תשובות מהרי"ם ג

נסים ונפלאות כמבואר במקראי קודש. והיינו אלקים למדתני מנעורי היינו מנעורי הייתי מלומד בנסים. ועד הנה אף שכבר עברו הנסים ע"כ זה אגיד נפלאותיך. והיינו באיזה יום שהשי"ת עושה לי נס כולל אני ג"כ הנסים והנפלאות הקודמים שעשה עמי השי"ת והיינו דמברר יותר גם עד זקנה ושיבה אף בימי הזקנה שכבר עברו נסים הראשונים הזכיר אותם תמיד בבואו לאיזה נס הזכיר הקודמים. וזה דמסיים לכל יבוא גבורתיך כי לכאורה מלת בכל אינו מובן ולדברינו מובן היטב היינו דקאי לכל הנסים שנעשה לו עד עתה והיינו לכל שכלל כל הניסים הקודמים וסיפר גבורת ד' יתברך

כמו כן אנכי הצעיר באלפי ישראל תולעת יעקב רפה המזג חלוש ההרכבה מנוער. במקהלים אברך ד' ואמלא פי תהלתו להודות לו ית"ש על הנסים והנפלאות אשר הפליא לעשות עמדי כהיום הזה. וחסדי ד' אזכיר על תגמולוהי עלי. ובשפתי רננות יהלל פי. כל ימי צבאי. והנה בהקדמת ספרי כתונת פסים [יזכינו ד' להוציאו בקרב לאורה] כתבתי דעיקר מה שחייבו חז"ל לד' שצריכין להודות. אין כוונתם לייחס ההודאה צו ית"ש על עצם הנס רק על שזכו לראות הנס בעיני הבשר באתגלי'. כי באמת רבים המה הנסים והנפלאות שעושה השי"ת עם האדם בכל עת ובכל רגע. ולולא השגחתו ית"ש כהרף עין כאין ואפס. נחשבנו. אולם מכוסים המה ונעלמים מחוש הראות לא שזפתם עין רואי. כדברי הזוה"ק על פסוק לעושה, נפלאות גדולות לבדו דמלת לבדו קאי על השי"ת שהוא בעצמו היודע הנסים. וכן דרשו חז"ל בפרק המפלת על פסוק עושה נפלאות לבדו אין בעה"נ מכיר בניסו. אך הד' שהצריכו להודות. זכו לראות מעשה תקפו וגבורתו עין בעין. וכדפירשו על פסוק המה ראו מעשה ד' ראו דייקא

ואנכי הקטן יעקב אחד מארבעה בעלי ההודאה הנ"ל ראיתי בחוש נפלאות שמו יתברך בהמתלות אשר עברו על. ראשי עד הנה ובהקדמות ספרי מקור מים חיים ספרתי תגמולוהי משנת תקצ"א כאשר שוט שוטף עבר מחלה הידוע פרשה כנפי' על פני תבל ונאסף מאתנו כמה נפשות נקיים ובייחוד רבנים גדולים ומפורסמים אז גם עלי עבר כוס חמה ואש נשקה ביעקב עד אשר אמרתי נגזרתי לא אראה יה אמנם רבים היו עמדי ועמדו בתפלה ובתחנונים והעתירו לד' בעדי וישמע אל ויענם וירפאני. עוד ספרתי אחת לאחת כמה וכמה חסדים שעשה ד' עמדי בהקדמת ספרי כתונת פסים הנ"ל. ואחרון הכביד היא שנה החלפה עת לחננה כמעט כל השנה עבר עלי בימים שאין בהם חפץ דווים וסחופים אין לך יום קשה מחבירו נהייתי ביסורים קשים ומרים וכל הדאקטורים אשר שקדו בטובתי אמרו נואש אין מזור למחלתי ואין תרופה למכתי האנושה ואנשי העיר בריסק אשר אני שוכן בה בראותם כי באתי במשבר ואפס עצור ועזוב נאספו גדולים עם קטנים תשב"ר אל בתי התפלה ורבים מהיחידים השתטחו על קברי הצדיקים וקברי אבותי הקדושים אשר בארץ ובקול מר הזילו דמעה כמים לחלות קדוש יעקב ויקראו אל אלקים בחזקה גם אנשי עיירות הס הסמוכים לפה בהגיע להם השמוע' נבהלו ונתקבצו ובאו לבתי מדרשם והעתירו בעדי וינחם ד' כרוב ב חסדיו ועד מהרה שלח דברו וירפאני והשיבני לאיתני על כל זאת אודה יה תרנן לשוני צדקתך אודך ד' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני תגלנה עצמות דכית חזקני ד' ואמצני לעבדך באמת ובתמים ושבתי בבית ד' כל ימי חיי

