תשובות מהרי"ם לט

א"כ יש לצרף מה שאמרה המנין של הקנעפליך דהיינו דרייא קנעפליך. אין דער זייט צווייא קנעפליך. ומנין חשוב סימן אמצעי לענין אבידה הגם דדעת המ"ב בתשובה דמנין הוי סימן מובהק. דברים תמוהים בזה כאשר השיג עליו הט"ז בא"ע באריכות. ואנכי כתבתי ג"כ מזה במקום אחר וגם כתבתי כי דברי התוס' ביבמות דף קט"ו ע"ב ד"ה אתרמי ע"ש היטיב כי דבריהם צ"ע וכן מצאתי בנב"י סי' ל"ו דסימן מנין ומקום מהני יחדיו עכ"פ מהני סימן מנין עם הסימן הנ"ל למחשב סימן מובהק ומה שאמרה המראה של הבגדים בשינוי צבעים אף שראיתי קצת אחרונים שכתבו דהוי סימן מובהק לדעתי לא יחשב כלל אפילו לסימן אמצעי רק כמו חיוורי וסומקי דמ"ט דחיוורי וסומקי לא הוי סימן מדינא דהש"ס כיון דשכיחא דרבים לבושים כן ה"נ בשינוי צבעים כיון דזה נעשים בפאבריקין והרבה נעשים בדמות זה והרבה נעשה בדמות אחרים. וכל המלאכות של הפאבריקאנטין נעשה ע"י שינוי צבעים והוי ממש כמו חוורי וסימקי לדינא דהש"ס. כי שכיחא הרבה כן. רק סימנים הנ"ל דהיינו סימן מנין עם צימצום המקום של הקארטין על הלאיוונט שלא הגיע לשני הקצוות לדעתי זה יחשב לסימן מובהק. וגם לא הוכחשה בפירש מה שאמרה תחת כל הד' כנפות נמצא ציץ לבן ולא נמצא רק בב' כנפות. כיון שלא אמרה בפירוש שתחת כל הד' כנפות נמצא ציץ לבן יש לפרש דבריו שלא כיוונה רק לשני כנפות. גם הסימן של מכנסים זענין פון פאסקוואטי נאנקי סונקעלא עלא מיט דרייא שווארציע ביינערנע קנעפליך מיט שווארצע בענדליך ארום גילא ועוועט צום צובינדען דיא זאקין. הגם דשינוי צבעים לדעתי לא הוי סימן כלל מ"מ נוכל לחשב ג"כ בהמכנסיים סימן אמצעי דהיינו שלשה קנעפליך והוי סימן מנין. ובפרט דרוב מכנסיים דרך להיות בשני קנעפליך והיא אמרה שלשה והוי סימן מנין גם דיא שווארצע בענדליך ארום גילאמעוועט יש לחשב סימן אמצעי גם הסימנים של הכתונת דהיינו שאמרה עס איז גינייט מיט בלאה פאדים פאר איין סימן דער פאדום איז אוש גינייט אזו וויא אין אמרעזע היינו התפירות אינם זה אצל זה רק נראה הפשתן מהכתונות בין התפירות ומקצתן הם שתי ומקצתן הם ערב יכול להיות זה סימן אמצעי. אך מה דיש עקתא בזה שלא כיוונה המקום שאמרה בפירוש שהכתונת שהלך בעלה בדרך שהתפירות עם פאדים בלאה הוא בצד שמאל מהכתונת ולא נמצא כדברי' רק בתחתיות החלק באמצע וראיתי בתשובת נב"י בסימן ל"ו בעובדא כעין זה בהרוג שנמצא קצת סימנים בבגדים וקצת בגופו ואשתו אמרה סימן יש לו רושם שנשאר מן פצע שהי' לו באצבעו הסמוך לאגודל ימין ובהרוג הזה לא נמצא רושם הנ"ל באצבע ימין רק באצבע סמוך לאגודל שמאל. ואבי' זקינה של האשה הנ"ל אמר שקרוב הדבר שטעתה בדברים. ונחלף לה בדיבור בין ימין לשמאל. ושיחקרו אותה עוד הפעם. וכתב וז"ל. והנה זה פשוט שאם כדברי האשה שבעלה הי' לו רושם באצבע הסמוך לאגודל ימין. וכיון שהרוג זה נבדק ולא נמצא בו רושם זה פשיטא שהוא איש אחר ואפילו אי סמנים דרבנן היינו דמדאורייתא חיישינן שנזדמן גם אחר בסימן כזה: אבל איש הידוע בסימן בגופו ונמצא מונח איש שאין בו סימן זה פשיטא שבוודאי איננו האיש הזה ואפילו הכרת מאה עדים לא יועיל ובוודאי עידי שקר הם כי הסימן שבגופו להיכא אזיל וזה וודאי שהרי היא בחזק' א"א מדאורייתא מחמת הסימן שהוא עד נאמן שאינו בעלה וא"כ מה לנו לפלפל בדבר הזה. אלא שזקינה אמר שאפשר שטעתה בדברים בין ימין לשמאל וטעות כזה רגיל ושכיח הוא ואפ"ה דבר פשוט וברור אצלי שאם האשה עתה תאמר שטעתה לא משגיחינן בה