבנה המחוז של עיר בעוד שהי' נקראת העיר על שם הראשון. אבל המחוז שנבנה אצל העיר הוא אחר שנשתקע שם הראשון א"כ בוודאי לא שייך שהמחוז שנבנה אצל עיר שנשתק' שם הראשון יהי' נקרא' המחוז ע"ש הראשון מי נתן לו שם זה. בשלמא העיר עצמה ביררנו לעיל כיון דמתחלה היתה נקראת כן לא בטל ממנה שם הראשון לענין גיטין כמו שבררנו מתשובת ב"י והאחרונים ז"ל. אך על המחוז בוודאי לא שייך לומר כיון דלא הי' המחוז בעוד שהי' שמה הראשון. רק המחוז נבנית אח"כ בעוד שהי' להעיר שם השני. מי נתן להמחוז שם הראשון אשר כבר נשתקע בפי המון העם ואדרבה מסוגי' הנ"ל שהבאתי נראה סי ע לכתוב שם העיר אשר נתייסד בריסק מ"מ כיון דבנה המחוז שם אצל העיר הישנה אשר כבר הורגל בפי כל לקראות בריסק מסתמא נקראת על שם בריסק וכחו שפי' רש"י לענין חברון דמסתמא נקראת ע"ש חברון ובאמת א"צ להראי' מסוגי' דמכות הנ"ל כי באמת כבר נתפרסם העיר לקרותו בריסק בכל תפוצות ישראל ובכל אגרת שנשלח לפה הכל ע"ש בריסק כמו שכי' רגיל לקרות. עיר הישנה וגם באגרות הנשלחים לפה אצל בני עמינו הכל בשם בריסק ולפ"ז נראה ברור כאשר צריכין לסדר עתה גיטין פה בוודאי צריכין לכתוב עתה שם בריסק

ובנידון מה שקורין אותו קצת אנשים פה נאיישטאט