והנני מחזיק מלא חפנאי טיבותא לאנשי עיר בריסק ולאוהביי אשר עמהם נתייקרתי ושמו נפשם בכפם ועמדו לי לצור מעוז ולבית מצודת להושיעני קצרה ידי להשיב להם גמולם אתה ד' השב להם כגמול ידם בזה ובבא יחיו חיי נעימים וישכנו בשלום ובשלוה על נהרי עדן ומנוחת שאננות נהר פלגיו ישמחו עיר בריסק קרי' נאמנה אין פרץ ואין צווחה בגבולם אלהים יכוננה עד עולם סלה: ב

והנה כשמנה עשרה שנה אשר הוצאתי לאור על פני תבל חבורי הראשון מקור מים חיים ראשית פרי: תנובתי אשר חנני ד' ותה"ל נתקבל החיבור אצל חכמי לב חכמים ראוהו ויאשרוהו נבונים ויהללהו וחשבתי להוציא לאור ספרי הגדול כתונת פסים. וחיצי יהונתן אשר חנני ד' לעשות לבוש כבוד לספר הקדוש נימוק"י ור"י אשר לפע"כ דברי הספר ההוא חתום ובחיבורי פתחתי שער לבוא חדריו הטמונים וכל אחד ימצא מבוקשו וכמה חכמים וגדולים הביטו בו ויפארנו ואמרו שיש להציבור צורך בו ויעצוני להדפיסו ראשונה אולם מסיבות הזמן לא נתנני הפק רצוני ואמרתי להוציא עתה לאור ספר הקטן שו"ת נכבדות בו מדובר בהלכות אשישות מאשר השבתי לרבנים גדולים גם בזה לא נתמלא תשוקתי כחפץ לבבי כי השמטתי כמה שו"ת גם תשובות מבני המופלגים ואי"ה בחבורי כת"פ אציג בשמם כמה חדושי תורה

וקראתי שם החיבור שו"ת מהרי"ם על שמי למזכרת עד כאשר כתבו הקדמונים שנכון לרמז שם המחבר בריש ספרי וכן בזוה"ק מתחיל בתי' בריש הרמנות' דתי' ברי"ש מרמז רשב"י וכן ספר תנא דבי אליהו גם כלול בו ס"ת משם אדוני אבי מורי הרב המפורסם אי"א מוה' חיים ז"ל והמה ר"ת משם אמי הצדקניות מירקא ז"ל בהפך אתוון ובהקדמת ספרי ממ"ח כתבתי בארוכה מרוב עמלם וטרחם שהי' להורי ז"ל עד כי הבאוני עד הלום יהי' נשמתם צבצ"ה וצדקתם תעמוד לעד וימליצו טוב בעד כל תמימי דרך ובעדי ובעד כב"ב וזרעי וז"ז מעתה וע"ע

והנה העמסתי עול הדפוס על בני יקירי המופלג החר"וש מוה' שמשון נ"י והעמיל בו הרבה הן בעסק הדפוס והן בעסק הגהה יומם לא נח ולילה לא שכב עד אשר ת"ל הוציא מחשבתי מכח אל הפועל יהי ד' עמו ויעל על במתי הצלחה יחיה ויאריך ימים: והני נשי במה קזכי' וכו' היא האשה אשר נתן ד' עמדי לעזר הרבנית הצנועה החשובה והכבודה מ' עכסא ת' ובהקדמת ספרי תמ"ח ספרתי כשרון פעולתה העמיסה על שכמה לסבול עול הפרנסה בכדי שאוכל ללמוד מבלי טרדה ובפרט לעת כזאת אשר זקנתי וגופי חלוש וצריך אני בכל עת משמרת ומשמרת למשמרת ועיני השגחתה עלי פקוחה למלאות מחסורי בכל דבר הצריך לבריאותי יתן ד' לנו רוב נחת מזרענו שיחי'

ויברך ד' ברכת השלום לכל ורעי בני המופלגים החריפים מו' אהרן משה שיחי' ומו' יקותיאל צבי שיחי' ומו' ראובן זאב שיחי' ומו' שמשון שיחי' וחתני החריף מו' ארי' ליב שי' ובנותי המסולאות שי'

והנני מחזיק טיבותא ואפריון נמטי' להמופלג ושנון השלם מוה' שמואל לוריא נ"י ממאהליב אשר שקד בטובת ספרי במעשה הדפוס ובהגהה ויברך ד' מעשי ידיו: