תשובות מהרי"ם כז

ההוא ושוב לא בא לביתו. ואחר שלשה חדשים נמצא במים אשר בין ההרים שהוא על דרך שהולכים בלילה לבריסק איש אחר מונח במים על ערפו. וראו שהוא נימול וכל גופו קיים אך הפרצוף פניו וחוטמו אינו קיימים והכירו אנשים בטב"ע שהוא ר' יודל אשר נאבד וגם הכירו הבגד העליון שלו שקורין פלאשץ וגם הסאקווע הנמצא על צווארו הכירו שהוא שלו מחמת שאשת ר' יודל עשתה לו בעצמה. ונתנה סימנים בהסאקווע קודם שהוציאו מן המים וגם נתנה סימנים בגופו דהיינו שהי' לו שומא בגבו ועל רגל שמאל אצל הארכובה חתכו לו הרופאי' פעם אחת ונתרפא ונשאר רושם במקום ההוא. ובדקו האנשים מאנשי ח"ק דק"ק בריסק בעת שטהרו אותו ונמצא הסימנים בגופו כדברי' והעידו לפני בי תלתא דק"ק בריסק וגם אני הייתי בעת שנתקבל העדות הנ"ל ואמרו שנמצאו הסימני' בגופו כמו שאמרה אשתו וגם העידו עדים בת"ע באליונ"ע ובערך שני שבועות אחר שנמצא הנטבע הנ"ל עזבו מים מבין ההרים והלכו אל המקום אשר נמצא שם הנטבע. והי' מונח שם בלאות מבגדים ונמצא בתוך הבלאות הבלאנקעט של ר' יודל הנ"ל וגם חתי' מארבעה כנפות שלו כמו שנתנה זוגתו סימן בהארבע כנפות שהי' של ציץ והכנפה הי' של קיטאיי בלאה. והאשה נעצבת בכבלי העיגון עכ"ל הגב"ע שנשלח לי מהרב הנ"ל. ואם כי טרידנא טובא. ובעוה"ר רבו הטרדות עלי בביטל תורה. והתרת אשה צריכה דעת צלולה. עכ"ז אמרתי למצות תקנות עגונות אשר שקדו חז"ל על תקנות בנות ישראל לעיין בשריותא דהאי איתתא. ומד' אשאל עזר לבל אכשל בדבר הלכה וזה החלי בעז"ה

מתחלה נחקור אם יש על אשה זו איסור א"א דאוריית' דלכאורה נראה דאין זה כלל דינ' דמים שאל"ס דאשתו אסורה רק מדרבנן דשם ראו הטביעה ואפילו ראו הטביעה לחוד אינו מועיל לצאת מאיסור א"א דאורייתא ובעינן ששהה עד שתצא נפשו. וכמבואר ברשב"א ושו"ת ריב"ש וה"ה הביאו הב"ש בסי' י"ז והרמ"א ז"ל בהגהות בסעיף ל"ד ואפילו לדעת רבינו בצלאל בתשובה הובא בק"ע סי' רמ"ז כל שנטבעה הספינה אף בלא שהה שיעור שתצא נפשו יצאה מחזקת איסור דאורייתא עכ"פ בעינן שידעינן בבירור שנטבע אבל כ"ז דלא ידעינן שנטבע בוודאי אשה זו בחוקת איסור א"א קיימא. אמנם אתרי העיון נראה דאשה זו יצאה מחזקת איסור א"א דאורייתא והוא לפמ"ש המבי"ט בתשובה הובא בק"ע סי' קל"ח וז"ל אם נאבד יהודי בדרך שהלך ממקום פלוני למקום אחר ואח"כ באותו הדרך נמצא הרוג מדאורייתא תלינין שזה הוא שנאבד דאם איתא שהנאבד ניצול הי' נודע מקומו וע"כ אם נשאת לא תצא יותר מן הנטבע במים שאל"ס דהתם איכא למימר שהים פלטו לאי רחוק וא"כ מאחר שיצאנו מסכנות איסור דאורייתא דאזלינין בתר רובא דאורייתא וא"כ אפשר לצדד להתיר אף מדרבנן מאחר שלא נתעלמו יהודים רק אלו הג' מסתמא אותן שנמצאו הרוגים הם אלו עכ"ל. וא"כ בנידון דידן דידוע דזה ר' יודל הלך למקום ההוא, בדרך עקלתון לעסוק בעסקו ושום אדם מטערעספאלי לא נאבד בעת ההיא וגם שום אדם מבריסק לא נעלם רק זה האיש ר' יודל בוודאי תלינין שזה הוא. ונראה ברור דזה הנידון עדיף טפי מעובדא דמבי"ט דשם נאבד בדרך במקום מעבר לרבים. ובתשובה סי' י"ז כתבתי דיש להקשות על דבריו אמאי לא ניזול בתר רובא דעלמא וכעין שמקשה הש"ס ב"ב ד"ד בסוגיא דניפול. וכתבתי ליישב דבריו. וגם גדולי האחרונים בתשובותיהם תלו דין זה בהך פלוגתא דרבי ורשב"ג גבי קבר שאבד ונמצא קבר אי אמרינין הוא קבר שאבד הוא קבר שנמצא. והפוסקים נחלקו כמאן הילכתא ועיין בטא"ח סי' תל"ט אמנם נראה דנידן דידן עדיף טפי הרבה. ויש לנו יסוד עצום לומר דנפקא אשה זו מחזקת איסור א"א. והוא דקיי"ל דאזלינין בתר קורבא ואפילו למאי דקיי"ל רוב וקרוב הולכין אחר הרוב כל זמן דליכא רובא הולכין אחרי הקרוב. ובש"ס ב"ב דף ד"ג ע"ב פריך הש"ס לר"ח דסובר רוב וקרוב הולכין אחר הרוב מהא דכתיב והי' העיר הקרובה אל החלל אע"ג דאיכא אחריתי דנפישי מינה. ומשני בדליכא. וליזיל בתר רובא דעלמא ביושבת בין ההרים. וכיון דכאן נמצא הנטבע בין ההרי' אשר אין מעבר כלל לרבים זולת לבני אדם ההולכין בדרך עקלתון. ובעת ההיא הלכו רק אנשי טערעספאלי וקצת אנשים מבריסק וזה ידוע לנו כי מאנשי טערעספאלי ואנשי בריסק לא נאבד כלל שום אדם. זולת אדם אחד ששמו ר' יודל אשר נאבד מטערעספאלי. רק אנו באנו לחוש דלמא נטבע אדם אחר מעלמא שהלך ג"כ בדרך העקלתון ההוא. וכיון דליכא רובא דעלמא אזלינין בתר קורבא. דהוי דאורייתא. והי' נראה לצדד מטעם זה להתיר ואפילו איסור דרבנן ליכא

