תשובות מהרי"ם ל

הלכו והרוגים שוכבים כבר. דתלינן בקרוב וכולי האי לא חיישינן עכ"ל. הרי לך דגדולי עולם חולקים בזה על הב"ש ובאמת לא ידעתי למה כ"כ הב"ש בפשיטות ולא כתב טעם לזה. ונראה דבנידן דידן גם הב"ש מודה דהא הבלאנקעט בוודאי של מוה' יודל כי אין שום אדם נצרך לזה ובוודאי של ר' יודל הוא. א"כ הוא עדות ברורה שמר' יודל ע"י הטביעה נתבלה ממנו הבגד גם הבלאנקעט המונח בתוכו. והב"ש לא קאמר אלא בסתם ארנקי כי יכול להיות ג"כ מאיש אחר ואיכא רובא דעלמא דנוכל לתלות דמאדם אחר נפל דהוי רובא דעלמא דסותר לזה ותלינן דמאדם אחר נפל משא"כ בלאנקעט הזה דבוודאי של ר' יודל הוא גם הב"ש מודה בזה. מכל הלין טעמא דעתי מסכמת בשריותא דהאי איתתא ובלבד שיסכים עוד גדול אחד רב מובהק בהוראה בצירוף מעכת"ה ובא"ל דעתי בטלה ולראיה חתמתי יום ד' י"ד סיוון תר"ג פק"ק בריסק נאום יעקב מאיר פאדווא. סימן יט להרב החריף השלם מ' ש' פייביל נ"י מ"ץ דק"ק סלאנימא בצירוף הרבנים שיחיו

מכתבו בדבר העגונה קבלתי והגם כי טרדותי רבו מכל צד ובפרט שאין דעתי צלולה בעוה"ר. אך מחמת מצוות תק"ע שמתי על לבי תורף שאלתם ולעיין בזה. הנה תורף שאלתם אשר קבלו מכתב מאת הרבנים דק"ק סטאבעכאווע הסמוך לק"ק קאוולע ומבואר שם איך שהי' שם איש אחד מן סלאנימא ושמו הילל בן ישעי' הלוי ושם אשתו רבקה בת מאיר מפיועסק ובנו ישעי' מאיר ובתו גיטל. ובידו נמצא כתב מליצה מאת הרבני' דסלאנימא לסעדו ולתומכו. מחמת שנשאר חלש בידיו וברגליו. ואין בידו כח לעשות מלאכתו מלאכת סת"ם. והי' שם ומת שם וגם סימנים אלו הי' בו שהי' איש ארוך ולא הי' לו שער מלמטה בסנטרו. ומענה הי' בפיו שזה ערך שלשה שנים אשר נסע מביתו. כ"ז מבואר במכתב מן סטאבעכאווע. והנה נפל אצליכם ספק גדול. הגם. כי כל הדברים אמת וכל הסימנים האלו הם אמת ושמו ושם אביו ושם עירו ושם אשתו ואבי' ושם עירה הכל אמת גם הכירו הרבני' דמחניכם כתב מליצה שלהם בצירוף הרב הגאון דק"ק סלאנימא אך דא שיקרא שאמר שבנו ישעי' מאיר ובתו גיטל זה שקר גמור שלא הי' לו מעולם בן ובת ומחזיקים אותו לסריס חמה. וחששתם כיון דדיבורו בטל שנמצא בו דברים שקרים דיבורו כלא הי' שוב לא נמצא סימנים להתיר את אשתו כי הסימנים הללו המה סימנים גרועים. אמנם חקרו בזה ומצאו עוד סימן אחד והיינו שהי' שינוי גדול באצבעו גודל הימנית הי' מקום הצפורן משונה ורחב ובאמצע הי' נחלק קצת במקום הצפורן והי' נקרא בל"א צו גיפלאצטער פינגער ובהפראשפארט שלו הי' מבואר בלשונם פאלציע לאפטי ועוד יש במכתבכם צדדים בזה וכאשר אביא במכתבי