ושסברה היא כאשר ראתה שאין בדברי' הראשונים להתירה חוזרת להמציא שקר. וגם בסוף התשובה חוזר וסיים ובתנאי שיבורר ע"פ עדים כשרים שבעל האשה הזאת לא הי' לו רשום באצבע הימיני הסמוך לאגודל ובאם לא יבורר דבר זה בעדים כשרים הא פשיטא שהיא א"א גמורה. וגם יתברר ע"פ ע"א חוץ מהאשה בעצמה שהיא אינה (נאמנת רק ע"א יעיד עלי' שהי' לו רושם באצבע שמאל הסמוך לאגודל וגם האשה הנ"ל עכ"פ תחזור מדברי' ותאמר שטעתה בראשונה דאל"כ היא נאמנת על עצמה יותר ממאה עדים עכ"ל. הרי הגאון הזה החמיר כעין נ"ד שאין האשה נאמנת בזה לשנות דברי' אף שקרוב לטעות בזה ולהחליף בין ימין לשמאל. וגם בתשובת מאיר נתיבים סי' פ"ח מצאתי כעין זה וצידד להחמיר ומ"מ נלע"ד לצדד קצת להקל כיון שהביאה הרבה כתונת לפני הרב ומורי הוראות שלו ונמצאו בהרבה כתונת ממש הסימן כמו שאמרה בהכתונת של ההרוג רק טעתה כי אמרה בהכתונת של הרוג נמצא בצד שמאל הבלאה פאדים ונמצא באמצע בתחתיות החלק יש לנו לתלות דטעתה בזה והיא שכיחא מאוד לטעות ולא מבטלין משום זה שאר הסימנים אשר ראוי לסמוך עליהם להתיר. ויש להביא ראי' קצת לזה ממ"ש הר"ן בתשובה סי' ל"ג בנידן שנמצא עדות מספיק להתיר האשה הזאת רק שיש ריעותא בשינוי השם תלינן שינוי השם בדבר אחר כיון דיש לנו עדות מספיק להתיר והשינוי הוא מגרע ההיתר תלינן שינוי השם בדבר אחר דהוי כסימן העשוי להשתנות דבכיון שינה שמו. וה"נ כיון דקרוב הדבר שטעתה בצימצום המקום תלינין בזה ומשום זה לא מבטלין שאר הסימנים ויש להביא קצת ראי' ממשנה דר"ה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב וקבלן ר"ג ופי' הרמב"ם והרע"ב לא דתלינן שניהם אמת כי זה אי אפשר רק ר"ג לפי חשבונו חשב שיכול להיות ערבית במערב ומה שהעידו שראו שחרית במזרח תלינן דטעו כדמות ירח נראה להם וסברו שהוא ירח. עיין בתשובה הקודם שם הארכתי בזה, הרי היכא דאיכא למת לי בטעות לא מבטלינן עדות מעליא. וה"נ כיון שחז"ל האמינו את האשה מטעם אשה דייקא ומנסבא אין לנו לומר דשקרנית היא אלא לומר שטעתה בזה. וכיון ששאר הסימנים מכוונים ובזה אמרה שטעתה ונתחלף בין הכתונות שעל הדרך להכתונות שנשאר בביתה והוא קרוב מאוד להאמין בזה. יש לנו לתלות בזה. גם ראיתי בשו"ת בית אפרים בענינים אחרים הדומין קצת לזה היכא דאיכא למתלי בטעות תלינן ולא מבטלין סהדותא. מש"ה גם העדות של אליעזר יש לצרף קצת לזה שהעיד בפירוש שמכיר בטב"ע של הא"כ והוא מלאכתו. וכיון ברוב הדברים הסימנים שנמצא בא"כ. רק באיזה דברים נמצא מוכחש הגם דמתחלה עמד על דעתו שדווקא בכל הד' כנפות היא ציץ לבן ואח"כ כשהראו אותו שאינו כן רק בב' כנפות נמצא ציץ לבן אמר לשון אפשר נראה מלשונו שבאמת טעה בזה. ועכ"פ אמר הטיב מתחלה שמכיר בטב"ע וזה הוא מלאכתו תלינן באיזה פרט שלא כיון בטעות. גם ההיתר של המבי"ט הובא בק"ע בהרוג שנמצא בדרך יש לצרף לזה קצת. אף דנ"ד הוי שיירות. מצויות וראיתי בתשובת בית אפרים ועוד תשובת אחרים דבשיירות מצויות לא קאמר המביט. מ"מ משמעות דברי המבי"ט אינו כן ולא חילק. וכ"כ בס' שב שמעתתא בפירש דמדברי המבי"ט משמע אף בשירות מצויות הקול כן וגם אולי במקום הנמצא ההרוג זה אינו מעבר לרבים הגם שהי' המעש' ביריד שבוודאי הרבה שיירות מצויות מ"מ אולי הדרך זה אינו מעבר לרבים

הארכתי קצת בדברי' פשוטים בלא פלפל כדרכינו ת"ל כי טרדותי רבו רק למען תק"ע חשבתי מה שיש לצדד להקל. אמנם בפירוש אני אומר שלא לסמוך על דעתי בזה כי לדעתי הוא שאלה חמורה