אמנם אכתי לא פלטינן מאיסורא דרבנן דהא משאל"ס אשתו אסורה מדרבנן אף כששהה עד שתצא נפשו דחיישינן דילמא גל או דף פלטו למקום רחוק ושם יצא על שפת המים. והלך למרחק אשר לא נודע לנו. א"כ הא דאמרינן דהוי קורבא ואזלינן בתרי'. הא אם ניחוש לאי המים או דף ליכא קורבא כלל דילמא זה הנטבע הוא ממקום רחוק אשר אי המים או איזה דף הביאו לכאן ממקום רחוק וליכא כאן קורבא כלל דניזל בתרי'. אמנם זה הוא חששא דרבנן דמה"ט במים שאל"ס אם נשאת לא תצא. א"כ מדרבנן חיישינן דלמא לא הוי קורבא כלל והמים הביאו ממקום רחוק. אמנם עכ"פ פלטינין אשה זו מאיסור א"א דאורייתא דתלינין בקורבא כיון דליכא רובא דעלמא דסותר לזה

ועתה נידון אם יש לצדד להוציא אשה מחזקת איסור לגמרי ולהתירה מכבלי העיגון. הנה בטב"ע שהעידו אנשים שהכירו בטב"ע קשה מאוד לסמוך על זה דהא משנה שלמה שנינו אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. וכאן ליכא פרצוף פנים וחוטם. ואפילו לדעת ר"ת שסובר היכא שכל גופו שלם יכולים להעיד עליו בטב"ע או בסימנים. וכמו שהאריכו בזה הפוסקים. מ"מ אפשר דבעובדא דידן לא הי' כל גופו שלם לפי מה שהעידו ששהה במים הרבה והרבה פצעים הי' בגופו. ומה גם שהי' במים הרבה ימים יותר משלשה חדשים ואף דאמרינן בש"ס דבמים צמתי. ואינו מתקלקל. והכא ראהו תיכף בעלותו ממים ולא שהה כלל. מ"מ לדעת הרבה פוסקים אמרינן הא דאינו נתקלקל במים היינו איזה ימים ולא זמן הרבה כמו שדייקו בזה מלשון רב אלפס ז"ל וכמו שהביאו בב"י סי' י"ז. ואף לשאר פוסקים החולקים על זה דאפילו אחר זמן מרובה אינו מתקלקל במים. מ"מ כתבו האחרונים ז"ל כל שהתחיל לקלקל צורתו וגופו שוב אין מעידין עליו אפילו שהה במים. ועיין ב"ש סי' י"ז ס"ק ע"ט וח"מ ס"ק מ"ח ואינו מועיל בזה דעת ר"ת בזה. דר"ת לא התיר אלא היכא דכל גופו שלם מעידין עליו אפילו לאחר כמה ימים ואפילו נפל במים ואפילו אשתהי לא כן בעובדא דידן דנתקלקל ג"כ בגופו. ומה גם דדברי ר"ת בלא"ה נדחה מהלכה. וכמבואר בש"ע ואף שהאחרונים ז"ל כתבו דלא נדחה דברי ר"ת לגמרי ומצרפינין דעתו לשאר אומדנות והוכחות מ"מ בנידון דידן גם היתרא של ר"ת ליכא כלל כיון דנתקלקל ג"כ גופו. אמנם בתשובה אחת כתבתי דאפשר לחד סברא של ר"ת אף שאין גופו שלם כל שיש היכר בטב"ע יכולים להעיד אפילו אחר כמה ימים. ויש סמוכים לוה מדברי בעל הלכות גדולות אך קשה לסמוך על זה רק לסניף בעלמא ועתה נבוא בעיקר היתרא שיש בנידן דידן. מתחלה נידן מעל