הנה לענ"ד יש להתיר האשה מכבלי העיגון גם עפ"י מכתב מרבנים הנ"ל שהעידו שאמר שמו ושם אביו ושם עירו וגם שם אשתו ושם אבי' ועירה שהכל במכוון הנה זה פשוט והלכה מרווחת בישראל דע"י שמו ושם אביו ושם עירו מתירין להנשא. ומה שנמצא ריעותא שאמר שיש לו בן ובת וזה שקר בשביל זה אין לגרע היתרא. וכמו שכתבתם דאפשר דאמר זה כדי שימצא מרחמין שיש לו בנים ואין לו במה לפרנסם או לאיזה סיבה אחרת או כמ"ש שהי' לו חולי דלפעמים שלא בדעת ידבר. ודבר זה יש ללמוד מתורת רבינו הר"ן ז"ל בתשובותיו סי' ג' בהיתרא דאיתתא שם שהי' עדות מספיק להיתרא אלא שנפל ספק מצד אחר ששינו שמו לקראותו חיים. וכתב שם הר"ן וז"ל ולענין הספק שנסתפק לכם מפני העדות שהעיד על קריאות שמו חיים אנו אומרים שכיון שיש עדות מספיק בדבר שבעלה של זאת מת אלא שנולד ספק בשם זה אין לחוש לפי שקריאת שמו בענין זה הוא כסימן העשוי להשתנות שכבר הועד בפניכם שהוא אומר כשיצא מעירכם שירחיק נדוד וישנה שמו כדי שתהי' אשתו עגונה. ועוד הועד בפניכם כי כאשר ראה זה האיש באגרת שעשה לו מישטרי אברם רישקשלאד מעיד עליו ששם בו שמו בוניט עובה והרחיק אותה לבעבור לא יזכור שמו. וכיון שכן הרי סימן של שמו זהו סימן העשוי להשתנות וכל שהעדות מספיק מצד עצמו אלא שיצא לו ריעותא מסימן אחר שנראה ממנו שאינו הוא. ואותו סימן עשוי הוא להשתנות אין מטילין מחמתו שום ספק בדבר אלא תולין אותו בשינוי שהוא עשוי להשתנות. וע"ש שהביא ראי' לזה ממס' ב"ב בפרק מי שמת גבי עובדא דבני ברק ע"ש. א"כ למדנו מדברי הר"ן כל שנראה העדות ברור להיתרא אלא שנולד לנו ספק מצד אחר ולתלות בו ריעותא שאינו הוא תלינן הריעותא בדבר אחר שהוא עשוי להשתנות ומקיימין העדות להתירא להנשא. וה"נ יש לתלות השינוי שאמר שיש לו בן ובת כדי שימצא מרחמים עליו שלא יכבידו עליו דמי קבורה. או איזה סיבה אחרת תלינן בדבר זה השינוי. ואין מבטלין העדות הברורה אשר נראה לפנינו בכל הסימנים שזה הוא. ויש להביא דוגמא לסברת הר"ן ז"ל מהך משנה דר"ה בפ"ב משנה ח'. מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב אמר ריב"נ עדי שקר הם כשבאו ליבנה קיבלן ר"ג. ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה וקבלן ר"ג אמר ר"ד בן הרכינס עדי שקר הם האיך מעידי' על האש' שילד' ולמחר כריסה בין שיני'. וע"ש בפי' הרע"ב כי מה שקיבל ר"ג עדותן במה שאמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב מפני שידע בדרכי החשבון שהי' אפשר שתראה באותו הלילה. ובמה שאמרו שראוהו שחרית במזרח אמר טועים הם ועננים כדמות ירח נראה להם ברקיע דהכי תניא בברייתא פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראה דמות לבנה בעשרים ושבעה לחדש. וע"ש וכן פי' על הא דקיבל ר"ג עידותו במה שאמרו נראה בזמנו ובליל עיבורו לא ראינוהו כי אפשר שכיסה אותו הענן או סיבה אחרת נדמה להם שהם לא ראו אותה. הרי אף דזה דבר רחוק מאוד שיראה הענן כדמות לבנה. והש"ס מביא זה דרך חידוש אעפ"כ מקיימין העדות ותולין במה שראוהו ערבית אמת הי' ושחרית ראהו ענן דמות ירח. כיון שהעדות נראה ברורה אין לבטלם בשביל דבר אחר המכחיש את עדותן כל שיש לתלות השינוי באיזה סיבה. וה"נ בנידן דידן כיון דיש לתלות השינוי באיזה סיבה אין מבטלין העדות

וגם בזה יפה הערתם במכתבכם כי יש לחקור בהעיר אשר הי' שמה. אולי נתחזק שמו ושם אביו ושם עירו שלושים יום ובזה א"צ לעדותו. ושוב אינו נאמן לאסור כמו שיבואר ולדעת זה בוודאי נקל יכול לעמוד על הדבר אם הוחזק שמו ושם אביו ע"י קריאתו לס"ת או בחתימתו. הגם אם הוחזק שם עירו שם קשה לעמוד על זה דלמה יגלה בחינם שם עירו כ"ז שלא נצרך בדבר אבל על שמו ושם אביו בנקל יכולים לעמוד. הגם דכמה גדולי פוסקים מחמירין שלא להתיר בשמו ושם אביו כ"א ע"י שמו ושם אביו ושם עירו מ"מ כבר מבואר בתשובת גדולי פוסקים ז"ל והובא ג"כ בקונטרס עגונות מהרא"ש ז"ל בהצטרף סימנים אחרים אפילו אינו מובהקים מועיל להצטרף לשם עירו. ובנידן זה יש כמה סימנים וכמה אומדנות המוכיחות שיצא במכוון זה שלשה שנים וגם הי' בו סימנים כפי המבואר במכתבם בוודאי מועלין להצטרף לשם עירו. א"כ כיון דאיתחזק שמו ושם אביו ושם עירו